‏הצגת רשומות עם תוויות פסח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פסח. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 20 בינואר 2021

קערת מצות עתיקה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

קערת מצות עתיקה

מאת: אהובה קליין ©

מעשה בקערה עתיקת יומין

עברה טלטלות, בידי אנשים

עליה הונחו , הרבה מצות

במשך שנים  ועשרות דורות.

 

 בה גנוזים אירועים וגלויות

 זעקות שבר, ים של דמעות

 עליה הולחן ניגון כינורות

 שירה מרעידה חדרי לבבות.

 

 מילותיה מתארות עם עבדים

 עבודה  קשה בחומר ולבנים

  משחר עד ליל ללא רחמים

  מקוצר רוח אינם שומעים.

 

  שוועתם  מרקיעה  שמים    

  אלוקים מוציאם ממצרים

  ביד חזקה  ובזרוע נטויה

  יגאלם באהבה בחג הגאולה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת בא [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 18 באפריל 2016

ציור להגדת פסח/ מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"רבן גמליאל היה אומר:
 כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן:
פסח, מצה ומרור.
[מתוך הגדת פסח]


 הטכניקה: שמן על בד.


 * כל הזכויות שמורות  לאהובה קליין  על היצירה(c)
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ליל הסדר, מה גנוז במילים: פסח, מצה ומרור?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ליל הסדר- מה גנוז במילים: פסח, מצה ומרור?

 מאמר מאת: אהובה קליין

ליל הסדר- הוא חג משפחתי -  כולם מאוחדים כאיש אחד בלב אחד - סביב השולחן הערוך בחגיגיות מהודרת - כשבמרכזו קערת פסח עם סימני החג = ארבע  כוסות וכוסו של אליהו הנביא.

ציורים לחג הפסח:

העלאת תמונות
ציור להגדת פסח- כנגד ארבעה בנים דיברה  תורה/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ כוסו של אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציור תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה  קליין [שמן על בד](c)


העלאת תמונות

 ציור לחג הפסח/ קערת ליל הסדר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין /שמן על בד(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/אכילת המצות וקורבן  פסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בלילה מיוחד זה  קוראים את הגדת הפסח ובכך  אנו מקיימים  הלכה למעשה את המצווה  מן מהתורה : "והגדת לבנך".

 מעניינים במיוחד : דברי  רבן גמליאל - הנקראים במהלך הסדר:

 "רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא  יצא ידי  חובתו, ואלו הן:

פסח, מצה ומרור.

אף הרמב"ם פסק: "כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בליל חמישה עשר לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח, מצה ומרור  ודברים אלו כולן נקראים הגדה"

 משמעות דברי הרמב"ם: שכול מי שלא אמר  את שלושת הדברים שהם מדיני "המגיד"  - לא יצא ידי חובתו באמירת ההגדה.

פסח- "על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים, שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים.."

יש לתמוה, מדוע בני ישראל היו צריכים לשים סימן  מדם הקורבן על  המשקוף בזמן מכת בכורות וכי אלוקים אינו יודע היכן  מתגוררים הם?

אלא, על כך אומר המדרש: ישראל היו צריכים להיענש בכליה - היות ועבדו עבודה זרה, אלא שהיה עליהם לימוד זכות  שלא עשו זאת מרצונם החופשי, אלא מתוך אונס ולאחר שהורגלו בעבירה זו, היה להם קשה להתנתק מכך, לכן בשאר המכות לא היו  צריכים שום סימן. מה שאין כן במכת בכורות.  הרי זו הייתה המכה האחרונה והם ראו את יד ה' בכל המכות שה' הביא על מצרים ובכל זאת לא התנתקו מעבודת הכוכבים.

ועל כן היה עליהם כעס גדול בשמיים, משום כך היו צריכים  לבצע פעולות   המורות על ביטול עבודה  זרה - כמו לקיחת השה ולקושרו למיטה  וכל זה נגד עיני המצרים בזמן שהצאן בעיניהם היה אליל.

ועל "שום שפסח"- ידועים דברי חז"ל האומרים: "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם" שהרי תמיד הקב"ה  רואה כשאנחנו פותחים לו פתח, אך לעומת זאת לא כך היה במצרים, שם ה' פסח על פתח זה וגאל אותנו מתוך רחמים עלינו.

