פרשת
וזאת הברכה- מהו הכלי באדם לקבלת הברכה?
מאמר מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה ולשמחת תורה:
ציורי תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל, טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..," /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".[דברים, ל', י"ד]
ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)
"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".
[תהלים קי"ט צ"ז]
ציורי תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." [תהלים ]/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה' כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה כותב שירה/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשת : וזאת הברכה - נקראת בחג שמחת
תורה - יחד עם תחילת פרשת בראשית.
זהו חג המחבר את עם
ישראל מכל גווני הקשת לתורה הקדושה - פרשת "וזאת הברכה" מתחילה במילים: "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר
בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ" [דברים ל"ג, א]
הפרשה מסתיימת
בפסוקים:
"וְלֹא-קָם
נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים
אֶל-פָּנִים. לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים,
אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה
וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ.
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה
מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".
ואילו פרשת בראשית
בחומש הראשון מתחילה במילים:
"בְּרֵאשִׁית,
בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ". [בראשית א, א]
השאלות
הן:
א] מה המילה המקשרת בין
שתי הפרשיות? [וזאת הברכה ופרשת בראשית]
ב] מהו מקור הברכה והשמחה?
תשובות.
המילה
המקשרת את שתי הפרשיות - וזאת הברכה ובראשית.
"נתיבות
שלום" מתייחס לשלושת
המילים האחרונות בפרשת: וזאת הברכה:
"לְעֵינֵי
כָּל-יִשְׂרָאֵל".
בפסוק האחרון של
התורה- טמונים -במיוחד- סודות התורה לעין סוף.
בתורת אבות נאמר על
הפסוק : "לְעֵינֵי
כָּל-יִשְׂרָאֵל". ראשי תיבות- כלי
והאות האחרונה בפסוק היא: ל' ואילו האות הראשונה בספר בראשית היא: ב'-"בְּרֵאשִׁית" - שתי האותיות הנ"ל יוצרות את המילה: לב !
מכאן, שהכלי לקבל
דרכו את הקדושה: זה הלב.
במסכת אבות נאמר:
"צְאוּ
וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה
שֶׁיִּדְבַּק
בָּהּ הָאָדָם.
רַבִּי
אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
עַיִן
טוֹבָה.
רַבִּי
יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
חָבֵר
טוֹב.
רַבִּי
יוֹסֵי אוֹמֵר:
שָׁכֵן
טוֹב.
רַבִּי
שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הָרוֹאֶה
אֶת הַנּוֹלָד.
רַבִּי
אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
לֵב
טוֹב.
אָמַר
לָהֶם:
רוֹאֶה
אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,
שֶׁבִּכְלַל
דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם".
מכאן כשם שבהנהגה
הגשמית - הלב מקור החיות של האדם - ובלעדיו אין חיים.
חז"ל מדברים גם על חשיבות העין של האדם-כי עיוור
נחשב למת [מסכת נדרים ס"ד]
כך מבחינה רוחנית אצל האדם: עין טובה ולב טוב - הם המפתח העיקרי לחיים הרוחניים:
העין יכולה גם, חלילה
– להרע - כדברי חז"ל: עין רואה והלב חומד- בסופו של דבר התוצאות השליליות
באות לידי ביטוי במעשים.
אך מנגד- העין הטובה
יכולה לראות את החסרונות בעצמו ואילו אצל חברו-רק תמיד יראה את הטוב- כך גם בהנהגת
הבורא רואה את כל הטוב והחסד שה' מטיב
עמו.
אדם כזה תמיד יהיה
שמח בחלקו.
לכן תחילת השלמות היא:
העין הטובה ועל ידי זה גם הלב נעשה טוב. כי בכולם הוא רואה רק את הטוב - שזה המפתח
הראוי לכל אדם.
מרן הס"ק
מסלונים סובר: [בליקוטי
שושנים [סוף באר אברהם]: המידה הזו של האדם-שהוא תמיד שמח בחלקו - נחשבת למידה
כללית והיא גורמת לנפלאות בלב האדם -עד כדי כך שמשפיעה עליו הן בעולם הזה והן
בעולם הבא ובמידה זו מסתיימת התורה הקדושה:– "...לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל"-
ראשי תיבות- כלי לפי שעין טובה ולב טוב - משמשים כלי לקבל את התורה והם מהווים את היסודות
אצל היהודי.
מקור הברכה
בספר התמצית למאיר ינאי: כתוב כי:
האלוקים הוא מקור הברכות שאינן נפסקות לעולם ופרשה זו: "וזאת
הברכה" נוהגים לקוראה בשמחת תורה, בסיומה תיכף מתחילים את פרשת
בראשית – שהיא גם רומזת לברכה - לפי שמתחילה באות ב'.
מה שמעניין , כי
בשמחת תורה - התורה בכבודה ובעצמה מברכת את עם ישראל בשמחה, כפי שנאמר:
"יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך" [ דברים ט"ו, י ] מכאן שברוכים אלה הבאים ואלה הנמצאים בעולם
התורה.
הרמב"ן מביא , בבראשית רבה [ק, י"ג] : מסופר
שיעקב בירך את בניו טרם מותו שנאמר:" וזאת אשר דיבר אביהם"
[בראשית מ"ט, כ"ח] והתכוון להגיד להם : כי עתיד אדם היוצא מיעקב לברך את
עם ישראל וממקום שברכתו של יעקב נפסקה - תימשך על ידי משה ואמר להם: אימתי
מגיעות הברכות לעם ישראל ? התשובה: משעה שיקבלו את התורה שנאמר בה: "וזאת
התורה" כי המילה: "זאת" תרמוז
לברכה שהיא התורה והיא הברית
וכתוב [בראשית י"ז, י]:"זאת בריתי
"
ה"נתיבות שלום" מסביר:
משה הרים את העיניים והלב של ישראל - שיהיו כלי לקבל את הטוב בלבד ונטע את הכוח
הזה בכל כלל עם ישראל כמו שנאמר:
"אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי
כָּל-יִשְׂרָאֵל". דבר חשוב זה - אין הגויים יכולים להגיע ולממש.
הרבי מלובביץ סבור:
כי דווקא חג סוכות הנקרא גם בשם: חג האסיף ,הרי מתוך חג זה מסוגל היהודי לשאוב כוח
בעבודת ה' וכוח כנגד יצר הרע.
מדוע דווקא חג האסיף הוא כה עוצמתי? התשובה לכך:
החג הזה- הוא זמן שמחתנו - היהודי שטרח בשדהו רואה את גדולת הבורא שסייע לו
בתוצאות- היבול הרב שצמח בשדהו.-כך מגיע לשמחה גדולה.
הרמב"ם אומר: אומנם בכל החגים היהודי מצווה לשמוח , אך בחג
סוכות ישנה שמחה יתרה - שישראל שמחים בחג הקדוש הזה ובמיוחד בשמחת תורה ושמחה זו
משפיעה עליו – על הלב- מכאן ייקח היהודי את השמחה לכל השנה- זהו מפתח ליהודי הן
בענייניו הרוחניים והן בגשמיים - הן בעולם הזה ובעולם הבא.
לסיכום, לאור
האמור לעיל: הכלי של האדם לקבל את הברכות בגשמיות
וברוחניות הוא: הלב אשר
מושפע מהעין הטובה של האדם- ויפים דברי דוד המלך:
לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי" [תהלים נ"א, י"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
