‏הצגת רשומות עם תוויות תשובה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תשובה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 9 באוקטובר 2024

יום כיפורים בזמן מלחמה -ממה התעלם יונה הנביא? מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יום כיפורים בזמן מלחמה  -ממה התעלם יונה הנביא?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי למאמר:



ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין.(c)


ציורי תנ"ך/  "קיראו צום"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ה' מצווה את יונה ללכת אל נינווה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יונה יושב בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר:וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על- ראשו להציל לו מרעתו.."



[יונה ד,ה-ו]




ציורי תנ"ך/ מועדי ישראל ושבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)









ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה".









ציורי תנ"ך/ שמירת שבת/ אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר במוצאי יום כיפורים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר  בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את הקהל בירושלים עם צאת יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)




נמצאים אנו בתקופה מאד מיוחדת והיסטורית לכל עם ישראל - ימי מלחמה רב זירתית .  זה עתה סיימנו שלושה ימי תפילה - יומיים ראש השנה ושבת החותמת את ימי  הדין, שלושת ימים אלה היו מאד עוצמתיים מבחינה רוחנית, לפי שהשבת דבקה בהם והרי השבת היא מקור הברכה ולעניות דעתי - היו אלה שלושה ימים שניתן היה לשאוב מהם ברכה  ביטחון  וחיזוק  האמונה - בבורא עולם - כי בעקבות התשובה ,התפילה ומעשים טובים - מייחלים אנו  כי ה'  ירעיף על עם ישראל רחמים . בנוסף. כל הנסים שעברנו בימים אלה ועל כך יש להודות לה': "הודו לה' כי טוב כי לעולם  חסדו"

כעת לפנינו יום כיפור - היום הקדוש ביותר בשנה!

השאלות הן:

א] היכן  הציווי לקיים את יום  הכיפורים - בתורה?

ב] הטעם לקריאת ספר יונה ביום הכיפורים.?

תשובות.

הציווי בתורה לקיום יום הכיפורים.

א] "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם..." [ויקרא כ"ג ,כ"ו-ל"ב]

ב] וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַ-ה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם..."[במדבר כ"ט, ז']

המטרה של יום קדוש זה על פי התורה:

"כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.” (ויקרא, פרק ט"ז, פסוק כ"ט)

על פי הרמב"ם במורה נבוכים:

”טעמו של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הווידויים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם.”

קריאת ספר יונה ביום הכיפורים.

ספר יונה  עוסק בנושא התשובה לכן - מתאימה  קריאתו דווקא ביום כיפור - הציווי אל יונה מפי ה'  ללכת אל נינווה - גרם לו לנסות להימנע  מכך: כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, לֵאמֹר.  קוּם לֵךְ אֶל- נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה--וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי.  וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה" [יונה א', א'-ג']

רש"י מסביר: שיונה רצה לברוח למקום שנקרא : תרשיש והוא נמצא מחוץ לגבולות ישראל, יונה החליט לברוח לשם -לפי שהיה סבור שאין השכינה שורה בחו"ל. אמר לו ה':  כי יש לו שלוחים לשלוח אחרי יונה ולהשיבו  משם!

משל לעבד של כהן שברח מרבו - לבית קברות, אמר לו רבו: יש לי עבדים לשלוח אחריך ולהשיבך משם.

במילים אחרות, משליחות ה' לא ניתן להתחמק!

מדוע חשש יונה ללכת אל נינווה? על כך עונה רש"י: יונה היה סבור שעובדי עבודה זרה הם קרובים לתשובה, אם הוא יזהיר אותם- הם יחזרו בתשובה  וכך יתברר - כביכול כי יונה נמצא מחייב  את ישראל שאינם מקשיבים  לדברי הנביאים. 

יונה חזה זאת מראש, הוא ידע שהם עשויים לחזור בתשובה וחשש שיהיה קטרוג על עם ישראל, לכן ניסה להימלט מהמשימה שה' הטיל עליו ועלה על האוניה- כפי שכתוב: "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אנייה באה תרשיש.." [יונה א, ג]  

כאשר יונה מגיע ליפו הוא רוצה להבטיח את בריחתו , לכן שילם מראש ליורדי הים , טרם יצאה הספינה לדרכה ואפילו שילם הכול מראש דבר שלא היה מקובל ..

בהמשך. הייתה סערה בים ,המלחים בסופו של דבר הטילו גורלות וגילו כי הסערה מתחוללת בעבור נוכחותו של יונה עמהם ,לכן  - בהתאם לעצתו - הטילוהו למים ובהמשך מסופר על הדג הגדול אשר בלע את יונה.
במעי הדג ,יונה התפלל אל ה' וביקש רחמים ובסופו של דבר הדג – בפקודת ה' - הקיא את יונה ליבשה.

בסופו של דבר יונה הולך אל נינווה, הדרך אליה  הייתה צריכה לקחת - שלושה ימים- אבל הוא זוכה לקפיצת הדרך ומגיע במהלך של יום אחד .  אנשי נינווה חוזרים בתשובה - כפי שצפה ברוחו!.

הדבר הזה שובר את יונה , הוא מקים סוכה והקב"ה דואג לו לקיקיון המשמש לו צל - אך שמחתו אינה אורכת זמן רב - כי אלוקים מייבש את הקיקיון ,יונה מתעלף ומבקש למות מייאוש. אך אלוקים אומר לו:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה--אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִידַּלְתּוֹ:  שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל -נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה--אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה". [יונה, ד', ט'-י"א]

הקב"ה מסביר ליונה: אתה חס על הקיקיון שלא עמלת עבורו- אני לא אחוס על אנשים כה רבים בנינווה מהם ילדים קטנים שאינם יכולים להבחין בין שמאל לימין -בעבור אשמת הוריהם שלא חינכו אותם ויש גם בהמות רבות  שאינן ראויות לעונש כלל? [על פי פירוש מצודת דוד]

לסיכום .  לאור האמור לעיל: יום כיפור הוא היום הקדוש ביותר בשנה.

מתוך קריאה בספר יונה ניתן ללמוד: על גדולת ה' בהשוואה לאפסות האדם - ההוכחה: יונה מנסה להתחמק מצווי ה' ובסוף הוא  מיישם את דברי ה' ונוכח להבין: "כי אין עד מלבדו"!    

מכאן ניתן להסיק : כי כל יהודי חייב להאמין באמונה שלמה בקב"ה ולמלא  אחר צווי התורה באהבה  וביראת שמים. כך יזכה  לשפע של ברכה ושגשוג במשך כל השנה.. במילים אחרות אין להתעלם מרצון ה'!

וכמה מחכימים דברי שלמה המלך:

"רַבּ֣וֹת מַחֲשָׁב֣וֹת בְּלֶב־אִ֑ישוַעֲצַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה הִ֣יא תָקֽוּם"׃

[משלי  י"ט, כ"א]

ניתן בימים קשים –- אלה לשאוב עידוד ועוצמה רבה מדברי  יואל הנביא: אותה קראנו בשבת שובה.

"תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה.  אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם:  יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.  בֵּין הָאוּלָם, וְלַמִּזְבֵּחַ, יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יְהוָה; וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל-עַמֶּךָ, וְאַל -תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל-בָּם גּוֹיִם--לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.  וַיְקַנֵּא יְהוָה, לְאַרְצוֹ; וַיַּחְמֹל, עַל-עַמּוֹ. וַיַּעַן יְהוָה וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ, הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת-הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וּשְׂבַעְתֶּם, אֹתוֹ; וְלֹא-אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם. וְאֶת-הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם, וְהִדַּחְתִּיו אֶל-אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה--אֶת-פָּנָיו אֶל-הַיָּם הַקַּדְמֹנִי, וְסֹפוֹ אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן; וְעָלָה בָאְשׁוֹ, וְתַעַל צַחֲנָתוֹ--כִּי הִגְדִּיל, לַעֲשׂוֹת".

יהי רצון שדברי הנחמה יתגשמו במהרה - ועם ישראל יזכה לניצחון וגאולה שלמה. אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 28 בספטמבר 2022

פרשת וילך- גילוי עתידות מפי ה' - ושבת שובה./ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וילך- גילוי עתידות מפי ה' - ושבת שובה.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך "שובה ישראל"/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה]

ציורי תנ"ך
"שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "כי אבאינו אל האדמה, ,זבת חלב ודבש,,"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)



 ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מינוי יהושע למנהיג לפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה  קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה.."

[מתוך ההפטרה: הושע י"ד] ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]

ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים בבית  הכנסת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את הקהל בירושלים עם צאת יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)

פרשה זו פותחת בתיאור העברת ההנהגה של משה ליהושע: "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא-יַשְׁמִיד אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה".  [דברים ל"א, א-ד]

בהמשך הקב"ה מגלה  למשה גילוי מדהים:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם- אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר- הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.  וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת; וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה.  וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה:  כִּי פָנָה, אֶל- אֱלֹהִים אֲחֵרִים". [להלן ,ל"א, ט"ז -י"ח.]

