עליה
בסולם התשובה והקדושה- אל פסגת השמחה- כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[המאמר
לעילוי נשמתה של אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]
עם ישראל נמצא בראשית שנה חדשה אשר נפתחה ב:א' בתשרי , והשנה היא מיוחדת במינה- שנת שמיטה הבאה עלינו לטובה.
בחודש אלול יצאנו לשדה לקבל את מלך מלכי המלכים וזאת עם הכנות רבות כיאה לקבל פני המלך, אמירת סליחות
בבתי הכנסת, בקשת מחילה איש מרעהו טרם יום הדין ,ובראש השנה המוני בית ישראל גדשו את בתי הכנסת בתפילות
ותקיעת שופר, ומשם ממשיכים לצעוד אל עבר
יום הקדוש- יום הכיפורים בו הקב"ה חותם את הדין, זאת לאחר שנכתב כבר בראש
השנה.
השאלות הן:
א] מהו רעיון התשובה ומהם עשרת ימי תשובה?
ב] מה מהות יום הכיפורים?
ג] באיזה אופן עלינו להגיע לחג הסוכות?
התשובה
לשאלה א]
הרעיון העיקרי של התשובה :שאיפתו של אדם להשתפר, לבצע תיקונים
בהתנהגותו המוסרית. ועל פי חז"ל: גם אם האדם חטא ובעקבות זאת צפוי לו עונש,
יש ביכולתו לפתוח דף חדש, כפי שנאמר:
שלושה דברים מבטלים את הגזירה הקשה, ואילו הם:
"תפילה וצדקה ותשובה"
[ירושלמי, תענית ב, א]
חז"ל מתעמקים ברעיון התשובה ומסבירים:" שאלו לחוכמה: חוטא
מהו עונשו?
אמרה להם: "חטאים תרדוף רעה".
שאלו לנבואה: חוטא מהו עונשו?
אמרה להם: "הנפש החוטאת היא תמות"
שאלו לתורה: חוטא מה עונשו?
אמרה להם: "יביא אשם ויתכפר לו".
שאלו לקב"ה: חוטא מה עונשו?
אמר להם: "יעשה תשובה ויתכפר לו"[ירושלמי מכות ב, ו]
חז"ל מדגישים : כי הקב"ה ברחמיו הרבים -נותן הזדמנות נפלאה לאדם שחטא
לתקן את התנהגותו.
על ידי תיקון זה כאילו האדם
נולד מחדש והנפש שלו משתנה לגמרי.
לפי דברי הרמב"ם: "ומהי תשובה ? שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו
ממחשבתו, ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד...וכן יתנחם על העבר.. ויעיד עליו יודע
תעלומות, שלא ישוב לחטא זה לעולם.. מדרכי התשובה, להיות השב צועק לפני ה'
בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה, כפי כוחו,
ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו, כלומר: אני אחר, ואינו אותו האיש, שעשה
אותם המעשים.."[הלכות תשובה, פרק ב']
הימים שבין יום א' של ראש- השנה עד יום הכיפורים נקראים: "עשרת ימי
תשובה" וגם: "בין כסה לעשור"- כפי שנאמר: "תקעו בחודש שופר,
בכסה ליום חגנו"[תהלים פ"א, ד]
השבת טרם יום הכיפורים נקראת: "שבת שובה" לפי שקוראים את
ההפטרה :"שובה ישראל עד ה' אלוקיך"[הושע ו] בשבת זו הרב נוהג לשאת
דברים בנושא התשובה בפני הציבור בבית
הכנסת.
התשובה
לשאלה ב]
ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
יום הכיפורים- הוא יום קדוש במיוחד- יום בו הקב"ה מכפר על חטאי
עם ישראל, כפי שכתוב:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה. וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה--וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ. וְכָל-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה--וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם".
[ויקרא כ"ג, כ"ו- ל"ג]
כפי שנאמר, ניתן להסיק כי: ישנן
שתי מצוות ביום הכיפורים:
א] עינוי הנפש ולפי תורה שבע"פ –הוא יום תענית.
ב] איסור מלאכה ,כדי שלא נהיה עסוקים עם דברים שונים אשר יפריעו לנו
לבקש סליחה ומחילה מה'.
מטרת הצום היא:
א] שאדם ירגיש כמה קשה
להתענות ואז יחשוב גם על העזרה לזולת,
במיוחד- על העניים הרעבים ללחם.
ב] הצום מסייע בידנו לכפר על החטאים, היות והמזון והמשקה גורם לנו להיות נמשכים לתאווה ולחטאים.
אנו נוהגים לבקש סליחה איש מרעהו-טרם יום הכיפורים, לפי שאין יום הכיפורים
מכפר על עבירות בין אדם לחברו, אלא אם יבקש סליחה ממנו:
"עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם
לחברו- אין יום- הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו"[משנה, יומא, ח']
מצווה גדולה להרבות במזון ומשקה בסעודה מפסקת-טרם הצום.
כדי שביום הצום ירגיש את ההבדל בין עינוי הנפש לתענוג שעבר בסעודה טרם
החג.
וגם מהטעם שיחזק את גופו ויוכל לעמוד בצום.
ועוד מפני שבשבת ומועדים, אנו סועדים לשם שמחה, אך ביום הכיפורים אין
אנו יכולים לערוך סעודה, לכן אנו חייבים לעשות זאת בערב החג- לפני כניסת הצום.
יש הנוהגים ללבוש לבן כדי
לסמל את הטוהר וכפרת עוונות, כפי שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג
ילבינו"[ישעיהו א, י"ח]
תפילות היום מסתיימות בתפילת: "נעילה" "שמע ישראל ה'
אחד"[שלוש פעמים]
"ה' הוא האלוקים"- שבע פעמים.
ותקיעת שופר-"תקיעה גדולה"
לשנה הבאה בירושלים הבנויה"
עם צאת הצום - זרזים מקדימים למצווה ומתחילים בבניית הסוכה ומקיימים
את הפסוק: "ילכו מחיל אל חיל"[תהלים פ"ד, ח]
ומתוך עליה בדרגות התשובה, בקשת המחילה והסליחה, התפילות ותקיעות
השופר- עם ישראל נכנס לחג הסוכות- "זמן שמחתנו"
כפי שנאמר: "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי.. ושמחתם לפני ה'
אלוקיכם שבעה ימים"
ימי שמחה אלה מעניקים לנו גיל- גם מפיגים את הרעדה שעברנו
קודם ב"ימים הנוראים"
בחג הסוכות אנו מקיימים את מצוות הישיבה בסוכה בכל גופנו בדומה למצוות
יישוב ארץ ישראל.
במשך שבעה ימים אנו שמחים ומקיימים גם את מצוות "ארבעת המינים"
-אתרוג, לולב, הדס וערבה. ארבעת המינים המאוגדים יחדיו-- מסמלים את אחדות עם ישראל.
בחג הסוכות נידונים על המים[מסכת ראש השנה א, ב]
חג הסוכות אלוקים דן וקובע מה
תהיה כמות הגשמים במשך השנה- דבר חיוני לחיינו, לפיכך קבעו חכמים להתפלל בחג על
המים.
בימנו אנו מתפללים
ב"שמיני עצרת" את תפילת הגשם. אך בתקופת בית המקדש היו נוהגים לשאוב מים
ממעיין השילוח, באזור ירושלים ולנסכם על המזבח- כאמצעי לבקשת מים מהקב"ה. דבר
זה היה מתבצע בשמחה גדולה, כפי שמציינים חז"ל: "מי שלא ראה שמחת בית
השואבה, לא ראה שמחה בימיו" [מסכת סוכה ה, א]
בימנו אנו נוהגים לקיים את השמחה הזו באופן שונה, מתכנסים שרים מפסוקי
תהלים ושירים בנושאי המים.
מצוות ניסוך המים היא עלפי התורה שבעל –פה.
היום שלאחר סוכות נקרא: שמחה תורה-בו מסיימים את התורה ומתחילים פרשת:
"בראשית"
נוהגים שבע הקפות עם ספרי התורה בליווי שירה ,שמחה וריקודים.
ביום שמחה זה עולים לתורה כל אחד ואחד כולל ילדים קטנים-כדי לסמל את
הקשר בין כל יהודי ויהודי לתורה הקדושה.
לאור האמור לעיל: הבה נייחל-יהי רצון שעם ישראל יצא מחוזק מכל החגים, מאוחד
כאיש אחד בלב אחד וימשיך להתעלות בסולם הקדושה
והשמחה ויתקיים בנו הפסוק: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" [ישעיהו,
י"א,ט]אמן ואמן.
