ציורי תנ"ך/ המלך מעיין בספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בית משפט בערי העיר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המלך כשופט/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך "/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]
[דברים י"ח,]
ציורי תנ"ך הכהן הגדול מברך את העם טרם יציאתו למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
יצירותיי להפטרה:
ציורי תנ"ך/ ציון מנערת את בגדי תפארתה/ ציירה: אהובה קליין (c)
[ישעיהו, נ"ב, א- ב]
" עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן: לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא. הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי.."
ציורי תנ"ך/ כוס התרעלה נלקחת מציון בידי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אלוקים שולט על הים ועל כל העולם/ ציירה: אהובה קליין(c)
בפרשה זו התורה איננה מסתפקת רק בעניין השופטים ומשפט צדק,
אלא מתמקדת גם בבחירת מלך לעם ישראל - בארץ ישראל – כפי הנכתב בפרשה:
"כִּי
תָבֹא אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ,
וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל הַגּוֹיִם,
אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים
עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ
מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. רַק, לֹא
יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת
סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר
לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא
מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל סֵפֶר,
מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה
אֶת יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת ־ הַחֻקִּים
הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם. לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ
מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־ הַמִּצְוָה יָמִין
וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב
יִשְׂרָאֵל".[דברים פרק י"ז,
י"ד- כ']
ההפטרה הנקראת היא:
בספר ישעיהו [פרק נ"א, י"ב- פרק: נ"ב]
"אָנֹכִי
אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן אָדָם
חָצִיר יִנָּתֵן. וַתִּשְׁכַּח יְהוָה
עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם
מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת
הַמֵּצִיק. מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ;
וְלֹא־יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ.
וְאָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; יְהוָה
צְבָאוֹת, שְׁמוֹ. וָאָשִׂם דְּבָרַי
בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ,
וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּיָ אתָּה".[ישעיהו . נ"א ,י"ב-
י"ז,]
השאלות
הן:
א] מדוע חייב המלך
להיות מחובר לספר התורה?
ב] מה הקשר בין
ההפטרה לפרשה?
ג] מה הפתרון לניצחון במלחמה וקירוב הגאולה?
תשובות.
חובת המלך
להיות מחובר לתורה.
על
פי רש"י:
המתבסס על דברי חז"ל[סנהדרין כ"א, ע"ב]- נצטווה המלך לכתוב שני
ספרי תורה:
אחת
תהיה מונחת בבית גנזיו - כלומר בחדריו
הפנימיים והשנייה שלוקח אתו לכל
מקום שהולך.
בעל
"כתב סופר" אומר על כך: מלך, רב ,או כל מנהיג בישראל חייב שיהיו לו שני ספרי
תורה- אחת לעצמו כדי שינהג בחומרה בכל
המצוות כולל במצוות קלות והשנייה שצמודה אליו תמיד על מנת שכאשר יוצא אל העם יתנהג
כלפיהם בהתאם למשורת הדין בנחת ובדרך ישרה.
על פי הכתוב נאמר: "לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת
־יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת־ הַחֻקִּים
הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם".
דעת
מקרא מבאר:
המלך חייב ללמוד להיות –ירא ה'-ללמוד
מהספר כיצד ילך בדרך יראת ה' וירגיל עצמו
לנהוג כך- עליו להיזהר מכל מצוות לא תעשה שהתורה אסרה - כדי שחלילה לא יעבור עליהם. כיוצא בזה ציווה
ה' את משה שילמד את בני ישראל. וזאת שיהיו בעלי יראת שמים וישמרו על המצוות –וכך
יזכו לאריכות ימים כפי שנאמר:
"וְזֹאת
הַמִּצְוָה, הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם,
לְלַמֵּד אֶתְכֶם--לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה
לְרִשְׁתָּהּ. לְמַעַן תִּירָא אֶת יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ,
אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן־בִּנְךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ--וּלְמַעַן, יַאֲרִכֻן
יָמֶיךָ. וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל,
וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ,
לָךְ--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".[דברים. ו', א'-ד']
מכאן שהמלך לא רק
מצווה להיות מחובר לתורה וכך ללמוד להיות ירא שמים- אלא בכך ישמש דוגמא למופת- לעיני עם ישראל שגם הם צריכים ללכת בדרכי ה'
ולהיות אור לגויים.
