יום חמישי, 28 באוגוסט 2025

פרשת שופטים- הפתרון לניצחוננו במלחמה -לדורות?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- הפתרון לניצחוננו במלחמה -לדורות?

יצירותיי לפרשה ולהפטרה



ציורי תנ"ך/ המלך  מעיין בספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


           ציורי תנ"ך/ בית משפט בערי העיר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                      ציורי תנ"ך/ המלך כשופט/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 
ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך "/ ציירה: אהובה קליין (c)





                    ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]



נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון"

 [דברים י"ח,] 


 ציורי תנ"ך הכהן הגדול מברך את העם  טרם יציאתו למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)

 


 ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירותיי להפטרה:


ציורי תנ"ך/ ציון מנערת את בגדי תפארתה/ ציירה: אהובה קליין (c)

[ישעיהו, נ"ב, א- ב]

" עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן:  לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.   הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי.."


ציורי תנ"ך/ כוס התרעלה  נלקחת  מציון בידי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אלוקים שולט על הים ועל  כל העולם/  ציירה: אהובה קליין(c)



בפרשה זו התורה  איננה מסתפקת רק בעניין השופטים ומשפט צדק, אלא  מתמקדת גם בבחירת מלך לעם ישראל -  בארץ ישראל – כפי הנכתב בפרשה:

"כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. רַק, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד.  וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת ־ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־ הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".[דברים פרק י"ז, י"ד- כ']

ההפטרה הנקראת היא: בספר  ישעיהו [פרק נ"א, י"ב- פרק: נ"ב]

"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק.  מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא־יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ.  וְאָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּיָ אתָּה".[ישעיהו . נ"א ,י"ב-  י"ז,]

השאלות הן:

א] מדוע חייב המלך להיות מחובר לספר התורה?

ב] מה הקשר בין ההפטרה  לפרשה?

ג] מה הפתרון  לניצחון במלחמה וקירוב הגאולה?

תשובות.

חובת המלך להיות מחובר לתורה.

על פי רש"י: המתבסס על דברי חז"ל[סנהדרין כ"א, ע"ב]- נצטווה המלך לכתוב שני ספרי תורה:

אחת תהיה מונחת בבית גנזיו - כלומר בחדריו  הפנימיים והשנייה  שלוקח אתו לכל מקום שהולך.

בעל "כתב סופר" אומר על כך: מלך, רב ,או כל מנהיג בישראל חייב שיהיו לו שני ספרי תורה- אחת לעצמו  כדי שינהג בחומרה בכל המצוות כולל במצוות קלות והשנייה שצמודה אליו תמיד על מנת שכאשר יוצא אל העם יתנהג כלפיהם בהתאם למשורת הדין בנחת ובדרך ישרה.

על פי הכתוב נאמר: "לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת ־יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת־ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם". 

דעת מקרא מבאר: המלך חייב ללמוד להיות –ירא ה'-ללמוד מהספר כיצד ילך בדרך יראת ה' וירגיל  עצמו לנהוג כך- עליו להיזהר מכל מצוות לא תעשה שהתורה אסרה  - כדי שחלילה לא יעבור עליהם. כיוצא בזה ציווה ה' את משה שילמד את בני ישראל. וזאת שיהיו בעלי יראת שמים וישמרו על המצוות –וכך יזכו לאריכות ימים כפי שנאמר:

"וְזֹאת הַמִּצְוָה, הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, לְלַמֵּד אֶתְכֶם--לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.  לְמַעַן תִּירָא אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן־בִּנְךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ--וּלְמַעַן, יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ.  וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ, לָךְ--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".[דברים. ו', א'-ד']

מכאן שהמלך לא רק מצווה להיות מחובר לתורה וכך ללמוד להיות ירא שמים- אלא בכך ישמש דוגמא  למופת-  לעיני עם ישראל שגם הם צריכים ללכת בדרכי ה' ולהיות אור לגויים.

על חשיבות יראת ה' נאמר במסכת אבות:

"רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ,

חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּימֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ,

אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּימֶת". [מסכת אבות ג', ט']

דוד המלך אומר:

"רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים: קי"א, י']

כל האיסורים החלים על המלך – מן התורה - מטרתם: כדי שיתרחק ממידת הגאווה ! כנאמר :"לְבִלְתִּי רוּם־ לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־ הַמִּצְווָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־ מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".

המלך חייב לירא את ה' - כי אם לא ינהג כך  הוא עלול לעשות כל אשר עולה על רוחו ולפגוע  בעם שלו, חלילה. .התורה היא תורת חיים וכל דבר שהמלך מתלבט בו יתבונן בספר התורה-ויראה  את התשובה לשאלתו.

כפי שנאמר:

"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". [דברים, ד', ד']

הקשר בין ההפטרה לפרשה: [ספר ישעיהו]

החוט המקשר בין  דברי ישעיהו הנביא לפרשה- הוא: הצורך ביראת אלוקים – הן לעם ישראל בכלל ובפרט ובראש וראשונה למנהיג העומד בראש העם.

מעניין להתייחס   לכפל הלשון  בדברי ישעיהו  הנביא באומרו:

"אָנֹכִי , אָנֹכי הוּא, מְנַחֶמְכֶם"

ניתן להסיק: כדי לזכות בנחמה אמיתית - חייבים תחילה להתחזק באמונה בה' ולדעת שהכול בשליטתו ואפילו במצב של "הסתר פנים" כביכול, כשמתרחשים דברים שאינם מובנים לנו הנראים קשים ובלתי   צפויים חייבים לדעת כי יד ה' בדבר. "וכל מאן העביד רחמנא לטב  עביד"

הבעש"ט [בספר תולדות  יעקב, יוסף-פרשת בראשית] סובר: אדם חייב לדעת כי גם במצב של הסתר פנים - גם אז הקב"ה  עמו –כי גם הסתרת פנים –זה מאלוקים, וכשהוא מבין- זאת אז נמתקים מעליו כל הדינים ומתבטלת ההסתרה.

ולכן כוונת ה' בפי הנביא לעם ישראל: כשתבינו שאנוכי נמצא אפילו בנסתר- אז תנוחמו ויתמתקו מעליכם כל הדינים והקטרוגים ויתעוררו עליכם רחמים וחסדים.

הנביא מדגיש בדבריו: "וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל־ הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק.."

כוונתו: כי קורה מצב שעם ישראל שוכח את אלוקים- הכול יכול - במקום להתפלל רק אליו מחפש  אשמה אצל האויב - ופוחד ממנו.

זו טעות גדולה - כי עם ישראל צריך להיות בעל יראת שמים- ולהתחבר לספר התורה ולבדוק מה ה' מבקש ממנו כדי  לתקן את מעשינו הרעים.

הפתרון לניצחון במלחמה העכשווית:

עלינו לשוב ביתר שאת להתחבר לספר התנ"ך שלנו - ראשית עלינו לזכור: מי אנחנו: העם הנבחר מכל העמים והשליחות שלנו בעולם הזה: עם סגולה שקיבל כאיש אחד בלב אחד את התורה בהר סיני באחדות מלאה!=על כן אנחנו חייבים להיות אור לגויים!

על התורה נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻוקים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". [דברים ד', ו]

עם ישראל חייב לזכור- כי הוא אינו יכול לעשות כל העולה על רוחו ולהדמות בהתנהגות ומנהגים- לגויים- כדברי יחזקאל הנביא:

"וְהָעֹלָה, עַל רוּחֲכֶם--הָיוֹ, לֹא תִהְיֶה:  אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת--לְשָׁרֵת, עֵץ וָאָבֶן. חַי ־אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:  אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה--אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". [יחזקאל כ', ל"ב- ל"ד]

לסיכום, לאור האמור לעיל- כדי לזכות בניצחון על האויבים לדורות ,או להגיע לשלום בר קיימא. המנהיג העומד בראש העם חייב להיות יהודי נאמן לעם ישראל- להיות מחובר לתנ"ך-וירא שמים-  וכך להנהיג את עם ישראל בארץ ישראל לאורך כל הדרך- כדי שעם ישראל יקיים:

"וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי  אֲבֹתֶיךָ, לָךְ--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ"     




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 27 באוגוסט 2025

מֶלֶךְ רָאוּי לִמְלוּכָה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


מֶלֶךְ רָאוּי לִמְלוּכָה

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 מֶלֶךְ רָאוּי לִמְלוּכָה

 עָלָיו הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה

 מְחֻבָּר לְסֵפֶר הַסְּפָרִים

 הֵן בַּלֵּילוֹת וְהֵן  בַּיָּמִים.

