פרשת וירא- באיזו זכות ניצל לוט ממהפכת סדום ועמורה?
מאמר מאת: אהובה
קליין.
ציורים מתוך פרשת וירא:
ציורי תנ"ך/ אברהם צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורים מתוך פרשת וירא:
ציורי תנ"ך/ אברהם צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].
ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ציירה:אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ציירה:אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
בפרשה זו מתארת התורה
את הפיכת סדום ועמורה והצלת לוט ובנותיו:
"ויהי בשחת
אלוקים את ערי הכיכר ויזכור אלוקים את- אברהם וישלח את- לוט מתוך ההפיכה בהפוך את
הערים אשר ישב בהן לוט: ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנותיו עמו כי ירא לשבת
בצוער וישב במערה הוא ושתי בנותיו" [בראשית י"ט, כ"ט- ל"א]
השאלות הן:
א] מדוע נענשו אנשי
סדום ועמורה בעונש כה קשה?
ב] באיזו זכות ניצל לוט מהעונש?
ג] מה ניתן ללמוד על אופיו של לוט?
תשובות.
חטאם ועונשם של אנשי סדום
ועמורה.
החטא מתואר על ידי
אלוקים: "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי - רבה וחטאתם כי כבדה מאד : ארדה נא
ואראה כצעקתה הבאה אליי עשו כלה ואם לא אדעה". [שם י"ח, כ' כ"א]
על פי רש"י- חטאם הולך ומתרבה.
"כצעקתה"-
על כך שני פירושים:
א] המילה: "כצעקתה"-
נאמרה בלשון יחיד - היות והיא כוללת חמישה כרכים כמדינה אחת,
ב] חז"ל אמרו:
כי יש כאן רמז לצעקתה של נערה שאנשי סדום
הרגוה במיתה משונה מפני שנתנה מזון לעני. [סנהדרין ק"ט:]
רבינו בחיי אומר: כי אנשי סדום היו רשעים גמורים. הם היו שייכים לדור הפלגה שאמרו:
"הבה נבנה לנו עיר ומגדל" [שם, י"א, ד] היו בהם כל המידות הרעות, ורז"ל אמרו:
שאנשי סדום היו רעים בממונם כמו שכתוב: "ורעה
עינך באחיך האביון" [דברים ט"ו] וחטאים היו בגופם, שופכי דמים וחוטאים
גם למקום. אבל חטאם הגרוע היה : אי מתן עזרה לעניים ואי התחשבות במצבם, זו ממש
אכזריות. והשאלה היא : מדוע הקב"ה החמיר עם אנשי סדום
במיוחד ,הרי ברור שהיו עוד אומות שחטאו כמותם ולא נענשו בחומרה כזו? ומה גם,
שאברהם הצדיק שהיה בו שורש האמונה, היה יכול להחזירם בתשובה והתשובה עולה על הכול.
אלא שסדום הייתה שייכת לארץ ישראל וארץ ישראל היא בעלת מעלת קדושה ואין בכוחה לסבול עוברי עבירה, היא פשוט מקיאה אותם. ועל כן,
עונשם היה כה חזק.
עונש זה שימש גם
כתמרור אזהרה לעם ישראל העתידים לרשת את ארץ ישראל שידעו :כי אם לא ילכו בדרך התורה – מיד הארץ תקיא אותם
בדומה לאנשי סדום ועמורה.
לכן הזכיר משה רבינו
בסוף ימיו לעם ישראל את חורבן סדום ועמורה-
מהטעם שאם יחטאו ולא ישמרו את מצוות התורה תחרב הארץ, כפי שכתוב:
"גופרית ומלח שרפה כל ארצה.."[דברים כ"ט]
ועל דרך הקבלה: אנשי
סדום כפרו בקב"ה ממש כאנשי העיר שבנו
את המגדל לכן כתוב: "וירד ה' " לפי שהראה להם את כוחו. ויש כאן ירידה
ממידת הרחמים למידת הדין.
הרמב"ן אומר: כי זעקת סדום ועמורה-
היא זעקתם של העשוקים שסבלו מזרוע
הרשע של אנשי המקום.
הצלתו של לוט.
הכתוב מציין:
"ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את- לוט מתוך ההפיכה בהפוך את הערים אשר ישב
בהן לוט"[שם י"ט, כט]
רש"י שואל: מדוע נאמר:
"ויזכור אלוקים את אברהם" ?,הרי היה ראוי לציין :"ויזכור אלוקים את
לוט"? אלא, היות ולוט עשה טובה
לאברהם בהיותם במצרים, כאשר אמר אברהם על שרה- כי אחותו היא, לוט שמר את הדבר ולא
גילה זאת ,לכן ה' גמל אתו טובה והציל אותו
מתוך ההפיכה.[ב" ר]
רבינו בחיי מפרש: כי לוט ניצל בזכות אברהם
שאלמלא אברהם, הרי לוט היה נשאר עדיין בחרן, אבל הוא התלווה אל אברהם, כפי שהכתוב
מתאר: "וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה' וילך אתו לוט".
על כך אומרים
רז"ל: "מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין, ואפילו היו
בתוך התיק מעות מצילין אותו לכבוד הספר, או לכבוד התפילין". וזאת ללמדנו: כי אשרי הצדיקים ואשרי
הדבקים בהם.