השבת נקראת "שבת שובה" כשם ההפטרה הנקראת השבת : "שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ.  קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, וְשׁוּבוּ אֶל-יְהוָה; אִמְרוּ אֵלָיו, כָּל-תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח-טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ.  אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ, עַל-סוּס לֹא נִרְכָּב, וְלֹא-נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ, לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ--אֲשֶׁר-בְּךָ, יְרֻחַם יָתוֹם.  אֶרְפָּא, מְשׁוּבָתָם--אֹהֲבֵם, נְדָבָה:  כִּי שָׁב אַפִּי, מִמֶּנּוּ. אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה; וְיַךְ שָׁרָשָׁיו, כַּלְּבָנוֹן.  יֵלְכוּ, יֹנְקוֹתָיו, וִיהִי כַזַּיִת, הוֹדוֹ; וְרֵיחַ לוֹ, כַּלְּבָנוֹן.  יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ, יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן; זִכְרוֹ, כְּיֵין לְבָנוֹן. אֶפְרַיִם, מַה-לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים; אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ, אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן--מִמֶּנִּי, פֶּרְיְךָ נִמְצָא. מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם:  כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם".

[הושע י"ד, א-י']

"מִי-אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל-פֶּשַׁע, לִשְׁאֵרִית, נַחֲלָתוֹ:  לֹא-הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי-חָפֵץ חֶסֶד הוּא.  יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ; וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם, כָּל-חַטֹּאותָם.  תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, מִימֵי קֶדֶם".[מיכה ז', י"ח- כ']

מתוך ספר יואל: "וַיהוָה, נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ--כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ, כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ:  כִּי-גָדוֹל יוֹם-יְהוָה וְנוֹרָא מְאֹד, וּמִי יְכִילֶנּוּ.......

תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה.  אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם:  יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.  בֵּין הָאוּלָם, וְלַמִּזְבֵּחַ, יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יְהוָה; וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל-עַמֶּךָ, וְאַל-תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל-בָּם גּוֹיִם--לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם..."

[יואל ב', י"א – כ"ז]

 

השאלות הן:

א] מדוע לא יכול היה משה להמשיך להנהיג את עם ישראל ?

ב] מהו הגילוי שמגלה ה' למשה ?

ג] מהי "שבת שובה" ומה המסר של הנביאים: הושע  ויואל.?

תשובות.

הטעם לסיום הנהגת משה את עם ישראל.

משה אומר לעם ישראל: "בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא";

על פי רש"י שני פירושים:

א] היום מלאו ימי שנותיי - ביום זה נולדתי ויום זה הוא גם יום מותי.

שואל רש"י: וכי יכול להיות כי תש כוחו ? אלא, תלמוד לומר: שלא כהתה [לא נחלשה] עינו ולא  נס לֵחֹה – כלומר: מבחינה פיסית משה היה במיטבו למרות גילו, אלא מעתה אינו רשאי יותר להמשיך להנהיג את עם ישראל והרשות ניתנה ליהושע [מסכת סוטה י"ג, ע"ב]

ב] משה לא יכול היה לצאת ולבוא לפני עם ישראל בדברי תורה - מלמד- שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות חכמה .

דעת מקרא מסביר: הכוונה שמשה אומר לעם ישראל : כבר זקנתי ולא אוכל לבוא ולצאת לפניכם למלחמה ולהשיבכם מן המלחמה.

זו הכוונה במילים: "לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא";

על שם זה נקרא כל מעשה מנהיג מלשון -  יציאה וביאה כדברי משה אל ה' -כאשר מבין שיש לדאוג למנהיג אחר שיירש את הנהגתו לישראל:

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹור.  יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹוהֵי הָרוּחֹות לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה.  אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה". [במדבר כ"ז, ט"ו- י"ח]

על פי תרגום יהונתן: אין למשה את האפשרות לטרוח במלחמות ישראל ולהנהיג אותם ועוד: הוא   עצור מלהיכנס לארץ ישראל בגלל גזרת ה' כפי שנאמר לו: "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". [דברים  ג', כ"ז]

רבי יעקב יוסף מפולנאה מבהיר: טיבם של צדיקים שאינם עומדים במקום אחד, אלא הם עולים ממדרגה למדרגה והנה משה , חש לפתע ביום מותו: שאינו מסוגל להמשיך לעלות מהמדרגה שהגיע אליה ולכן  אינו יכול לצאת ולבוא היינו- שאינו יכול  לנוע מהמדרגה שהגיע אליה למדרגה גבוהה יותר וזה סימן שמיתתו קרובה ותמה גם תקופת מנהיגותו.

הגילוי שמגלה ה' למשה:

על פי רש"י: ה' מגלה למשה, כי אחרי מותו בני ישראל יָפֵרוּ את הברית עם ה' וילכו אחרי הגויים.

על פי דעת מקרא: מגלה ה' למשה  עתידות : כי אחרי מותו של  משה בני ישראל יסטו מהדרך הישרה וזה עניין של  מרי והתקוממות.

הרב שמואל יניב- על פי ספרו: "צפונות בתורה" מסביר: כי בקטע הבא:

יש לספור החל מהאות ה בתוך המילה "משה" בדילוגי 49 אותיות- מגלים את המילה: שואה.

כאן מרמזת התורה על השואה בה נספו  6 מיליון יהודים בגרמניה- על ידי היטלר-אחת מהטרגדיות הגדולות שאירעו ליהדות בעולם.

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם - אֲבֹותֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.  וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם הָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת; וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה.  וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה:  כִּי פָנָה, אֶל- אֱלֹהִים אֲחֵרִים". [להלן ,ל"א, ט"ז -י"ח.]

"שבת שובה" והמסרים של הושע  ויואל.

על פי הקדמונים : השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, נקראת:

 "שבת שובה" וזאת על שם ההפטרה בספר הושע: ההפטרה מתחילה במילים: "שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ": 

הקשר   העיקרי  של ההפטרה לפרשה הוא: השבת שבתוך עשרת ימי תשובה.

לעניות דעתי – קיים גם קשר בפרשה  בין דברי ה' למשה  לגבי עתיד ישראל אחר מות משה:

"וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ". 

על פי רש"י כוונת הנביא בהפטרה : שעם ישראל ישובו בתשובה בעוד שה' יקבל את תשובתם במידת הרחמים ואם לא ישובו, חלילה, ה' יפעל כלפיהם במידת הדין!

"מצודת ציון" מסביר: קריאה לעם ישראל לשוב מדרכם שהיא מרידה והליכה בדרכי הלב כדוגמת  דברי הנביא ירמיהו: "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם; הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ".  [ירמיהו ג', כ"ב]

"מצודת דוד" מבאר : קריאה לעם ישראל לשוב מעוונותיהם - כי בעבור חטאם באו עליהם  מכשול הצרה הזאת.

המלבי"ם סבור:  כי המילה: "עַד" יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  מציין כי ה' עומד רחוק מהם והם צריכים ללכת עד שיגיעו אליו  - עד למקום שהוא שם והכוונה: עליהם לעזוב את עוונותיהם הקודמים, יביעו   חרטה על מעשיהם בעבר שטעו וסרו מן הדרך - וכעת מבקשים את הדרך לשוב אל ה'.

כעת הם צריכים להביא  מעשים טובים שעשו  - להמליץ עליהם זכויות. זוהי תשובה מתוך אהבה.

הנביא יואל שם את הדגש על-התאספות כל העם בציון , תקיעת שופר והצום:

"תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה.  אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים",

"שבת  שובה" עומדת בסימן הכנה לקראת התבוננות נפשית של עם ישראל - ליום הכיפורים - היום הקדוש בשנה ונוהגים בשבת זו להקשיב לדרשות הרבנים בבתי הכנסיות בענייני מוסר ותשובה.

הרמב"ם פסק בהלכות תשובה [פרק ב]

"אף על פי שהתשובה והצעקה [התפילה] יפה לעולם [טובה ומקובלת בכל ימות השנה] בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת מיד שנאמר: "דִּרְשׁוּ יְהוָה, בְּהִמָּצְאוֹ; קְרָאֻהוּ, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב".  [ישעיהו נ"ה, ו] [ הכוונה: בזמן שה' נמצא בקרבתכם ומצפה שתחזרו בתשובה]

הרב אביגדור נבנצאל טוען: התשובה של עם ישראל היא דבר ודאי כי יש קץ לכל הצרות ,אחרי החטאים עם ישראל ישוב בתשובה ובנוגע למועד של התשובה- הדבר תלוי  בבחירה של עם ישראל ואם יעשו תשובה במהרה גם הגאולה תגיע מהר יותר- הדבר גם מתבטא בתקיעת השופר בראש השנה:

ישנם  סדרות שונות של קולות: הקול הראשון והאחרון - קול פשוט והקול האמצעי: שברים ותרועה .בתחילת הבריאה ה' מלך לבדו ובסוף התהליך שוב ה' ימלוך לבדו עלינו- ואילו באמצע קיימים חטאי ישראל והעונשים על עוונותיהם ובראש השנה אנו מבקשים מחדש להמליך עלינו את מלך מלכי המלכים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אנו נמצאים בעשרת ימי תשובה, בפרשה ה' מגלה למשה- כי אחרי מותו ,בני ישראל יסטו מדרך הישר ויעשו חטאים ועל כך יענשו- ויש רמז אף לשואה הנוראה ,אך בעתיד בני ישראל ישובו בתשובה ויזכו לגאולה שלמה!

הנביא הושע  נשמע מאד משכנע בדבריו:

"מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם:  כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר