פרשת
בלק- מדוע נכשל בלעם בקללת עם ישראל?
מאמר
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ בלק מתייעץ עם זקני מדיין(c) ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ בלק משקיף על מושבם של עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין.(c)
ציורי תנ"ך/ בלק שולח מלאכים לבלעם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שליחת המלאכים אל בלעם/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אלוקים אינו מאשר לבלעם לקלל את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בלעם ,האתון והמלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בלק כועס על בלעם- על אי הצלחתו לקלל../ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך// נבואת מיכה הנביא/"כאריה בבהמות יער"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מיכה הנביא נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אלוקים אינו מאשר לבלעם לקלל את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשה זו פותחת ביראתו
של בלק מלך מואב וחששותיו מפני עוצמת עם
ישראל כפי שנאמר:
"וַיַּ֥רְא
בָּלָ֖ק בֶּן ־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כָּל ־אֲשֶׁר ־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃
וַיָּ֨גָר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב ־ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מוֹאָ֔ב
מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל ־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן
עַתָּ֞ה יְלַֽחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת ־כָּל־ סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר
אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן ־צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת
הַהִֽוא׃ וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל ־בִּלְעָ֣ם בֶּן ־בְּעֹ֗ר פְּ֠תוֹרָה
אֲשֶׁ֧ר עַל ־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵֽי ־עַמּ֖וֹ לִקְרֹא ־ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּה
עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת ־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב
מִמֻּלִֽי׃ וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה ־לִּ֜י אֶת ־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי ־עָצ֥וּם
הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה ־בּ֔וֹ וַאֲגָֽרְשֶׁ֖נּוּ מִן ־הָאָ֑רֶץ
כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר ־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַֽאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר"׃ [במדבר כ"ב, ב'-ז]
בהמשך מתברר כי אלוקים
מפתיע את בלעם –נביא הגויים כאשר נראה אליו במראות הלילה ומודיע לו כי לא
ניתן לקלל את עם ישראל היות והעם מבורך!
השאלות
הן:
א] מדוע חשש בלק
מעוצמת עם ישראל?
ב] מה ניתן להסיק
מתשובת ה' לבלעם?
תשובות.
בלק חושש
מעוצמת ישראל.
ה"נתיבות שלום" סובר: כל עוד עם ישראל דבוקים בה'
שום אומה איננה יכולה לשלוט עליהם. ואיש אינו יכול לפגוע בהם.
כדברי הרמב"ם: כאשר יהודי דבוק באלוקים אין שום
דינים יכולים לשלוט עליו וכל הייסורים שקרו לצדיקים התרחשו ,רק ,בעת שהפסיקו את דבקותם בה'- בזמן שיהודי דבוק בה' שום רוע לא יכול לפגוע בו. זה ההבדל בין קללה לברכה:
יהודי זוכה לברכה – רק כאשר דבק בה' ואילו
קללה באה על יהודי, חלילה, כאשר הוא מנותק מהדבקות בה', את הדבר הזה ידע בלעם - בלעם גם ידע בדעת עליון - כי משה היה מידת הדעת
של עם ישראל ובניגוד לכך –בלעם-היה ההפך
ממשה - דעת קליפה שמטרתה לנתק את ישראל מהדבקות בה'.
בלק היה מכשף
גדול יותר מבלעם. הוא ידע שכל עוד עם
ישראל דבוקים בה' שום אומה אינה יכולה
לפגוע בהם. הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. לכן הוא היה זקוק לקליפה של בלעם
המסוגל לנתק את עם ישראל מדבקות בה'.
האר"י הקדוש סובר: כי בלעם היה נשמת לבן הארמי, גם
בהגדת פסח נאמר: כי לבן ביקש לעקור
את הכול כפי שכתוב: "ארמי אובד אבי"- הכוונה להאביד את האמונה של ישראל
הקשורים לה' – כלומר להתנתק מאביהם שבשמים.
הרב בן ציון מוצפי
מסביר-על סמך דעת הפרשנים- כי בלק חקר- מה הסוד של עם ישראל,
כיצד צלחו – במשך דורות – כל מיני מאורעות והגיעו
בכל זאת לשרוד וגם להתרבות.
ראשית, בלק התפלא - כיצד הצליחו ישראל לצאת ממצרים בזמן שהיא
שימשה - בית עבדים ולא היה מישהו שהצליח לצאת ממנה? מצרים שהיו בה מ"ט שערי
טומאה- הייתה בולעת לתוכה את הכול .
בלק שם לב - כי במצרים היו מ"ט שערי טומאה וכל מי
שנכנס לשם לא הצליח להשתחרר מהמקום? אלא לשקוע שם. טומאת מצרים שאבה לתוכה אפילו את
המתים שנשארו בתוכה- קל וחומר שלא היה ניתן לאנשים חיים לצאת משם?
למרבה הפלא, בלק מבחין שעם שלם יוצא ממצרים ולא לבדו- אלא
גם עם רכושו! דבר שהוא פלאי פלאים בעיניו. הוא גם מתבונן כיצד העם הולך במדבר
ארבעים שנה וחי על נסים: ירידת מן –מן השמים
עם ישראל היו יכולים להרגיש כל אחד
טעם שונה –על פי רצונו. והנס הנוסף שקרה-
חז"ל דרשו והובאו דבריהם ברש"י[שמות
ט"ז, כ"א]:
נאמר על המן: "הנשאר בשדה נימוח, ונעשה נוזלים ושותים
ממנו אילים וצבאים ואומות העולם צדים מהם וטועמים בהם –טעם מן. ויודעים מה שיבחם
של ישראל"
בלק לא הבין שעם ישראל מונהג בהנהגה נסית - על ידי ה' הוא נמנע מלהכיר בכך ,אלא היה חושב
שמשה הוא: מכשף ויש לו כוחות מאגיים והוא נעזר בכוכבים ובמזלות ובאמצעים אחרים.
לכן חשב בלק לקחת
את בלעם, הנחשב בעיניו מכשף ויש בכוחו להילחם,
נגד כשפיו של משה.
כי כך דרכם של האויבים של עם ישראל - המסרבים להכיר בכוחו
האדיר של בורא עולם!
לפי
דברי "כלי יקר":
ידוע כי דרכם של מלכים להתבונן בספר דברי הימים אשר שם ניתן לקרוא כל מה שהתרחש
בדורות הקודמים - וזאת לעומת המון העם אשר
יודע את מה שמתרחש בהווה ,או מפי השמועה על העבר. לכן בלק קרא בספר את מה שעשה
יעקב כנגד האמורי, כפי שיעקב אומר זאת
ליוסף בנו:
"וַאֲנִי
נָתַתִּי לְךָ, שְׁכֶם אַחַד--עַל-אַחֶיךָ:
אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי, בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" [בראשית מ"ח, כ"ב]
זה
היה ניצחון של מעטים כנגד רבים-כנגד אומה שלמה-האמורי , זה כמובן גרם לחשש של בלק
מפני ישראל.
דעת מקרא מסביר: פשוטי העם פחדו מפני הכוח הגדול של עם ישראל – שהראה במלחמה.
תשובת
ה' לבלעם.
כאשר באו השליחים
של בלק - מלך מואב - אל בלעם וסיפרו לו את רצון בלק: שבלעם יקלל את
ישראל, ביקש בלעם מהאנשים שילינו אצלו בלילה כדי שיקבל על כך את תשובת ה':
"וַיֹּאמֶר
אֲלֵיהֶם, לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר, כַּאֲשֶׁר
יְדַבֵּר יְהוָה אֵלָי; וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי-מוֹאָב, עִם-בִּלְעָם". [במדבר כ"ב, ח'-ט']
רש"י מבאר: כי אין רוח הנבואה שורה על בלעם ,אלא בלילה. כך זה לגבי כל נביאי אומות העולם.
בדומה ללבן הארמי:
"וַיָּבֹא
אֱלֹהִים אֶל-לָבָן הָאֲרַמִּי, בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה" [ בראשית ל"א, כ"ד]
לכן ביקש בלעם מהשליחים להתעכב שם אצלו ללון בלילה.
תשובת ה' לבלעם
הייתה:
"וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ
הוּא". [להלן: כ"ב,
י"ב]
רש"י מבאר: אמר בלעם לה': אם כך אני אקלל במקומי את ישראל אמר לו ה'- אתה לא תָאֹר [לא תקלל את עם ישראל] אמר בלעם אל ה': אם כן אברכם - ענה לו ה': עם
ישראל אינם זקוקים לברכתך כי הם מבורכים –משל אומרים לצרעה: איננו זקוקים לא
מדובשך ולא מעוקצך.
תרגום 'יונתן' מפרש: הם מבורכים מה' מימי
אבותיהם ולכן אינם זקוקים לברכה נוספת ובוודאי שאין אפשרות לקללם.
דעת מקרא מסביר: רק אחרי תשובת ה' אליו- בלעם מבין כי הוא לקח על עצמו משימה
לא פשוטה - אלא כבדה מאד.
אברבנאל סובר: כי קיללת בלעם - לא היה בכוחה לבטל זכותם של האבות וזכות מעמד הר
סיני ,אך אם היה בלעם מקלל את ישראל- היו אומות העולם סומכים על הקללות ומתאמצים
ביתר שאת- להילחם נגד ישראל. ואילו ברכתו
גרמה להם שלא הייתה בהם עוד רוח להילחם
נגד ישראל. ולכן זה היה חסד גדול של ה' עם ישראל. שמנע מבלעם לקלל ובסוף
כפה עליו לברכם.
כפי שנאמר:
"וְלֹֽא
־אָבָ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל ־בִּלְעָ֔ם וַיַּֽהֲפֹךְ֩ יְהוָ֨ה
אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶֽיךָ"׃ [דברים כ"ג,
ו']
לסיכום, לאור האמור לעיל: הפרשה באה
ללמדנו: כי לא יתאפשר לאויבים לנצח את עם
ישראל - לא באופן פיזי כדברי ישעיהו הנביא:
"כָּל
כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח " [ישעיהו נ"ד, י"ז]
ולא באופן רוחני -
היות ויש לעם ישראל זכות אבות וזכות קבלת התורה. כדברי ה' אל בלעם: שאינו יכול לקלל את ישראל.
דווקא בימים אלה - של
מלחמה קיומית - עלינו להתחזק באמונה
ולהיות דבקים בה' ובתורה הקדושה - במטרה לנצח בע"ה - את האויבים הקמים עלינו - ולהרבות בתפילות :
ולגבי עם ישראל אז
והיום- ניתן להסיק: כי עלינו להיות דבוקים
בתורתנו הקדושה ולהתחזק באמונה כנאמר:
"וְאַתֶּם֙
הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם" [דברים
ד', ד'[
