פרשת ויחי- צדיקים במותם נקראים חיים- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויחי- צדיקים במותם נקראים חיים- כיצד?

 מאמר מאת:  אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יוסף נופל על פני יעקב אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מבקש מיוסף לא להיקבר במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מזכיר ליוסף את הבטחת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שבט יהודה- בפי יעקב: "גור אריה יהודה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דגל שבט יהודה / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שבט יששכר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שבט נפתלי/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שבט דן נלחם באויב/ ציירה:  אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף ואחיו שבים למצרים מהלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המצרים מבכים את מות יעקב אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  האחים  חוששים מנקמת יוסף אחרי מות אביהם/ ציירה: אהובה קליין 

(c)

ציורי תנ"ך/ יוסף אומר לאחיו: כי הכל מאת אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/יוסף לעת זקנתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ [דיפטיכון] הצלחת יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

Biblical paintings by Ahuva Klein-

פרשה זו נקראת בשם :"ויחי" למרות שבסופה - ישנו תיאור מות יעקב ואף הלווייתו לקבורה במערת המכפלה - כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּפֹּל יוֹסֵף, עַל-פְּנֵי אָבִיו; וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק -לוֹ.  וַיְצַו יוֹסֵף אֶת-עֲבָדָיו אֶת-הָרֹפְאִים, לַחֲנֹט אֶת-אָבִיו; וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים, אֶת-יִשְׂרָאֵל.  וַיִּמְלְאוּ-לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם, כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים; וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם, שִׁבְעִים יוֹם.  וַיַּעַבְרוּ, יְמֵי בְכִיתוֹ, וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם--דַּבְּרוּ-נָא, בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר.  אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי--וְאָשׁוּבָה.  וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה:  עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.  וַיַּעַל יוֹסֵף, לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו; וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם.  וְכֹל בֵּית יוֹסֵף, וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו... " [בראשית נ', א'-ט']

השאלות הן:

א] מה משמעות  המילה: "ויחי" ונפילת יוסף על פני אביו?

ב] מדוע דרש יעקב להיקבר בכנען- בחברון  מערת המכפלה?

תשובות.

משמעות שם הפרשה: "ויחי"

חז"ל  מייחסים חשיבות רבה למילות הפתיחה של הפרשה: "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה". לעומת זאת כאשר חזר יעקב - משהותו בניכר נאמר: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן".[להלן ל"ז, א'] וההבדל בין המילה: "וישב"- זוהי ישיבת קבע והוא קיים רק לגבי ארץ ישראל, אך מנגד על ישיבת יהודי בגלות - אין היא נחשבת לישיבת קבע, אלא היא באה להחיות את הנפש עד יעבור זעם - מטעם זה נאמר על יעקב: על תקופת שהיית יעקב ומשפחתו:" "וַיְחִי יַעֲקֹב..."בבחינת שהייה זמנית.

רבינו בחיי מסביר: המילה: "ויחי"- עולה בגימטרייא - שלושים וארבע - מספר המרמז: לשנים הטובות והשמחות בחיי יעקב, שעליהן ראוי להגיד: "ויחי יעקב.."

למרות שיעקב אומר לפרעה במצרים: "וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי" לעומת זאת שבעה עשר השנים בסוף ימיו של יעקב במחיצת יוסף היו השנים הטובות והמאושרות- שנים שכוללות שתי תקופות שוות של שבע עשרה שנים :

א] שבע עשר השנים הראשונות בחיי יוסף עד שנמכר למצרים.

ב] שבע-עשרה השנים האחרונות בחיי יעקב שבהן התאחדה כל המשפחה השסועה במצרים.

חז"ל סוברים כי יש כאן משהו חינוכי, במילים "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה"[ בראשית  מ"ז, כ"ח] מזכיר גם את הפסוק: "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן"[ בראשית  ל"ז, ב'] מהפסוק הזה לומדים: שיוסף היה צעיר בן שבע עשרה כשהופרד בכוח הזרוע מאביו ומכל בני משפחתו ונמכר לעבד במצרים. יעקב אבינו קיים ,אפוא ,מצוות לימוד וחינוך כלפי בנו יוסף במשך שבע עשרה שנים, משום כך מדגיש בפנינו הכתוב, שאין ה' מקפח שכר מצוות ומעשים טובים של כל אדם. וכך זכה יעקב לגמול מושלם מצד יוסף ובניו, שקיימו בו בסוף ימי חייו: מצוות כיבוד אב במשך שבע עשרה שנים תמימות- מידה כנגד מידה.

[מתוך ספר "התמצית" / מאיר ינאי] מצאתי הסברים מעניינים נוספים- למילה: "ויחי":

"ויחי"- הכוונה: לחיות נכון - באהבה וביראה, מידת יעקב- היא לראות ולהבין מה המטרה בחיים - לשם מה חיים?

"וְאַתָּ֖ה מְחַיֶּ֣ה אֶת־ כֻּלָּ֑ם וּצְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם לְךָ֥ מִשְׁתַּחֲוִֽים"׃ [נחמיה ט', ו] הכוונה: ה' מחיה את כל הנבראים.

"כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר" [תהלים ל"ו, י' ]

התורה, - היא  מלשון הוראה  היא תורת חיים. "ובחרת בחיים למען תחיה" [דברים  ל', י"ט]

התורה נקראת בשם: "תורת חיים" לפי שנאמר: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" [משלי ג', י"ח]

ישראל נקראו: חיים- שנאמר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".[דברים, ד', ד']

ארץ ישראל נקראת "חיים" שנאמר: "וְנָתַתִּ֥י צְבִ֖י בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים"׃

[יחזקאל כ"ו, ו]

נפילת יוסף:

נאמר: "וַיִּפֹּל יוֹסֵף, עַל-פְּנֵי אָבִיו; וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק - לוֹ".

רש"ר מסביר: יש בנפילה זו רמז להתעוררות רגשית עוצמתית – כאשר אדם נופל כביכול שלא מרצונו ,יוסף נפל על פני אביו ובכה ומשאזלו כוחותיו –הוא נישק - נשיקת פרידה את אביו.

חשיבות בקשת יעקב להיקבר במערת הכפלה.

יעקב מרגיש כי הגיעה לשיבה טובה ועליו לדאוג למקום קבורתו בכנען ,לכן הוא מבקש מיוסף שאינו מעוניין להיקבר במצרים - אלא בארץ ישראל:

על פי רש"י שלושה טעמים לכך:

א] סופה של מצרים ללקות במכת הכינים - כמו שנאמר:

"כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" [שמות  ח', י"ג]

והיות והכינים האלה זוחלים תחת גופו ומצערים אותו-סירב להיקבר שם..

ב] אין מְתֵי חוּץ לָאָרֶץ חיים- קמים לתחיה ,אלא בצער גלגול מחילות - שעתידים להתגלגל במחילות  מתחת לפני האדמה עד ארץ ישראל כדי לקום לתחייה.

ג] כדי שהמצרים לא יעשו את מקום קבורתו למקום של עבודה זרה.

יעקב מצווה  את בניו לקברו במערת המכפלה:

"וַיְצַו אוֹתָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי--קִבְרוּ אֹתִי, אֶל-אֲבֹתָי:  אֶל-הַמְּעָרָה--אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה, עֶפְרוֹן הַחִתִּי.  בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-מַמְרֵא--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:  אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי-- לַאֲחֻזַּת-קָבֶר". [להלן מ"ט, כ"ט-ל"א]

רש"ר מדגיש: כי יעקב מזכיר את מקום הקבורה המדויק בכנען - מערת המכפלה.  עבור הבנים יהיה זה צורך וזכות להתעסק עם גופו והזכות להיקבר עם אבותיו- ניתן לראות איך הקפיד לשמור על הסדר וזכויות הקניין על המקום- שהרי אברהם אבינו רכש את הקבר והשדה בחברון בכסף מלא!

ה"משך חכמה" [ויקרא כ"ו, מ"ד]מבאר: יעקב לא היה מעוניין שיהיה קבור במצרים- מהחשש שמא ירצו בניו להישאר שם- ויסרבו לעזוב את קבר אביהם. לכן בא החשש, שמא  יתבוללו, חלילה- במצרים.

"ואם היה קבור יעקב אבי - כל שבטי ישראל שם, הלא היו מתייאשים מארץ כנען והיו משתקעים במצרים ומחשיבים אותה לארץ מולדתם והיה בטל הייעוד האלוקי עליהם.."

"על פי עקדת יצחק" יעקב הזכיר את "מקנה השדה והמערה אשר  בו - מאת בני חת- מהחשש, שמא כבר נשכח במשך שבע עשרה השנים שיעקב ובניו היו במצרים - ויורשי הבעלים הראשונים יערערו על זכותם של בני יעקב לקבור שם את אביהם [מה שבאמת קרה לפי חז"ל]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: לאורך כל חייו- יעקב היה איש אמונה -מחובר לאלוקים-ברמ"ח  אבריו - הוא דאג שהתורה תלווה את כל משפחתו  תמיד ובהמשך גם לדורות הבאים- לכן שם הפרשה: "ויחי"- בא למרות תיאור  מותו ומעיד כמה נכונים דברי חז"ל:

"צדיקים במיתתם קרויים חיים" [מסכת ברכות י"ח, ע"ב:]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוֹסֵף נוֹפֵל עַל פְּנֵי אָבִיו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יוֹסֵף נוֹפֵל עַל פְּנֵי אָבִיו./ שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

  וַיְהִי הַיּוֹם בְּתוֹךְ מִצְרַיִם

  עַנְנֵי שְׁכִינָה  כִּסּוּ שָׁמַיִם

  יַעֲקֹב אָבִינוּ  בְּמִיטַּת חָולְיוֹ

  שְׁאֵרִית כּוֹחוֹ תְּאוֹתֵת קִצּוֹ.

 

 עָטוּף כָּרִים וּכְסָתוֹת

 מוֹחוֹ צָלוּל רַב טִרְדוֹת

 בָּנָיו צִיווּה צִיוּוּיִים

 לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת יְצוּקִים:

 

 לְהִיקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבוֹת

 הַנִּרְכָּשׁ בְּאֹפֶן נָאוֹת

 בִּידֵי אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה

 שְׂדֵה עֶפְרוֹן- מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה.

 

עַתָּה אָסַף רַגְלָיו וְיִגְווַע

יוֹסֵף נִדְהָם חִישׁ הֻפְתַּע

לֹא שָׁכַח  גֹּדֶל  הַשְּׁבוּעָה

לְאָבִיו  יַעֲקֹב בְּזוֹ הַשָּׁעָה.

 

לְפֶתַע נִכְמְרוּ רַחֲמָיו

בִּכְיוֹ  בְּכִי תַּמְרוּרִים  עָלָיו

וַיִּיפֹּול יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו

נְשִׁיקַת אַהֲבָה עָלָיו הִרְעִיף.

הֶעָרָה:  הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת וַיְחִי [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מוֹת אַהֲרֹן וּבְכִי יִשְׂרָאֵל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

מוֹת אַהֲרֹן  וּבְכִי יִשְׂרָאֵל.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

וַיְהִי הַיּוֹם מַר וְנִמְהָר

צִוּוּי אֱלוֹקִים בַּמִּדְבָּר

לְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן וְאֶלְעָזָר

חִישׁ אֶל הֹר הָהָר.

 

 שָׁם ייאָסֵף אַהֲרֹן

 בְּעֵת יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן

אֶלְעָזָר יִזְכֶּה לָרִאשׁוֹנָה

בִּגְדֵי כְּהֻנָּה  בִּירֻשָּׁה

 

עֲדַת יִשְׂרָאֵל מַבִּיטִים

עֵינֵיהֶם הַכֹּול מְשַׁפְשְׁפִים

בִּשְׁלֹשֶׁת הַצַּדִּיקִים הָעוֹלִים

הָאָמְנָם מֵאַהֲרֹן נִפְרָדִים?

 

עֵת הִתְבַּהֲרָה הַתְּמוּנָה.

מָה גְּדוֹלָה הָאֲבֵדָה

לְפֶתַע חָשׁוּ גְּזֵרַת שָׁמַיִם

 דְּמָעוֹת  נִשְׁפְּכוּ כַּמַּיִם.

 

בַּצֵּל הָעֵץ נָשִׁים מְקוֹנְנוֹת

אֶל הַשָּׁמַיִם בּוֹכוֹת וְזוֹעֲקוֹת

עַל אַהֲרֹן אוֹהֵב הַשָּׁלוֹם

בְּלִיבָּן נֶחְרַט נֵר זִיכָּרוֹן.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת חֻוקַּת [חֻמַּשׁ  במדבר ]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים- בכיים של ישראל ושבת חזון/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת דברים- בכיים של ישראל ושבת חזון.

מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/בכיים של החוטאים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ האנשים-החוטאים שעלו להר נגד רצון ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ יהושע  וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין.(c)

ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מצווה את העם- לנטוש את המדבר ולנוע לעבר ארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים/ לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים עם פירות ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ ארץ חמדה/  ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הר שעיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

Biblical painting

"קומו סעו ועברו את--נחל ארנון.."[דברים ב, כ"ד]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים - בכיים של ישראל ושבת חזון.

מאת: אהובה קליין.

פרשת דברים -  הפותחת את חומש דברים - הנקרא גם בשם: "משנה תורה" בפי הקדמונים - [מפני  שמופיעים עניינים שכבר תוארו בספרי התורה הקודמים] משה מתאר את האירועים אשר התרחשו במדבר ובתוכם גם את מעשה המרגלים ואת התוצאות העגומות- העונש הקשה של החוטאים אשר לא זכו להיכנס לארץ המובטחת, וגם  הגזרה הקשה על משה-בכבודו ובעצמו – שלא זכה להיכנס לארץ ישראל- ומנגד את השכר של כלב בן יפונה ויהושע בן- נון שיזכו להיכנס לשם - יחד עם הדור החדש הצעיר -אשר לא לקח חלק בעוון הקשה של הוצאת הדיבה על הארץ הקדושה..

בהמשך משה מדווח על רצון העם לתקן את חטאם ורצונם לעלות לארץ ולכבוש אותה , על אף  שה' אוסר עליהם לעלות להר ולהילחם נגד האויב! העם מסרב להקשיב והתוצאות קשות מנשוא.

כך התורה מתארת את האירוע המצער: "וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי, חָטָאנוּ לַיהוָה--אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ, כְּכֹל אֲשֶׁר- צִוָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וַתַּחְגְּרוּ, אִישׁ אֶת-כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַתָּהִינוּ, לַעֲלֹת הָהָרָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ--כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא, תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי, אֹיְבֵיכֶם.  וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וַתַּמְרוּ אֶת-פִּי יְהוָה, וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה.  וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי  הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים; וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר, עַד- חָרְמָה.  וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ, לִפְנֵי יְהוָה; וְלֹא-שָׁמַע יְהוָה בְּקֹלְכֶם, וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם.  וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ, יָמִים רַבִּים, כַּיָּמִים, אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם". [דברים א, מ"א- מ"ו]

השאלות הן

א] במה שונה חומש דברים מיתר  חומשי התורה-ומהם רמזיו?

ב]  המסקנה ממעשה המרגלים?

ג[ מה תחושתם של ישראל בסוף המלחמה?

ד] הפטרת חזון- כנגד מה?

תשובות.

חומש דברים  בהשוואה ליתר ארבעת הספרים - והרמזים בו.

בעוד שארבעת החומשים הקודמים נמסרו לעם ישראל על ידי משה כשליח ה', הרי ספר דברים ,החומש האחרון ,נמסר מפי משה בכבודו ובעצמו ,חומש דברים נחשב לספר התיקונים והתוכחה - בו האדם מתבקש מהטעויות  שנעשו בעבר-על ידי העם- להסיק מסקנות להבא וקיים את צוויי התורה –הלכה ולמעשה שניתנו למענו וטובתו - כדי שישוב ויתחבר לשורשיו ובכך יצליח לעלות ולהתעלות הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית. ונכון  הדבר  גם בימינו שהבטחת דברי עם ישראל יתממשו בפועל:

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, וְאֵת, כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים; וַיַּעַן כָּל-הָעָם קוֹל אֶחָד, וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה, נַעֲשֶׂה". [ שמות כ"ד, ג]

הקב"ה מנהיג את העולם בשלושה אופנים: חסד, דין ורחמים. כפי שנאמר במסכת אבות [  א', י"ז]

"רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין, וְעַל  הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, ט"ז):"אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם":

את פרשת דברים קוראים בשבת חזון - סמוך לתשעה באב. וזאת כדי שכל אדם יראה בחזונו את הטוב המוחלט בראייה ריאלית ,היינו, את כל הטוב שצופן לנו העתיד:

תקופת בין המצרים וכל העצבות שבה - היא איננה  המציאות האמיתית בהשוואה לכל הטוב שמצפה לנו בגאולה.

יש לנו אמונה שכל החוטאים והחטאים ייעלמו מן העולם כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ". [במדבר י"ד, כ]

חורבן  בתי המקדש הראשון, והשני ושנאת חינם בין האחים אשר בתוך העם - מתוך כל זה עלינו לעלות ולהתעלות אל קירבת ה', לצאת מאי הוודאות ולהידבק בוודאות האמתית המתבטאת בדברי הנביא:

"כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, ג] ובסופו של דבר המטרה: שאדם יתחבר באמצעות התורה ומצוותיה אל ה'.

המילה: "דברים= בגימטרייא- 256- שווה "לעולם ועד".

"אלה הדברים"- 297=  שווה :"דרך חיים"- כלומר- התורה באה להורות לנו כיצד לחיות נכון  את חיינו באופן נכון ומועיל. [על פי ספר "התמצית: מאיר ינאי]

חז"ל מסבירים: כי פרשת דברים נקראת מידי שנה סמוך לתשעה באב: כי  בתחילת הפרשה ישנו תיאור של חטא המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה ובכך המיטו אסון כבד מאד על דור יוצאי מצרים ,ועל כך אמרו חז"ל: כי הגזרה שה' גזר עליהם שימצאו את מותם במדבר ולא יזכו להיכנס לארץ המובטחת- ארעה בליל תשעה באב דבר זה מצוין במסכת תענית[ כ"ט, ע"א]- שם נאמר

על הפסוק: "וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא". [במדבר י"ד, א]

אותו לילה ליל תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה לישראל: אתם בכיתם בכייה של חינם[בכיית שווא בזמן שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה] וכך הוכחתם שאינכם בוטחים די  בהבטחתו   של ה' להוריש לכם את ארץ כנען. לכן אני קובע לכם: בכייה של דורות –כלומר: מידי שנה  בליל תשעה באב- בו עתידים ישראל להתאבל על חורבן בית המקדש.

המסקנה ממעשיהם של המרגלים:

הרלב"ג [ רבי לוי גרשון] אומר על  דברי העם למשה:

"וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי, חָטָאנוּ לַיהוָה--אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ.." ועל תשובת משה לעם :

"אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ--כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם"

ראוי לאדם לקבל את הטוב ואת המזומן לו מהשמיים בעת רצון- שאם לא ינצל הזדמנות זו באותו זמן ,אולי הוא יחמיץ את  הדבר ודווקא שיחפוץ בכך לא   תהא ידו משגת בכך.

הרלב"ג מביא דוגמא לדבריו: "צא וראה שיוצאי מצרים מנעו מעצמם לעלות לארץ חמדה טובה בגלל דיבת המרגלים - בשעה שהייתה מאת ה' שעת רצון ועת עלייה. וכאשר התחרטו ורצו לקבל את הטוב שהועיד להם הבורא- שוב לא עלה הדבר בידם. ומכאן המסקנה לגבי  פרשת המרגלים: כי כאשר מופיעה שעת רצון - היא מופיעה לזמן מוגבל מראש ויש לנצל את ההזדמנות הזאת מן השמים.

 תחושתם של ישראל בסוף המלחמה  נגד האמורי.

הרב סולוביצ'יק מסביר את התנהגות האמורי שנלחם כנגד ישראל: כאשר רואים שאחד מכה את השני והשני אינו מחזיר לו מכה, לא נראה כל כך שנאת המכה - עד כמה היא גדולה, אך כשהשני מחזיר לו מכה שהיא מנה אחת אפיים ואף שהראשון יודע שהשני יחזיר לו עוד פעם כפליים, ובכל זאת הוא ממשיך להכותו - מהמקרה הזה ניתן לראות את גודל שנאתו של הראשון כלפי השני. למרות שיודע מראש שיסבול  פצע וחבורה ומכה טרייה מאת השני- בכל זאת ממשיך להכותו. זהו גם לגבי  האמורים שידעו שהם מיד מתים לאחר שפוגעים בישראל - כפי שהתורה מציינת זאת:

"וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים; וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר, עַד- חָרְמָה"  [כמו שהדבורה מתה אחרי עקיצתה]

בכל זאת רדפו אחרי ישראל - כי שנאתם הייתה כה גדולה, למרות שידעו שייהרגו במלחמה ברודפם אחר ישראל- היה כדאי להם לרדוף ולהכות את עם ישראל.

תגובת ישראל  ותגובת ה' - לתבוסת ישראל.

דעת מקרא מסביר: כאשר שבו בני ישראל הנותרים ממלחמת האמורי , זו הייתה תבוסה גדולה – הם שבו אל המחנה בקדש ששם היה ארון ברית ה' ומשה והעם  - אשר  לא משו מקרב המחנה ,עם ישראל -ישב ובכה בקדש על המפלה כמתלוננים: למה ה' עשה להם זאת?

על פי המילים: "וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ, לִפְנֵי יְהוָה"  הכוונה: שהעם שב למנהגו לבכות כפי שבכו במדבר על הבשר וגם שם נאמר: "וישובו ויבכו" אבל ה' לא קיבל את תפילתם!

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] סובר: ה' לא שמע בקול ישראל כאשר בכו על אובדנם, זוהי תמיד המשמעות: "שמע בקול" – למלא בקשה, או דרישה, כך גם במקום שה' שומע תפילה, כגון:

"וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֶת-הַכְּנַעֲנִי, וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם, וְאֶת-עָרֵיהֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם, חָרְמָה". [במדבר כ"א, ג]  

"וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים, בְּקוֹל מָנוֹחַ; וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹד אֶל-הָאִשָּׁה, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה, וּמָנוֹחַ אִישָׁהּ, אֵין עִמָּהּ". [שופטים י"ג, ט]

אבל במקרה של  עם ישראל שחטאו לה', ה'  לא הקשיב להם כלל  והתעלם  מבכייתם ולכן  אף לא  הקל בעונשם!

הפטרת חזון.

השבת הסמוכה לתשעה באב- נקראת: "שבת חזון" על שם ההפטרה – בישעיהו:

דברי הנביא מביעים כעס על העם שחטא לה':

"חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה.  שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְהוָה דִּבֵּר:  בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי.  יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.  הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֺן--זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת-יְהוָה, נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל--נָזֹרוּ אָחוֹר". בהפטרה זו מסיימים את -"תלתא דפורענותא" – את שלושת ההפטרות של הפורענות.

 הפטרת הפורענות הראשונה הופיעה – אחרי פרשת פנחס [או מטות]-

"דברי ירמיהו"

הפטרת הפורענות השנייה: היא של פרשת מסעי [או מטות- מסעי]- "שמעו דבר ה' " [ירמיהו ב.ד]

ההפטרה השלישית היא של פרשת דברים: "חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ".  מעניין לציין כי לכל הפטרה - משמעות שונה:

הראשונה -"דברי ירמיהו"- מלשון דיבור- כנגד: הפה.

השנייה: "שמעו"- כנגד: האוזן.

השלישית- "חֲזוֹן"- מלשון לחזות- כנגד העין. שלושת  ההפטרות  רומזות: לשלוש עבירות קשות שחטאו ישראל והם אשר גרמו לחורבן:

עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. על פי חז"ל - העבירה החמורה ביותר היא : על שמאסו בתורה לכן  נאמר:

"מִי-הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת-זֹאת, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי-יְהוָה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ; עַל-מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר.  וַיֹּאמֶר יְהוָה--עַל-עָזְבָם אֶת-תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם; וְלֹא-שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, וְלֹא-הָלְכוּ בָהּ". [ירמיהו ט, י"א- י"ב]

בהפטרה  כאן נאמר: "אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם"- מדוע הוזכר יהודה ? כי יהודה - רמז לשבט יהודה, הרי  נחשון בן עמינדב - היה משבט יהודה- ודווקא הוא שקפץ ראשון לתוך ים סוף ומעז להיות ראשון בהנהגה , בזכותו נושעו ישראל ויהודה הוא הראשון שנשלח למצרים על ידי יעקב - כדי להכין מקום תורה בגלות- שואל הנביא: היכן היית בתקופה שעם ישראל התרחק מהתורה? וירושלים הייתה מקום בה ישבו הסנהדרין- והיא המקום שממנה תצא תורה!  [מתוך ספר  "דורש ציון" / ר' בן ציון מוצפי]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי התורה שניתנה לעם ישראל- היא תורת חיים - ויהי רצון שנשוב להידבק בתורתנו הקדושה ויתקיימו בנו דברי הנביא:

 "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים." [ישעיהו י"א, ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)