בדומה למה שנאמר על
נח: "ויזכור אלוקים את נח ואת כל
החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה"
וראיתי פירוש נפלא
בספרו של הרב אליהו שלזינגר
שליט"א - " אוצר התורה"-
בו הוא מביא חידוש של "בעל
חידושי הרי"ם ,זי"ע: תפקידו של המלאך גבריאל היה להפוך את סדום
ועמורה, אם כך מדוע התלווה לשני מלאכים נוספים-מיכאל ורפאל תחילה לאברהם, ומדוע
המלאך מיכאל שבישר לשרה על הולדת יצחק- התלווה אל המלאך גבריאל כדי להציל את לוט?
וכי חסרים מלאכים נוספים לשליחות זו בשמים? מתברר שלוט ניצל בזכות דוד המלך שיצא
דרך רות המואבייה. בגמרא , מסכת יבמות מתנהל ויכוח בין דואג האדומי לאבנר בן נר
בנוגע לשאלה: אם דוד המלך מותר לבוא בכלל בקהל ה' שהרי יצא מרות המואבייה, שאול
המלך שאל את אבנר בן נר -שר צבאו: האם דוד המלך אכן ראוי להיות מלך בישראל? מיד
שאל דואג האדומי שהיה אויבו המושבע של דוד: "עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא
למלכות אם לא, שאל עליו אם ראוי לבוא בקהל
אם לאו, מאי טעמא?- דקאתי מרות המואבייה". עליהם הזהירה התורה: "לא יבוא
עמוני ומואבי בקהל ה'.." על דבר
אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים"
"אמר לו אבנר, תנינא:
עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית" ולכן רות המואבייה היא מותרת לבוא
בקהל ה' והטעם שדרכו של איש לקדם בלחם ומים ולא דרכה של אישה, כי אישה מקומה בבית וההוכחה
-כאשר באו המלאכים לשרה, הם לא ראו אותה ולכן שאלו: "איה שרה אשתך ויאמר הנה
באוהל" מכאן ההוכחה: שנשים אינן יוצאות החוצה לקדם את הבאים מטעמי צניעות.
ולכן מואביות ועמוניות מותרות לבוא בקהל ה' ומכאן שגם דוד ראוי לכך, לכן המלאך
מיכאל הלך להציל את לוט ,כי ראה במו עיניו ששרה אינה בחוץ. באותו רגע נפסקה ההלכה
על ידי אברהם אבינו בבית דין של מטה שאין נשים דרכן לצאת. ומכאן שרות המואבייה מותרת לבוא בקהל ה' ולכן לאחר ששמעו המלאכים:
מיכאל וגבריאל את פסק ההלכה הלכו לסדום, האחד להפוך את סדום ועמורה והשני להציל את
לוט ובנותיו בזכות שדוד המלך ייצא ממנו.
הגר"פ
פרידמן אומר : כי ידוע מהזוהר הקדוש, ששבעה רועים קמו להנהיג את עם ישראל: אברהם ,יצחק,
יעקב, משה, אהרון יוסף ודוד. לכן כאשר באו המלאכים לבשר לשרה שתלד בן, כבר באותו
העת הקב"ה עשה הכנה כדי שדוד המלך -הרועה האחרון יוכל לבוא בקהל ה' . שעתיד
הוא לצאת מלוט ויוכל לבוא בקהל ה', ומכאן
רמז נפלא בתהלים, שדוד המלך אומר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" [תהלים
קט"ז, י"ג] "אשא"- ראשי תיבות="איה שרה אשתך"
לוט והתנהגותו.
כבר בפרשת, לך- לך
נוכחנו לדעת כי לוט לא שם את הדגש על
חינוך ילדיו, הוא היה אדם גשמי מאד ודאג לעושרו ולא התחשב בכך שהסביבה בכיכר הירדן סמוכה לאנשי סדום הרעים והחטאים.
אדם שדואג לחינוך
ילדיו , ראשית דואג לסביבה טובה שבה ישנה חברה השמה את הדגש על מידות טובות ודרך
ארץ. גם המריבה בין רועי לוט לרועי אברהם הוכיחה, כי לוט עוסק בגזל בזמן שרועיו
פולשים לשדות זרים.
כאשר המלאכים באו אל
לוט ואנשי סדום הצטופפו סביב ביתו מנער ועד זקן ותבעו לראות את המלאכים, ענה להם
לוט: "הנה נא לי שתי בנות אשר לא-
ידעו איש אוציאה- נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעינכם.." [שם י"ט, ח]
רבינו בחיי אומר:
התנהגות זאת של לוט שהיה מוכן לפייס את אנשי המקום בהפקר בנותיו- מוכיחה על רוע לבו ועל כך
דרשו רז"ל: שבנוהג של עולם אדם מוכן למסור את נפשו למען שלום בנותיו
ועל אשתו והורג, או נהרג, ולוט מוכן למסור את בנותיו שיתעללו בהן, אמר לו
הקב"ה: "לעצמך אתה משמרן"
רש"י מציין את ההוכחה שלוט אהב
מאד את ממונו,
הראיה לכך: כאשר לוט
נתבקש על ידי המלאכים להזדרז, הוא מתמהמה ,
מתוך רצון להציל את ממונו ואת רכושו.
לסיכום לאור האמור
לעיל: אנשי סדום ועמורה לא זכו למחילה בשל רשעותם הנוראה, אך לוט זכה להיגאל בזכות
נאמנותו לאברהם, בזכות אברהם עצמו שהדריך אותו בקרבת הבורא. ובזכות דוד המלך שיצא
ממנו.
