פרשת בשלח-הניסיונות –ביציאת מצרים ובמדבר/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת   בשלח-הניסיונות –ביציאת מצרים ובמדבר.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

ציורי  תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים ושירת הים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c) 

יורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו  בקריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין

 (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' /ציירה: אהובה קליין (Cׁ)

ציורי תנ"ך מרים  יוצאת בתופים ומחולות עם הנשים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה ממתיק את המים במרה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹות /ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי  תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך מתוך ההפטרה: ספר שופטים

ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דבורה וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

שבת בה אנו קוראים  פרשה זו – נקראת: "שבת שירה" מהטעם  שמשה ועם ישראל  שרו את שירת הים אחרי נס קריעת ים סוף  וטביעת רודפיהם המצרים בים.

שירה זו נקרא בע"ה בשבת הקרובה בבתי הכנסת במנגינה יפה וחגיגית בעוד כל  קהל המתפללים עומד על רגליו, כמו כן אנו נוהגים לומר פרשת שירה זו בכל בוקר בתפילת שחרית.

על פי  הלוח העברי, "שבת שירה"  נקראת בימים הסמוכים לט"ו בשבט.

הפרשה פותחת בפסוק:

"וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: ..."[שמות  י"ג, י"ז]

לאחר שבני ישראל עברו את הים בנסי נסים  ומגיעים למדבר הגדול הם מתלוננים בפני משה ואהרון כפי שכתוב:

"וַיִּלּוֹנוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן--בַּמִּדְבָּר.  וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי -יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע:  כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא. ".[פרק ט"ז, ב'-ה']

השאלות הן:

א] מדוע  ה' מונע מישראל  ללכת דרך ארץ פלישתים ?

ב] מה טמון במאכל המן שירד מן השמים?

תשובות

אלוקים  מונע מישראל  -   לעבור דרך ארץ פלישתים.

נאמר: "וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא"

אומרים חכמים במסכת מגילה [י, ע"ב] :"כל מקום שנאמר :"ויהי" אינו ,אלא לשון צער" השאלה המתבקשת היא:  באיזה צער מדובר? הרי עצם יציאת עם ישראל מגלות  לחירות - דבר משמח מאד. אלא שהמילה: "ויהי" באה לתאר – אכזבה ותסכול שבני ישראל עדיין לא הגיעו לרצון ולהבנה שיש להשתחרר מהשעבוד  הארוך במצרים  אל החופש.

הרי כל עשרת המכות שהקב"ה הנחית על מצרים - מטרתם הייתה : לטעת בקרב עם ישראל את האמונה החזקה בקב"ה - אלוקי אברהם יצחק ויעקב -  אשר תמיד עומד לצידם ואינו נוטש אותם וגם את התשוקה העזה לחירות, אך מצער מאד שמטרות אלו לא הושגו.

כל זה למרות העובדה שהם ראו את כל  הניסים , הם אינם יוצאים משאיפתם הטבעית להשתחרר מכבלי העבדות, אלא פרעה שילח אותם ממצרים – לכן הצער מתבטא במילה: "ויהי"

הרב אליהו שלזינגר - בספרו: "אלה הדברים" מביא הסבר מעניין לעניין הצער, מתברר  כי היו שתי כיתות בתוך בני ישראל בצאתם ממצרים. קבוצה אחת : הייתה חזקה באמונה בקב"ה והאמינה בה' ובמשה עבדו -  שיביאו את הגאולה המיוחלת, לכן התכוננו לפי צווי ה' ליציאה ממצרים. קבוצה זו מכונה בשם: "בני ישראל"

הקבוצה השנייה :הייתה שקועה בעבדות ,השלימה עם המצב ובכלל לא  האמינה בגאולה הקרובה. קבוצה זו מכונה בשם: "העם" ולכן נאמר על כת זו: "ויהי בשלח פרעה את  העם" .

בעל הטורים מסביר : כי קבוצה זו היא: הערב רב שיצאו יחד עם ישראל. לכן התורה מדגישה: "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" החשש  הוא מ "העם" שבראותם מלחמה -  יחליטו לשוב חזרה למצרים. לכן הקב"ה שינה את המסלול: "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף" כדי שאותה קבוצה המכונה בשם: "עם" לא תשוב למצרים, אך לגבי  בני ישראל נאמר: "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" זוהי הקבוצה השנייה שהיו בעלי אמונה חזקה בקב"ה והיו מצוידים עם סוגים שונים של נשק – במטרה לצאת מהגלות המצרית. יוסף השביע את בני ישראל שיעלו את עצמותיו ממצרים אל הארץ ולא פנה אל :"העם" כפי שהכתוב מציין: "וייקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמור, פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם"  יוסף סמך על: "בני ישראל" ולא על : ה"עם" .

נאמר: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה"  גם כאן אין מדובר בעם,   אלא בקבוצה הטובה: בני ישראל. כאשר  פרעה מתקרב אליהם, מי נושא תפילה אל ה'? בני ישראל ולא העם כפי שהתורה מציינת: "ויצעקו בני ישראל אל ה' " אין העם צועק היות והוא מיואש, אלא בני ישראל התופסים את אומנות  אבותיהם ומתפללים לה' " , בהמשך הכתוב מתאר: "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה" מי הנכנסים במסירות נפש לים? אלו בני ישראל כמובן.

בשירה השתתפו משה ובני ישראל ולא העם.

מטעם זה הגאולה הייתה קשה - עקב  חוסר האחדות של בני ישראל  והיותם מפולגים בדעותיהם. לכן אין פלא, אפוא שהכתוב פותח במילה: "ויהי" - לשון צער.

ספורנו  מסביר: למרות כוונת ה' להוליך את בני ישראל להר סיני לקבל את התורה ומשם לארץ ישראל, כמו שנאמר: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם,....... וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל הָאָרֶץ" [שמות ו',-ח']

מכל מקום, הכוונה עתה הייתה: להובילם דרך ים סוף כי לא הייתה דרך יותר מתאימה  המיועדת להטביע את  פרעה וחילו מאשר ים סוף  - והנה דרך פלישתים –היא  הדרך הקצרה  ביותר – ממצרים לים סוף – אלוקים לא רצה שילכו באותה הדרך שהיא הקצרה ביותר והקרובה  למצרים משום ששם היו רבים  עוברי הדרך לכיוון מצרים, והיו יכולים לספר למצרים , ועוברי הדרך ממצרים יספרו לעם שפרעה רודף אחריהם ואז העם ,היה יכול להיבהל ולשוב דרך קצרה זו - למצרים. לכן הוביל אותם ה' לים סוף דרך המדבר – דרך  אשר לא עבר בה איש!

ניסיון המן - מזון מן השמים.

נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן -הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא"?

ירידת המן מן השמים - מלמדת אותנו: כי כל השפע והברכות- הם מאת : ה' ואין זה נובע  מכוחי ועוצם ידי!

רש"י מפרש את הפסוק: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִיווָּה יְהוָה--מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ, לְמִשְׁמֶרֶת[לגניזה] לְדֹורֹותֵיכֶם:  לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" [להלן  ט"ז, ל"א]. בימי ירמיהו הנביא כשהיה מוכיח את ישראל: "למה  אין אתם עוסקים בתורה?והם היו עונים: נניח  מלאכתנו – ונעסוק בתורה - ומהיכן נתפרנס? הוציא להם צנצנת המן ואמר להם: "אַתֶּם רְאוּ דְבַר יְהוָה" [ירמיהו ב', ל"א[ "שמעו"-  לא נאמר ,אלא "ראו"- בזה התפרנסו אבותיכם- הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו"- במילים אחרות: כפי שה' פרנס את ישראל במדבר באמצעות ירידת המן  - כך גם בכל הדורות - מזונו של אדם מאת: ה'!

ספורנו סובר: הניסיון עם ירידת המן  משמים  - לראות האם עם ישראל יקיים את התורה בזמן שהוא מתפרנס בקלות ללא צער?

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד - כי עם ישראל בהיותו  העם הנבחר- אלוקים מזמן לו ניסיונות לאורך כל הדרך - כאז כן עתה, במיוחד בימים קשים אלה של מלחמה -  על עצם קיומנו, יש לשוב ולהתחבר לתורה הקדושה – רק התורה יכולה לאחד אותנו מחדש ונזכור - כי אלוקים צופה בנו יומם וליל - ככתוב:

"אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה" [דברים: י"א, י"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך-שבט לוי- הקשר בין שררה לניסיונות/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  בהעלותך- שבט לוי- הקשר בין שררה לניסיונות.

 מאמר מאת: אהובה קליין 

היצירות שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכוהנים תוקעים בחצוצרות/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עונשם של המתאוננים ותפילת משה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן   במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים- לשם הקדשתם  לעבודת הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עבודת הלוויים באוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הלוויים בנשיאת כלי הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עונשה של מרים יושבת מחוץ למחנה/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יתרו מסרב להצעת משה-  להישאר בארץ/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ פסח שני במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

אחד הנושאים בפרשה זו: הקדשת הלוויים לעבודתם במשכן ובהמשך עבודתם במקדש:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ, אֹתָם.  וְכֹה-תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם, הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת; וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל-כָּל-בְּשָׂרָם, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ.  וְלָקְחוּ, פַּר בֶּן-בָּקָר, וּמִנְחָתוֹ, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן; וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר, תִּקַּח לְחַטָּאת.  וְהִקְרַבְתָּ, אֶת-הַלְוִיִּם, לִפְנֵי, אֹהֶל מוֹעֵד; וְהִקְהַלְתָּ--אֶת-כָּל-עֲדַת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהִקְרַבְתָּ אֶת-הַלְוִיִּם, לִפְנֵי יְהוָה; וְסָמְכוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יְדֵיהֶם, עַל-הַלְוִיִּם.... ".

 [במדבר  ח, ה-י"ב]

 השאלות הן:

א] מי היו הלוויים- ומה  היה תפקידם?

ב] כיצד הוקדשו לתפקידם?

ג] מדוע שבט לוי היה במספרו מצומצם?

תשובות.

הלוויים ותפקידם.

אבי שבט הלויים - היה הבן השלישי של יעקב ולאה  - כפי שהכתוב מתאר זאת: "ותהר  עוד ותלד בן ותאמר עתה  הפעם ילווה אישי אליי כי ילדתי לו שלושה בנים על- כן קרא-שמו לוי" [בראשית  כ"ט, ל"ד]

שבט לוי כולל שלוש משפחות:

א] משפחת גרשון,

ב] משפחת קהת- שממנה יצאו משה ואהרון שהוא וצאצאיו הם כוהנים,

ג] משפחת מררי.

 מעניין לציין, כי שבט לוי לא שלח נציג לתור את הארץ יחד עם המרגלים ולכן לא נכלל בגזירת ה' על מיתת  דור המדבר. בניגוד לשאר השבטים שנמנו על ידי משה ואהרון מגיל עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא, ה' ציווה את משה לפקוד  כל זכר משבט לוי החל מגיל חודש ומעלה-

על כך ראיתי  מדרש יפה: שאל משה את ה': אתה מצווה עלי למנות את שבט לוי מבן  חודש, האם זה אפשרי שאסתובב בחצרות הבתים ואמנה את שבט לוי מבן חודש ומעלה כפי הציווי "כל זכר מבן -חודש ומעלה תפקדם"?ענה לו ה': אתה עושה שלך, ואני עושה  שלי.

"אמר רבי יהודה הלוי ברבי שלום: היה משה הולך ועומד על פתח אוהליהם, והשכינה מקדמת ואומרת לו: חמישה תינוקות יש בבית זה, שמונה תינוקות יש באוהל  הזה, עשרה תינוקות יש באוהל הזה, הוא שנאמר: "ויפקוד אותם משה על פי ה'- כשם שעבודת המשכן - עברה מהבכורות תמורת הצלתם ממכת בכורות במצרים – אל שבט לוי. היות והבכורות היו שותפים  למעשה עגל הזהב. מעתה  הלוויים היו צריכים לעזור לאהרון ולבניו- בשמירת משמרת הקודש. לאחר הקמת המשכן תפקיד הלוויים יוצא לפועל: כל בית אב קיבל את הפירוט המדויק של תפקידו וגם את פירוט הכלים.

 לצורך כך. הייתה קבוצה שהיא אחראית על  טיפול כלי הקודש והחזרתם למקומם בסוף המסע. שכן נקבע מקומו של כל כלי קודש במשכן בזמן הקמת אוהל מועד בצל הענן. הייתה קבוצה שהייתה אחראית על השירה- שירת הלוויים. והיו לוויים שהיו אחראים על הכנת הקורבנות. ויש מהם שהיו אחראים על משא  המשכן וכליו.

 הקדשת הלוויים לתפקידם.

בספר "מטה שמעון" ראיתי הסבר מעניין:

 נאמר בספר תהלים:

"יְהוָה, צַדִּיק יִבְחָן:    וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ". [תהלים י"א, ה']- אין הקב"ה מעלה  אדם לשררה, אלא אם כן בוחן ובודק אותו  לפני כן ורק כאשר אותו אדם עומד בניסיונותיו -רק  בסופם, אלוקים מעלה אותו לשררה,דוגמת אברהם אבינו- שהתנסה בעשרה ניסיונות ומשעמד בהם, בירך אותו ה' ובדומה לכך, ה' ניסה גם את יצחק ,בימיו של אבימלך- ועמד בניסיונות. אחרי כן זכה לברכה, לפי שנאמר:

"וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְהוָה".[בראשית כ"ו, י"ב]

גם יעקב אבינו התנסה בניסיונות קשים וייסורים  עם עשיו, רחל, דינה, יוסף -שנעדר מן הבית במשך 22 שנה, שמעון, בנימין.

יעקב אבינו מבטא זאת במילים:

"קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכׇּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן" [בראשית  ל"ב, י"א]

ובהמשך ה' בירך את יעקב,  לפי שנאמר:

"וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ". [שם, ל"ה, ט']

בדומה לכך, התנסה גם יוסף בניסיונות קשים: אשת פוטיפר, ישיבה במאסר שתים עשרה שנה ולבסוף עלה והתעלה ושימש כמשנה למלך במצרים וכל זה- היות ועמד בכל הניסיונות .

גם שבט לוי  מסרו נפשם על קידוש ה'- כדי שלא תתבטל התורה, שבשעה שהיו ישראל במצרים- מאסו בתורה ובמצוות המילה ועסקו כולם בעבודה זרה.

 לפיכך הוכיח אותם  יחזקאל הנביא:

    "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל, וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא יָדִי לָהֶם לֵאמֹר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".

ובהמשך נאמר:

"ַיַּמְרוּ־בִ֗י וְלֹ֤א אָבוּ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֵלַ֔י אִ֣ישׁ אֶת־שִׁקּוּצֵ֤י עֵֽינֵיהֶם֙ לֹ֣א הִשְׁלִ֔יכוּ.."

 [יחזקאל כ, ח] מכוון שכך, הקב"ה הביא על מצרים מכת חושך במשך שלושה ימים והרג את הרשעים שבישראל- כפי שכתוב:

"וּבָרוֹתִ֣י מִכֶּ֗ם הַמֹּרְדִ֤ים וְהַפּֽוֹשְׁעִים֙ בִּ֔י" [יחזקאל כ', ל"ח]

ובשיר השירים ב': נאמר:

"הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ" אלו הרשעים בקרב עם ישראל.

"וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ" אלו מבני  ישראל שעשו  תשובה ונתקבלו.

"קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. " [שיר השירים ב, י"ג] – המשמעות שהגיע הקץ של הגאולה.

לעומתם שבט  לוי- כולם היו צדיקים ,היו מקיימים את התורה ככתבה ולשונה והראייה לכך שנאמר: "כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ, וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ."

"כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶך"ָ- הכוונה: ששמרו את מצוות התורה.

וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ"- הכוונה:  קיימו את מצוות ברית המילה [דברים ל"ג,]  

שבט לוי לא לקח חלק בחטא העגל ,לפי שכתוב:

"וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי". [שמות ל"ב, כ"ו] ולאחר שקיימו את הציווי להרוג את החוטאים בעגל-הרגו כשלושת אלפים  חוטאים-כפי שכתוב:

"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-לֵוִי, כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.

[שם ל"ב, כ"ח]שבט לוי זוכים לאחר כל מילוי הצוויים שקיימו בברכת משה:

"וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ,.."[דברים ל"ג]

 ונתקיים בהם הכתוב:

"יְהוָה, צַדִּיק יִבְחָן:    וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ". [תהלים י"א, ה']-

 בפרשתנו ,מתאר הכתוב שהיה ציווי לקרב את שבט לוי אל המשכן  לטהר אותם    באופן מיוחד על ידי הזאת אפר פרה אדומה  מפני  שהיו בקרבם טמאי מתים ,לפי שהם הרגו את חוטאי העגל,היה גם צורך להעביר תער על בשרם ולכבס בגדיהם ומשה הקהיל את כל עדת ישראל לפני המשכן וכל בני ישראל סמכו ידיהם על ראשם של הלוויים.

שבט לוי ומספרו המועט.

 נשאלת השאלה: כיצד יתכן ששבט לוי  היה מועט ביחס לשאר  השבטים?

 הרמב"ן מסתמך על [תנחומא וארא ו] ומבהיר: שבט לוי לא היו  בשעבוד עבדות מצרים ,לעומתם שאר  שבטי ישראל שהיו משועבדים במצרים ומררו את  חייהם – וכל זה כדי למעט אותם, עליהם נאמר:

"כַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ": [שמות  א', י"ב]- לעומתם שבט לוי היו מתרבים בדרך הטבע ,מכאן לומדים כי על ידי ייסורים וקשיים הכרוכים בשעבוד- זוכים לשפע בגשמיות.

 לסיכום, לאור האמור, ניתן להסיק:

אין הקב"ה מעלה  אדם לשררה, אלא אם כן בוחן ובודק- אותו  -  קודם  לכן, ואם אכן עמד האדם בכל הניסיונות שהיו  בדרכו –יזכה להגיע למעמד נכבד- דוגמת הלוויים.

ההפטרה: [זכריה פרק ב]

הנה קטע מההפטרה:

 "רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן--כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם-יְהוָה.  וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל-יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהָיוּ לִי לְעָם; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ--וְיָדַעַתְּ, כִּי-יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ.   וְנָחַל יְהוָה אֶת-יְהוּדָה חֶלְקוֹ, עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ; וּבָחַר עוֹד, בִּירוּשָׁלִָם.  הַס כָּל-בָּשָׂר, מִפְּנֵי יְהוָה--כִּי נֵעוֹר, מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ". [זכריה פרק ב ,י"ד]

ציורי תנ"ך/ "רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)