‏הצגת רשומות עם תוויות (c). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות (c). הצג את כל הרשומות

יום שישי, 3 באפריל 2026

חג הפסח - מה מגלה לנו בספר הספרים?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 חג הפסח - מה מגלה לנו בספר הספרים?

מאמר מאת: אהובה קליין .

 יצירותיי למאמר:

ציורי תנ"ך/ "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



                     ציורי תנ"ך/ "עם לבדד ישכון"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך// נבואת מיכה הנביא/"כאריה בבהמות יער"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מיכה הנביא נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.."

 [שיר השירים ג, י"א]


ציורי תנ"ך/כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).



                           ציורי תנ"ך/ פסח- חג המצות/ ציירה: אהובה קליין (c)

                            ציורי תנ"ך/ עבדים היינו../ ציירה: אהובה קליין (c)



     ציור מההפטרה: [ישעיהו מ"ב] שירו לה' שיר חדש חדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


              ציורי תנ"ך/ הבאת מנחת העומר למקדש / ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)


ערב חג הפסח השנה עם ישראל – ממשיך את מלחמת התקומה בדורנו: "שאגת הארי"

כולנו  חשים בימים אלה, את שנאת האויבים סביבנו המתגברת ללא  הרף - הרי בדרך זו  הם מחנכים את ילדיהם החל מהגיל הרך!

בערב החג - ב"ה - כולנו ישבנו – יחדיו וחגגנו את ליל הסדר בנסים ונפלאות. בשבת  הקרובה נקרא - בע"ה -  את שיר השירים:

שיר השירים הוא משל ואהבה בין  הדוד לרעיה , אך למעשה הוא נמשל לאהבה בין הקב"ה לעם ישראל.

ישנו קשר בין חג הפסח - הנקרא גם חג האביב ובין גאולת ישראל שיצאו ממצרים בחודש ניסן , גם  מהטעם הזה: קוראים אנו את שיר השירים בשבת חול המועד פסח.

כדי  להתעצם באמונה - ולהתעודד ניזכר במקורות ברחבי התנ"ך  המספקים לנו תשובות על הנעשה  בימינו:

השאלות הן:

א] מדוע דימה בלעם - נביא הגויים - את עם ישראל לאריה?

ב] כיצד מעודדים הנביאים את ישראל לקראת הבאות?

תשובות:

בלעם מדמה את עם ישראל לאריה:

"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה".[במדבר :כ"ג, כ"ד]

כל דברי בלעם היוצאים מפיו הם בפיקוח הקב"ה ולכן גם אם אמר דברים שלא התכוון לאומרם, הרי המילים מכוונות מכוח עליון:

"עם כלביא יקום.."

אומר על כך רש"י: כאשר עם ישראל מתעורר משנתו בשעות המקודמות של הבוקר - הוא מתגבר על ייצרו כארי – כדי לחטוף את המצוות בזריזות - להתעטף בטלית, לקבל עול מלכות שמים –על ידי אמירת: "שמע ישראל" ולהניח תפילין.

רש"י מצטט את דברי תנחומא:"אין בעולם כיוצא בהן. הרי הן ישנים בתורה ומצוות. עמדו משנתן-עומדים כאריות..."

הכוונה - המחבלים שואפים להזיק לעם ישראל, אבל בזכות התפילה נחלשים ועונים אחריו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ומיד בורחים.

העם ניצל בזכות אמירת: "שמע ישראל", המלאכים השומרים עליו ביום - עם בוא הלילה מעבירים את השמירה עליו למלאכי הלילה, וכשיהודי הולך לישון, הוא מפקיד רוחו בידי הקב"ה - כנאמר: "בידך אפקיד רוחי.."[תהלים ל"א ,ו']

כאשר היהודי מתעורר עם שחר , מלאכי הלילה מעבירים אותו למלאכים השומרים עליו ביום, שנאמר:

"נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר",[תהלים  ק"ל, ה']

על כן ,  בלעם מצהיר: אין אומה כזאת בעולם מלבד ישראל, המשולה לאריה.

דברי הנביאים שלנו – אל עם ישראל קורמים עור וגידים בחגנו.

הנביא מיכה- מנבא : "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". [מיכה, ז', ט"ו]

והנה הקורא את הקטע הבא מבחין כי דברי  הנביא מיכה מתגשמים לעינינו ממש עכשיו:  כמו שנאמר בפרשת "בא":

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת - אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ.  .....וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה". [שמות פרק:" י']

עבדי פרעה חולקים עליו :

" וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ?

"שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.  וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וְאֶת - טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.  לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה".  [שמות פרק: י'-ז'- י"ב]

מה הפלא ? בימינו גם אצל האירנים נוצרים מחלוקות בין הקצינים האחראים למהלך המלחמה!

ה"כלי יקר" מעלה השערה: כי כאשר משה  יצא מעם פרעה , הוא לא יצא לגמרי מארמונו, אלא עדיין היה  בתוך עבדיו ובתוך כך אמרו את דבריהם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ.."- היו מצביעים על משה באצבעם , זה כנראה הגיע  לאוזני פרעה , אז משה ואהרון  הושבו אל פרעה ואמרו: "בנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.." אך פרעה סירב והסכים שרק הגברים ילכו!

הנביא ישעיהו: מנבא על "שיר חדש":[ישעיהו פרק: מ"ב]

"כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם.  לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.  אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.  הָרִאשֹׁנוֹת, הִנֵּה בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם. 

שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם.  יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר; יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ.  יָשִׂימוּ לַיהוָה, כָּבוֹד; וּתְהִלָּתוֹ, בָּאִיִּים יַגִּידוּ. יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף יַצְרִיחַ—עַל אֹויְבָיו, יִתְגַּבָּר.  הֶחֱשֵׁיתִי, מֵעוֹלָם--אַחֲרִישׁ, אֶתְאַפָּק; כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד.  אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת, וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ; וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים, וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ.  וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים, בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ--בִּנְתִיבוֹת לֹא ־יָדְעוּ, אַדְרִיכֵם; אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר--אֵלֶּה הַדְּבָרִים, עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים".

כאן הנביא ישעיהו מנבא  על שחרור השבויים שלנו  במלחמה – המכונים: "יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ".  נבואה זו כבר התגשמה!

לבסוף כל    המלחמה  תסתיים בניצחון אדיר- יושבי תבל ישירו ויהללו את ה' "כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת" ויעניקו לו כבוד גדול!

הנביא יחזקאל מנבא:

"....וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.  וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר -בְּחֻקַּתי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם.  וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.  וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם; וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב.  וְהִרְבֵּיתִי אֶת-פְּרִי הָעֵץ, וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה:  לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב--בַּגּוֹיִם...... [יחזקאל פרק ל"ו, ט"ז – ל"ז] כאן הנביא יחזקאל  מנבא על הסרת לב האבן  של חלק מאלה שהתרחקו מה' וכל עם ישראל ישוב בתשובה  וייהנה מרווחה כלכלית.

הנביא מיכה- בספר מיכה [פרק ה-ו]

מתאר: ה' מדמה את שארית ישראל לאריה השולט על הגויים אלוקים ישמיד את כל  הדברים שעם ישראל היה נשען עליהם:

"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.   תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל - אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ.  וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ.  וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ" [מיכה. ה, ז'- י"ב]

הנביא עמוס: מנבא:

"וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [עמוס ט', י"ד- ט"ו]

לסיכום, לאור האמור לעיל  ישנה הוכחה כי ספר הספרים הוא המקור האמתי והמדויק לגילוי הישועה הגדולה לעם ישראל

"הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם - אֱלֹהֶיךָ" [מיכה ו ',ח']

"וְיָדַעְתָּ, כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים:  הָאֵל, הַנֶּאֱמָן--שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו, לְאֶלֶף דּוֹר" [דברים ז', ט']

יהי רצון ועוד  בחג הפסח הזה נזכה לגאולה שלמה, אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בְּנוֹת צִיּוֹן וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

בְּנוֹת צִיּוֹן וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן©           `

יְרוּשָׁלַיִם מִתְנוֹסֶסֶת בְּיָפְיָהּ

הָרֶיהָ סָבִיב מְרַנְּנִים רִנָּה

רָקִיעַ מְעֻטָּר עַנְנֵי  שְׁכִינָה

לְפֶתַע בַּת קוֹל בּוֹקַעַת עֲנָנָה:

 

קְרִיאָתָהּ בְּקוֹל שִׂמְחַת הַיּוֹם

צֶאנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן

בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הַיּוֹשֵׁב בָּאַרְמוֹן

כֹּה מְאֻשָּׁר מֵעַל כָּל דִּמְיוֹן.

 

 בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ

בְּאַהֲבָתָהּ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ

יוֹשֵׁב הוּא עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ

בְּנוֹת צִיּוֹן  שְׂמֵחוֹת בְּשִׂמְחָתוֹ.

 

 הַמֶּלֶךְ מְאֻשָּׁר עַד בְּלִי דַּי

 עַל זְכִייָּתוֹ בְּזֶה הַשַּׁי

יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי זֶה מָשָׁל

לְמֶלֶךְ עֶלְיוֹן שֶׁזָּכָה בָּעָם.

 

עַם נִבְחָר מִימֵי אַבְרָהָם

יַחְדָּיו הִמְלִיךְ בּוֹרֵא עוֹלָם

 קִבֵּל תּוֹרָה בְּהַר סִינַי

מִמֶּנּוּ  שׁוֹאֵב כּוֹחַ לָנֶצַח חַי.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: שִׁיר הַשִּׁירִים [פֶּרֶק ג' ,י"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 באוקטובר 2025

פרשת "וזאת הברכה" שמחת תורה הגשמת הברכה, כיצד?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת "וזאת הברכה" שמחת תורה הגשמת הברכה, כיצד?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ושמחת תורה:


ציורי תנ"ך/ משה  מברך את עם ישראל טרם מותו/ ציירה: אהובה  קליין(c)




ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..," /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)




"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".[דברים, ל', י"ד]

ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

                              


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז]

ציורי  תנ"ך/  סופר סת"ם כותב ספר תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                           ציורי תנ"ך/ חגי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



        ציורי  תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



               ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)


        ציורי תנ"ך/ שמחת תורה בחוצות ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




                 ציורי תנ"ך/ משה כותב שירה/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת "וזאת הברכה" נקראת בחג שמחת תורה - שמיני עצרת לאחר חג סוכות – וראוי לשים לב -  כי בניגוד לשאר פרשיות השבוע  שנקראות בשבתות -  הרי בשמחת תורה  עולים  לתורה כל המתפללים - כולל הילדים  שעדיין לא הגיעו לגיל מצוות - דבר  שאינו נהוג בשאר "ימים טובים". שנוהגים לעלות לתורה רק חמישה או שישה קרואים - מלבד "מפטיר" -  שלעולם אין  עולים בהם לתורה ילדים שעדיין לא הגיעו  לגיל 13 ומטעם זה קוראים את רוב הפרשה כמה פעמים עד הקטע: "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם",  [דברים פרק ל"ג, כ"ז] -

על מנת לזכות כל יהודי מעם ישראל בברכת התורה בחג שמחת תורה—ובכך מסמל את ייחודו של עם ישראל - כעם יחידי בתבל שנבחר מתוך כל העמים  לקבל את התורה!

אחר כך ממשיכים לקרוא את כל הפרשה, בקריאה זו מופיעים שני "חתנים"- "חתן  תורה"- הוא עולה לקרוא את  המחזור הנוכחי של קריאת פרשיות התורה. והשני  נקרא: "חתן בראשית" שתפקידו  לקרוא את פתיחת המחזור החדש של הקריאה בתורה - פרשת בראשית בחומש הראשון - מתוך חמישה חומשי התורה .

חז"ל  מדגישים - ראוי להבחין  כי פרשת "וזאת הברכה" מסתיימת במילים : "לְעֵינֵי כָּל ־ יִשְׂרָאֵל". האות האחרונה היא: ל' ואילו האות הראשונה בחומש בראשית היא: ב'- המופיעה בתחילתה המילהְּ: "ברֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים",יחד נוצרת המילה: "לב"

רעיון זה בא ללמד את עם ישראל: מסר חשוב מאד, כשם שאין להפסיק את פעילות הלב של האדם - אפילו לזמן קצר , באופן זה אין אנו רשאים להפסיק במשך כל החיים את לימוד התורה.

פרשתנו פותחת במילים:

"ְוזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים –אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ.  וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת אֵשׁ דָּת לָמוֹ.  אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל־ קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.  תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב.  וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל".[דברים ל"ג, א'- ו']

השאלות הן:

א] מה המטרה של פרשה זו - האחרונה - בחומש  דברים?

ב] מדוע בירך משה את כל ישראל יחד ולא את כל  אחד ביחידות?

ג] מהם התנאים לכך שהברכה תצא לפועל ותתקיים אצל המתברך?

מטרת פרשת :"וזאת הברכה"

לאחר עיון   בפרשת: וזאת הברכה, ניתן להסיק - שהיא תמצית של כל הפרשיות בספר והדבר מתבטא במילים: "האזינו – וזאת הברכה" הכול מתחיל ברצונו של היהודי- אם   כוונתו לשמוע  את  דברי התורה וברצונו להבין וגם ללמוד -  זוהי השגת הברכה!

ההוכחה לכך-  נאמר:

"אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְווות יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם".[דברים  י"א, כ"ז] אם  אתם שומעים את דברי התורה - עצם השמיעה וההקשבה לדברי התורה - היא בעצמה מביאה ברכה לשומע.

למעשה, אין שכר של ממש  על קיום המצוות בעולם הזה - אך שכר טוב בעמל  שלנו יש גם בעולם הזה-בכך שחיינו יהיו טובים ויאפשרו לנו לקיים מצוות והדבר גם משביח את המידות שלנו ומביא אותנו לחיזוק האמונה   והביטחון בה' וכך אנחנו שרויים בשלווה נפשית במהלך חיינו.

ניתן להגיד בדרך של רמז: כי אדם דתי-"דתי"= ראשי תיבות: דגן, תירוש, יצהר. מכאן שהוא ישיג את כל התנאים בעולם הזה - . שבאמצעותם יוכל לקיים את המצוות.

אומר שלמה המלך: "מֵסִיר אָזְנוֹ, מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה  --  גַּם תְּפִלָּתוֹ, תּוֹעֵבָה" [משלי כ"ט]

הפירוש: אדם שאינו חפץ לשמוע דברי תורה–שהיא מלשון הוראה המדריכה את האדם איך לחיות נכון - הרי גם תפילתו תועבה - ויש בזה: מידה כנגד מידה - כשם שהוא אינו שומע לתורה שניתנה בידי אלוקים - כך גם אין הקב"ה שומע לרצונותיו.

כדברי המשנה: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ;

בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ"

 [מסכת אבות:.[פרק ב', ד']

[בהשראת הספר: "אימרי דניאל" / דניאל פלבני.]

משה בירך את כל  ישראל יחדיו .

על פי  ה"חתם סופר" : הסיבה שבירך משה את כל ישראל יחד - לפי שעמד להיפטר מהעולם ,לכן לא היה באפשרותו די זמן כדי לברך כל אחד ביחידות והדבר מודגש בפסוק: "...לִפְנֵי, מוֹתוֹ". 

רבינו אברהם סבא, בעל "צרור המור" מבאר: כי ניתן לראות כאן את גדלותו של משה רבינו , הרי ה' העניש אותו שלא יזכה להיכנס לארץ ישראל- כפי שנאמר למשה:

"כִּי מִנֶּגֶד, תִּרְאֶה אֶת ־ הָאָרֶץ; וְשָׁמָּה, לֹא תָבוֹא—אֶל ־ הָאָרֶץ" [דברים  ל"ב- נ"ב] עונש זה בא על משה מהטעם שכעס על עם ישראל באומרו: "שִׁמְעוּ ־ נָא הַמֹּרִים—הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם"? לכן היה צפוי שמשה יכעס על עם ישראל שהביאו אותו לתוצאה זו של העונש.

למרבה הפלא - הוא אינו כועס! איזו מידה גדולה, של ענווה הייתה לו.

התנאים להשגת הברכה.

ראשית - אדם השואף  להצליח בעבודת ה' – חייב שיהיה לו: יראת שמים.

הדבר נרמז בפסוק הראשון בפרשה: "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ.."

המילה: "וְזֹאת"-  מרמזת על יראת שמים הכוונה לרוחניות וקדושה  קיום מצוות.

דוגמת  ברכת יעקב - את בניו טרם מותו - המסתיימת במילים:

"......וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם ..." [בראשית  מ"ט, ע"ח] יעקב אבינו הדריך את בניו לעבוד את ה' והזהיר אותם: שאם השכינה לא תהיה נגד עיניהם - הם  יהיו ללא יראת שמים, חלילה.

דוד המלך גם השתמש במילה: "וזאת":

"אִם תַּֽחֲנֶ֬ה עָלַ֨י מַֽחֲנֶה֮    לֹֽא יִירָ֪א לִ֫בִּ֥יא אִם־ תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה   בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ" [תהלים  כ"ז, ג']

במדרש תלפיות  נאמר [אות  ב', ערך  ברכות]: כדי לברך יש צורך בשלושה תנאים: " הַמְּבָרֵךְ רָאוּי, הַמְּקַבֵּל רָאוּי וְהַזְּמַן רָאוּי"

א] המברך יהיה אדם גדול הראוי  לברך.

ב] המתברך- יהיה ראוי ומוכן לקבל את הברכה ולשמש כלי  מחזיק ברכה .

ג] הזמן צריך להיות: עת רצון - שתהיה השעה  מתאימה וכשרה לכך.

כגון אחרי  עשיית מצווה - או אחרי שיהודי עולה לתורה.

התנאים האלה התקיימו כאשר בירך משה את העם. והזמן היה : טרם מותו. [בהשראת ספר "דורש ציון" מאת: הרב בן ציון מוצפי]

לסיכום, לאור האמור לעיל:  נלמד כי על מנת להגיע לשמחה אמתית ולסייעתא דשמיא  ולזכות בברכות – עלינו להיות יראי אלוקים – לשמוע  לה', להתחזק באמונה  בה' ולקיים את המצוות כנדרש ויפים וחשובים דברי ישעיהו הנביא:

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". [ישעיהו נ"ה, ג']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר