‏הצגת רשומות עם תוויות . Biblical paintings by Ahuva Klein(c. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . Biblical paintings by Ahuva Klein(c. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 20 בנובמבר 2024

פרשת חיי שרה - אברהם ושרה - במה זכו?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת חיי שרה -  אברהם ושרה - במה זכו?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אברהם אבינו לאחר רכישת מערת המכפלה והשדה בחברון -בכסף מלא  (c)

ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ "וה' ברך  את אברהם בכול / ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/

ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]





ציורי  תנ"ך/ רבקה מגישה לאליעזר מים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ לבן מזמין את אליעזר להתארח בביתו/ ציירה: אהובה קליין (c}



ציורי תנ"ך/ תשובת רבקה לאליעזר- עבד אברהם: "אלך" /ציירה אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/רבקה  מגיעה אל בית יצחק/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יצחק יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יצחק מביא את  רבקה אל אוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך: עבדי דוד המלך  מביאים- לפניו  את אבישג השונמית / ציירה: אהובה קליין (c)
 [מתוך ההפטרה מלכים א',א']

פרשה זו גדושה נושאים חשובים , כדאי לשים לב לשם הפרשה: "חיי שרה"  כל זה בזמן שהתורה מתארת את מותה ורכישת המערה במערת המכפלה על ידי אברהם - בכסף מלא, כנאמר: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.  וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, לֵאמֹר.  גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי...וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.  וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן -צֹחַר.  וְיִתֶּן -לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי,...,,,וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר.  וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא:  הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב.  לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ. וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן:  בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם—לַאֲחֻזַּת -קָבֶר:  מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת". [בראשית  כ"ג, א'-כ']

בהמשך  נאמר: "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל".[להלן כ"ד, א']

השאלות הן:

א] מה הייתה חשיבותה של שרה?

ב]  מהי חשיבות אברהם מבחינה רוחנית ומבחינה גשמית?

תשובות.

חשיבותה של שרה.

חז"ל  מסבירים:  למרות  תיאור מותה וקבורתה של שרה הפרשה נקראת: "חיי שרה" וזאת בדומה לפרשת "ויחי" המתארת את מות יעקב , מכאן נרמז: "צדיקים במיתתם קרויים חיים" [מסכת ברכות י"ח, ע"ב,]

הרשב"ם  והזוהר: מתייחסים  לפסוק:

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה".

ומסבירים: כי שרה הייתה האישה היחידה  - שהתורה מפרטת  את שנות חייה - היות והיא הייתה  אם האומה העברית כפי שנאמר:

"הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם:  כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ". [ישעיהו  נ"א, ב']

בעל הטורים מסביר: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה"-  לפני זה כתוב: "ובתואל ילד את רבקה" - עד שלא שקעה שמשה של שרה, זרחה שמשה של רבקה.

כלומר: חיי " שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה"   ראשי תיבות: "שמש"  ולכן כתוב: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" [קהלת א', ה']

ע"פ השמועה: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה"-"וַיִּהְיוּ"- בגימטרייה: ל"ז - רמז לטוב שבחייה - אלה ל"ז שנים אחרונות של חייה משנולד יצחק . לפני כן חייה של שרה לא היו שלמים - היות ומי שאין לו בנים - חשוב כמת.

רש"י סובר: כי לא מנתה התורה את כל שנותיה של שרה  בבת אחת מאה ועשרים ושבע שנים, אלא הוזכר כל מניין בנפרד: מאה שנה, עשרים שנה, ,שבע שנים" - כדי ללמד על כל מניין שנים  משהו, והרמז הוא: אפילו בהיותה בת מאה שנים הייתה כבת  עשרים שנה – לעניין החטאים ,מה בת עשרים לא חטאה- שהרי בת עשרים שנה - - אין בה חטא- לפי שבית דין של מעלה אינם מענישים עד גיל עשרים שנה.

ואף בהיותה בת עשרים - הייתה דומה לילדה בת שבע - מבחינת יופי הנעורים.

על המילים: "שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה"  מסביר רש"י: כי כל שנות חיי שרה היו לטובה.

על כך מפרשים רבים תמהים: כיצד ניתן להגיד  שכל שנותיה היו לטובה? הרי שרה עברה גם ייסורים רבים בחייה? דוגמת הרעב בארץ שאילץ אותה ואת אברהם לרדת מצרימה. ובעצם כל  עשרת הניסיונות  שעבר אברהם בחייו  הם היו גם ניסיונות קשים ומרים לשרה.

רבי זושא  מאניפולי  עונה על כך: שרה אימנו הייתה  נוהגת על פי דברי חז"ל:" מברכין על הרעה - כשם שמברכין על הטובה"  [מסכת ברכות. ט' ,ד'] לכן על כל דבר הייתה שרה אומרת: "גם זו לטובה".

על פי  אגדת חז"ל- שרה  בדומה לאברהם,  קיימה הרבה מצוות ומעשים טובים.: היא עשתה  חסדים עם הנשים ,כאשר ראתה נשים לבושות קרעים - היא תפרה  להן שמלות ולא נתנה לעצמה לנוח - ימים כלילות. במהלך היום הייתה מסייעת לאברהם לשרת את האורחים שהיו באים אליהם ובלילות- הייתה תופרת שמלות לנשים עניות ולילדיהם.

כשראה הקב"ה - את  אהבתה ומסירות הנפש  שהעניקה לעניים, שלח לה ברכה במעשה ידיה: היה הנר – דולק מליל שבת אחד עד ליל שבת שני  ואת אוהלה היו מקיפים ענני זוהר. ששימשו לה לכבוד ולתהילה, שמם של אברהם ושרה - הלך וגדל עד שכל    משפחות האדמה - נתברכו בהם.

על פי רש"י: ידוע ששרה  הייתה מגיירת את הנשים ובכך סייעה לאברהם שהיה  מגייר את האנשים..

חשיבות אברהם מבחינה גשמית ורוחנית.

ידוע שאברהם  התנסה בעשרה ניסיונות ובכולם עמד בהצלחה.

על כך אומר ה"נתיבות שלום": להודיע על חיבתו של ה' לאברהם- לפי שעלה ונתעלה במדרגותיו בעבודתו וביגיעתו,  שהיה תמיד מתגבר על יצר הרע.

אברהם עבד את בוראו בשני יצריו - גם את יצר הרע הפך לטוב וכך עבד את ה' מתוך אהבה רבה.

הרמב"ם אומר על כך : "ומעלה זו - היא מעלה גדולה מאד.." והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה.

על פי רש"י: משנפטרה שרה - אברהם בא מבאר שבע ששם התעכב בשובו מן העקדה.

שואל רש"י מדוע נסמכה  מיתת שרה לעקדת יצחק? אלא על ידי שהודיעו לשרה שיצחק בנה היה מוכן כבר לשחיטה והיה סמוך למיתתו שעדיין לא נשחט - פרחה  נשמתה כתוצאה מהבהלה  הגדולה - בעקבות העקדה היא מתה.

כאשר אברהם הולך לרכוש את קברה של שרה במערת המכפלה- הוא מתעקש לקנות את המערה והשדה בכסף מלא -  למרות שעפרון הציע להעניק את המקום לאברהם במתנה - אברהם  רצה להבטיח לדורות הבאים את המקום  לנצח - בדומה לדוד המלך שרכש את מקום המקדש בכסף מלא מארוונה היבוסי. [דברי הימים- א'  כ"א, כ"ב]

בתום רכישת המערה והשדה נאמר על אברהם: "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים"  נשאלת השאלה, מה הכפילות -  מדוע  נוספו המילים:"

"בָּא בַּיָּמִים? על כך הסבר יפה:

אברהם אבינו היה מנצל כל יום ויום בחייו  למעשה  חסד וצדקה עם כל ימיו אלו בא לפני  בוראו.

נאמר גם: "וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל".

ר' אברהם יעקב מסדיגורא מסביר: "וְדֹרְשֵׁי יְהוָה, לֹא-יַחְסְרוּ כָל-טוֹב"

[תהלים  ל"ד, י"א].יהודים המחוברים לה' לא חסר להם דבר כי כל מה שיש לצדיקים וכל מה שבא עליהם - הם מקבלים באהבה והכל טוב להם.

ה"נתיבות שלום" מביא את דברי חז"ל: אברהם קיים את כל התורה [יומא כ"ה] ולכאורה היה הוא  וגם יצחק ויעקב- קודם מתן תורה- ומהיכן ידעו את התורה וקיום מצוותיה? אלא ששורש כל קיום התורה של האבות היה לעשות הישר והטוב בעיני ה' ומשורש של עשייתם נבנו כל התורה והמצוות אצל האבות לפיכך נקראו ישרים.

לסיכום לאור האמור לעיל - ניתן להסיק : כי אברהם ושרה  זכו להיות מבורכים , כל - זה בזכות מעשיהם הטובים והפצת האמונה בה', לפיכך היו ראויים להתברך במיטב הברכות ועל כן מן הראוי שעם ישראל ימשיך את דרכם זו ויזכה בכל הברכות והישועות.

יפים וחשובים דברי דוד המלך:

"טַעֲמוּ וּרְאוּ, כִּי-טוֹב יְהוָה;  אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר, יֶחֱסֶה -בּוֹ. יְראוּ אֶת-יְהוָה קְדֹשָׁיו:  כִּי-אֵין מַחְסוֹר, לִירֵאָיו".[ תהלים ל"ד, ט'- י']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 15 באוקטובר 2024

חג הסוכות ושמחת תורה- השמחה והעצבות- הילכו יחדיו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג הסוכות ושמחת תורה- השמחה והעצבות- הילכו יחדיו?

 מאמר מאת: אהובה קליין:

יצירותיי למאמר:



ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ חג האסיף/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל, טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [מתוך פרשת: " וזאת הברכה"]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבכים את מות משה/ ציירה: אהובה קליין(c)

[מתוך פרשת: "וזאת הברכה"




ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך פרשת וזאת הברכה]

:


ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)


 וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."
[דברים ל"א,י- י"ד]

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה



ציורי תנ"ך/ מועדי ישראל ושבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

 /ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קהלת ורכושו הרב/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציור למגילת קהלת/ "כל הנחלים  הולכים  אל הים..... / ציירה: אהובה קליין (c)
[מגילת קהלת]







ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז



ציורי תנ"ך/ שמחת תורה בחוצות ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)


עם ישראל ניצב בפתח  חג הסוכות ובסופו שמיני עצרת - שמחת תורה!

זאת לאחר  שעלינו בסולם הרוחני - כבר מתחילת חודש אלול כאשר המלך בשדה בכבודו ובעצמו - בורא עולם המתין  לתשובותינו בבחינת- "....שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם .."  [מלאכי ג' ז]

התקופה בה אנחנו מצויים - אינה  פשוטה כלל- אנחנו נתונים במצב של מלחמה רב זירתית וכל הארץ כמרקחה , הכול החל דווקא  בשמחת תורה בשנה שעברה - כשהאויבים מזרע עמלק – הפתיעו אותנו לרעה ופרצו את גבולות הדרום  ועד היום ישנה התמודדות קשה  של  מלחמת קיום, חיילים רבים נפצעו  ורבים נהרגו  על קידוש ה' ,כולנו  כואבים את ההתמודדות  של משפחות החטופים את הסבל הנורא  - של משפחות אחינו – גיבורי ישראל שאיבדו  בנים שחרפו נפשם  - בעד המולדת ונלחמו כאריות  - ה' יקום דמם.

ראוי לציין כי חג סוכות נקרא  בכמה שמות - אך בסידור התפילה, הוא נקרא :"זמן שמחתנו"   להלן מקורות לשמחה בתורה:

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ  (דברים ט"ז, יד) וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים ט"ז, טו)  וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹוהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כ"ג, מ']

נאמר: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.  וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹוג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ".  [דברים ט"ז, י"ד- ט"ז]

על פי הפסוקים הנ"ל -  חג סוכות - הוא חג האסיף. לפי שבתקופה זו האיכר אוסף את התבואה מהשדות – טרם יגיעו הגשמים. בוודאי חייב להודות לה' על שמחה זו.

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מסביר: כל שלושת הרגלים: פסח, סוכות, ושבועות - נקראים: "חג" על שם "חוג" [מעגל] הלאומי המתאסף לפני ה' במקדשו -  אבל הדגש הוא  דווקא על חג הסוכות, כי בתקופה זו כאשר האיכר אוסף את התבואה, ושמח ביבולו יש משהו מאחד את כל עם ישראל על ידי כוחה המאחד של התורה.

השאלות הן:

א] השמחה והצער הילכו יחדיו?

ב] מהי נבואת יחזקאל באחרית הימים [הנקראת בשבת חול המועד?

ג] מה המסר בפרשת : "זאת הברכה" הנקראת בשמחת תורה?

תשובות.

שמחה  ולצידה צער - הילכו יחדיו?

כדי לענות על שאלה זו  נתבונן  בספר הספרים: להלן דוגמאות לעצבות ושמחה יחדיו:

דוגמא א] פגישת יעקב ורחל לראשונה ליד הבאר בחרן:

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ.  וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ". [בראשית כ"ט, י'- י"ב]

על פי רש"י : שני פירושים על הבכי  של יעקב:

א] יעקב בכה כשפגש את רחל - כי ראה ברוח הקודש שלא תיקבר אתו.

ב] הצטער שבא בידיים ריקות ולא הביא לה תכשיטים  מכיוון שאליפז  בן עשיו רדף אחריו - בציווי אביו על מנת להורגו, אבל  היות וגדל והתחנך בבית יצחק – לפתע משך ידו ושאל מה יעשה  לציווי אביו? ענה  לו יעקב : שייקח ממנו מה שבידו -  כי עני  נחשב למת.

בעל הטורים מפרש: את המילים: , "וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן".

נאמר: "ויגל כבודי" – מלשון - גיל ,שמחה - כמו שנאמר: לָכֵ֤ן  ׀שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף ־ בְּ֝שָׂרִ֗י  יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח": (תהלים פרק ט"ז פסוק ט) כיוון שראה יעקב את רחל שרתה עליו רוח הקודש - והרי ידוע שאין  רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה - כמו שנאמר בתהלים: "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִינּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר" [תהלים נ"ז, ט']

דוגמא ב] יוסף בוכה במצרים כשמבחין בבנימין:

"וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן-אִמּוֹ, וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי; וַיֹּאמַר, אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי-נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל-אָחִיו, וַיְבַקֵּשׁ, לִבְכּוֹת; וַיָּבֹא הַחַדְרָה, וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.  לא וַיִּרְחַץ פָּנָיו, וַיֵּצֵא; וַיִּתְאַפַּק—וַיֹּאמֶר..," [בראשית מ"ג, כ"ט- ל"ב]

בעל הטורים מפרש: שאל יוסף את בנימין כמה בנים יש לו ? ענה לו  בנימין - כי לכל בניו קרא בשמות על צרותיו של יוסף - מיד נכמרו רחמיו של יוסף עליו  ובירך אותו –  וביקש לבכות  - אך רחץ פניו והתאפק ואם בתחילה היה בצער הרי בסופו בשמחה.

דוגמא ג]  "עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּיִרְאָה;    וְגִילוּ, בִּרְעָדָה.

נַשְּׁקוּ-בַר, פֶּן - יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ --  כִּי-יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ:

אַשְׁרֵי,    כָּל-חוֹסֵי בוֹ".[ תהלים ב', י"א - י"ב]

ניתן לירא את ה' ומנגד  להיות מאושר – על ידי הביטחון והאמונה באלוקים. יראה - ושמחה יחדיו. אומנם יראה  זו לא עצבות , אך זה מתח ואי שקט.

לכן בחג זה, אנחנו מצווים להיות שמחים -וכדי להתגבר על העצבות עלינו להתחזק באמונה ולדעת שאין אדם בשר ודם יכול תמיד להבין את  דרכי  ה' וחייבים להאמין שהכול לטובה - וכל אלה הגיבורים שמתו על קידוש ה' -  הם דרים בגן עדן של מעלה - ולכן נתפלל  שבקרוב תבוא הגאולה ובע"ה אז נזכה לא רק למקדש השלישי אלא לתחיית המתים. אמן ואמן.

נבואת הנביא יחזקאל:

להלן קטע מנבואת יחזקאל הנביא[הפטרה בשבת חול המועד]

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה:  תַּעֲלֶה חֲמָתִי, בְּאַפִּי.  וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי, דִּבַּרְתִּי:.... וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:  חֶרֶב אִישׁ, בְּאָחִיו תִּהְיֶה.  וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ, בְּדֶבֶר וּבְדָם; וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית, אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו, וְעַל-עַמִּים רַבִּים, אֲשֶׁר אִתּוֹ.  וְהִתְגַּדִּלְתִּי, וְהִתְקַדִּשְׁתִּי, וְנוֹדַעְתִּי, לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים; וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה".

מלחמת גוג ומגוג תערך שבע שנים - אך בסוף המלחמה  עם ישראל בע"ה ינצח את האויבים. אך טרם בוא הגאולה העם יעבור הרבה ייסורים.

איש אינו יודע מתי תגיע בדיוק הגאולה - אך נכון לתקופתנו - ישנה השחתה עולמית העולם כולו במצב לא יציב וסוער ואין תרופה למחלתו.

אך רפואה אחת קיימת בעולם ואיש אינו מתייחס אליה! והיא התורה הקדושה היא המגינה על לומדיה וגם על כל העולם, לכן חייבים להקפיד על ספר תורה כשר. והדבר היחידי שמסוגל לקרב את הגאולה- היא השיבה אל התורה-הקדושה. כפי שאומר משה: "תּוֹרָה צִוָּה - לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב."

המסר בפרשת :"וזאת הברכה":

בשמחת תורה אנו קוראים את פרשת :"וזאת הברכה".

הפרשה פותחת בברכות - וברכות הן תמיד משמחות- והן נאמרות מפי משה לפני מותו:

"וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ........ תּוֹרָה צִוָּה - לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". [דברים ל"ג, א'- ו']

הרמב"ן  מבאר:-כי הברכות שבירך משה – ברכתו מקוימת לכן הדגיש הכתוב כי משה: "אִישׁ הָאֱלֹהִים"!

ובצד הברכות, התורה מתארת את מותו של משה ובכיים של  ישראל: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב--עַל-פִּי יְהוָה.  וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת- קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמֹשֶׁה, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא-נָס לֵחֹה.  וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, שְׁלֹשִׁים יוֹם" [להלן ,ל"ד, ה- ח'] גם בפרשה זו  קיים ניגוד, בתחילת הפרשה - ברכות  משמחות - לשבטי ישראל. אך בסוף מותו וקבורתו של  משה  בגיל מאה ועשרים שנה – מותו עצוב - ובני ישראל מתאבלים עליו במדבר..

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי העצבות והשמחה יכולים לדור יחדיו במלחמת גוג ומגוג יהיו ייסורים רבים לעם ,אך בסוף נאמר ה' ישיב את כל היהודים מהגלות לארץ:

"וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, מִן - הַיּוֹם הַהוּא, וָהָלְאָה". [יחזקאל ל"ט, כ"ב]     

[יחזקאל ל"ט, כ"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר