פרשת תולדות- תאומים- שני עולמות- האמנם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תולדות- תאומים- שני עולמות- האמנם?

מאמר  מאת: אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:

                         ציורי תנ"ך/רבקה ובניה- יעקב ועשיו/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה  ויצחק  מתפללים באהל/ ציירה: אהובה קליין (c)

                      ציורי  תנ"ך/ רבקה הולכת לדרוש את ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)

                              ציורי תנ"ך/ "ויגדלו הנערים....." / ציירה: אהובה קליין (c)

           ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד: ציירה: אהובה קליין(c)

                              ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: 

                             אהובה קליין (c)

                                 ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

                   ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד  ציד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

            ציורי תנ"ך/  עבדי יצחק ובשורת גילוי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

             ציורי תנ"ך/ רבקה ויצחק מגיעים לגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)

            ציורי תנ"ך/ רבקה ויצחק בגרר ואנשי המקום/ ציירה: אהובה קליין(c)

יורי תנ"ך/ הפלישתים סותמים את הבארות/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד: ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה

 ויקנאו

 אותו פלישתים"

[בראשית כ"ו, י"ג]

ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

פרשה זו מתארת  - כיצד תפילתו של יצחק לה' למען יהיו לו ולרבקה בנים - התקבלה בשמים.

אך מעניין כי  רבקה – בזמן הריונה הרגישה חוסר שקט והיה נראה לה משהו מוזר בהריון זה , משום כך הלכה לבית המדרש  של שם , לשאול מה פשר עניין זה?  כך התורה  מתארת את השתלשלות העניינים:

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן ־ אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת־ יִצְחָק.  וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן־ אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת ־ רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה. וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ"|. 

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם ־כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת־ יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן־ שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם. וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים".[בראשית כה", כ"ב- כ"ח]

השאלות הן:

א] מה משמעות  הכפילות במילים: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן־ אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת־ יִצְחָק". 

ב] מי הם  שני הלאומים שרבקה נשאה בבטנה?

תשובות.

משמעות הכפילות בתיאור מוצאו של יצחק.

רש"ר מסביר: אין מה להתפלא על כך שישנה כפילות בתיאור מוצאו של יצחק וזאת מהטעם - כי בהמשך הכתוב מתאר את מוצאה של רבקה - לכן ההבדל בייחוס הוא מהווה את הסיבה למה שעומד להתרחש בהמשך: יצחק היה בן ארבעים שנה כאשר  נשא את רבקה לאישה ולמרות שאיפתו של אברהם שיצחק יישא אישה הגונה ,על אף שאברהם היה כבר זקן מאד ולא ידע את יום מותו - בכל זאת המתין עד שיצחק יהיה בן ארבעים שנה - כי אופיו של יצחק הוצרך להתחזק והיה צריך להגיע לעצמאות ובגרות מלאה וזאת  כדי שיהיה משענת לאשתו מבחינה  רוחנית וגם מבחינה גשמית.  רבקה הייתה צעירה מאד כפי שלמדנו מדברי חז"ל –שהיא עדיין לא  הייתה  בשלה מבחינה גופנית והייתה לה האפשרות להיות גדולה יותר כדי  שתגדל  תחת השפעתה האדירה של רוח אברהם ותידמה לשרה.

רבקה הייתה בת בתואל הארמי מפדן ארם – אחות לבן הארמי והכתוב מדגיש את תיאור רבקה לסביבתה המשפחתית. למרות שהכתוב כבר תיאר לנו את משפחתה.

בניגוד למשפחתה, הרי יצחק היה בנו של  אברהם ואברהם בלבד היה משפיע  עליו.

לכן יצחק נועד להיות בן  אמתי של אברהם. מנגד רבקה למרות שהיו לה מעלות טובות - היא  הייתה בת של אבא ארמי. היא  נולדה וגדלה בארם ואחיה לבן - שהיה רמאי – לכל מוצא פיו.

על כן נשאלת השאלה לאילו צאצאים אפשר לצפות מנישואין כאלה? ובמיוחד כדאי לזכור את דברי חז"ל: "רוב בנים הולכין אחר אחי האם"[גמרא: בבא בתרא, קי.]  לכן על ידי תיאור הפרטים על אברהם בכפילות ומנגד הפרטים  אצל רבקה, התורה מכינה אותנו לסתירה שתעלה  בהמשך- כך שלא יהיה זה פלא -  שעתיד להיוולד בן דוגמת עשיו ומנגד - נתפלא להבחין בבן  כמו יעקב.

למרות זאת  האגדה מתארת: כי רבקה הייתה צדיקה  ממש כמו שרה אמו של יצחק: היא הייתה דומה לשרה בכל הליכותיה!

ענני השכינה ירדו משמים והקיפו  את האוהל וכשנכנסה רבקה אל אוהל שרה , נדלק שוב נר התמיד, והאור התפשט בסביבת ביתם.

היות ורבקה הייתה דומה לשרה בכול- הדבר השכיח את אבלו של יצחק על שרה אמו.

שני הלאומים שרבקה נשאה ברחמה - זהותם.

הפסוק מתאר את האי שקט - ממנו סבלה רבקה בהריונה

כפי הכתוב: "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי? "

על פי מפרשים רבים: התרוצצותם של הבנים ברחמה  של רבקה - חושפת את העתיד ומרמזת על המאבק הנצחי בין יעקב לעשיו זהו מאבק שכולל את כל המלחמות מתקופת דוד בין הטוב לבין הרע, בין חומר לרוח ובין והאור לחושך  המתגלמות  בדמותם של שני הבנים.

כוחות הרשע  בכל  גילוייהם - מתייחסים  לעשיו הרשע שהוא מהווה את יצר הרע ואילו הכוחות הטובים –מתייחסים ליעקב.

אברבנאל מבאר את מה שאמרו לרבקה כאשר באה לבית המדרש לדרוש את אלוקים: שני הבנים הם שני גויים השונים זה מזה גם מבחינה גזעית- כאילו אחד- מוצאו מהודו ואילו השני גרמני, הם משמשים גם שורש ללאומים המסתעפים מהם הלאה. בין שני אחים אלה - תתקיים מלחמה מתמדת ומריבות ללא הפסק במשך דורות רבים במהלך ההיסטוריה. היות ועשיו מסמל את החומר ומנגד - יעקב מסמל את הרוח נחרץ גורל המלחמה מראש ורב יעבוד  צעיר.

אברבנאל מביא דוגמאות לכך: באדום משלו מלכים  טרם היהודים הפכו לעם ,אך דוד  הכניע את אדום ושם בתוכה נציבים.

בימי בית שני  ניצח הורקנוס את אדום והכריח אותם להתגייר.

גלות רומא נקראת בפי חז"ל: גלות  אדום - על שם משמעותה של גלות זו - שלאחריה יבוא מלך המשיח כפי שנאמר:

"וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו" [להלן. כ"ה, כ"ו]

האגדה מספרת: התרוצצות הבנים ברחם רבקה גרמה לכך שכאשר הייתה עוברת ליד בית עבודת כוכבים, היה עשיו שואף לצאת וכשהייתה עוברת ליד בית- מדרש- היה יעקב מבקש לצאת- הבנים היו עולים ויורדים בתוך רחמה- כגלי ים סוערים.

היו רבים ביניהם זה אומר: "אני אצא ראשון" וזה אומר: "אני אצא ראשון"

אמר עשיו ליעקב: אם לא תרשה לי  לצאת תחילה, אהרוג את אמי בצאתי ממנה", אמר יעקב: "רשע זה, הרי הוא שופך דמים עוד לפני לידתו" עשיו טען: ישנו רק עולם אחד והוא  - העולם הזה ויעקב טען: "אחי ,שניים אנחנו לאבינו ושני עולמות יש לפנינו - עולם הזה ועולם הבא - העולם הזה יש בו אכילה ושתייה ומשא ומתן, אבל בעולם הבא נהנים מזיו השכינה"

אמר עשיו: "בוא נחלק את העולמות בינינו אתה תיקח את העולם  הבא ואני אקח את העולם הזה"

רש"י מסביר את הפסוק:

"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב"

עשיו  שיצא ראשון – היה אדמוני - סימן שיהיה  שופך דמים. ונקרא בשמו: עשיו - על סמך השיער הרב שהיה מכוסה בו  - כאדם בן שנים רבות.  יעקב שבא אחריו אחז בעקב אחיו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: שני האחים עשיו ויעקב - נאבקים זה בזה , גם בימים אלה ממש  עשיו שואף  להתגבר גשמית על עם ישראל ,חלילה, כשהחרב  מונפת כלפינו ואילו יעקב -  מבין כי  על מנת לנצח את האויב  האכזר- לא די בנשק משוכלל ככל שיהיה  , אלא יש להתחזק ברוח התורה – להתחבר לתנ"ך ולחנך את ילדי ישראל  החל מהגיל הרך  לתורה ומצוות כולל שמירת שבת שהיא כלולה בעשרת הדיברות – כדברי ה' :

"אִם בְּחֻקוֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת מִצְוֺותי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם,,,,,,, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" [ויקרא כ"ו, ג'- ו']

כדברי זכריה הנביא: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹוחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".  [זכריה ד' ,ו']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות, עשיו ויעקב- מה הקשר לימינו ?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  תולדות, עשיו ויעקב- מה הקשר לימינו ?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ רבקה  ויצחק  מתפללים באהל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ רבקה הולכת לדרוש את ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) 

ציורי תנ"ך/ "ויגדלו הנערים....." / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד: ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין(c)   

ציורי תנ"ך/ יצחק ורבקה הולכים לגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה ויצחק בגרר ואנשי המקום/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד  ציד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  עבדי יצחק ובשורת גילוי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הפלישתים סותמים את הבארות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הפלישתים מקנאים בעשירותו של יצחק / ציירה: אהובה קליין (c)

"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד: ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה

 ויקנא אותו פלישתים"

ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

פרשה זו  מתארת את לידת עשיו ויעקב – התאומים  של יצחק ורבקה , קדמו לכך תפילותיו של יצחק לה' - משנתקבלה התפילה, ורבקה הרגישה אי שקט בקרבה כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה". [בראשית כ"ה, כ"ב]

רבקה הלכה לבית המדרש של שם  ועבר - כדי לדרוש מה יהיה בסופה ?

על כך קיבלה בשורה לעתיד לבוא מפי השליח - שהוא שם בעצמו שקיבל תשובה  מאלוקים ומסר  לה ברוח הקודש .

"וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם. 

  וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. [להלן ,כ"ה, כ"ג- כ"ט]

השאלות הן:

א] מה משמעות הבשורה שקיבלה  רבקה בבית המדרש ?

ב] כיצד ניתן להבין: כי יצחק אהב את עשיו ורבקה אהבה  את יעקב?

תשובות.

הבשורה לרבקה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ."

לפי דברי רש"י :התורה מציינת: במקום :"גויים"-"גיים"- בדומה לגאים-מלשון גדולה וגאונות וזאת  כדי לרמוז: כי משני הגויים האלה יצאו - שני גדולי עולם, האחד: אנטונינוס מלך אדום אשר בא מזרע עשיו. ורבי יהודה הנשיא - מזרע ישראל שחיו באותה  תקופה ועליהם נאמר: "שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות  החמה ולא בימות הגשמים" [מסכת עבודה זרה: י"א] הם היו עשירים ונכבדים והיו מרבים לערוך לחבריהם - סעודות , הצנון והחזרת -  היו חלק בלתי נפרד מהמזון שהגישו - גם שלא בעונת גידולם כאשר הם נמכרים ביוקר בשוק.

 

ולאומים = "שני לאומים" - שתי מלכויות. שני הלאומים לא יהיו שווים בגדולתם, אלא כאשר אחד נופל השני קם. גדולתו של כל אחד כרוכה  בנפילתו של אחיו!

ומביא דוגמא:"אמלאה החרבה" [יחזקאל  כ"ו, ב] - צור השייכת למלכות אדום אומרת: הנה אתמלא אני מן העיר ירושלים החרבה:  "לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים"

"בעל  הטורים" מסביר את המילה: "גיים"-רמז ל- י'  אומות שבאו  להחריב את  בית המקדש כפי שכתוב:

"אָֽמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי    וְלֹֽא ־יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם ־יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד׃ כִּ֤י נֽוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו    עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ׃ אָֽהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים    מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים׃ גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַֽעֲמָלֵ֑ק    פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם  יו֥שְׁבֵי צֽוֹר׃ גַּם ־אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם    הָ֤יֽוּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי ־ל֣וֹט סֶֽלָה" [תהלים פ"ג, ה'- י']

בהמשך מביא הסבר  לפי  המדרש : שני גויים:  אחד מהם יצא מי שבונה את בית המקדש - שהוא גאון עוזינו [הכוונה לשלמה המלך כפי שכתוב]: "אֱמֹ֣ר ׀ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנְנִ֨י מְחַלֵּ֤ל אֶת־ מִקְדָּשִׁי֙ גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֔ם מַחְמַ֥ד עֵֽינֵיכֶ֖ם וּמַחְמַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם וּבְנֵיכֶ֧ם וּבְנֽוֹתֵיכֶ֛ם אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתֶּ֖ם בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ"[יחזקאל כ"ד, כ"א] ומי בא להחריב את המקדש? אספסיאנוס  הרשע.

"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי - צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב".

התורה מתארת את השוני החזותי של שני האחים:

על עשיו נאמר: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו".

על פי "בעל הטורים":

א] "מלמד שהשחית רחם אמו ונתגולל בדם .

ב] "אדמוני"- מלשון אדם, שיצא בעל שיער כאדם גדול - דבר שלא אופייני לתינוק. "כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר"- שהיה מלא שערות כאדרת- ואין לפרש מלשון אדמימות.

על יעקב נאמר:

"וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב"

על פי רש"י: המביא מדרש אגדה: יעקב  היה אוחז בעקב עשיו מתוך  צדק - מהסיבה: כדי לעכבו מלצאת , זהו סימן לעתיד שאין עשיו יספיק לסיים את  מלכותו - עד שבא יעקב ולוקח ממנו.

נאמר עליו: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב" ואילו על עשיו נאמר: "וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו". 

על כך רש"י מסביר:- כולם קבעו את שמו 'עשיו'- הנגזר מלשון: 'עשיה' לפי שראו בו נעשה ונגמר בשיערו כילד גדול - ואינו  כתינוק  ,אלא עשוי וגמור.

אם כן מדוע נאמר בלשון יחיד על  יעקב: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ"?

מלמד שהקב"ה בעצמו קרא לו בשם: יעקב על סופו.

בסברא אחרת: אמר הקב"ה: אתם קראתם לבכורכם בשם: עשיו, אף אני  אקרא לבני בכורי שם: והוא 'יעקב' הנקרא בכור. כמו שנאמר:

"וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" [שמות  ד', ]

פירוש נוסף: אביו קרא לו בשם יעקב - על שם האחיזה שאחז בעקב של עשיו בעת הלידה.

התורה מתארת: כיצד היו שונים זה מזה שני האחים:  הרי עוד כשהיו ברחם אימם כבר נפרדו דרכיהם. כשהייתה הולכת רבקה ליד  פתח של  בית מדרש - היה רוצה יעקב לצאת וכשהייתה עוברת ליד מקום-של עבודה זרה  מיהר עשיו לצאת לשם.

פרוש ב] היו שני הבנים מתרוצצים בתוך רחמה של רבקה - וזה מתוך המילה:  'ריצוץ' ושבירה שהיו הבנים מתרוצצים - נלחמים ורבים זה עם זה. מתווכחים על נחלת שני עולמות - כלומר: העולם הזה והעולם הבא. לפי שכל אחד  מהם רצה לרשת את שני העולמות.

בהמשך התורה מתארת את השוני הבולט בין שני האחים:

"וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים".

רש"י מסביר: כיון שהגיעו שניהם לגיל שלוש עשרה – כבר נראה - שיעקב פורש לבתי מדרשות ואילו עשיו  פונה לעבודה זרה.

איש יודע ציד - לפי שהיה עשיו יודע לצוד ולרמות את אביו והיה שואל אותו מיני שאלות כדי להטעות אותו. לדוגמא : אבא כיצד מעשרים את המלח? ואיך את התבן? [ אלה שני דברים  שאינם חייבים במעשר,  עשיו שאל שאלות אלה - כדי להרשים את אביו ,כי ידע שאביו מדקדק במצוות. עשיו גם היה איש שדה , איש בטל המתהלך בשדה וצד חיות ועופות בעזרת קשתו - להנאתו.

ואילו יעקב היה איש תם - אינו בקי בכל מה שעשיו עשה. אלא היה יושב אוהלים – היינו - יושב בבתי מדרשות – באוהלו של שם ואוהלו של עבר.

הכתוב מתאר: את אהבת יצחק לעשיו – "כי צייד בפיו".

על פי אונקלוס: יצחק  אהב את עשיו כי  מהצייד שלו - היה אוכל.

ולפי המדרש: היה עשיו  צד את אביו ומרמה בדבריו.

רבקה אהבה את יעקב, לעניות דעתי - היות ולאישה יש בינה יתרה-  היא זיהתה שיעקב הוא צדיק - ומחובר לתורה.

יש אומרים: שאין צורך לפרט מדוע  רבקה אהבה את יעקב - זה מובן מאד. לאור ההבדל החד בין שני האחים ניתן ללמוד : כי ההורים צריכים להיות מודעים להתנהגות ילדיהם עוד בהיותם קטנים ולחנך אותם בדרך הטובה - כי כאשר הם כבר גדולים קשה לשנות את דרכם.

אולם לגבי עשיו ויעקב - לכל אחד מהם שליחות משלו: כאשר קולו של יעקב מתגבר - היינו קול התורה,,  ידי עשיו  נחלשות ואינו יכול לגבור על יעקב - אך כאשר  קולו של יעקב נחלש - היינו מתרחק מהתורה - עשיו מתחזק ונלחם בו.

לסיכום , לאור האמור לעיל: נלמד גם לגבי ימינו -  כאשר אנחנו נתונים במלחמה קיומית עלינו להתעורר – לשוב  ולהתחבר לתורה הקדושה - ולהאיר אור לאומות העולם, כי זו השליחות שלנו! התורה וארץ ישראל - תלויים זה בזה, כדברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑ם    וַֽעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים  יִירָֽשׁוּ׃ בַּֽעֲב֤וּר יִשְׁמְר֣וּ חֻ֭קָּיו    וְתֽוֹרֹתָ֥יו יִנְצֹ֗רוַּ הֽלְלוּ־יָֽהּ" [תהלים ק"ה, ׃מ"ד- מ"ה]

כלומר – ארץ ישראל נתונה בידנו כאשר אנחנו מקיימים את מצוות התורה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)