בימינו שאין בית המקדש קיים –"ואמרתם זבח פסח הוא לה' "- הכוונה:

 "פה, סח " מצווים אנו להידבק בה' באמצעות – תורה ותפילה הנאמרים בפה.

מצה: הקב"ה ראה  מראש- את עתיד בני ישראל שיגורשו ממצרים- לכן ציווה את עם ישראל לאכול מצה טרם יציאתם.

חז"ל אומרים במסכת פסחים:  [ל"ח, ע"ב] "דברים הבאים לידי חימוץ –אדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח, אבל דברים שאינם באים  לידי חימוץ אין אדם יוצא  בהם והטעם שהרי אכילת מצה- הוא זכר לחיפזון ודבר שאינו בא לידי חימוץ אין בו זכר לחיפזון- שהרי גם בלי חפזון לא היה מחמיץ .לכן טעם אכילת מצה- הוא זכר לחיפזון שעם ישראל יצאו ממצרים.

 מרור- נאכל מהטעם שנאמר : "וימררו את  חייהם..."- לפי שהמרור הוא ירק מר מן השדה..

ובהתאם לדברי הפוסקים: יש להדר באכילת החזרת- שתחילתה טעם מתוק ורך ובסוף -  טעמה  קשה ומר ,  רמז לכך שתחילה המצרים העבידו את ישראל בפה רך ולבסוף מיררו את חייהם בעבודה קשה.

לסיכום לאור האמור לעיל- הרי סיפור יציאת מצרים מורכב משתי מצוות:

א] סיפור יציאת מצרים.

ב] אכילה לזכר יציאת מצרים.

מכאן שאכילת פסח, מצה ומרור - מהווים חלק  ממטרת סיפור יציאת מצרים  בליל הסדר.

ויהי רצון שנקיים את המצווה בשמחה ובהודאה לה' ונזכה במהרה לגאולה שלמה, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פסח , מצה ומרור/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פסח מצה ומרור/ שיר מאת: אהובה קליין©



בליל הסדר כולנו מסובים

ביציאת מצרים יחדיו משיחים

ליל שימורים זרוע כוכבים

מזקן ועד טף  כאחד ערים.

 

קערת הפסח במלוא הדרה

במרכז השולחן עטרת תפארה

פינו מילות הודיה ורננים

בל נשכח שלשה דברים.

 

פסח מצה ומרור

זמן   יצאנו  לדרור

קרבן פסח ניסי  ניסים

אלוקים פסח על  הבתים.

 

אכילת מרור זכירת  מרורים

עת השתעבדנו בחומר ולבנים

 מצה נאכל לאות זיכרון

 טרם יציאתנו  נאכל בחיפזון.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 30 במרץ 2015

ציור להגדת פסח/ קערת פסח/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"קדש ורחץ,כרפס,יחץ,מגיד,רחצה,

מוציא,מצה,מרור,כורך. שלחן עורך

,צפון,ברך הלל,נרצה"

קערת פסח/ ציירה: אהובה קליין (c)
הטכניקה: שמן על בד.
Drawing Passover- bowl
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קערת פסח/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קערת פסח/ שיר מאת: אהובה קליין ©

עת הזמיר נשמע בארצנו

ריח ניחוח  משכר באפינו

ליל סדר ליל שימורים

חג משפחתי הכול מסובים.

 

שולחן מעוטר מפה צחורה

במרכזה זוהרת הקערה

מכובדת עתיקת יומין

מכילה בקדושתה חמישה מינים.

 

תעורר קושיות בזאטוטים

סקרנותם תגדוש שיאים

להם נענה בנועם ושיחה

נזכיר יציאת מצרים באמונה.

 

"מה נשתנה"-בשיר ורננה

חיוך מאיר כפני הלבנה

יחדיו  נדון בניסים ונפלאות

כיצד אלוקים  גאלנו מתלאות.






ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים בחג האביב/ציירה: אהובה קליין.(c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 29 במרץ 2015

ליל הסדר וקערת הפסח- המשמעות והסמליות./מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ליל הסדר וקערת הפסח המשמעות והסמליות.

/ מאמר מאת: אהובה קליין.

ליל הסדר הוא מוקד חג הפסח- חג משפחתי וחגיגי ,כאשר כולנו מסובים סביב שולחן  ערוך ובו  מעלים את  נס יציאת מצרים ,חירות עם ישראל  - יציאה מאפלה לאורה בזכות האלוקים.

במרכז  הסעודה נמצאים דווקא הילדים בשאלם את :"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"?

נוהגים לאכול מצה כזית. לשתות ארבע כוסות יין, מניחים במרכז השולחן את קערת פסח ומניחים גם כוס מיוחדת לאליהו הנביא.




ארבע כוסות/ ציירה:אהובה קליין(c)


כוסו של אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


זהו יום יציאת מצרים-יום בה הפכנו ממשועבדים לעם משוחרר ולבני חורין.

השאלות הן:

א] מדוע נקרא החג בשם פסח?

ב] מדוע הילד עומד במרכז העניינים ושר :"מה נשתנה"?

ג] מהי "קערת הסדר" ומשמעותה.

משמעות השם-חג הפסח.

השם נובע  מהפסוק: "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנוגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקוד העם וישתחוו"

[שמות י"ב, כ"ז]

כלומר  החג נקרא בשם :"פסח" לפי שבמכת בכורות במצרים- ה' פסח על בתי ישראל והם לא נפגעו במכה זו, אלא רק בכורות מצרים.

- על שם הסיפור והשיחה: פסח-"פה שח"-המשמעות- פה מדבר.

 ולגבי חג זה: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח"

פסח-  נקרא כך :על שם -"לחם עוני" שהמבוגרים עונים על השאלות של הילדים: "מה נשתנה הלילה הזה"?

הרמב"ם אומר: "מצוות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות, שנעשו לאבותינו במצרים, בליל חמישה עשר בניסן שנאמר: "זכור את היום הזה, אשר יצאתם ממצרים"[שמות י"ג, ג] כמו שנאמר: "זכור את יום השבת" [שמות כ, ח]

ומניין שבליל חמישה עשר?

שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה לי בצאתי ממצרים[שמות י"ג, ח] - בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.


ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד.


ואף על-פי שאין לו בן, אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים...לפי דעתו של הבן, אביו מלמדו. .וצריך לעשות שינוי בלילה הזה, כדי שיבואו הבנים וישאלו ויאמרו: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"?

[רמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ז, הלכה ,א-ג]

הילד עומד במרכז העניינים.

המטרה החשובה ביותר להנחיל לילדים את הידיעה על נס יציאת מצרים, כמו שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא.." [שמות י"ג, ח]

ואכן הילד עומד במרכז ליל הסדר מכמה טעמים:

א] פרעה אומר: "הנה עם בני ישראל רב ועצום.. הבה נתחכמה לו, פן ירבה.."

ובהמשך אומר למיילדות:"...בילדכן את העבריות.. אם בן הוא והמיתן אותו..."

ב] מפני שפרעה גזר על הבנים להשליכם ליאור: "ויצו פרעה לכל עמו לאמור: כל הבן הילוד, היאורה תשליכוהו.."[שמות א, כ"ב]

ג] טרם מכת הארבה פרעה שואל את משה ואהרון: "מי ומי הולכים"?

משה עונה: "בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו, בצאננו ובבקרנו נלך, כי חג ה' לנו?

תגובת פרעה- שלילית והוא עונה: "לא כן, לכו נא הגברים ועבדו את ה'... ויגרש אותם מאת פני פרעה" [שמות י, ז-י"א]

על פי הכתוב- אנו לומדים שהילד היה במוקד  העניינים.

על כן , מתוך הכרת הטוב והבעת תודה לקב"ה שהציל את עם ישראל  מידי פרעה בנסי -  ניסים. מן הראוי שניתן את הדגש לדור הצעיר בזמן ליל הסדר ונאזין לקושיותיו.

קערת הפסח ומשמעותה.

 בטרם ניגש לאכילה בליל הסדר נאמר בהגדה: "קדש ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה":

הארי ז"ל מסביר:

א] רצוי לערוך את שולחן הסדר מבעוד יום בכלים נאים -כדי שיוכל לערוך את הסדר מיד עם שובו מהתפילה בבית הכנסת.

ב] יש לקחת שלוש מצות שמורות, שהן שלמות ומהודרות ולהניח על השולחן. המצה העליונה נקראת: "כהן". האמצעית: "לוי"  והשלישית נקראת: "ישראל".

ג] על שלוש המצות שמניח בתוך מפה ,או קערה המיועדת לכך-ישים: מרור, כרפס, חרוסת, זרוע, ביצה וחזרת.

ד]המרור- מיועד ל:כזית –מרור,

החרוסת נועד לטבול בו את המרור, הכרפס הוא ירק הבא לפני הסעודה כדי לעורר אצל הילדים את הסקרנות הגורמת לכך שישאלו את הקושיות.

החזרת [שהוא גם כן מהמרור] נועד כדי לאכול בצירוף המצה בהגיעו ל:"כורך".

זרוע וביצה- שני תבשילים, הראשון לזכר קורבן הפסח והשני  זכר לקורבן חגיגה שנהגו ישראל להביא בתקופת המקדש.

ה] את כל חמשת המינים מניחים בקערת פסח בסדר  הבא:

למעלה- זרוע מצד ימין, ביצה מצד שמאל ותחתיהם המרור באמצע.

למטה-חרוסת מצד ימין, כרפס מצד שמאל, תחתיהם החזרת.

אכילת הזרוע מסמלת את הגאולה :"כי ביד חזקה ובזרוע נטויה הוציאנו  ה' ממצרים"

לגבי הביצה, בניגוד לתבשילים אחרים המתרככים ככול שיתבשלו זמן רב יותר, הרי הביצה בזמן הבישול מתקשה יותר ויותר- דבר זה מסמל את שיעבוד מצרים, התרחש להם נס ככל שהעבידו אותם יותר ויותר עם ישראל לא נשבר ברוחו, ההיפך הוא הנכון, כמו שנאמר: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ " [שמות א, י"ב]

בזמן אכילת הביצה ,נהוג  לטבול אותה במי מלח, יש הסוברים שמנהג זה מזכיר את דמעות אבותינו, מתוך ייסורי  השעבוד היו מזילים דמעות וידוע שהדמעות הן מלוחות.

יש דעה האומרת: כי עניין זה מזכיר את  קריעת ים סוף, שהרי הים הוא מלוח.

דבר מעניין נוסף: הביצה היא, מאכל אבלים.

ומה הקשר בין אבלות לליל הסדר?

התשובה היא: כאשר מתבוננים בלוח העברי - אנו מגלים כי  א' של פסח ,חל תמיד באותו יום בשבוע, שבו יחול "תשעה באב" באותה שנה , כלומר ליל הסדר חל באותו לילה שבו יחול "תשעה באב" משום כך על מנת להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו, אוכלים ביצה קשה שהיא מאכל אבלים ובאותה הזדמנות מזכירים גם את חורבן בית המקדש.

המרור : מסמל את חייהם הקשים של  בני ישראל בעבדות במצרים, כמו שנאמר: "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייהם בעבודה קשה.."[שמות א, י"ג-י"ד]

נוהגים לאכול ירק מר, כדוגמת החסה. כשם שהשעבוד היה בהתחלה בפה רך-באופן רך ואחר כך מיררו את חייהם. כך גם החסה כשהעלים  צעירים - הם מתוקים וכשהעלים  יותר בשלים –נהפכים למרים.

החרוסת: רסק של תפוחי עץ, אגוזים, שקדים, יין.

החרוסת מסמלת את הטיט שבו עבדו בני ישראל. בזמן אכילת המרור טובלים אותה בחרוסת.

הכרפס-בדרך כלל תפוחי אדמה, או צנונית, הכרפס מסמל מהסוף להתחלה :שישים ריבוא עבדו בפרך.

החזרת- היא מרור מרוסק.

לסיכום, לאור האמור לעיל: מטרת ליל הסדר היא : להנחיל לדור הצעיר את ההיסטוריה של עם ישראל, את עברו, שורשיו ואת נס יציאת מצרים.

עם שרוצה לשרוד, חייב לדעת את שורשיו.

וכשם שעם ישראל נגאל בניסן, כך עתידים בע"ה להיגאל  בניסן.

יהי רצון  שיתקיים בנו הפסוק: "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא היום הגדול והנורא.." אמן ואמן.

חד גדיא../ציירה: אהובה קליין(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 27 במרץ 2015

כנגד ארבעה בנים.../שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כנגד ארבעה בנים.../ שיר מאת אהובה קליין ©

הם ארבעה בנים

בתפישת עולמם שונים

חכם רשע תם

וזה שקולו  נדם.

 

נפתח להם שערים

סלילת ארבע דרכים

בסובלנות ונועם הליכות

ניטע בהם המטרות.

 

חנוך הנער על פי דרכו

 בדרך אמת נדאג להובילו

בתום ליל שימורים

לא עוד תהיות ובלבולים.


ציור להגדת פסח/ כנגד ארבעת הבנים דיברה תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר