ציורי תנ"ך/ אכילת גפן בכרם רעך/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Eating grapes in your friend's vineyard 

 "כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ, וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ; וְאֶל-כֶּלְיְךָ, לֹא תִתֵּן."

 [דברים, כ"ג, כ"ה]

ציורי תנ"ך/  אכילת גפן בכרם רעך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נח- מדוע נענשו החוטאים- דווקא- במבול? /מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נח - מדוע נענשו החוטאים-דווקא-במבול?

מאת: אהובה קליין

ציורים לפרשה:

 

ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור לועגים לו/ ציירה: אהובה  קליין(c)

ציורי תנ"ך/ המבול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ נח והיונה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הקשת בענן/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד

ציורי תנ"ך/ נח ושלושת בניו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה קרויה על שמו של נח - שנבחר על ידי ה'  להמשיך את קיום המין האנושי ,בזמן שהקב"ה גזר גזירה להביא כליה על העולם.

בסוף פרשת בראשית נאמר: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום: וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל  ליבו: ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד - בהמה עד רמש ועד - עוף השמים כי ניחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה'" [בראשית ו, ה-ח]

בפרשתנו יש המשך לדברים: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ  נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים  הִתְהַלֶּךְ נֹחַ."

 השאלות הן_

א]  במה השפיעו חטאי הדור על הנהגת  ה' ?

ב] מדוע ה' החליט להעניש את החוטאים במבול דווקא?

תשובות

חטאי הדור והנהגת ה'.

על פי רש"י: כשראה ה'  את  רעת פני הדור ההוא, נאמר : "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ"- כלומר התנחם במשמעות- נחמה , הקב"ה התנחם שברא את האדם רק על פני האדמה שאילו היה האדם בעליונים היה עשוי להשפיע על שאר העליונים לרעה וגורם להם למרוד בה' - באופן שהמריד את הברואים על הארץ.

אונקלוס אומר על  המילים: "ויתעצב אל ליבו" ה' ביקש לייסר את האדם ולהביא עליו עצבון.

רש"י מביא פירוש שונה: ה' שינה את דרך הנהגתו- מהנהגה בדרך  מידת הרחמים להנהגה  במידת הדין ובדרך זו החליט ה' באיזה דין ומשפט יש לנקוט כלפי האדם על מנת להענישו. והחלטתו הייתה להביא את עונש המבול וכאן המילה :"וינחם" -  כאילו ה' נמלך בדעתו וכביכול שינה את דעתו.    בדומה לכך נאמר: "וינחם ה' על הרעה" [שמות ל"ב, י"ד] ה' שב מן העונש שרצה להעניש את עמו.

אך בניגוד לבני אדם שהם עשויים לשנות את דרכי מחשבתם, הרי כאן הכוונה לשינוי בדרכי ההנהגה של ה' ממידת הדין למידת  הרחמים, או ההפך.

כתוצאה מכך שה' החליט להאביד את האדם התעצב ה' והתאבל-  כפי שנאמר על דוד המלך: "נעצב המלך על בנו" [שמואל-ב' י"ט, ג] התאבל דוד המלך על מות בנו- אבשלום.

את הפירוש של עצבות באופן של אבלות מביא רש"י כנגד תשובה לכופרים שטוענים: שה' טועה וחוזר בו מהחלטותיו, כפי שמסופר במדרש הבא: "גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה :האם אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד-אמר לו רבי יהושע: הן , אמר לו והא כתיב: "ויתעצב אל ליבו". אמר לו , נולד לך בן זכר מימיך? אמר לו הן, אמר לו ומה עשית? אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל, אמר לו ,לו היית יודע שסופו למות ? אמר לו בשעת חדותא  חדותא ובשעת אבלא אבלא,אמר לו: כך מעשה הקב"ה אף- על- פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן ,לא נמנע מלבראן, בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם: במילים אחרות: הגוי התכוון להגיד ליהושע בן קרחה: הרי אתם מודים שהקב"ה צופה ויודע את תחזית העתיד , אך ברגע שראה שהם חטאו הוא התחרט על שברא את האדם ואם אכן הוא היה יודע זאת מראש שהאדם יחטא   לא היה בורא אותו בכלל? וכששאל רבי יהושע את אותו גוי מה היה עושה כשנולד לו בן? ענה לו הגוי: כי שמח מאד ושימח גם את סביבתו, ענה לו הרבי: מדוע שמחת ,בזמן שידעת שהוא בן תמותה  וממילא בסוף מצטערים, ענה לו הגוי: בשעה שהתינוק נולד-שמחים ובמותו- אבלים. ענה לו  הרבי: כשם שהשמחה בזמן הלידה איננה סותרת צער המיתה - כך ה' נוהג, למרות שידע בזמן בריאת האדם והיה גלוי לפניו על אותם רשעים שיחטאו, בכל זאת ה' לא מנע את בריאת האדם - היות  ורצה לברוא אותו למען אותם צדיקים שיקומו  לעומתם.