 

 מִתְרַחֵק מִמִּידַּת הַגַּאֲווָה

 דָּבַק בְּמִידית  הָעֲנָווָה

 קַשּׁוּב לְדִבְרֵי  יִשְׂרָאֵל

 בַּקָּשָׁתָם  בְּיִרְאָה שׁוֹקֵל.

 

מְסִירוּת נַפְשׁוֹ בְּהַתְמָדָה

לְעַמּוֹ  בְּשַׁרְשֶׁרֶת אַהֲבָה

אֵינוֹ מִתְפַּתֶּה לַעֲצַת אוֹיְבִים

הֲרֵי  סוֹפָם  פֵּרוֹת בְּאוּשִׁים.

 

מֵהַקֹּדֶשׁ  אֵינוֹ סָר יָמִין וּשְׂמֹאל

מְבֹרָךְ בַּכֹּל, מִכֹּל, כָּל

נוֹהֵג לָשֵׂאת תְּפִלָּה לֶאֱלֹוקִים

לְבַל יִמְעַד יִיפֹּול בַּכְּשָׁלִים.

 

 נִזְהָר מִטָּעוּיוֹת מְלָכִים

דֻּגְמַת שָׁאוּל שָׁגָה בָּעֲמָלֵקִים

לִבּוֹ נִשְׁמָתוֹ יִרְאַת אֱלוֹקִים

לְמַעַן מוֹלַדְתּוֹ וְעִמּוֹ הַיְּקָרִים.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת: : שׁוֹפְטִים [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 21 באוגוסט 2025

פרשת ראה- הראיה והשמיעה של האדם-מה יועילו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ראה- הראיה והשמיעה של האדם-מה יועילו?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:



ציורי תנ"ך/ ישעיהו הנביא מעורר את עם  ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". 

[ישעיהו נ"ה, ג']



ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/

 ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ "ראה  אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם.." / ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין  (c)




ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו  ותאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שילוח לחופשי את העבד העברי ואשתו וניתנת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ עם סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת כל תועבה/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ענייה סוערה-בת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[הפטרה- ישעיהו נ"ד- נ"ה]





ציורי תנ"ך/ נחמת ציון- התגשמות ברית דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]



ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]


ציורי תנ"ך תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)

נמצאים אנו בסוף חודש אב וקרבים כבר לחודש אלול- הידוע כחודש  הרחמים והסליחות. בימים אלה ממש עלינו להתכונן לקראת הימים הנוראים אשר לפי מה שייכתב בשמים :  האם אנו זוכים לחיים - או למוות חלילה.

הכוונה : עלינו לשים לב לחיים הרוחניים שלנו - כי בלעדיהם - אין החיים , אלא חיי בהמה וחיה - ולאדם הם לא נחשבים  - זה הזמן להתעורר מהתרדמה היום יומית - יש לנצל כל רגע לעבודת ה'- כי לפי ימים  אלה - ייקבע כיצד יראו הימים הנוראים ועל פי זה - יקבע כיצד תראה כל השנה ! לא רק כיצד יראו הימים הבאים , אלא כיצד יראו כל החיים.

היות והחיים הם שרשרת אחת רצופה שאסור להפסיק במהלכה ,אלא להמשיך להתחזק בדרך התורה – לחנך את הילדים החל מהגיל הרך לקיים את המצוות בן אדם למקום ובין האדם לחברו.