על חשיבות יראת ה'
נאמר במסכת אבות:
"רַבִּי
חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ,
חָכְמָתוֹ
מִתְקַיֶּימֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת
חֶטְאוֹ,
אֵין
חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּימֶת". [מסכת אבות ג', ט']
דוד המלך אומר:
"רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל
עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים: קי"א, י']
כל האיסורים החלים על
המלך – מן התורה - מטרתם: כדי שיתרחק ממידת הגאווה ! כנאמר :"לְבִלְתִּי רוּם־ לְבָבוֹ
מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־ הַמִּצְווָה יָמִין
וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־ מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב
יִשְׂרָאֵל".
המלך חייב לירא את ה'
- כי אם לא ינהג כך הוא עלול לעשות כל אשר
עולה על רוחו ולפגוע בעם שלו, חלילה. .התורה
היא תורת חיים וכל דבר שהמלך מתלבט בו יתבונן בספר התורה-ויראה את התשובה לשאלתו.
כפי שנאמר:
"וְאַתֶּם
הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". [דברים, ד', ד']
הקשר בין
ההפטרה לפרשה: [ספר ישעיהו]
החוט המקשר בין דברי ישעיהו הנביא לפרשה- הוא: הצורך ביראת
אלוקים – הן לעם ישראל בכלל ובפרט ובראש וראשונה למנהיג העומד בראש העם.
מעניין להתייחס לכפל
הלשון בדברי ישעיהו הנביא באומרו:
"אָנֹכִי
, אָנֹכי הוּא, מְנַחֶמְכֶם"
ניתן להסיק: כדי
לזכות בנחמה אמיתית - חייבים תחילה להתחזק באמונה בה' ולדעת שהכול בשליטתו ואפילו
במצב של "הסתר פנים" כביכול, כשמתרחשים דברים שאינם מובנים לנו הנראים
קשים ובלתי צפויים חייבים לדעת כי יד ה'
בדבר. "וכל מאן העביד רחמנא לטב
עביד"
הבעש"ט [בספר
תולדות יעקב, יוסף-פרשת בראשית] סובר: אדם
חייב לדעת כי גם במצב של הסתר פנים - גם אז הקב"ה עמו –כי גם הסתרת פנים –זה מאלוקים, וכשהוא
מבין- זאת אז נמתקים מעליו כל הדינים ומתבטלת ההסתרה.
ולכן כוונת ה' בפי
הנביא לעם ישראל: כשתבינו שאנוכי נמצא אפילו בנסתר- אז תנוחמו ויתמתקו מעליכם כל
הדינים והקטרוגים ויתעוררו עליכם רחמים וחסדים.
הנביא מדגיש בדבריו: "וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ,
נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל־ הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת
הַמֵּצִיק.."
כוונתו: כי קורה מצב
שעם ישראל שוכח את אלוקים- הכול יכול - במקום להתפלל רק אליו מחפש אשמה אצל האויב - ופוחד ממנו.
זו טעות גדולה - כי
עם ישראל צריך להיות בעל יראת שמים- ולהתחבר לספר התורה ולבדוק מה ה' מבקש ממנו
כדי לתקן את מעשינו הרעים.
הפתרון
לניצחון במלחמה העכשווית:
עלינו לשוב ביתר שאת
להתחבר לספר התנ"ך שלנו - ראשית עלינו לזכור: מי אנחנו: העם הנבחר מכל
העמים והשליחות שלנו בעולם הזה: עם סגולה שקיבל כאיש אחד בלב אחד את התורה בהר
סיני באחדות מלאה!=על כן אנחנו חייבים להיות אור לגויים!
על התורה נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא
חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻוקים
הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". [דברים ד', ו]
עם ישראל חייב לזכור-
כי הוא אינו יכול לעשות כל העולה על רוחו ולהדמות בהתנהגות ומנהגים- לגויים- כדברי
יחזקאל הנביא:
"וְהָעֹלָה,
עַל רוּחֲכֶם--הָיוֹ, לֹא תִהְיֶה: אֲשֶׁר
אַתֶּם אֹמְרִים, נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת--לְשָׁרֵת, עֵץ
וָאָבֶן. חַי ־אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:
אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה
שְׁפוּכָה--אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". [יחזקאל
כ', ל"ב- ל"ד]
לסיכום, לאור האמור לעיל- כדי לזכות בניצחון על האויבים לדורות ,או להגיע לשלום
בר קיימא. המנהיג העומד בראש העם חייב להיות יהודי נאמן לעם ישראל- להיות
מחובר לתנ"ך-וירא שמים- וכך להנהיג
את עם ישראל בארץ ישראל לאורך כל הדרך- כדי שעם ישראל יקיים:
"וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וַאֲשֶׁר
תִּרְבּוּן מְאֹד: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר
יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ, לָךְ--אֶרֶץ
זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ"
