פרשת עקב - הקשר לנבואת הנחמה של הנביא ישעיהו.
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה ולהפטרה [ישעיהו]
ציורי תנ"ך/ יום הגאולה- מלכים משתחווים אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)
"וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי".
ציור מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ"ט, כ"ג]
BiblicaL paintings by Ahuva Klein- The blessed
Land
ציורי תנ"ך/ החיסון הרוחני כנגד כל חולי [כולל- מגפה]/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "והיה עקב תשמעון את המשפטים...."/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ארץ עיינות ונחלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ארץ נתנה יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.." -יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו:"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הנחמה בציון על פי חזון ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)- ציור להפטרת פרשת עקב.
הפרשה פותחת בחשיבות שמירת
התורה ומצוותיה: "וְהָיָה
עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם,
אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר
נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ. וַאֲהֵבְךָ,
וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ
וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל
הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים...": [דברים ז, י"ב- ט"ו]
בהמשך התורה
מתארת את ייחודה של הארץ המובטחת-לעם ישראל:
הנה כמה דוגמאות:
"כִּי
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה:
אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה
וּבָהָר. אֶרֶץ חִיטָּה וּשְׂעֹרָה,
וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.." [דברים, ח, ז-ח]
"וּשְׁמַרְתֶּם,
אֶת-כָּל- הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ,
וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה,
לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ
יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם
וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ.
כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--לֹא כְאֶרֶץ
מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם:
אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן
הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם
עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם,
תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, ח ח-י"ג]
יחד עם זאת, התורה
מצווה אותנו להיאחז בשורשי אבות ,לזכור את
כל הנסים והנפלאות שה' עשה לנו במדבר - כולל
מתן תורה.
בפרשה זו: התורה מזכירה לנו - להיות נאמנים לה' מתוך אהבה - בלב
ובנפש ומופיע חלק שני של "קריאת שמע" , בעוד שחלקו הראשון
הופיע בפרשת -ואתחנן: " וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ
תִּשְׁמְעוּ אֶל- מִצְוֺתַי, .........וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר
אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ;
וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם".[י"א י"ג-
כ"ב]
ההפטרה בשבת- היא גם
אחת מהפטרות: "שבע דנחמתא"- מתוך ספר ישעיהו [מ"ט, י"ד- נ"א, ג].
הנה קטע קטן מתוך
ההפטרה:
"וַתֹּאמֶר
צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ,
מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא
אֶשְׁכָּחֵךְ. הֵן עַל-כַּפַּיִם,
חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד.
מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ. שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם
נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; חַי-אָנִי נְאֻם-יְהוָה, כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי
תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה.
כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ, וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ: כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב, וְרָחֲקוּ
מְבַלְּעָיִךְ. עוֹד יֹאמְרוּ
בְאָזְנַיִךְ, בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ:
צַר-לִי הַמָּקוֹם, גְּשָׁה-לִּי וְאֵשֵׁבָה. וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ, מִי יָלַד-לִי
אֶת-אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה, וְגַלְמוּדָה; גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי
גִדֵּל--הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם".
"כֹּה-אָמַר
אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל-גּוֹיִם יָדִי, וְאֶל-עַמִּים, אָרִים נִסִּי;
וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן, וּבְנֹתַיִךְ עַל-כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה. כג וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ,
וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר
רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי".[ישעיהו מ"ט, י"ד- כ"ד]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של
המילים: "וְהָיָה
עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"?
ב] כיצד קשורה ארץ
ישראל לתורה הקדושה?
ג] מהו המכנה המשותף
של פרשת: "עקב"- להפטרה - דברי
ישעיהו הנביא?
תשובות.
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"
"נתיבות שלום "מביא את דברי רש"י: אם המצוות הקלות - שאדם דש
בעקביו- שומר אותן - לעומת אחרים – הדורכים עליהן ומזלזלים בהן - אזי יזכה שה'
ייטיב עמו בברכות המפורטות בפרשה.
דוד המלך אמר: "לָמָּה
אִירָא, בִּימֵי רָע-- עֲוֺן עֲקֵבַי
יְסוּבֵּנִי"- הכוונה: שהיה דוד המלך חושש מיום הדין ואומר: ריבונו של עולם אינני מתיירא ממצוות חמורות שבתורה -
אלא אני מתיירא מהמצוות הקלות שבני אדם משליכים אותן מתחת עקביהם. יש לשאול: מהן המצוות הקלות שאדם דש בעקביו-כלומר מזלזל בהן- מדוע
נכתבו מצוות אלה בלשון עקב?
עוד יש לברר את
משמעות הברכה:" וְשָׁמַר
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע,
לַאֲבֹתֶיךָ" השכר: אהבת ה' את עמו- שכר רוחני ולא שכר גשמי..
מוסיף
ואומר:"נתיבות שלום"
"וְהָיָה
עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן..."- "והיה"- לשון שמחה וראשי תיבות של
"והיה"- "ישמחו השמים ותגל הארץ"
המילה:
"עקב" מורה על הדורות האחרונים –- של עקבתא דמשיחא"
הטעם הוא: כי נשמות
ישראל הם קומה שלמה, וכשם שאצל האדם - יש ראש גוף ורגליים, כך גם בנשמות ישראל.
הראש כולל את הראיה והשמיעה השכלית - וגם המוחשית.
הגוף בו משכן הלב, שאין בו ראיה ושמיעה מוחשית, אבל יש בו ראיה ושמיעה
שכלית, כמו שנאמר: "וְנָתַתָּ
לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ.." [מלכים –א, ג', ט']
אך ברגליים אין ראיה
ואין שמיעה - לא מוחשית ולא שכלית. כך גם
בנשמות של הדורות - לפי שהדורות הקדומים היו נשמותיהם בבחינת-ראש-שכלל ראיה ושמיעה—כלומר
שראו אלוקות ושמעו את דברי ה'. ואילו הדורות המאוחרים יותר - היו בבחינת הגוף - לב
שומע, כבר לא היה אצלם ראיה ממש ,אבל היה
בהם –בבחינת תא - ראיה ושמיעה שכלית ,לעומתם
הדורות האחרונים - הם בבחינת רגליים שאינם - רואים ושומעים.- ברגליים החלק
הנמוך ביותר- העקב, לפי שהם נחשבים לדורות של עקבתא דמשיחא שיש בהם הסתר כה גדול -
שאינם רואים ואינם שומעים דבר.
אך מה שנשאר לדור הזה
- הוא: כוח האמונה בה' וזה גורם לשמחה בעיני ה' שאפילו בדורות של קץ וסוף הגלות בתקופת עקבתא דעקבתא דמשיחא- האמונה בה' תשמור על כוחה.
על פי זה מבואר השכר
של ה' :" וַאֲהֵבְךָ,
וּבֵרַכְךָ..."-שהיא מידה כנגד
מידה- כי דרגת האמונה בדורות האחרונים - מוכיחה את גודל אהבת עם ישראל אל האלוקים
ועל ידי אהבת ה' של הדורות האחרונים -מתעוררת חזרה אהבת ה' אל עם ישראל.
הרבי
מקוצק מאיר את
עיננו : כי מצווה שאדם דש בעקביו - היא מצוות -יישוב ארץ ישראל , ישנם רבים
החושבים כי מצווה זו הכוללת הליכה וישיבה
בארץ -נחשבת לקלה והם עשויים לא להחשיבה, אך היא מצווה מהתורה.
לכן
בא לשון הכתוב:" והיה עקב תשמעון" אם
תקפידו לשמור גם על מצוות שנוהגים לקיים בעקב-היינו בהליכה על אדמת ארץ
הקודש-התוצאה תהיה כי ה' יקיים את חסדיו
ויברככם בכל הברכות.
ארץ ישראל
ותורת ישראל.
הרשב"ם סובר : "כי הארץ אשר אתה בא שמה, אינה
כארץ מצרים שאינה זקוקה למטר"
כי
במצרים בין אם חוטאים ,או אין חוטאים - יש לכולם לחם לאכול.
ארץ
ישראל - אם שומרים בה את המצוות- ניתן לפנות לרחמי שמים - כי ה' אל רחום וחנון
והוא מתבונן בנו כפי שכתוב: "אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ.."
בארץ
ישראל ה' משגיח מראשית עד אחרית - אם עם ישראל שומר את המצוות הגשם יורד בכמות הרצויה בכל מקום בהתאם לצורך.
ראינו
דוגמא מוחשית לגבי סדום שנאמר עליה: "כגן ה' בארץ מצרים היא הייתה כולה משקה". הקשר
בין סדום ומעשיה והעונש - הוא אינו מקרי, הדבר מזכיר לנו את תועבת מצרים, אלא
שבמצרים למרות התועבות שלהם הם נשארו בארצם , אבל בארץ ישראל שהיא נחלת ה' – מקיאה
את החוטאים כפי שכתוב :"ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר
לפניכם"
אמר רבי לוי: "אתה
מוצא דברים הרבה ברא הקב"ה בעולם
וברר לו אחד מהם [אחד מכל סוג]: ברא שבעה ימים ובחר לו הקב"ה שבת, שנאמר:
"וַיְבָרֶךְ
אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ.." [בראשית ב',ג']
ברא ארצות וברר[בחר] לו אחת מהן: ארץ ישראל, שנאמר:
"עֵינֵי
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". וכן הקב"ה קורא אותה "ארצי" שנאמר: "וְאֶת-אַרְצִי, חִלֵּקוּ" [יואל ד, ב']
ברא אומות וברר [ובחר
] לו אחת מהן - אלו ישראל שנאמר: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר
יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" [דברים י"ד, ב]
המכנה
המשותף לפרשה ולדברי הנחמה של ישעיהו הנביא.
גם ההפטרה הזו היא מתוך-[ישעיהו
מ"ט, י"ד- נ"א, ג] – מדברת על נושא: הגאולה - לפי שהיא אחת מהפטרות הנחמה מתוך שבע - [שבע דנחמתא ] בספר ישעיהו, הנביא מנחם את עם ישראל שנמצא בגלות - במצב של ייאוש, אינו
רואה תקווה להיוושע מהמצב בו הוא נתון. הנביא מנסה לשכנע את הגולים לבל
יפלו ברוחם - כי הגאולה מובטחת והיא עוד תגיע.
בראש ההפטרה הוא
מציין את דברי ציון - הסבורה כי ה' שכח אותה ונטש
אותה, אך זוהי טעות - כי הגאולה, בע"ה - בוא תבוא ,אלוקים עתיד
,כביכול, להרים את דגלו –כשר צבא הפוקד על חייליו לבוא - והגויים האלה יגיעו אל ציון אשר יסייעו ליהודים לצאת מהגלות
ולהגיע לארץ המובטחת. והעמים יישאו את הבנים של ישראל בחוצן - בקפלי הבד של
מלבושיהם. ואת הבנות על הכתפיים. ומלכי הגויים ישמשו כאומנים ויטפלו בבנים - כאומנים
המטפלים בתינוקות.
מלכים אלה - בהגיעם
לציון ישתחוו אפיים ויגעו בפניהם בקרקע ובשעת ההשתחוות ילכחו את עפר רגלי ירושלים.
כל זה כאות להכנעה והערצה וכל המקווים לישועה לא יתאכזבו.
הקשר בין הפרשה
להפטרה - לפי דברי ה"נתיבות
שלום" מדובר בדור של עקבתא דמשיחא- אחת מהדורות האחרונים שנחלש בדרכו
הרוחנית- אך מנגד- ממשיך להאמין באלוקים ויודע כי הגאולה- בע"ה עוד תגיע-
ויפה הפסוק מבין י"ג העיקרים:
"אנִי מַאֲמִין
בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ.
עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא"
קטע מההפטרה [ישעיהו מ"ט]
" כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל-גּוֹיִם יָדִי, וְאֶל-עַמִּים, אָרִים נִסִּי; וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן, וּבְנֹתַיִךְ עַל-כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה. כג וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