הפרשה פותחת  בפסוקים:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם וְהַקְּלָלָה, אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל ־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל.  הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם בָּהּ.  וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם". [דברים, י"א, כ"ז- ל"ב]

בהפטרה אנו קוראים בספר ישעיהו: [נ"ד ,י"א עד פרק: נ"ה- פסוק: ו']

להלן קטע קצר מההפטרה: הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלֹא כֶסֶף וּבְלֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב.  לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף בְּלֹא־ לֶחֶם, וִיגִיעֲכֶם בְּלֹא לְשָׂבְעָה; שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלו ־ טוֹב, וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם.  הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים. הֵן עֵד לְאוּמִּים, נְתַתִּיו; נָגִיד וּמְצַוֵּה, לְאֻמִּים.  הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא, וְגוֹי לֹא

יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ-לְמַעַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ".[ישעיהו. פרק: נ"ה, א'- ו']

השאלות הן:

א] מה ההבדל בין ראיית האדם לבין ראיית הקב"ה?

ב] כיצד דברי ישעיהו הנביא קשורים לתוכן פרשתנו?

תשובות.

ההבדל בין ראיית האדם לבין ראיית אלוקים

מעניין , לשים לב כי הפרשה פותחת במילה "ראה" – הפונה אל היחיד  והמשך המשפט פונה  בלשון רבים?

על כך כמה מהפירושים:

א] הגאון ר' אליהו מווילנא אומר: כאן משה רבנו מעוניין ללמד ולחנך את עם ישראל שאם יקום אדם ויאמר: הואיל וכולם הולכים בדרך מסוימת, גם אני אצטרף לדרכיהם ואין אני צריך לבדוק האם הדרך טובה ,או לא. על כך באה התורה ומזהירה את היחיד: "ראה"! עליך לבדוק את הדרך שאחרים הולכים בה- האם היא ראויה לך? האם היא טובה? האם היא ברוח התורה הקדושה?

ב] האבן עזרא טוען: תיקון כלל ישראל תלוי בתיקון הפרט, התורה דורשת מכל בן אדם שאם הוא מעוניין-

לחיות  בחברה טובה, תחילה יראה ויבדוק היכן עליו לשפר את מעשיו.

מסתבר שהראייה – היא חכמה וחכמה היא ראיה- ראית אמת וחכמת אמת- דבר שבא  מהקב"ה.

כפי שנאמר: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹוהִים:  אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ"[דברים ד', ל"ה]

חייבים אנו לדעת, כי כל מה שאנחנו רואים- הוא מוגבל- היות וכל אדם רואה על פי רמתו- השכלתו וידיעותיו .

אין האדם רשאי לשפוט את אלוקים אשר ברא אותו, כמו שנאמר:

"תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [דברים י"ח, י"ג]

לכן האדם צריך להאמין: כי  יש תכנית אלוקים ובעוד שאלוקים יודע  מה התכלית בסוף הדרך -הרי האדם אינו יודע כלל.

לדוגמא: המלחמה בה אנחנו נתונים כעת, נכון להיום: איננו יודעים כיצד תסתיים? אנחנו מייחלים  ומתפללים לטוב ולימים של שלום ושלווה..

אך הדבר תלוי בהתנהגות כל עם ישראל – אם נלך בדרך טובה נזכה כולנו לניצחון ושמחה ברכה וישועה- אך אם נלך בדרך הנוגדת לרצון ה' – היא תוביל  חלילה- לקללה- שאף יהודי  אינו חפץ בה ולכן בחכמה ננהג אם נשוב כולנו להתחבר לספר הספרים - במיוחד לאור המצב  המשקף את המתרחש בימים אלה ממש:   חלק קטן מהעם שאינו לומד את פרשיות השבוע  הוא - אינו יודע  כלל את חשיבות התורה -  ואת השליחות  של עם ישראל- בעולם, כי  העם שלנו חייב להיות אור לגויים ולא ההפך מזה.

לעומת ראיית האדם " אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט" [תהלים, צ"ד, ט']

אומר הנביא ירמיהו:

"אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְהוָה" [ ירמיהו כ"ג, כ"ד]

אומר דוד המלך: "גָּלְמִי, רָאוּ עֵינֶיךָ,    וְעַל סִפְרְךָ, כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ :יָמִים יֻצָּרוּ;  ולא וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם". [תהלים קל"ט,ט"ז]

הסבר: דוד המלך מתאר את ראייתו של ה' את האדם עוד טרם האדם נולד לאוויר העולם כי הכול ידוע לה' מראש!

הגאון מווילנא מתייחס למילה: "נותן" –הכתובה בלשון הווה ולא בלשון עבר- בפסוק: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה". 

תשובתו: לבל יחשוב האדם ויטעה - כי זכות הבחירה ניתנה לו רק בראשית הדרך, שאם בחר בדרך רעה אין לו תקנה. לכן נאמר:

"אָנֹכִי נֹתֵן" בלשון הווה. לפי שכל יום - יש לו אפשרות לנטוש  את דרכו הרעה ולבחור דרך טובה. עד יום האחרון לחייו. וזאת כנגד המחשבה שמא ידאג שכל החטאים שחטא בעבר הם לא ייעלמו לנצח , לכן כתוב: "היום" היות ובעל התשובה הוא כתינוק שנולד- הרי זה: "היום" שהוא חוזר בתשובה- מתחיל את חייו  מחדש והחטאים שחטא בעבר נהפכו לשגגות או –במקרה הטוב יותר -אפילו לזכויות.!

הקשר של  דברי הנביא ישעיהו לפרשה.

הנביא קורא לעם ישראל:

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". 

הביטוי "שמעו ותחי נפשכם" הוא ביטוי  שמשמעותו היא "הקשיבו ותחיו". הוא קורא לאנשים לשמוע את דבר ה' ,או את דברי החכמה, מתוך הבנה שכך תזכו לחיי נצח או לחיי רוח.

המלבי"ם מסביר :"הטו אזנכם", ישעיהו הנביא פונה אל עם ישראל ואומר להם: לשמוע את דבריו  ומתוך השמיעה יגיעו להבנה ויקבלו   את דבריו - תחי נפשכם העטופה ברעב ובצמא לשמוע דברי אלהים חיים, "ואכרתה" – הכוונה: כי  הנביא יגיד להם נבואות מן הכריתות ברית שיכרות ה' איתם לעולם לשמור להם חסדי דוד הנאמנים,  כמו שנאמר: "עד עולם אכין זרעך וכו':

מצודת דוד מסביר באופן דומה: הנביא פונה אל עם ישראל ואומר להם :"הטו אזנכם" - לשמוע אמרי "ולכו אלי" - לכו ממקומכם לבא אלי ללמוד תורתי.

"הוי כל צמא" - הוי זה  לשון קריאה וזימון וקיבוץ הוא ויש הרבה במקרא (זכריה ב) הוי הוי ונוסו מארץ צפון.

הנביא אומר: "הוֹי כָּל ־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם"

רש"י מסביר: "הוי כל צמא" - הוי זה  לשון  קריאה וזימון וקיבוץ הוא "לכו למים" – הכוונה לתורה!

המלבי"ם מסביר: "הוי כל צמא ",כי  הנביאים  מדמים את התורה והמצוות ללחם ומזון, כי הם מזון הנפש - כמו שהלחם והמים הם מזון לגוף  - כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. נפשי בלעדם, כמו האמונה במציאות ה' בהשגחה ומעשים שמחייב גם הדת הנימוסי.

לעניות דעתי קיים קשר הדוק בין הראייה לשמיעה- לדוגמא: על ידי שאדם שומע רעמים בחורף - הוא מבין שיש אלוקים בשמים המנצח על מעשה הבריאה. על כך למדנו גם במעמד סיני שנאמר :

"וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת ־ הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל ־ מֹשֶׁה, דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה; וְאַל ־ יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן ־ נָמוּת" [שמות  כ, י"ד- ט"ז]

לסיכום : לאור האמור לעיל: יהי רצון שנשלב את חוש הראיה והשמיעה  יחדיו , נשכיל  לבחור בנתיב הברכה  ונקשיב לדברי הנביא ישעיהו:" הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר