המתיר אסורים
שיר מאת: אהובה קליין ©
מעשה בכמה אסירים
על סבלם היו משוחחים
תרו אחר אור באפלה
האימה עליהם נפלה.
האחד על האדמה יושב
על פתרון שחרור חושב
השני מוחה בעצב
דמעה
תר בכאב
אחר ישועה.
חברו מעלה זיכרונות
ימים טובים וחלומות
הייאוש גובר עליו
לרגע עוצם עיניו.
לפתע החל לוחש מילים
נזכר באבותיו הקדושים
כי לה' היו מתפללים
בעזרתו היו חיש
נושעים.
חיש הצטרפו האסירים
לתפילות בבכי תמרורים
לפתע ראו אות משמים
יוצאים לחופשי שמחים
כפליים.
הערה: השיר בהשראת פרשת
בראשית וההפטרה: בישעיהו[ מ"ב]