ענישת החוטאים באמצעות מבול.

 רש"י מסביר:  הכתוב  אינו משתמש בלשון של השמדה והרס ,אלה נוקט  בלשון "מיחוי" במילה "אמחה"  פירושו- שחיקת דבר ופירורו במים והטעם לכך, לפי שחלקו הגשמי של האדם עשוי מעפר ולכן ה' החליט דווקא להביא את המבול כדי שימחה אותו ממש כעפר הנמחה ומתפורר במים.

הבהמות גם נענשו:

א] לפי שגם הם השחיתו את דרכם וחטאו [לפי בראשית רבה]

ב] רש"י מפרש: היות וכל בריאת בעלי החיים הייתה למען האדם והיות והוא ימחה במבול- ממילא אין צורך בבעלי חיים שישרתו אותו.

רבינו בחיי מסביר: כי במבול ישנה ראיה ברורה על עניין חידוש העולם וההשגחה . כי אומנם מצד אחד הקב"ה  מעניש את הרשעים ומכלה אותם מן העולם ,אך לעומת זאת מחייה את הצדיקים- דוגמת נח ובניו.

ה"כלי יקר" מבאר:  כי טעם העונש- לפי שדור זה חטא בעבודה זרה , גילוי עריות  וגזל, ובעבודה זרה- נאמר בירמיהו: "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב בארות ,בארות נשברים אשר לא יכילו המים" [ירמיהו ב, י"ג]

בעוון גילוי עריות אמרו  רז"ל: כי העונש על כך- חנק ונאמר בגמרא [מסכת כתובות ל, ע"א] אע"פ שבטלו ארבע מיתות בית דין , דין ארבע מיתות לא בטל. לכן מי שנחייב בחנק אפשרי שיטבע בנהר. מכאן שדור המבול שחטאו בגילוי עריות ועונשם- למות בחנק הדין הוא שיטבעו במים. כפי שכתוב: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו" [תהלים ל"ב, ו] מכאן היות והאדם אינו ניצל מחטא זה יגיעו אליו  שטף מים רבים.

 ובעוון הגזל- לפי שהגוזל- נכנס לתחום חברו על כן העונש להביא עליו מים , היות ואין טיפת מים נוגעת בחברתה ואף איננה פולשת לתוך גבולה. ומאין לומדים שכל טיפה היא יחידה בפני עצמה? התשובה לכך: לפי שבגשמי ברכה נאמר: "מי  פלג לשטף תעלה [איוב ל"ה, כ"ה]  מכאן לומדים  במסכת : בבא בתרא ,[ס"ט, ע"א]- שכל טיפת מים יש לה את השטח שלה ולא  נכנסת  לתחום חברתה.

 ואילו זה החוטא בגזל – נכנס ונכנס לתחום חבירו  דין הוא- שגשמי ברכה- יהפכו עליו למבול- מידה כנגד מידה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי מאחר ודור המבול חטא בשלושה דברים: גזל, גילוי עריות ועבודה זרה, ה' עבר ממידת הרחמים למידת הדין והענישם  בעונש המבול- בהיות האדם עפר  מחה ה' אותם וגם מהטעם שעזיבת דרך התורה – נחשבת להתנתקות  ממקור מים חיים- יש בכך מידה כנגד מידה - בעזיבת מים חיים חטאו ובמים נענשו.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך,על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך, על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ "לך-לך" ציווי ה'  לאברהם/ ציירה: אהובה  קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשת לך- לך , פותחת  את תולדות אבותינו - אברהם יצחק ויעקב והתורה מייחדת לכל תולדות האבות  עשר  פרשיות עד סוף חומש בראשית.

בפרשתנו התורה מתארת גם את לוט- בן אחיו של אברהם ועל פי התנהגותו ניתן ללמוד רבות על אופיו: לראשונה לוט מוזכר בסוף  פרשת  נח: "ואלה תולדות תרח, תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את- לוט" [בראשית י"א, כ"ז]

ובהמשך התורה מתארת: "וייקח תרח את- אברם בנו ואת לוט בן הרן בן- בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו  עד חרן וישבו שם:"

לוט היה אחיינו של אברהם ואברהם אהב אותו מאד והתייחס אליו כאל אח.

בזכות אברהם לוט התעשר כפי שנאמר: "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואוהלים: ולא- נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי- היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו ויהי ריב בין רועי מקנה- אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"

השאלות הן:

א] על מה נחלקו רועי לוט  ורועי אברהם?

ב] מדוע לוט בחר להתיישב  דווקא בכיכר הירדן?

תשובות.

המחלוקת בין רועי אברהם לרועי לוט.

רש"י  מדגיש: כי כל עושרו של  לוט היה בזכות הליכתו עם אברהם.

עיקר הריב נוצר, היות והמרעה לא הספיק בארץ גם לעדרים של רועי  לוט וגם לעדרים של רועי אברהם. מתברר שהיה הבדל מהותי בין רועי אברהם לרועי לוט:  רועי לוט היו רשעים וכאשר המרעה לא הספיק לצאנם ,פלשו לשדות זרים, בתגובה על כך רועי אברהם היו מוכיחים אותם על איסור גזל ואילו הם הצדיקו את מעשיהם באומרם: כי הארץ ניתנה לאברהם ואין לו בן אשר יירש אותו [יצחק טרם נולד] ולכן לוט בן אחיו ראוי  ליורשו  ומטעם זה - אין חדירתם לשדות זרים נחשבת לגזל.

על טענה זו משיב הכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"- כלומר באותה עת הארץ הייתה  שייכת לעמים זרים ואברהם עדייו לא זכה בה [ על פי מדרש- רבה]

על כן , רועי לוט לא צדקו בדבריהם.

הרמב"ן בנוסף לדברי רש"י  נותן הסבר  נוסף לסיבת המריבה: היות וללוט ואברהם היה רכוש רב- לא נשאה אותם הארץ ורועי לוט נאלצו להכניס את מקניהם לשדות אחרים שלא בבעלותם.

חז"ל  מסבירים את הקשר בין הריב שהתרחש בין שתי הקבוצות- רועי לוט ורועי אברהם  לכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"

התורה מלמדת אותנו , שריב בין אחים הוא מאד מסוכן , כאשר מסביבנו קיימים אויבים המביטים בנו ועלולים לפרש זאת כחולשה ומסוגלים לנצל מצב זה על מנת להילחם בנו ,מה גם שכאשר אין אנו מאוחדים- הדבר עלול לדרבן את האויבים לנסות לפלוש לארץ ולדחוק את רגלנו מנחלת אבותינו.

ה"כלי יקר" מפרש: כי כוונת הכתוב בהזכרת הפריזי  והכנעני- הייתה: להדגיש כי הם היו אומות  גדולות וחיו בשלום ביניהם ללא מריבות – זאת בהשוואה לרועי לוט ואברהם שלא הסתדרו ביניהם  לשבת יחדיו בארץ.

מעניינת במיוחד תגובתו של אברהם אל  לוט: "אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו"

רש"י  מביא על כך שני פירושים:

א] אנשים אחים- זהו כינוי לאנשים קרובים.

ב] מדרש אגדה: חז"ל  דרשו: שלוט ואברהם נקראו אחים- היות והיה דמיון ביניהם מבחינה חיצונית בפניהם.

לוט ובחירתו בכיכר הירדן.

אברהם מציע פתרון ללוט ליישב את הסכסוך ביניהם:





ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

"הלוא כל- הארץ לפניך הפרד מעלי אם- שמאל ואימינה ואם- הימין ואשמאילה: ויישא- לוט את- עיניו וירא את- כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני  שחת ה' את- סדום ואת- עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער: ויבחר לו לוט את-כל- כיכר הירדן וייסע לוט מקדם וייפרדו איש מעל אחיו": [שם י"ג, ח-י"ב]

רש"י מסביר את הצעת אברהם ללוט, הכוונה: שאברהם ישב תמיד בקרבתו של  לוט, בין מימין בין משמאל ואם יזדקק לעזרה, אברהם יבוא לעזרתו ובהמשך אכן אברהם קיים את הבטחתו  וסייע ללוט  כשנשבה במלחמת המלכים, כפי שהכתוב מתאר:

"וישמע אברם כי נשבה אחיו.."[שם י"ד, י"ד]

לוט מתבונן בכיכר עבר הירדן והמקום מוצא חן בעיניו מאד, הוא שם לב כי במקום ישנם נחלי מים רבים וכך יוכל להשקות את השדות ועדריו. המקום היה כה פורה- בדומה לגן עדן שבו היה "כל עץ נחמד למראה וטוב  למאכל"[שם ,ב, ט]

האדמה הייתה פורייה וטובה לזרעים בדומה לארץ מצרים אשר מקבלת את מימיה מהנילוס.

רש"י אומר: על המילים: "בואך צוער- כי הכיכר הזו הכוללת את כל הטוב שבה – הייתה עד העיר צוער, זהו לפי פשוטו.

לפי מדרש אגדה: סיבת בחירתו של לוט את המקום , כיוון שיושבי המקום היו  פרוצים בעברותיהם ולכן החליט לשבת בשכונתם.[כך מבואר במסכת הוריות [דף י:]

לגבי התנתקותו של לוט מאברהם, אומר רש"י: כי לוט עזב את אברהם שהיה במזרח והלך לכיוון מערב- למערבו של אברהם.

ומדרש אגדה: על פי חז"ל, לוט הסיע את עצמו מהקב"ה שקדם לעולם ,כי כאשר נפרד מאברהם אמר: אינני רוצה באברהם ולא באלוקיו.[רא"מ]

לוט הקים אוהלים לו ,לרועיו ולמקנהו עד גבול סדום.

הכתוב מציין כי אנשי סדום היו: "רעים וחטאים"- על כך אומר רש"י: שלושה ביטויים נאמרו על אנשי  סדום:

א]רעים – בגופם

ב] חטאים בממונם[סנהדרין ק"ט]

 ג]"לה' מאד "- למרות שהכירו בבורא עולם-  היו מתכוונים למרוד בו.

ישנו קשר הדוק בין תיאור אנשי סדום והתנהגותם הרעה וכאן הכתוב בא  לדבר בגנותו של לוט שלמרות שידע שבני המקום היו רשעים- הדבר לא הרתיעו וחז"ל לומדים מזה: "ושם רשעים יירקב" [משלי י, ז] והכוונה: כשמזכירים שם רשע  גם מגנים אותו והיות והתורה הזכירה את  סדום באותה נשימה הדגישה שהם היו רעים וחטאים.

עוד מוסיף רש"י :כי כל עוד לוט  היה בקרבתו  של אברהם השכינה פרשה מאברהם, אבל לאחר שנפרד מלוט, השכינה שבה אל אברהם.

רבינו בחיי מדגיש: כי התורה גם באה ללמדנו כי זכותו של אברהם, שלא נפל גורלו במקום של רשעים, אלא במקום של ארץ קדושה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: לוט לא היה כלל צדיק , עיקר המחלוקת שפרצה בין רועיו לרועי אברהם הייתה -על רקע רעיית העדר בשדות זרים  ואברהם שהיה צדיק וישר לא הסכים שלוט ייהנה מהגזל, אך בכך שלוט בחר את כיכר עבר הירדן, ניתן להסיק שהוא היה אדם מאד גשמי ועניין הרוחניות ממנו והלאה.

ולעניות דעתי ניתן להגיד עליו- לאור זה שלא נרתע לשבת בקרבת סדום ועמורה החוטאים: "אוי לרשע ואוי לשכנו" או במילים אחרות: "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה".

כמו כן, כל עוד לוט הרשע היה בקרבת אברהם ,השכינה הייתה מרוחקת מאבי האומה והיא שבה אליו אך ורק לאחר שלוט נפרד ממנו.

מי ייתן ונלך בדרכו של אברהם אבינו :בתורה, במידות טובות ,בהשכנת שלום ובדרך ארץ.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)