‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 3 באפריל 2026

חג הפסח - מה מגלה לנו בספר הספרים?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 חג הפסח - מה מגלה לנו בספר הספרים?

מאמר מאת: אהובה קליין .

 יצירותיי למאמר:

ציורי תנ"ך/ "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



                     ציורי תנ"ך/ "עם לבדד ישכון"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך// נבואת מיכה הנביא/"כאריה בבהמות יער"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מיכה הנביא נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.."

 [שיר השירים ג, י"א]


ציורי תנ"ך/כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).



                           ציורי תנ"ך/ פסח- חג המצות/ ציירה: אהובה קליין (c)

                            ציורי תנ"ך/ עבדים היינו../ ציירה: אהובה קליין (c)



     ציור מההפטרה: [ישעיהו מ"ב] שירו לה' שיר חדש חדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


              ציורי תנ"ך/ הבאת מנחת העומר למקדש / ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)


ערב חג הפסח השנה עם ישראל – ממשיך את מלחמת התקומה בדורנו: "שאגת הארי"

כולנו  חשים בימים אלה, את שנאת האויבים סביבנו המתגברת ללא  הרף - הרי בדרך זו  הם מחנכים את ילדיהם החל מהגיל הרך!

בערב החג - ב"ה - כולנו ישבנו – יחדיו וחגגנו את ליל הסדר בנסים ונפלאות. בשבת  הקרובה נקרא - בע"ה -  את שיר השירים:

שיר השירים הוא משל ואהבה בין  הדוד לרעיה , אך למעשה הוא נמשל לאהבה בין הקב"ה לעם ישראל.

ישנו קשר בין חג הפסח - הנקרא גם חג האביב ובין גאולת ישראל שיצאו ממצרים בחודש ניסן , גם  מהטעם הזה: קוראים אנו את שיר השירים בשבת חול המועד פסח.

כדי  להתעצם באמונה - ולהתעודד ניזכר במקורות ברחבי התנ"ך  המספקים לנו תשובות על הנעשה  בימינו:

השאלות הן:

א] מדוע דימה בלעם - נביא הגויים - את עם ישראל לאריה?

ב] כיצד מעודדים הנביאים את ישראל לקראת הבאות?

תשובות:

בלעם מדמה את עם ישראל לאריה:

"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה".[במדבר :כ"ג, כ"ד]

כל דברי בלעם היוצאים מפיו הם בפיקוח הקב"ה ולכן גם אם אמר דברים שלא התכוון לאומרם, הרי המילים מכוונות מכוח עליון:

"עם כלביא יקום.."

אומר על כך רש"י: כאשר עם ישראל מתעורר משנתו בשעות המקודמות של הבוקר - הוא מתגבר על ייצרו כארי – כדי לחטוף את המצוות בזריזות - להתעטף בטלית, לקבל עול מלכות שמים –על ידי אמירת: "שמע ישראל" ולהניח תפילין.

רש"י מצטט את דברי תנחומא:"אין בעולם כיוצא בהן. הרי הן ישנים בתורה ומצוות. עמדו משנתן-עומדים כאריות..."

הכוונה - המחבלים שואפים להזיק לעם ישראל, אבל בזכות התפילה נחלשים ועונים אחריו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ומיד בורחים.

העם ניצל בזכות אמירת: "שמע ישראל", המלאכים השומרים עליו ביום - עם בוא הלילה מעבירים את השמירה עליו למלאכי הלילה, וכשיהודי הולך לישון, הוא מפקיד רוחו בידי הקב"ה - כנאמר: "בידך אפקיד רוחי.."[תהלים ל"א ,ו']

כאשר היהודי מתעורר עם שחר , מלאכי הלילה מעבירים אותו למלאכים השומרים עליו ביום, שנאמר:

"נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר",[תהלים  ק"ל, ה']

על כן ,  בלעם מצהיר: אין אומה כזאת בעולם מלבד ישראל, המשולה לאריה.

דברי הנביאים שלנו – אל עם ישראל קורמים עור וגידים בחגנו.

הנביא מיכה- מנבא : "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". [מיכה, ז', ט"ו]

והנה הקורא את הקטע הבא מבחין כי דברי  הנביא מיכה מתגשמים לעינינו ממש עכשיו:  כמו שנאמר בפרשת "בא":

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת - אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ.  .....וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה". [שמות פרק:" י']

עבדי פרעה חולקים עליו :

" וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ?

"שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.  וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וְאֶת - טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.  לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה".  [שמות פרק: י'-ז'- י"ב]

מה הפלא ? בימינו גם אצל האירנים נוצרים מחלוקות בין הקצינים האחראים למהלך המלחמה!

ה"כלי יקר" מעלה השערה: כי כאשר משה  יצא מעם פרעה , הוא לא יצא לגמרי מארמונו, אלא עדיין היה  בתוך עבדיו ובתוך כך אמרו את דבריהם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ.."- היו מצביעים על משה באצבעם , זה כנראה הגיע  לאוזני פרעה , אז משה ואהרון  הושבו אל פרעה ואמרו: "בנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.." אך פרעה סירב והסכים שרק הגברים ילכו!

הנביא ישעיהו: מנבא על "שיר חדש":[ישעיהו פרק: מ"ב]

"כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם.  לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.  אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.  הָרִאשֹׁנוֹת, הִנֵּה בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם. 

שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם.  יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר; יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ.  יָשִׂימוּ לַיהוָה, כָּבוֹד; וּתְהִלָּתוֹ, בָּאִיִּים יַגִּידוּ. יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף יַצְרִיחַ—עַל אֹויְבָיו, יִתְגַּבָּר.  הֶחֱשֵׁיתִי, מֵעוֹלָם--אַחֲרִישׁ, אֶתְאַפָּק; כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד.  אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת, וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ; וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים, וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ.  וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים, בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ--בִּנְתִיבוֹת לֹא ־יָדְעוּ, אַדְרִיכֵם; אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר--אֵלֶּה הַדְּבָרִים, עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים".

כאן הנביא ישעיהו מנבא  על שחרור השבויים שלנו  במלחמה – המכונים: "יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ".  נבואה זו כבר התגשמה!

לבסוף כל    המלחמה  תסתיים בניצחון אדיר- יושבי תבל ישירו ויהללו את ה' "כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת" ויעניקו לו כבוד גדול!

הנביא יחזקאל מנבא:

"....וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.  וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר -בְּחֻקַּתי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם.  וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.  וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם; וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב.  וְהִרְבֵּיתִי אֶת-פְּרִי הָעֵץ, וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה:  לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב--בַּגּוֹיִם...... [יחזקאל פרק ל"ו, ט"ז – ל"ז] כאן הנביא יחזקאל  מנבא על הסרת לב האבן  של חלק מאלה שהתרחקו מה' וכל עם ישראל ישוב בתשובה  וייהנה מרווחה כלכלית.

הנביא מיכה- בספר מיכה [פרק ה-ו]

מתאר: ה' מדמה את שארית ישראל לאריה השולט על הגויים אלוקים ישמיד את כל  הדברים שעם ישראל היה נשען עליהם:

"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.   תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל - אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ.  וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ.  וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ" [מיכה. ה, ז'- י"ב]

הנביא עמוס: מנבא:

"וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [עמוס ט', י"ד- ט"ו]

לסיכום, לאור האמור לעיל  ישנה הוכחה כי ספר הספרים הוא המקור האמתי והמדויק לגילוי הישועה הגדולה לעם ישראל

"הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם - אֱלֹהֶיךָ" [מיכה ו ',ח']

"וְיָדַעְתָּ, כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים:  הָאֵל, הַנֶּאֱמָן--שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו, לְאֶלֶף דּוֹר" [דברים ז', ט']

יהי רצון ועוד  בחג הפסח הזה נזכה לגאולה שלמה, אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 11 במרץ 2026

פרשת ויקהל פקודי-כיצד נפתח שער לכנפי השכינה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויקהל פקודי-כיצד נפתח  שער לכנפי השכינה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


                           ציור תנ"ך/ משה מקהיל את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)


                ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




        ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים חומרים עבור המשכן וכליו לחכמי הלב/ ציירה: אהובה קליין (c)

        [שמן על בד]


         

          ציורי תנ"ך/ הנשים והגברים תורמים זהב עבור המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)





          ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



אומני המשכן: בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך והכיור/  ציירה: אהובה קליין (c)





                   ציורי תנ"ך/ בצלאל יוצר את כלי המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)



                 ציורי תנ"ך/ מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מזבח הנחושת/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]



              ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)



            ציורי תנ"ך/ הנשים טוות  צמר למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) 


                          " וְכָל-אִשָּׁה חַכְמַת-לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ; וַיָּבִיאוּ        מַטְוֶה, אֶת-הַתְּכֵלֶת
 וְאֶת-הָאַרְגָּמָן, אֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת-הַשֵּׁשׁ."

[שמות  ל"ה, כ"ה] ציירה: אהובה קליין (c




             ציורי תנ"ך/ אומני המשכן מקימים את  המשכן / ציירה: אהובה קליין (c)




                           ציורי תנ"ך/ הבטת תרומת השמן למשה/ ציירה: אהובה קליין(c)



        ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                 ציורי תנ"ך/ הכרובים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

                                    
ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר בלילה (c)
ציירה: אהובה קליין 



      ציורי תנ"ך/ בעת עליית הענן מעל המשכן בני ישראל ממשיכים במסעותיהם/ 

                                       ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד,


   ציורי תנ"ך/  אומני המשכן מכריזים בפני משה- על תרומת היתר למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



               ציורי תנ"ך/ משה ואמני המשכן לפני עם ישראל/ ציירה:
אהובה     

            ציורי תנ"ך/ עמוד האש מלווה את ישראל בלילה/ ציירה: אהובה קליין(c)


 
ציורי תנ"ך/ משה חובש את הציץ לראשו של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ משה מלביש את הכוהנים  בבגדי כהונה/ ציירה: אהובה קליין (c)


 

ציורי תנ"ך רחיצת הרגלים טרם הכניסה למקדש/ 
ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול ומעילו/  ציירה: אהובה קליין (c)



               
    ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)


               ציורי תנ"ך/ הכהן בדרך לקודש הקודשים/ציירה: אהובה קליין (C)


          ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

               


ציורי תנ"ך/ משה אינו יכול להיכנס למשכן מחמת הענן/ ציירה: אהובה קליין(c)


פרשיות - ויקהל פקודי המתארות את המשך מלאכת המשכן עד התוצאה הסופית – יש בהן - הוראות  לעם ישראל כיצד עלינו לנהוג  נכון כדי להגשים את המטרה הנעלה:

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". מעניין כי התורה מקדישה לנושא המשכן חמש פרשיות - זאת מפני חשיבות הנושא לחיי כל עם ישראל.

בתחילת הפרשה - משה מקהיל את עם ישראל כנאמר: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת.  לֹא ־תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. 

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר.  קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַיהוָה, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.  וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  וְשֶׁמֶן, לַמָּאוֹר; וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  וְאַבְנֵי שֹׁהַם--וְאַבְנֵי, מִלֻּאִים:  לָאֵפוֹד, וְלַחֹשֶׁן. וְכָל חֲכַם לֵב, בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ, אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.[שמות, ל"ה, א'-י"א]

השאלות הן:

א] מהי חשיבות האחדות בעם ישראל?

ב] שמירת השבת - מדוע  עונשם של המחללים  -  מוות?

ג] מהן המידות  והמעשים  כתנאי להשכנת השכינה על ישראל ?

תשובות.

חשיבות אחדות ישראל תמיד!

כבר בתחילת פרשת ויקהל משה מקהיל את עם ישראל  ויש לכך כמה טעמים חשובים:

א] רש"י מדגיש - כי הדבר התרחש למחרת יום הכיפורים כאשר ירד עם הלוחות השניים[שמות ל"ד, כ"ט]

כדי למסור להם על ענייני המשכן, היות וכולם היו במצב של קדושה ומתוקף כך - קל להם להזדרז במצוות.

מכאן שמשה ניצל –את הזמן המתאים –היינו - את המצב הרוחני הגבוה שהיה לעם.

 

ב] היה צורך לאסוף את כל עם ישראל-כדי להודיע להם על מגבית כללית למען המשכן אשר נועד להיות  להם מוקד רוחני – היות וכל העם היה  שותף בהקמתו.

ג] הייתה כאן מטרה נוספת: להדריך את עם ישראל כיצד עליהם לארגן את  חייהם בצורה נכונה - למען  ייכון העם לנצח!

ד] לאחד את כל העם כאיש אחד - כפי שהדבר מוזכר במסכת: יומא [ט, ע"א]: הסיבה לחורבן בית המקדש השני הייתה: שנאת חינם.

כדי למנוע בעתיד חורבן נוסף - היה צורך ללכד מחדש את העם, על כך מרמז משה לעם: כי רק  על ידי אחדות בעם   ניתן לשרוד  ובכך מותנה גם קיום המשכן וזאת ,למרות שישראל מחולקים לשנים עשר שבטים- הם חייבים לראות עצמם כמכלול אחד של: "עדת בני ישראל".

ה]הסיבה הנוספת הצורך לאחד את כל העם – כי  רק כאשר כל העם מאוחד כאיש אחד בלב אחד - הוא מסוגל לעמוד כנגד כל האויבים.

המלבי"ם  מסביר: כי בזמן מעמד הר  סיני כל העם היה מאוחד  והוא מסתמך על הפסוק:"ויחן שם ישראל נגד ההר" [שמות י"ט, ב]

מדוע כתוב :"ויחן" בלשון יחיד ולא רבים ? מלמד שכל העם היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד, אך כאשר חטאו בעגל, השטן שהיה מקטרג - גרם למחלוקת ופירוד  בתוך שבטי ישראל.

מכאן: כאשר  משה מקהיל את העם-הוא גורם לתיקון בעם ומאחד מחדש את כולם  בדומה ליום מתן תורה.

עונשם הכבד של  מחללי  שבת.

נאמר: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת.  לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת".

באמת מדוע כתוב תחילה: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה"? וכי לא די להזכיר את קדושת השבת-בלבד?

אלא יש כאן מסר : כל יהודי-עליו לדעת - אם הוא  עובד רק שישה ימים בשבוע - ממילא זוכה לעונג שבת אמיתי  וגם יש לו ברכה ופרנסה במשך ששת הימים שעובד!

אך אם חלילה אינו שומר שבת - עבודתו במשך כל ששת ימי השבוע אינה. מבורכת.

יתכן שיבוא אדם וירצה  לסתור את העונש הכבד - של חילול יום השבת באומרו: ראיתי אנשים רבים שמחללים שבת ולא קורה להם דבר?

התשובה  ע"פ חז"ל: כי העיוור נחשב כמת: "ארבעה חשובים כמתים, אלו הן: עני, סומא, מצורע, ומי שאין לו בנים"

* היום אין  את מחלת הצרעת – אך יש מחלות אחרות לא פחות מסוכנות.

לפי רש"י: התורה הקדימה את עניין השבת לנושא מלאכת המשכן - כדי להודיע שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת.

לפי שמות רבה: השבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.

הקב"ה אמר לעם ישראל : אם יקפידו על שמירת השבת , ה' יחשיב זאת כאילו שמרו את כל המצוות שבתורה.

אך אם חס ושלום - יחללו את השבת ,ה' יחשיב זאת כאילו חיללו  את כל המצוות.

הגאון מווילנא מבאר: דין הוא שיש לענג את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה. צריך שכוונתו – תהיה לכבוד שבת קודש.

על כך הנביא אומר:

"אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר.  אָז, תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה, וְהִרְכַּבְתִּיךָ, עַל במותי בָּמֳתֵי אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ, נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ--כִּי פִּי יְהוָה, דִּבֵּר". [ישעיהו נ"ח, י"א]

המעשים והמידות הטובות הנחוצים להצלחת השראת השכינה  על ישראל.

א] התרומה רצויה לפני ה'- רק כאשר באה מכסף שנרכש בצדק ובמשפט- ולא מתוך מעשי מרמה. כי אז היא נחשבת ל"מצווה הבאה בעברה "ויותר מזה- היא צריכה להינתן מתוך- נדיבות הלב.

ב] האומנים- בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך היו בעלי כישרון מתנת שמים- שה' הקדיש אותם מראש לעבודת המשכן וכליו.. הדבר רמוז בשמותיהם:

בְּצַלְאֵל - הָיָה בְּצֵל אֵל[בְּצֵל אֱלוֹקִים- מְחֻבָּר לָה' בִּתְפִלּוֹת וְלִמּוּד תּוֹרָה].

אָהֳלִיאָב- הָיָה בְּאֹהֶל ה'- כְּלוֹמַר גַּם כֵּן מְחֻבָּר בִּתְפִלָּה וְלִמּוּד  תּוֹרָה לָה'.

ג]הייתה דרושה זריזות מיוחדת – ויגיעה - הן בעבודת המשכן והן במלאכת הנשים  בטוויית החוטים- הישר מגב הצאן.

כפי שנאמר:" וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ; וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה, אֶת ־הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן, אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת הַשֵּׁשׁ.  וְכָל־הַנָּשִׁים--אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה, בְּחָכְמָה:  טָווּ, אֶת הָעִזִּים". [להלן ל"ה, כ"ה-כ"ו] כאשר משה ראה שהכול נעשה  מתוך נדיבות הלב , זריזות ויגיעה-הוא בירך את עם ישראל.

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כדי שהשכינה תשרה עלינו כציווי ה' – עלינו להיות מחוברים לתורה הקדושה לאהוב את ה'  כמו שנאמר:

"וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶךָ"  זהו ציווי חשוב ונכבד ובאופן זה שנאהב את ה'  נשפיע על כל עם ישראל  לאהוב את ה' – ולבטוח רק בו - ונקיים  את המצוות באהבה ובאמונה טהורה , נאמץ את המידות הטובות, האחדות בעם, אהבת הזולת, הזריזות והיגיעה ,ההתמדה  של אומני המשכן בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך נלמד  מהתנהגותן של הנשים חכמות הלב, - כך נשמש אור לגויים – דוגמת המנורה במשכן ואחר כך במקדש ונזכה לא רק לשכינה שתשרה עלינו אלא להגנה מלאה מאת ה' כנאמר:

"יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן". [שמות, י"ד, י"ד]  אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר