‏הצגת רשומות עם תוויות חג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חג. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 3 במאי 2022

יום העצמאות ה74 למדינת ישראל – כיצד נחגוג?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יום העצמאות ה74 למדינת ישראל – כיצד נחגוג?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי למאמר:

 

 



ציורי תנ"ך/ ישראל לעתיד לבוא/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ נבואת ירמיהו הנביא- "עוד אבנך ונבנית.."/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הקב"ה מצווה את אברהם להשקיף- צפונה ונגבה וקדמה וימה/ ציירה: אהובה ליין (c) [הבטחת הארץ לאברהם]


ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c}



ציורי תנ"ך/ " והיית לאב המון גויים"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך
  כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"[ישעיהו ס' ,ד']




ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ארץ עיינות ונחלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

יום העצמאות ה 74  – נחגוג השנה וכמו בשנים שעברו - נקיים לפניו את יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה שנפלו במערכות ישראל  - או בפיגועים  קשים בידי אויב אכזר המאיים עלינו – בכל  פעם  כפי שאנו קוראים בליל חג הפסח – מידי שנה:

"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם"

ביום זה ,כאיש אחד בלב אחד, כל העם מתאחד ונוהגים להדליק נר נשמה עבור נשמתם של הנופלים על המולדת ,בנוסף נעשים טקסים צבאיים לזכר הנופלים  ברחבת הכותל ובמקומות אחרים ברחבי מדינת ישראל. הדגל מורד לחצי התורן - לאות האבל.  יהי זכרם ברוך.

בתום יום  הזיכרון –במעבר חד עם ישראל – עובר מיגון לשמחה  לחגוג את יום  העצמאות.

השאלות הן:

א] על מה אנו חוגגים וכיצד?

ב] חשיבות דברי נבואה על ארץ ישראל- כיצד?

תשובות.

חגיגות יום העצמאות.

מדינת ישראל הוקמה  בשטחי ארץ ישראל,  ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948,

על כך אנו חוגגים וגם מודים לה' בתפילות בבתי הכנסת.

בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה - היו מקיימים מצעד צבאי ברחובה של עיר- אירוע מרשים ומכובד וכל  הקהל היה צופה  בחיילי צה"ל בהנאה מרובה.

אך עם הזמן -  אופן חגיגת החג השתנה ועם ישראל חוגג באופן יותר מגוון, כגון: אירועים המוניים עם  הופעת זמרים - מטס חיל האוויר, חידון התנ"ך העולמי המבורך - שהוא  דבר מאד ערכי וסמלי לעם היהודי.

ככל שהשנים חולפות עם ישראל  מעצים את  המנהג לצאת בהמוניו לפארקים לחגוג בחיק הטבע  בעריכת סעודות משפחתיות  - כדי לחוש את השמחה שבחסדי ה' זכינו למדינה עצמאית משלנו.

הדבר בהחלט  משמח לחגוג את היום  הגדול הזה בתום אלפיים שנות גלות.

אך עלינו גם "לתבל" את החגיגה הגשמית עם דברי תורה - כדי להאיר את  חשיבות היום גם בממדים רוחניים - כפי שנאמר במסכת אבות:

"רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:  שלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה,

כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים,  ........אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ"א, כ"ב):"וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁולְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'." [מסכת אבות ג, ג]

עלינו לזכור - כי ארץ ישראל הובטחה  לאבותינו: אברהם יצחק ויעקב.

לאברהם - בברית בין הבתרים:

"בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת".[בראשית  ט"ו, י"ח.]

כאשר אברהם נימול - אלוקים מבטיח - "ברית עולם"- כפי שכתוב: "וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.  וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד.  וַיִּפֹּל אַבְרָם, עַל-פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, לֵאמֹר.  אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם.  וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.  וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ.  וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ.  וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם.[בראשית י"ז, א- י]

כן הובטחה הארץ גם למשה.

רש"י כבר צפה מה יגידו אומות העולם על ארץ ישראל בעתיד -  בפירושו בתחילת ספר בראשית , שואל: מדוע התורה מתחילה דווקא בסיפורי הבריאה ולא במצוות: "החודש הזה לכם"? והוא עונה:

" אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות י"ב ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהלים קיא ו) "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

עלינו להיות מודעים לכך: כי בהיותנו העם הנבחר אשר קיבל את התורה – פה אחד ב:"נעשה ונשמע" לרגלי הר סיני – מצווים אנו לקיים את התורה לנצח נצחים כפי שאומר דוד המלך:

"ַיִּיתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ- בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו --    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". [תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

כלומר- עם ישראל חייב לקיים את התורה – הלכה למעשה - וגם מהטעם :

שאלוקים מתבונן בה ללא הפסק:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י"ב]

עוד עלינו לדעת: להיזהר לא לתלות את כל הנחלת הארץ בזכות כוחנו הבלעדי כפי שהתורה מזהירה אותנו:

"וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־ הַחַ֥יִל הַזֶּֽה"[ דברים ח, י"ז]

אלא לזכור תמיד- כי מלך מלכי המלכים - הוא ורק הוא העניק לנו את הארץ לעם ישראל - בתנאי שנקיים את התורה הנצחית.

חשיבות דברי נבואה  על ארץ ישראל.

ידוע כי ארץ ישראל נקנית בייסורים:

חז"ל מציינים זאת:

"שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי ייסורים, ואלו הן: תורה, ארץ ישראל ועולם הבא".

למרות הקשיים - ארץ ישראל - המיועדת  רק לעם ישראל, בתקופת הגלות - כאשר עמים רבים ניסו ליישב אותה - הם לא הצליחו  כי הארץ שמרה אמונים לעם שלנו וכיום המתבונן על שטחי הארץ רואה באופן ברור- כי דברי הנביאים קורמים עור וגידים – הארץ - היא ארץ זבת חלב ודבש הולכת – מתפתחת ונבנית  ועוד היד נטויה , בע"ה, כדברי הנביא ירמיהו:

"כֹּה, אָמַר יְהוָה, מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר, עַם שְׂרִידֵי חָרֶב; הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ, יִשְׂרָאֵל.  מֵרָחוֹק, יְהוָה נִרְאָה לִי; וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, עַל-כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל:  עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ, וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים.  עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים, בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן; נָטְעוּ נֹטְעִים, וְחִלֵּלוּ.  ה כִּי יֶשׁ-יוֹם, קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם; קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. 

כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה, וְצַהֲלוּ, בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם; הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ, וְאִמְרוּ, הוֹשַׁע יְהוָה אֶת-בעַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל". [ירמיהו ל"א, א-ז]

יהי רצון שנתחבר ביתר שאת אל ארץ ישראל ולתורה הקדושה ונזכה  במהרה לגאולה  שלמה כדברי הנביא ישעיהו:

"לֹא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכׇל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֑י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים" [ישעיהו י"א, ט]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 5 במאי 2015

ל"ג בעומר והקשר לבר כוכבא- כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ל"ג בעומר והקשר לבר כוכבא.

מאמר מאת: אהובה קליין.








ל"ג בעומר על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ל"ג בעומר נחגג  בעיצומה של ספירת העומר, בהגיענו ליום ה:33

ביום זה נוהגים לשמוח:

לערוך נישואין וגם להסתפר.

על  הסיבה לשמחה כמה דעות:

א] ישנה אגדה כי ביום זה פסקה המגפה בה נספו רבים מתלמידיו של רבי עקיבא בעוון שלא נהגו כבוד זה בזה.

ב] יש האומרים: כי בתאריך זה- סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו הגדולים: ר' מאיר, ר' יוסי, ר' אליעזר, ר' יהודה ור' שמעון בר יוחאי.

ד] בידוע : כי יום זה הוא יום פטירת ר' שמעון בר יוחאי, ולכן נהוג לעלות לקברו.

ה] ישנה דעה  שביום זה: בר כוכבא וחייליו נחלו ניצחון כנגד צבא הרומאים- ומכאן נובע המנהג לצאת לשדות ולהשתעשע בחץ וקשת.

הרמב"ם מבטא רעיון זה  באחד מאגרותיו: "וזאת היא שאיבדה את ארצנו והחריבה את בית מקדשנו והאריכה את גלותנו עד הלום, שאבותינו חטאו ולא  נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות". מתוך  מסקנה זו, ראו   חכמי ישראל לחנך את העם גם בדרך  צבאית. אך המציאות הגלותית המירה אימון צבאי  רציני למנהג של משחקים בחץ וקשת ויציאה ליערות.

מי היה בר כוכבא?

על כך ישנם מקורות מתוך אגדות חז"ל וגם איגרות שנשתמרו כתובות, חלקן בעברית וחלקן ברומאית.

לגבי שמו: בר כוכבא יש הסוברים: כי שמו היה שגור בפי תומכיו כפי שרבי עקיבא אמר עליו: "דרך כוכב מיעקב" [במדבר  כ"ז, י"ז]

הרמב"ם אומר [הלכות מלכים, י"א]על פי דברי חז"ל: כי רבי עקיבא היה  נושא כליו של בר-כוכבא-כלומר-משנה למפקד העליון של המלחמה.

עוד ידוע כי בר כוכבא היה ממשפחת הכוהנים לפי שדודו ר' אליעזר המודעי היה כהן גדול באותה תקופה.

יש המשערים כי בר כוכבא נולד אחר  חורבן המקדש, בערך: בין עשרים לשלושים שנה.

בזמן זה הקיסר הרומי  אדריאנוס היה מכביד את חיי היהודים באמצעות גזרותיו. והיה אוסר עליהם לשמור את השבת ולקיים את מצוות ברית המילה.

לזכותו  של בר כוכבא יאמר, שהוא הצליח לאחד את  לוחמיו למרות שהיו מפוצלים בתחילה עד כדי שאפילו היו נלחמים זה נגד זה.

הוא הנהיג מרד נגד  אימפריית הרומאים [132—135 לספירה] על מנת לבטל את רוע הגזרות. מרד זה נקרא: מרד בר כוכבא.

בגמרא  מסופר: כי באחד הפעמים הגיע רבי עקיבא לאחד הישובים בארץ ישראל אך לא מצא שם מקום ללון, מאוחר יותר נודע לו כי בדיוק באותו לילה הגיע בולשת לעיר ורבי עקיבא  ניצל,[מסכת ברכות  ס,ע"ב] מכאן ניתן להסיק שהוא היה בין ראשי המורדים במחתרת.

על הצלחותיו של בר כוכבא חלוקות הדעות: יש המעריצים אותו כגיבור שנלחם נגד האימפריה הרומית כדי לבטל את הגזרות שהוטלו על היהודים בתקופתו. והצליח לבלום את הרוע במשך שלוש וחצי שנים. אך יש הסוברים כי הוא היה הרפתקן שנלחם נגד הרומאים הרבים וסופו שהביא חורבן על ישראל וגרם גם לגלות.

אחרי המרד הגדול הייתה התפוררות של הקבוצות והצדוקים פרשו.

חז"ל היו משבחים את גבורתו של  בר כוכבא: "היה מקבל אבני בליסטרה וזורק  אותן והורג  בהן כמה נפשות" את לוחמיו היה פוצע באצבעותיהם עד שהיו נוטפים דם- זו הייתה דרך לבחון את גבורתם.  

עד שהעירו לו החכמים: "עד מתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין"

בעקבות דבריהם הוא שינה את שיטותיו והיה מגייס רק את הלוחמים שהיה בכוחם לעקור ארז מתוך ארזי הלבנון בעודו רכוב על סוס. יש שהיו מכנים אותו: "בר דרומא"- בן הדרום וגם גבורתו הייתה מתבטאת בכך :"שהיה קופץ והורג ברומאים".

סוף המרד היה עקוב מדם, בר כוכבא ומאות מחייליו נהרגו.

תקופת שלטונו של בר כוכבא הייתה התקופה האחרונה של היהודים בארץ ישראל עד קום המדינה בשנת 1948

לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי ישנו קשר בין ל"ג בעומר- כיום שמחה -לבין מרד בר כוכבא- ביום זה  הוא נחל ניצחון נגד הרומאים.

מי ייתן ועם ישראל לא ידע עוד מלחמות- כפי שנאמר:

"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא---- תעבור בארצכם".[ויקרא כ"ו, ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר