‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך Biblical paintings by Ahuva Klein (c). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך Biblical paintings by Ahuva Klein (c). הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 בפברואר 2026

פרשת משפטים - השבת והגאולה- מה הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת משפטים - השבת והגאולה- מה הקשר?

 מאמר מאת אהובה  קליין.


                                          ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)


                                          ציורי  תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)                                      


                                         ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


      ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' בדבר הסרת מחלה מהעם/ ציירה: אהובה קליין (c)



      ציורי תנ"ך/ משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות/ ציירה: אהובה קליין(c)



                      ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (שמן על בד)(c)

Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c

                       ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)


                                 ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)




      ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

      אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                     ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם- הפקר/ ציירה: אהובה קליין (c)





       ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

       ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


                            ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                      ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                               ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




                                    ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)


                         ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





                      ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)







פרשה זו: היא המשכה של פרשת יתרו לפי שהיא מתחילה  בוו החיבור: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". [שמות כ"א, א']

הפרשה כוללת מצוות וחוקים בין אדם לחברו ובין אדם למקום.

אחד הנושאים: שמירת שבת.

"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת --לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר.  וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, תִּשָּׁמֵרוּ; וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. [להלן פרק: כ"ג, י"ב-י"ד]

השאלות הן:

א] מה משמעות  הפסוק: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"?

ב] במה חשיבותה של השבת לעם ישראל?

תשובות

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

הקורא פסוק זה שם לב כי הוא מתחיל ב- וו החיבור

רש"י נותן על כך הסבר: המילה –"ואלה" – בתוספת וו החיבור באה ללמדנו " מה עשרת הדברים שבפרשה הקודמת- מסיני הרי גם המצוות שניתנו כאן- הם מסיני, והרי דברי רש"י תמוהים הם, האם מישהו היה מעלה בדעתו שדינים אלו שנאמרו בפרשה-  אינם מסיני?

רבי יצחק מאיר מגור עונה על שאלה זו:["בעל  חידושי הרי"ם]

רצה כאן רש"י  –  להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא: מטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.

שואל רש"י שאלה נוספת מדוע נסמכה פרשת הדיינים לפרשת המזבח?- המופיעה -בסוף פרשת יתרו?

תשובתו: כדי  לומר: שיש לשים את הסנהדרין - אצל המקדש, היינו, בלשכת הגזית.

אמר ר' אבינא: כשם שהזהיר הקב"ה את הכוהנים, שלא יהיו פוסעים פסיעות גסות על גבי המזבח, אלא שיהיו מהלכים עקב בצד אגודל- כך הזהיר הקב"ה את הדיינים שלא יפסעו פסיעות גסות בדין. [שמות רבה, ל', א']

ניתן להבחין – בראשי תיבות בפסוק :"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" = וחייב אדם לחקור המשפטים- כלומר: הדיין  מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט- אש"ר- ראשי תיבות: אם שניהם רוצים, או: תשמע –שניהם מדברים.

"בעל הטורים" סובר: כי  בפסוק: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

יש חמש מילים- ומכאן ניתן ללמוד: שכל הדן אמת לאמיתו , הרי כאילו קיים את חמישה חומשי תורה וכאילו נעשה שותף לקב"ה במעשי בראשית.

רבי בונים מפשיסחא אומר:

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". כאן לימדה התורה: שיהיו המשפטים-היינו המצוות- שבין אדם לחברו לפני המצוות שבין האדם למקום-כי: "דרך ארץ קדמה לתורה"

במסכת אבות ישנה התייחסות לנושא משפט צדק:

"רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:

עַל הַדִּין, וְעַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, ט"ז):" אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם": [מסכת אבות  פרק א', י"ח]

עוד נאמר: חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה" [מסכת אבות: פרק ה', משנה: ח']

ערכה של השבת.

השבת  מופיעה לראשונה  בפרשת: בראשית:

"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל צְבָאָם.  וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.  וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת"[בראשית א'-ד']

רש"י מסביר את ההבדל בין הקב"ה  לביו האדם בנושא: דיוק  הזמן:

הוא מביא את דברי  ר' שמעון:

רבי שמעון אומר: אין  דומה מידת מלכי המלכים למידת בשר ודם, בשר ודם  כיוון שאינו יודע  לצמצם את זמנו - ורגעיו - ולדייק בזמן שלו תכלית הדיוק, כי בבוא  יום השבת - הוא צריך להוסיף מחול על הקודש – כלומר:  להפסיק את מלאכתו – מעט זמן קודם  כניסת השבת - כדי שלא יבוא לידי עשיית מלאכה בשבת-חלילה.. אבל הקב"ה שיודע לדייק בזמנים והרגעים- תכלית הדיוק  עשה את מלאכתו עד הרגע האחרון של יום השישי  ועד בכלל ונכנס בו כחוט השערה- הכוונה ששעת סיום המלאכה הייתה על גבול השביעי בדיוק מוחלט!

פירוש ב'] השלמת הבריאה הייתה אכן ביום השביעי בו נבראה המנוחה שעד שלא באה השבת -העולם היה חסר בדבר חשוב- מנוחה- כיוון שבאה השבת- באה גם המנוחה לעולם. לכן נאמר:

"וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ"- כי רק משבאה המנוחה לעולם - או אז כלתה ונגמרה המלאכה בשלמות - והסתיימה המלאכה בשלימות.

בפרשה זו התורה מזכירה את חשיבות השבת גם לבעלי החיים.

"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת--לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר"

רש"י מסביר: כי כאן התורה רוצה להבהיר: כי אף בשנה השביעית - היינו שנת השמיטה כאשר האדמה צריכה לנוח - יש להיזהר לא לעקור את שבת בראשית שמא יגיד היהודי: הואיל וכל שבת קרויה שבת לא ינהג בה את שבת בראשית למען ינוחו השור והחמור שיוכל לתלוש  עשב בחופשיות מן האדמה ואין לכלוא אותו - משום צער.

אגדת חז"ל -מספרת:

מעשה בשור ששמר שבת : מדובר בשור שנמכר לגוי. השור סירב לחרוש בשבת, רק כשנאמר לו שהוא נמכר ליהודי וביום חול הוא ינוח, הסכים לעבוד. הסיפור מדגיש את כוחה של השבת והשפעתה גם על בעלי חיים, המכירים בבוראם! [מדרש קהלת רבה ובירושלמי]

מדוע כה חשובה השבת ליהודי?

נאמר: "בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם": השבת היא האות והסמל של האיש מישראל כשם  ששלט בעל הבית  התלוי על דלתו - מעיד  על זהותו - מי הוא?  באותה  צורה , השבת  מעידה על היהודי – היכן  הוא דר... חנות הנעולה בשבת נושאת עליה שלט: יהודי, אבל אם חלילה החנות פתוחה בשבת הדבר מעיד ההפך - על בעל החנות.

ה"נתיבות שלום" מסביר: בריאת העולם מביאה לכך שהנשמה תוכל להשיג את גודל התענוג - וזמן בו הנשמה מתענגת— היא השבת—נועם הנשמות , ביום זה התכלית היא - הקב"ה מיטיב עם ברואיו שלמענה ברא הקב"ה את העולם - כי בריאת העולם מביאה לידי כך - שהנשמה תוכל להשיג את גודל התענוג הזה דווקא בשבת.

חשיבות רבה להדלקת נרות השבת על ידי עקרת הבית : "אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון" שנאמר: והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה ,אלא בכבודי אני מאיר לכם שנאמר: לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם, האומות עתידין להיות מהלכין לאורכם שנאמר: "והלכו גוים לאורך" ואי זה אור הקב"ה מאיר לישראל באור הצדקה שנאמר: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וכל כך למה בזכות הנרות שהן מדליקין בשבת. תדע לך כמה חביבה היא מצות הנרות לפני הקב"ה שאע"פ שאין הקב"ה צריך לאורה הוא מצוה למשה שיזהיר לאהרן הה"ד דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות".[מובא: ילקוט שמעוני במדבר פרק ח'] (על פי מסכת שבת קי"ח] "אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון" (או בגרסאות אחרות: "אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים"), שכן השבת שקולה כנגד כל המצוות, והיא המפתח לגאולה השלמה, לישועה ולהשראת השכינה.

לסיכום, לאור האמור לעיל:  לומדים אנו:  כמה חשובה לנו התורה הקדושה- היא תורת חיים ומדריכה – את היהודי כיצד לחיות בעולם טוב יותר- עולם של קיום המצוות והחוקים – כמה חשובים המצוות שבין אדם לחברו-  ומצוות בין אדם למקום וכמה  חשוב הוא משפט הצדק, ובעיקר בימים קשים אלה לכל עם ישראל- חייבים אנו לשוב לאחדות העם ואהבת חינם ולשים דגש על שמירת השבת- שהיא מקור הברכה לכל יהודי ולכל עם ישראל- השבת היא מיועדת אף למנוחת בעלי החיים!

יהי רצון שנזכה במהרה לשמור שתי שבתות ברציפות ובע"ה נזכה במהרה לגאולה. נזכור כי השבת היא אות בין אלוקים לבין עם ישראל כנאמר:

"בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם":

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 29 במאי 2024

פרשת בחוקותיי- " ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"- גם בימינו? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בחוקותיי –" יְהוָה, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן"- גם בימינו?

מאמר: מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ךמעשר בקר וצאן-"כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש לה' "/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  אם בחוקותיי תלכו/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ "אם בחוקותיי תלכו"/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ "אם בחוקותיי  תלכו.."/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/  וישבתם על הארץ לבטח"/ ציירה: אהובה קליין.(c)



ציורי  תנ"ך/ ברכת השלום בארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ " ועץ השדה ייתן פריו"/ציירה: אהובה קליין(c)

 


ציורי תנ"ך/ ברכת השראת השכינה על ישראל/  ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ברכת השלום והשובע/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך / "ואכלתם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם". [ויקרא  כ"ו, ה]



ציורי תנ"ך/  "והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם"/ציירה: אהובה

 קליין(c)


ציורי תנ"ך/ברכת הפריון- עם ישראל מתרבה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "ברוך הגבר"- על פי נבואת ירמיהו - הנביא ]הפטרה- ירמיהו י"ז]





יצירותיי ליום ירושלים:



ציורי תנ"ך: ציירה: אהובה קליין (c)

"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.." [שיר השירים ג, י"א]



ציורי תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

 פרשתנו פותחת בפסוקים:

ציורי תנ"ך/  בית המקדש כגן פורח/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשתנו פותחת בפסוקים:

"אִם – בְּחֻוקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת - מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.  וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם". [ויקרא  כ"ו, ג'-ו']

השאלות הן:

א] נאמר: "אִם - בְּחֻוקֹּתַי, תֵּלֵכוּ"-הקשר בין החוקים להליכה?

ב] היכן נאמר: " יְהוָה, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן"-האם רלוונטי לימינו?

תשובות

הקשר בין החוקים להליכה.

על פי הסבר[ספר התמצית-מאיר ינאי]" "אִם - בְּחֻוקֹּתַי"- הכוונה לחוקי ה'  והם נחשבים לחוקי חיים - החוקים המצוות והמשפטים הם החקוקים בתורה- תפקידם לשמר את המין האנושי- כפי שנאמר:  "וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם.  רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי:  לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.  וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:  אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל - הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.  כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו.  ח וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻוקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם".  [דברים  פרק ד', ד'- ט']

בפרשתנו מופיע פסוק נגדי: "וְאִם -בְּחֻוקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֺתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי".

כאן מוכח שיש לעם ישראל כוח בחירה - ועל פי הבחירה - כך תהיה גם התוצאה - לטוב, או לרע. חלילה.

על פי דברי הימים - אנו לומדים: כי  יש שכר- להולכים בחוקי עשרת הדיברות ומנגד – עונשים לקבוצות  שסטו מדרך התורה. מי שערך לעצמו "שולחן ערוך" לא בהתאם לעשרת הדיברות- בנה רהיט שסופו לקרוס.

תחליפי אמת - דוגמת השקר- התוצאה הסופית שלהם - כישלון.

הקב"ה-שולח לנו מסרים בפסוקי התורה -  ללכת בחוקי ה' כי  רק כך יהיה  לנו טוב - הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית.

החוקים שה' נתן לעם ישראל- הם לטובתנו - באופן זה אנחנו  נהיה לו לעם והוא יהיה לנו לאלוקים.

לגבי משמעות ההליכה-

להלן משל מעניין: מעשה בקבוצת אנשים שהתאספו ליד שלחן לסעוד, כל עוד ישבו סביב השולחן וסעדו יחדיו -  לא ניכר בתוכם הבדל בין איש לרעהו, בסוף הסעודה כולם הלכו לדרכם ,רק אחד מהם נשאר יושב סמוך לשלחן ,התברר  לאחר התבוננות מתחת השולחן - כי הסיבה לישיבתו הממושכת היא: הוא קיטע ואינו מסוגל ללכת.

על פי משל זה: ניתן לעמוד על טיבו של אדם, כל עוד יושבים קבוצת  חברים  יתכן שלא  יורגש הבדל  בין איש לרעהו. שעת המבחן מתרחשת כאשר עוזבים החברים את השולחן וכל אחד פונה לדרכו- אז אפשר להבחין  למי יש רגליים ולמי אין ומי הוא האיש - אשר רוח קלה עשויה להפילו. ומיהו אדם איתן וחזק וכל רוח שבעולם אינה יכולה להזיזו.
הנמשל: על פי זה ניתן לפרש: "אִם -בְּחֻוקֹּתַי, תֵּלֵכוּ ;שתהיינה לכם רגליים להלך בעולם - בדרך של תורה ולא להירתע מהמלעיגים- אלא להיות - עז כנמר ולעשות רצון אבינו שבשמים. [על פי הרב נחום זאב- בנו של הסבא מקלם]

רש"י סובר: "אִם -בְּחֻוקֹּתַי, תֵּלֵכוּ"-פירושו של דבר-שיהיו עם ישראל עמלים בתורה.

הגאון מווילנא אומר על דברי  דוד המלך:

" שָׂשׂ אָנֹכִי, עַל-אִמְרָתֶךָ--    כְּמוֹצֵא, שָׁלָל רָב. אָנֹכִי, עַל-אִמְרָתֶךָ--    כְּמוֹצֵא, שָׁלָל רָב".[תהלים, קי"ט, קס"ב[

מדוע אומר דוד המלך: שָׂשׂ אָנֹכִי, עַל-אִמְרָתֶךָ..? ואינו אומר: ,"שמח" התשובה לכך: המילה: "שָׂשׂ": מבטאת סוג כזה של אושר- אשר דווקא מרוב שמחה נגרמת לו תוגה ואכזבה.

לדוגמא: קצין צבא הצטיין במלחמה ולאות הוקרה- הורשה לו לבזוז משלל המלחמה במשך  שעות אחדות ללא הגבלה, הוא שמח מאד, הוא נתן עיניו בשלל שנותר שם  ועל כך הצטער שאין באפשרותו לקחת את כל השלל ההוא .לפי גודל השמחה הייתה לו  גם תחושת החמצה - שלא היה בידו לגרוף את הכול. השתוקק שיהיה לו כוח של עשרה אנשים לאסוף את כל מה שלא עלה בידו.

בדומה לכך דוד המלך חש שהשיג את מעלת התורה כדבריו:

"הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" [תהלים י"ט, י"א].הוא שמח כאדם שעלה בידו שלל רב ,כך  הוא גם בלימוד תורה-ככל שלומד  עוד ועוד הוא מקיים מצוות דאורייתא של לימוד התורה. לומד מקרא, משנה, הלכות וכך על כל פרט יש  בשמים עונג. אך מגודל השמחה  הוא חש עוגמת נפש בכך שמבין  כמה גדולה ורחבה כל התורה-  אולם מנגד חייו קצרים וחושב : מי ייתן ויוכל כמה שיותר לנצל את הזמן - כדי ללמוד עוד ועוד  פי אלף אלפי פעמים ממה שהספיק  לקחת בידו.

"יְהוָה, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן"

בזמן שבני ישראל יצאו ממצרים היו  נרדפים מאחוריהם על ידי המצרים ולפניהם ים סוף ,הם חשו מצוקה ופחד ואמרו למשה:

"...הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם".[שמות י"ד, י"א]

משה ענה להם: , "אַל-תִּירָאוּ--הִתְייַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם:  כִּי, אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם--לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם. יְהוָה, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן" [שם י"ד. י"ג- י"ד]

הרב יעקב ניימן טוען: אפשר לפרש את דברי הגמרא:"כשעושין רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר:

"וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם". [ישעיהו ס"א, ה'] אך בזמן שאין עושים רצונו של מקום - מלאכתם נעשית על ידי עצמם - שנאמר: "ואספת  דגנך" [ברכות ל"ה, ב']

נחזור אל אותו  משל. יכול להיות  שהיהודי נמצא במדרגה רוחנית גבוהה רק  כשהוא נמצא עם קבוצת לומדים ברמה  איכותית - הם הרבים נושאים אותו- אך כאשר הוא לבד. הוא כאילו חסר רגליים- נשאר על  מקומו במצב כזה בהזדקקות של סיוע- הוא נקרא: "אין עושין רצונו של מקום" והוא צריך להיות מודע שכל המעלות הנפשיות נמצאות רק בו וכל אחד ואחד יכול לרכוש מעלות אלה - גם ללא סיוע מחבריו –כפי שנאמר:

"כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ"׃[דברים ל', י"ד]

אך היות והאדם עצל מטבעו -  ואינו מתאמץ בעצמו להתקדם לכן ראוי שכל אחד ישאף לקנות לו חבר, או חברים ולהיעזר בהם.

במסכת אבות [א', ו']נאמר: "עֲשֵׂה לְךָ רַב"

הרמב"ם מסביר: עשה לך רב – "רוצה לומר אפילו לא יהיה ראוי להיות לך לרב, אבל שים אותו לך לרב עד שתדמה בו - שהוא מלמד, ויעלה בידך בעבור זה לימוד החכמה. כי אין לימוד האדם מעצמו כלימודו מזולתו, שהלימוד מעצמו טוב הוא, אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר, אפילו היה כמוהו בחכמה או למטה הימנו. וכן בארו בפירוש זאת המצווה".

אם נקלע  לחברה שאינה מדקדקת במצוות  ישמור על התורה שבו ללא השפעה מהם - דוגמת יעקב אבינו  שהעיד על עצמו: "עם לבן גרתי- ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים"

לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה:

"אִם - בְּחֻוקֹּתַי, תֵּלֵכוּ" על פי ההתנהגות של העם – לטוב – או לרע כך יהיו התוצאות. יש לשאוף  להגיע לרמה  שהעם ימלא את החוקים והמשפטים  במטרה לזכות בשכר הגדול: יְהוָה, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן ! במיוחד בימים אלה.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר