חנוכיית- חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הטכניקה: צבעי שמן ע בד.

 חנוכייה זו משמשת:  גל- עד = לחנה ושבעת בניה- אשר מתו על קידוש ה'

מהטעם שסרבו  להשתחוות לעבודה  זרה.

חנוכייה זו צוירה על - פי  דמיוני.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מה גנוז במספר השמיני- על פי התנ"ך?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מה גנוז במספר השמיני-על פי התנ"ך?

מאת: אהובה קליין

את חג החנוכה אנו חוגגים במשך שמונה ימים, מעניין מה ייחודו של מספר זה בתנ"ך?

ציור לחנוכה/ נס כד השמן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור לחנוכה/ בימים ההם בזמן הזה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציור לחנוכה/ חנוכיית זהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

מתוך התבוננות בכתובים ניתן ללמוד על סיפרה זו - שהיא מתאפיינת בשלמות ובכוח שמעל הטבע ובדרך כלל גם מייצגת נס, בניגוד לסיפרה שבע המייצגת את הטבע - שבעה ימים בשבוע.

התורה מצווה אותנו  לערוך ברית מילה דווקא ביום השמיני כפי שנאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" [ויקרא  י"ב, ב]

מחקרים מדעיים גילו כי בגיל שמונה ימים לתינוק יש רמת קרישת דם הטובה ביותר לכן ניתן להבין מדוע זה הזמן המדויק של עריכת ברית המילה.

מתוך קריאת המקרא ,אנו לומדים כי ביום כלות משה להקים את המשכן.... ויקריבו נשיאי ישראל...המופיע בפרשת נשא [במדבר ז' א-ב] היה ראש חודש  ניסן והוא: יום חנוכת המשכן , היום השמיני למילואים , אהרון הכהן הצטער על כך שלא השתתף בחנוכת המשכן עם הנשיאים. מיד ניחם אותו הקב"ה ואמר לו: "חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות" [ע"פ רש"י]

הרמב"ן סובר : שהכוונה לנרות חנוכה וכך הוא מפרש : "אבל עניין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהייתה בבית שני על ידי  חשמונאי כהן גדול ובניו"

ומכאן שבפרשת בהעלותך [חומש במדבר] מדובר על המנורה  שהייתה במשכן אך נרמז בה גם עניין הדלקת נרות החנוכייה לדורי דורות.

נשאלת השאלה מדוע היה צערו של אהרון כה עמוק?

התשובה לכך : מסתבר שבחנוכת המזבח הוקרבו קורבנות מיוחדים בהתאם להוראת שעה. הנשיאים הקריבו קורבן חטאת וגם קטורת בנדבה. קורבנות אלו מיוחדים הם - לפי שאינם  מוקרבים על ידי כל איש שנדבו ליבו, אלא על פי נבואה מיוחדת , מכאן ניתן להבין את כאבו וצערו של אהרון הכהן שלא  השתתף בחנוכה זו. על כן הקב"ה ניחם אותו באומרו: "שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות" כלומר, יש כאן  רמז להדלקת המנורה במקדש ובהמשך הדלקת נרות החנוכה לדורי דורות. 

הרמב"ן שואל: מדוע הקב"ה ניחם את אהרון דווקא בהדלקת נרות המנורה ולא בעבודה אחרת, כגון: מעשה הקטורת בעבודת יום הכיפורים ושאר עבודות הקודש  שכשרות רק לכוהנים?

אלא , כאן ניתנת לאהרון הבטחה נצחית: שגם בעתיד לבוא כאשר בית המקדש יחרב - אהרון וצאצאיו- ימשיכו להדליק את נרות החנוכה, שהרי  החשמונאים היו מצאצאי אהרון הכוהן ובנוסף זכה אהרון -בברכת  כוהנים - שהיא נצחית.

הסבר זה מובא במדרש רבה  [ט"ו, ו] בזו הלשון:  "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרון: אל תירא ! לגדולה מזאת אתה מתוקן [מיועד] הקורבנות- כל זמן שבית המקדש קיים- הם נוהגים, אבל בנרות [נרות חנוכה] - קיימים לעולם וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני ישראל"- הכוונה לברכת כוהנים  - שהכוהנים מברכים את ישראל גם בימינו.

לפי דברי רבינו בחיי: רוב נושאי המשכן והמקדש סובבים סביב המספר שמונה: לכוהן הגדול היו שמונה בגדי כהונה והם: ציץ ,חושן ,אפוד ,מעיל ,כותונת תשבץ, מצנפת, אבנט ומכנסי בד.

ירבעם המלך קובע חג בחודש השמיני: "ויעש ירבעם: חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום לחודש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כוהני הבמות אשר עשה: ויעל על המזבח: אשר עשה בבית אל בחמישה עשר יום בחודש השמיני בחודש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר" [מלכים א י"ב, כ"ב-כ"ג]

שלמה המלך סיים לבנות את המקדש: "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל-דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים".

[מלכים-א, ו, ל"ח]

השנה השמינית –היא השנה לאחר השמיטה: "וזרעתם את השנה השמינית, ואכלתם מן התבואה ישן: עד השנה התשיעית.."[ויקרא כ"ה, כ"ב]

שמינית-הוא כלי נגינה עתיק שהיו לו שמונה מיתרים: "למנצח בנגינות על השמינית"[תהלים ו, א]

המשיח הוא אחד משמונה נסיכי אדם: "והיה זה שלום אשור, כי יבוא בארצנו וכי ידרוך בארמונותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי עולם"

האות ח'- בגימטרייא =8 והיא מופיעה במילה: משיח, חירות, חשמונאי.

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה: כי המספר ה"שמיני" יש בו כוח מיוחד והוא אוצר בתוכו רבדים של קדושה וקשר הדוק בין הבורא למאמיניו. הוא מספר מעל הטבע ומסמל את הכוח הניסי.

שמיני בגימטרייה = "שמע"- ראשי תיבות: שאו מרום עינכם..."

ובע"ה נזכה לניסים ונפלאות, כנאמר: "ישועת ה' כהרף עין".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סרטון נפלא לחג החנוכה/ציורים : אהובה קליין(c) עריכה: טליה כהן..

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סרטון נפלא לכבוד חג  החנוכה:
יהי רצון שאור  נרות החג - יאירו לכל עם ישראל לעיני כל העולם.
ונזכה במהרה לגאולה שלמה בכלל ובפרט.
אמן ואמן.


https://www.facebook.com/404459659584761/videos/vb.404459659584761/1112314022132651/?type=2&theater

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חנוכיית זהב/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חנוכיית זהב./שיר מאת: אהובה קליין©

חנוכייה על אדן חלון

של עם רודף שלום

כתר הילה לראשה

למרחקים תפיץ קדושה.

 

עשויה זהב טהור

באורה מניסה השחור

שמונה ימים דולקת

אמונה  וגבורה מסמלת.

 

בליבה נוצרת רזים

מלחמות ניצחונות ניסים

 מעטים נגד רבים

ישועות בידי אלוקים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סובב הסביבון/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 סובב הסביבון / שיר מאת: אהובה קליין©

סובב לו הסביבון

סביבו קול שאון

יביטו ירצו לראות

רמז סימן לבאות.

 

נזכרים באותם ימים

גזירות  בקרב יהודים

ייסורים כמרחבי הים

מאפילים אור נשמתם.

 

חג הניסים והנפלאות

מלוא הטנא ישועות

שמן לשמונה ימים

מעטים נגד רבים.

 

סובב לו הסביבון

מבשר  בקול ניצחון

חנוכייה על החלון

פרסום הנס להמון.

ציור לחנוכה/מלחמת החשמונאים ביוונים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור לחנוכה/ נס מציאת כד השמן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חנוכה בראי התנ"ך-מה הקשר בין החנוכייה למנורה במקדש?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חנוכה  בראי התנ"ך- מה הקשר בין החנוכייה למנורה במקדש?

 

מאמר: מאת: אהובה קליין.

ציור לחנוכה:בימים ההם בזמן הזה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בתום חודש ללא חגים שוב אנו  צועדים   בגיל ובשמחה- אל תוך  מרחב שכולו אור ואופטימיות  המאיר  את חיינו בימי החורף האפורים.

חג זה נקבע -לזכר ניצחון המכבים כנגד היוונים ולזכר חנוכת המזבח.

מעניין, כי החנוכייה  מוזכרת ברמז בתורה :

בפרשת בהעלותך הפותחת בנושא המנורה נאמר :

"דבר אל אהרון ואמרת אליו: "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות,

ויעש כן אהרון, אל— מול פני המנורה העלה נרותיה, כאשר ציווה ה' את משה"

ומיד בסמוך בפרשת נשא נאמרה - פרשת הקרבת הקרבנות על ידי הנשיאים ביום חנוכת המשכן

ונשאלת השאלה מדוע נסמכו שתי הפרשיות –המנורה וקרבנות הנשיאים בחנוכת המשכן ? 

על כך עונה רש"י: כוון שראה אהרון את חנוכת הנשיאים והקרבת קורבנותיהם במשכן- הצטער שלא לקח עמהם חלק- הוא וגם שבטו, מיד הרגיעו הקב"ה - בכך שהוא יזכה להדליק ולהיטיב את הנרות.

הרמב"ן שואל: מדוע הקב"ה ניחם את אהרון דווקא בהדלקת נרות המנורה ולא בעבודה אחרת, כגון: מעשה הקטורת בעבודת יום הכיפורים ושאר עבודות הקודש שכשרות רק לכוהנים?

אלא , כאן ניתנת לאהרון הבטחה נצחית: שגם לעתיד לבוא כאשר בית המקדש יחרב- אזי  אהרון וצאצאיו- ימשיכו להדליק את נרות החנוכה, שהרי החשמונאים  מצאצאי אהרון הכוהן היו ,בנוסף זכה אהרון-בברכת כוהנים- שהיא נצחית.

הסבר זה מובא במדרש רבה [ט"ו, ו] בזו הלשון:

 "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרון: אל תירא!

לגדולה מזאת אתה מתוקן ,[מיועד]  הקורבנות- כל זמן שבית המקדש קיים- הם נוהגים,

אבל בנרות [נרות חנוכה]- קיימים לעולם וכן כל הברכות שנתתי לך לברך את בני ישראל"

[הכוונה לברכת כוהנים]

ציור לחנוכה/ חנוכייה  וסופגניות/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

תפקיד החנוכייה: לסמל את הנס שאירע בימי החשמונאים: מציאת פח השמן שהספיק, שלא כדרך הטבע- למשך שמונה ימים.

אך לעומת המנורה בעלת שבעת הקנים- במקדש: החנוכייה היא בעלת שמונה קנים.

למרבה הפלא גם בחנוכייה וגם במנורה- גנוזים  ניסים ונפלאות!

ציורי תנ"ך/ המנורה במקדש/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

המנורה , נלקחה לרומי עם חורבן בית המקדש ומופיעה בתבליט אומנותי על שער רומי- מסמלת את תבוסת עם ישראל בתקופת חורבן הבית, אך מנגד אותה מנורה-כפי שחזה אותה-זכריה הנביא- "ראיתי והנה-מנורת זהב.."[זכריה ד, ב-ד] - מופיעה כאות ניצחון על סמל המדינה שלנו ועל שטרות הכסף כיום.

החנוכייה , מזכירה לנו את הניסים והנפלאות שאירעו לעם ישראל  בתקופת שלטון היוונים.

חנוכה מוזכר גם בספר נחמיה[י"ב, כ"ז]

"ובחנוכת חומת ירושלים ביקשו את הלוויים מכל מקומותם להביאם לירושלים לעשות חנוכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתיים נבלים וכינורות"

יהי רצון שחג אהוב זה יאיר לעם ישראל בכלל ובפרט ונהיה כולנו אור לגויים תמיד. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)