‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת שלח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת שלח. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 25 ביוני 2024

פרשת שלח- נחישות מול רפיסות- התוצאות-ומסקנה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שלח- נחישות מול רפיסות- התוצאות-והמסקנה?

 מאמר  מאת: אהובה קליין.

יצירותיי פרשה:


ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)



Biblical paintings

Spies picked grapes   in the Eshkol Stream

"ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים"




ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי  תנ"ך/ המרגלים שבים למדבר בתום ריגול הארץ/ ציירה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן  יפונה-'הולכים כנגד הזרם'/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ העדה מחליטה לרגום באבנים את  יהושע וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל לה' שיסלח למרגלים ולעם/ ציירה: אהובה קליין (c)


"דבר אל--בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצית על--כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על- ציצית הכנף פתיל תכלת"

[במדבר ט"ו,ל"ח]

ציירה: אהובה  קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המקושש/ ציירה: אהובה קליין(c) 






ציורי תנ"ך/ המעפילים לראש ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירותיי להפטרה [יהושע ב']


ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ"

[יהושע  ב, א']




ציורי תנ"ך/  רחב משוחחת עם שליחי מלך יריחו/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "...וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה"
[יהושע ב, ד]


בפרשה זו המרגלים נשלחים לרגל את ארץ ישראל ובשובם הם מוציאים את דיבת  הארץ רעה , למרות שהם נושאים עימם את פירות טוב הארץ וכך התורה מתארת את האירוע בו השתתפו: ראשי י"ב השבטים:

"וְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם:  לְמַטֵּה רְאוּבֵן, שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר.  לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן, שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי. לְמַטֵּה יְהוּדָה, כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.  לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר, יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף.  לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן.  .........וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ. וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן";

התפקיד שהוטל עליהם:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר.  וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב.  וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ--הֲטוֹבָה הִוא, אִם-רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה - -הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים.  כ וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ"[במדבר י"ג, ד'- י"א]

השאלות הן:

א] כיצד הגיבו המרגלים בשובם מלתור את הארץ?

ב] מה הייתה תשובת יהושע וכלב בן יפונה?

ג] כיצד הגיבה העדה ומה הגדיל ה' לעשות?

תשובות.

תגובת המרגלים הייתה:

"וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.  וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.  אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל הַיַּרְדֵּן".[י"ג, כ"ו- ל']

במילים אלה - המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה:

רש"י מסביר: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ"-"מהו "וילכו"? להקיש הליכתם לביאתם- מה ביאתם הייתה בעצה רעה - אף הליכתם הייתה בעצה רעה - כוונתם הייתה רעה כבר מההתחלה ואת דעתם זו  הם דיווחו למשה ולאהרון:

דעת מקרא מסביר: שהמרגלים פותחים בדיווח אילם תחילה הם מראים את הפירות שהביאו:" וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ". 

זוהי עדות לסערת רוחם הפנימית - הרי הם נשלחו - על מנת להכין את הכיבוש על ידי איסוף מידע אסטרטגי וכלכלי שמטרתו הייתה: לסייע ולהכין את הצעדים הבאים ולחזק את רוח העם בתיאור הפרטים המעודדים על הארץ המובטחת - אלא שהם נוהגים  באופן הפוך- רובם , לא כן יהושע וכָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה. המרגלים לא השתכנעו מהיופי של ארץ ישראל. בכוונתם הייתה להעביר דעתם זו  -לשולחיהם,  אלא  שהם  מתקשים לעשות זאת בפני אהרון ומשה .ולבטא זאת בפיהם.

אינם מסוגלים לדבר - אלא הם מדגימים לפני כולם את פירות הארץ שבידיהם - יתכן לומר שבכך הם כבר מביעים את חוות דעתם השלילית על הארץ - כשם שהפירות גדולים במיוחד ומשונים כך גם היושבים גדולים ומשונים.

לאחר שהם מתגברים הם עדיין  קשורים למראה הפירות ואומרים:

"אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם"- בדומה למראה הפירות.

כאן דבריהם משקפים את דעתם השלילית ומדגישים: למרות שהארץ זבת חלב ודבש - אין זה תורם דבר שהרי  העם היושב שם עז - הוא נועז. דוגמת המילים:

"גּוֹי, עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא  יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לֹא יָחֹן".[דברים כ"ח, נ']

הערים בצורות. מכאן שקשה לכבוש את המקום ומה גם שיושבים שם ענקים. הם מזכירים את עמלק ואת  העמים האחרים העלולים לחסום את דרכיהם בהר.

ה"נתיבות שלום סבור"- כי המרגלים נכשלו במשימתם - מאחר  שהם היו ראשי השבטים -  סברו שהם  אינם זקוקים למשה כדי לשבור את הסט"א [היצר הרע] וזה היה סוד כישלונם שלא הלכו על דעת משה שרצה שיספרו שבחים על ארץ ישראל , לכן נסמכה פרשת שלח לפרשת בהעלותך - לפי ששם מסופר על עונשה של מרים הצדיקה שחטאה בלשונה וחלתה בצרעת. רשעים אלא לא למדו מוסר מעונשה של מרים.!

תשובת יהושעָּ וכָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.

תחילה  נאמר על כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.

"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ".[להלן  י"ג, ל]

בהמשך שניהם:  "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת בנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד. אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל-תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל - תִּירָאֻם" [להלן  י"ד, ו'- י']

אם כן, מהיכן שאבו יהושע, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה את כוח נחישותם לסתור את דברי המרגלים –היינו - את דיבת הארץ הרעה שהוציאו  מפיהם?

תשובת רש"י: על פי חז"ל [סוטה ל"ד, ע"ב] משה התפלל על יהושע:

"יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים".  יהושע בן- נון היה תלמידו המובהק של משה, לכן חשש משה - לאחר שנגזר עליו  במי המריבה שלא להיכנס לארץ – שמתוך אהבתו המיוחדת של יהושע - אל רבו עלול הוא להורות היתר לעצמו להוציא דיבה על הארץ. כדי לעכב את הכניסה של עם ישראל לארץ המובטחת. ובכך ישפיע שימי משה יתארכו, לכן משה בירך את יהושע תלמידו כדי שאהבתו אל רבו - משה – לא תקלקל את השורה ושלא יבוא חלילה לידי כישלון בהוצאת דיבה על ארץ ישראל.ְ כָלֵב בֶּן-יְפונה - שאב את נחישותו מכוח התפילה:

רש"י מסביר על פי המילים: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן" [להלן י"ג, כ"ב] וְכָלֵב לבדו הלך לשם והשתטח על קברי אבותינו כדי שלא יהיה מוסת על ידי עצת חבריו [סוטה ל"ד]

לכן זכה להיכנס לארץ ישראל, בניגוד למוציאי הדיבה שמתו במדבר. כדברי הכתוב: "זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ-אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ-בָּהּ, וּלְבָנָיו--יַעַן, אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה".

"ַיִּשְׁמַע יְהוָה, אֶת-קוֹל דִּבְרֵיכֶם; וַיִּקְצֹף, וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר. אִם-יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה--אֵת, הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, לָתֵת לַאֲבֹותֵיכֶם".[דברים א', ל"ד- ל"ה]

על יהושע  שזכה גם להיכנס לארץ נאמר: "יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא "   [שם  דברים א, ל"ח]

תגובת העדה ותגובת ה' הייתה:

"וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הָעֵדָה, לִרְגּוֹם אֹתָם, בָּאֲבָנִים; וּכְבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֶל-כָּל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל".[במדבר י"ד, י]

רש"י מסביר: כי העדה רצו במיוחד לרגום באבנים את יהושע וְאת כָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.

על פי תנחומא:"מלמד שהיו זורקים אבנים והענן מקבל" כלומר: האבנים לא פגעו ביהושע וכָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה!

דעת מקרא מבאר: כי המרד של העדה הגיע לשיא ואיים לתוצאות קטלניות ,אז הופיע הענן מעל אוהל מועד, והפסיק את המרד –בעודו באיבו.

רש"ר מסביר: האור נראה באוהל מועד, כי כאשר העם כולו נידון לכליה היות ולא התאים כבר לייעודו- מצא לו כבוד ה' מקום בארץ- רק בתוך מקדש התורה. תורת ה' המופקדת שם והעתיד המובטח לה שם- יעמדו   לנצח אפילו . גם  אם דור שלם יאבד.

לסיכום, לאור האמור לעיל- המרגלים מגלים רפיסות  בתגובותיהם השליליות – לפי  שאינם הולכים בדרך האמת  מהשיקולים שלהם.

לעניות דעתי הם מכעיסים את  ה'- שהרי נאמר בתורה:

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".[דברים י"ח, י"ג]

היה מצופה מאנשים רמי מעלה  להזדהות עם רצון אלוקים ולא ההפך.

ואילו כָלֵב ויהושע הכריזו על נחישותם – רצונותיהם לעלות לארץ ישראל. ואף קרעו את בגדיהם - כדי להוכיח שאנשים אלה הלבושים בגדים הדורים, כראוי לראשי שבטי הארץ-הגיעו לשפל המדרגה- ולכן אינם ראויים עוד לשמש מנהיגים לעם ישראל בארץ המובטחת.

המסקנה גם למנהיגים שלנו היום : להיות מלוכדים לבטוח  באלוקים ולהאמין בצדקת הדרך עד הניצחון כדברי כלב  בן יפונה ויהושע.

יפים וחשובים דברי ה':

"וְזָכַרְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" [דברים ח, י"ח]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כעס העדה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 

כַּעַס הָעֵדָה

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עֵת שָׁבוּ הַמְּרַגְּלִים לַמִּדְבָּר

לְמַנְהִיגִים פָּנוּ הֵשִׁיבוּ דָּבָר

בִּידֵיהֶם פֵּרוֹת מְגָדִים

עֲנָבִים, רִימּוֹנִים וּתְאֵנִים.

 

 פִּיהֶם פָּתְחוּ בִּשְׁבָחִים

 דְּבַשׁ חָלָב נֹפֶת צוּפִים

 אַךְ לְפֶתַע חָטְאוּ בִּלְשׁוֹנָם

 אֱמֶת  נָטְשׁוּ הִכְזִיבוּ כֻּלָּם.

 

 דִּיבַּת הָאָרֶץ הוֹצִיאוּ

 מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִכְעִיסוּ

בְּצַעֲרָם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם

יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם..

 

אֶת הַטְּעָנוֹת נִסּוּ לִמְחֹק

אֱלוֹקִים אִתָּנוּ אֵין לִדְאֹוג

הַפְסִיקוּ  מִיָּד בָּהּ'  לִמְרֹד

הָאָרֶץ טוֹבָה מְאֹד, מְאֹד.

 

חִישׁ הִתְלַהֲטוּ הָרוּחוֹת

הָעֵדָה פָּתְחָה בִּזְעָקוֹת

רָצוּ לִרְגֹּם אוֹתָם בַּאֲבָנִים

אַךְ כְּבוֹד ה' הֵגֵן עַל הַצַּדִּיקִים!

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת שֶׁלַח [חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 14 ביוני 2022

פרשת שלח-המרגלים- והקשר להפטרה[ בספר יהושע ב]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שלח -המרגלים- והקשר להפטרה.

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)


Biblical paintings

Spies picked grapes   in the Eshkol Stream

"ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים"



ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי  תנ"ך/ המרגלים שבים למדבר בתום ריגול הארץ/ ציירה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל לה' שיסלח למרגלים ולעם/ ציירה: אהובה קליין (c)




"דבר אל--בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצית על--כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על- ציצית הכנף פתיל תכלת"

[במדבר ט"ו,ל"ח]

ציירה: אהובה  קליין (c)





ציורי תנ"ך/ המקושש/ ציירה: אהובה קליין(c) 


ציורי תנ"ך/ המעפילים לראש ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירותיי להפטרה [יהושע ב']


 

ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ"

[יהושע  ב, א']


ציורי תנ"ך/  רחב משוחחת עם שליחי מלך יריחו/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "...וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה"
[יהושע ב, ד]

פרשת שלח מתארת את רצון העם לרגל את ארץ ישראל וה' נותן על כך הסכמה  למשה - כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי יְהוָה:  כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה". [במדבר  י"ג, א- ד]

בהפטרה אנו קוראים על שליחת שני מרגלים על ידי יהושע: לראות  את הארץ ואת יריחו כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ; וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית- אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב--וַיִּשְׁכְּבוּ-שָׁמָּה.  וַיֵּאָמַר, לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר:  הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לַחְפֹּר אֶת-הָאָרֶץ. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ, אֶל-רָחָב לֵאמֹר:  הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר-בָּאוּ לְבֵיתֵךְ--כִּי לַחְפֹּר אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, בָּאוּ.  וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת-שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנוֹ; וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה.  וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר, בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ--לֹא יָדַעְתִּי, אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים; רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם, כִּי תַשִּׂיגוּם". [יהושע ב, א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע נשלחו המרגלים ביד משה לתור את הארץ?

ב] מה הייתה מטרת יהושע בשליחת המרגלים  ליריחו?

תשובות.

משה שולח מרגלים  לתור את הארץ?

"נתיבות שלום" מסביר: הציווי של ה' אל משה: "שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים"   יש בכך כוונה - כי הדבר יהיה  כפי דעתו של משה - שהרי ,למשה הייתה מטרה שונה בשליחת המרגלים, לעומת  דעת המרגלים:

מטרת משה לא הייתה מטרה גשמית - לבדוק את טיב הארץ, אלא לבדוק את מצבה הרוחני , הרי קדושת ארץ ישראל היא  גבוהה ביותר, אך לעומת זה כוחות הסט"א = הטומאה היו גדולים ביותר ומרוכזים בארץ ישראל, כפי שמתואר:  עמלק היה יושב בארץ הנגב והחיתי היבוסי והאמורי  יושבים בהר והכנעני היה יושב על הים ועל יד הירדן.

כל אלה נחשבו לכוחות הקליפה הגדולים שהקיפו את ארץ ישראל-לכן  היה צורך לרגל- כדי לדעת מה כוח הקליפה הזה בבחינה רוחנית כדי לדעת ולהכירם. ומהי הדרך הנכונה להילחם נגדם.

זו הכוונה במילים:" וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה.." מהו כוח –היינו- הקליפה ומהי הדרך לשבור כוחות אלה.

כמו כן , לבדוק אם היא טובה ,או רעה. כי יש ארצות שטיבם לגדל אנשים טובים בעלי תכונות נפש טובה, אך מנגד יש ארצות שטבעם לגדל אנשים רעים שתכונת נפשם רעה- לכן שלח משה את המרגלים לבדוק מה מזגה הרוחני טרם יכנסו לארץ ישראל - כדי לדעת כיצד להתגבר על כוחות הטומאה ,מהטעם הזה היה צורך לשלוח דווקא את  ראשי העם שביכולתם להעריך מהו המצב הרוחני  בארץ.

הרב שמואל אליהו מביא את דעתם של רבי יוסף  קארו והמגיד: אדמת ארץ ישראל יש בה מעלה מיוחדת - שמכפרת על עם ישראל - יש בה משהו מטהר- ההולך בה ארבע אמות מכפר לעולם הבא -

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". [דברים ל"ב, מ"ג] הקב"ה  שולח את המרגלים בעבור חטאיהם  לפי שחטאו בחטא העגל , גם במצרים היו ב - מ"ט שערי טומאה. חכמים היו מנשקים את אדמתה- אלא שגם בחומר של ארץ ישראל  יש קדושה. ארץ חמדה טובה.

אלו דברים של קודש הקודשים, ומה שהם לא תקנו - עלינו מוטל לתקן.

מנגד, מטרת המרגלים  הייתה שונה - מטרה גשמית: לפי שהיו סבורים כי ההנהגה הנסית של ה' הייתה רק עד הכניסה לארץ ,אך בארץ ישראל עם ישראל ישוב להיות אומה טבעית - בדומה לכל ארצות הגויים. ועל כן הם שאפו לדעת איך יכבשו את הארץ באופן  טבעי.

מטעם זה, אלוקים הסכים שמשה  ישלח מרגלים על פי  דעתו - כדי לבחון את המצב הרוחני בארץ וכיצד להתגבר על כוחות הסט"א משום כך  נגזרה מיתה על המרגלים שלא זכו להיכנס לארץ ישראל היות ולא הייתה להם אמונה בכוחה העל טבעי של הארץ !

מסיבה זו  אינם יכולים לרשת את הארץ. אלא רק הדורות הבאים שהאמינו בכוחה העל טבעי של הארץ -זכאים יהיו  לרשת אותה , מתוך כוח האמונה הפשוטה - יזכו לבוא ולרשת את הארץ.

דוד המלך אומר על המרגלים:

"וַיִּמְאֲסוּ, בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה;    לֹא-הֶאֱמִינוּ, לִדְבָרוֹ". [תהלים ק"ו, כ"ד] המשמעות: שהם לא האמינו בהנהגה העל טבעית של ה'  בארץ ישראל , זוהי כפירה בקדושת הארץ. היו סבורים שההנהגה בארץ היא כמו בשאר הארצות  והרי כאשר נכנסו הדורות הבאים לארץ ישראל נבקע להם הירדן לפי שבכניסתם לארץ חשו את ההנהגה הנסית של ה'. כפי שכתוב:

" אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [ דברים י"א, י"ב]

מטרת יהושע בשליחת המרגלים.

תפקידו של יהושע להכניס את עם ישראל אל תוך ארץ ישראל- דבר  שלא זכה לו משה. לכן הוא שולח שני מרגלים שמטרתם נושאת אופי צבאי,  הם נשלחים מן השיטים - שהוא מקום קרוב לארץ ישראל- השליחות נועדה לבדוק מהיכן נוחה הארץ להיכבש ? כדרך ששולח שר צבא - חלק מחייליו לרגל את הארץ.

נאמר: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר.."

על המילה: "חֶרֶשׁ" כמה פירושים מעניינים:

א] המלבי"ם סבור: כי  יהושע שולח את שני המרגלים "חרש"- בשתיקה - כדי שהדבר לא יתפרסם בכל בני ישראל. אלא רק יהושע היה בסוד העניין - הוא מצווה אותם בעיקר לבדוק את יריחו לפי שמשם רצו להיכנס לתוך הארץ.

ב] שואלים חז"ל: מדוע נאמר: "חרש לאמור"?  כי המרגלים נוהגים ללכת חרש- בשקט ובהסתר ולא בגלוי שאם לא ינהגו כך, עד מהרה, חס ושלום, יתגלו לאויב ויתפשו.

ג] חז"ל מביאים  פירוש מעניין במדרש רבה: "אל תקרי חרש אלא חרש"- כלומר עשו את עצמם כקדרים המוכרים כלי חרס,  מתנהגים כאנשים פשוטים -ללא כל חשיבות מיוחדת.

ג]  על פי רש"י - יהושע ביקש מהמרגלים שיעשו עצמם חרשים וכך יוכלו להאזין לדברים שאנשי המקום לא יסתירו מהם שהרי יחשבו שהם אינם שומעים..

מרגלים אלה מגיעים לביתה של רחב.

מדרש אגדה תנחומא [ שלח א]: שני המרגלים היו: פנחס וכלב בן יפונה.

פנחס עמד לפני השליחים של מלך יריחו ולא ראוהו - לפי שהיה כמלאך.

מי הייתה רחב?

על פי תרגום יהונתן [שמביא רש"י]: היא הייתה אישה פונדקאית- מוכרת מיני מזונות.

לפי הסבר זה: מתאים ההסבר שהיא הייתה בעלת  פונדק אורחים הבאים  בשערי בעיר.

על פי פשוטו של מקרא לכאורה המקום מתאים ביותר למעשה זנות בהיותו בשערי העיר.

המלבי"ם מוסיף ששמה - "רחב" הייתה מפורסמת בשמה כי ידעה סודות רבים של אנשי  הארץ. ורבים שהיו עוברים שם נכנסים  ושכבו שם.

על פי פרשנים: ביתה היה צמוד  לחומה.

יש הסוברים שהיא אכן עסקה במקצוע העתיק בעולם ,לפי שתמוה הדבר שברגע שהמרגלים הגיעו - הדבר הראשון שעשו נכנסו  לביתה ונאמר ששכבו שם.

מלך יריחו שמע על מרגלים אלה וסבור היה: שבאו לרגל אחר  סודות הארץ לפיכך -  שלח שליחים אל רחב ודרש שהיא תוציא אותם החוצה, אך היא החביאה אותם ולשליחים אמרה: שהמרגלים כבר עזבו את המקום בחשכה בדיוק בזמן שעמדו לנעול את השער של העיר  – אך לא ידוע לה לאן הלכו?  אנשים אלה הלכו  לשער - עד מקום מעבר המים של הירדן וסגרו את השער אחריהם כי אולי המרגלים הם עדיין בתחום יריחו.

אך למעשה לאחר שרחב בחכמתה  סילקה את השליחים כעת החביאה את המרגלים בעליית הגג וטמנה אותם בצמר גפן.

טרם שנתם ,עלתה רחב אל המרגלים ובקשה מהם שישבעו לה בה': היות ועשתה עמם חסד ויודעת שהארץ תיכבש על ידי עם ישראל - מבקשת שבה ובמשפחתה לא  יפגעו בזמן הכיבוש. אכן הם הבטיחו לה שכך ינהגו.

היא הורידה אותם בעזרת חבל בעד החלון והאיצה בהם שיסתלקו מהר והציעה להם להימלט לכיוון ההר ושם להסתתר במשך שלושה ימים. עד חלוף הסכנה. הם  בקשו ממנה

א] לקשור את חוט השני בחלונה - כסימן היכר לביתה.

ב] שתאסוף את כל משפחתה המורחבת לתוך ביתה.

ג] עליה לשמור בסוד את קשירת החבל האדום בחלון.

היא הסכימה ולאחר שהורידה אותם, עשו כדבריה וברחו להסתתר בהר . כאשר חזרו אל יהושע אמרו לו: שלפי כל הנסים שקרו להם- הם יודעים- כי תושבי המקום חוששים מפני ישראל וה' יעזור להם לכבוש את יריחו.

לסיכום לאור האמור לעיל: לומדים אנו על הקשר להפטרה בספר יהושע: מדובר בשליחת מרגלים בפרשתנו וגם בספר יהושע - שם נשלחו המרגלים בידי יהושע- ביוזמתו למטרה צבאית לחשוף את נקודות התורפה בעיר יריחו שהייתה מבוצרת היטב והשליחות הסתיימה  באופן חיובי.

מנגד,  שליחת המרגלים בידי משה - הייתה בציווי ה'- אך הסתיימה באופן  רע - שנתן את  אותותיו עד ימינו אנו, יהי רצון שעם ישראל יקיים את מצוות התורה הן בין אדם למקום והן בין אדם לחברו ויתקיימו דברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;  וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו     וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר