‏הצגת רשומות עם תוויות יצחק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יצחק. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 13 בנובמבר 2024

פרשת וירא. מה נלמד מניסיון העקדה –לתקופתנו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וירא. מה נלמד מניסיון העקדה –לתקופתנו?

מאמר  מאת: אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם שב מהעקדה לנעריו/ ציירה: אהובה קליין (c)

]


ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין(c)




 ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן

/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  שרה  מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל למדבר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)




ציורי תנ"ך/ אברהם משלח את  הגר וישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 

ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר להצלת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אברהם מצטדק לפני אבימלך/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  יא וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי".
ראשית כי י"א- י"ב\ 


בפרשה זו  שוב אברהם מתנסה בניסיון קשה. אלוקים מצווה אותו לקחת את בנו יחידו יצחק ולעקוד אותו בהר המוריה כנאמר: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה ; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק.  וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם"  [בראשית  כ"ב, א'- ו'].

השאלות הן:

א] מה  כוונת הכתוב: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"?

ב] מי הם שני הנערים שליוו את אברהם - והיכן היה יצחק בתום העקדה?

ג] היכן הייתה שרה במעשה העקדה - ומה הייתה מטרת העקדה?

תשובות

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"

על פי רש"י: שני פירושים:

א] יש מרבותינו הסוברים: כי הניסיון הזה התרחש לאחר  דברי השטן  שהיה מקטרג לפני ה' ואומר לו: מכל סעודה שעשה  אברהם לפניך, [ביום שנגמל יצחק ואברהם עשה לו משתה ]ככתוב: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק".[לעיל, כ"א, ח']

אברהם - לא הקריב לפניך  אפילו פר אחד, או איל אחד.

ענה לו ה': את כל המשתה עשה אברהם בשביל בנו ,אבל למעני היה מוכן לתת אפילו את הבן עצמו – כלומר - אם הייתי אומר לו שיזבח אותו לפניי - לא היה מעכב!

לכן הניסיון הזה של העקדה בא להוכיח: כמה אברהם היה  צדיק.

ב] יש אומרים: אחר דבריו של ישמעאל - שהיה מתפאר – מתגאה -  על יצחק שמל בן שלוש עשרה שנה ולא התנגד לכך - למרות שהייתה לו כבר הבנה בעניין - [הייסורים הכרוכים בכך]

ענה לו יצחק: באיבר אחד אתה  רוצה לירא אותי? אין לך שום זכות להתגאות בכך אילו הקב"ה אמר  לי שאקריב את  עצמי – לא הייתי מעכב זאת.

מכאן , אחר הדברים האלה בא - להוכיח את  צדקתו של  יצחק והנה גם הוכחה כי אברהם אביו  היה צדיק : כאשר ה' קורא לו הוא עונה: "הִנֵּנִי". 

על כך אומר רש"י: כך היא ענייתם של חסידים - כך עונים הצדיקים לקריאתו של ה'. המילה : "הִנֵּנִי" היא לשון ענווה - לשון של ביטול והכנעה - כאומר: "הנני"  מוכן ומזומן לפניך לעשות את כל מה שתצווה עלי.

זהותם של שני הנערים שהתלוו אל אברהם ויצחק.

המתבונן על אופן  היענותו של  אברהם לקיים את ניסיון העקדה, מתרשם על פי הכתוב - שאברהם מזדרז לקיים את הציווי ללא שאלות וקושיות - כפי הכתוב:

"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת -חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים".

רש"י מסביר: "וַיַּשְׁכֵּם"- אברהם קם בבוקר בשעה  מוקדמת - לפי שהזדרז במצווה והשכים טרם נץ החמה [פסחים ד]

"וַיַּחֲבֹשׁ": אברהם בעצמו חבש את החמור ולא נעזר בעבדיו. לפי שאהבה מקלקלת את השורה [האהבה מסוגלת לשנות ולשבש את הסדר הרגיל הנהוג.]

אברהם שחיבב את המצווה  , הוא שינה ממנהגו – עשה זאת בעצמו, למרות שלא היה רגיל  לכך - וכאן לא נעזר בנעריו.

הנערים היו: ישמעאל ואליעזר, והוא הוצרך לקחת אותם אתו מהטעם: שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך - ללא ליווי של שני אנשים באופן שאם האחד  יצטרך לנקביו ויתרחק יהיה השני  עומד עמו ולא יאלץ להישאר לבד אפילו שעה אחת קלה .

על פי תנחומא: לקח אברהם אתו את שני הנערים : ישמעאל ואליעזר,  מתוך מחשבה שעד שהוא ילך להקריב את יצחק, ישמרו הם על הכלים , מיד נוצרה תחרות בין ישמעאל ואליעזר.

אמר ישמעאל: עכשיו אברהם מקריב את יצחק בנו לעולה, ואני בנו בכורו לכן אני היורש של אברהם. אמר לו אליעזר: אביך כבר  גירש אותך בעבר למדבר. ואילו אני העבד שלו המשרת אותו ביום וגם בלילה - ולכן אני היורש ובאותו זמן רוח הקודש מקשיבה ומשיבה: לא זה יורש ולא זה יורש.

משחזר אברהם מן העקדה - אל משרתיו, יצחק היכן היה? הוא אינו מוזכר ששב עם אביו אל הנערים.

על כך שתי תשובות:

א] על פי הפשט: יצחק חזר עם אביו ופשוט אינו מוזכר בפסוק, כי היה טפל ונלווה אל אביו.

ב] לפי המדרש - מלאכים לקחוהו לבית המדרש של שם [ויש אומרים: לגן עדן] שם למד תורה במשך שלוש שנים  ואילו אברהם ונעריו חזרו לבאר שבע - לתקופה  קצרה - כי ביתו היה בחברון.

שרה בזמן העקדה ומטרת ניסיון העקדה.

במדרש נאמר כאשר ה' ציווה את אברהם:

"וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". 

באותה שעה הרהר אברהם בלבו ואמר: מה אעשה? אם אני אודיע לשרה - נשים דעתן קלה, ואם איני מודיעה ואגנוב אותו, כיון שלא תהא רואה אותו - תחנוק את עצמה, מה עשה אברהם? אמר לשרה: תקני לנו מאכל ומשתה ונשמח היום. ענתה לו: מה סיבה של שמחה זו? אמר לה: זקנים  כמונו נולד להם בן בזקנותם - ולא ישמחו? הלכה וקנתה את המאכל. בזמן הסעודה אמר לה: את יודעת כשהייתי בן שלוש שנים הכרתי את בוראי, ונער זה גדל ולא קיבל חינוך. ויש מקום אחד ששם מחנכים את התינוקות ואקח אותו לשם, אמרה לו קחנו לשלום , השכים אברהם בבקר ואמר: שמא שרה תתחרט על תשובתה  ותסרב לקיים את דבריה, לכן אקום מוקדם בעודה ישנה-ועוד הייתי מעוניין שלא יראו אותנו בני אדם.[מדרש תנחומא]

ה"נתיבות שלום" מבאר:[על פי  ב"ר , נ"ה, ו']

העמידה בניסיון היא כמו נס { תורן } של ספינה שהכול רואים  אותו מרחוק - היות והוא גבוה מאד, כמו שנאמר בתהלים:

"נָ֘תַ֤תָּה לִּֽירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס" [תהלים ס', ו'] הניסיונות שה' מביא ליראיו הם מתנה מן השמים - כי על ידי כך היהודי מתגדל ומתרומם ומתעלה בדומה לנס  בראש הספינה וכך הניסיונות מגבירים את היהודי לדרגות עילאיות ולדרגה הגבוהה מסוגל להגיע היהודי רק על ידי הניסיונות.

לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי גם בימינו - תקופה של מלחמה רב זירתית , נלמד  מאברהם אבינו - לעמוד בניסיונות הקשים בתקופה זו במיוחד - על ידי שנתחזק באהבת חינם ובאחדות העם -  נתחבר לתורה הקדושה , נרבה במצוות וחסדים ובאופן  זה נקיים את השליחות של עם ישראל – להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש  וכך נוכל להאיר – ולשמש אור לגויים.

יפים וחשובים דברי המשנה במסכת אבות:

"עֲשָׂרָה נִיסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, ְעָמַד בְּכֻולָּם;

לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִיבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם"

 [מסכת אבות ה' ]

 


 [מסכת אבות ה', ג']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 15 בנובמבר 2023

פרשת תולדות - הסיבה לרעב בארץ- הליכת יצחק לגרר/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תולדות -  הסיבה לרעב בארץ- הליכת יצחק לגרר.

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ רבקה  ויצחק  מתפללים באהל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ רבקה הולכת לדרוש את ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד: ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ יצחק ורבקה הולכים לגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד  ציד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/  עבדי יצחק ובשורת גילוי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ רבקה ויצחק בגרר ואנשי המקום/ ציירה: אהובה קליין(c)



יורי תנ"ך/ הפלישתים סותמים את הבארות/ ציירה: אהובה קליין (c)




"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד: ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה

 ויקנאו

 אותו פלישתים"


[בראשית כ"ו, י"ג]




ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

הכתוב מתאר את הליכת יצחק לגרר בעקבות הרעב בארץ: "וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם; וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ- פְּלִישְׁתִּים, גְּרָרָה.  וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה:  שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ:  כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת –כָּל -הָאֲרָצֹות הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל- הָאֲרָצֹות הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֺתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.  וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, בִּגְרָר. וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא:  .......וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק, וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא, וְאֵיךְ אָמַרְתָּ, אֲחֹתִי הִוא; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יִצְחָק, כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-אָמוּת עָלֶיהָ". [בראשית פרק כ"ו ,א'-י']

השאלות הן:

א] מדוע  נאלץ יצחק  לעזוב  את הארץ  וללכת דווקא לגרר?

ב] מדוע אלוקים אוסר על יצחק  לרדת למצרים?

תשובות.

יצחק הולך לגרר.

הכתוב מציין את הסיבה – מדוע נאלץ יצחק לעזוב את הארץ: " וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם"

בעל הטורים מביא הסבר מאד מעניין   לסיבת הרעב בארץ באותה תקופה ,הוא מציין: כי קיים קשר  לפסוק הקודם הנאמר בו: "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה"[להלן  כ"ה, ל"ד]

הביזה הזאת של עשיו מזכירה לנו גם את המן הרשע: "בוזה בן בוזה - זה המן הרשע שיצא מעשיו [אסתר רבה ז', י]

יש כאן קשר בין המילים - "וַיְהִי רָעָב" לבין המילים:" וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה"

על כך אמר שלמה המלך: בְּבוֹא-רָשָׁע, בָּא גַם-בּוּז [משלי י"ח, ג']

" בְּבוֹא-רָשָׁע"- זה עשיו שנאמר:

"כִּי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ, וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת--כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס; וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה.." [מלאכי א', ד'] בא גם בוז- לפי שבא בזיונו עמו -ועם קלון –חרפה. שנתלווה לו קלונו של רעב ואין חרפה- אלא רעב.

כמו שאומר הנביא יחזקאל: ," אֲשֶׁר לֹא תִיקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב—בַּגּוֹיִם".

מכאן ניתן להבין, מדוע היה אז רעב בארץ - הביזיון של עשיו כלפי הבכורה - גרם לכך!

הרב אביגדור הלוי נבנצל מרחיב  בביזיון זה: גם לאחר שעשיו שבע והשקיט את רעבונו הוא חש בפנימיותו כי "סידר" את יעקב שנתן דבר שאינו שווה פרוטה, וקיבל  נזיד עדשים שבכל זאת שווה  משהו. הוא הרגיש כי עלה בידו לעשות עסק טוב מאד.

"התחיל מקהיל.. ואמר להם: יודעים אתם מה עשיתי לזה - אכלתי עדשיו ושתיתי יינו, ושיחקתי בו ומכרתי לו הבכורה" [מדה"ג, שם וע"ע בר"ר ס"ג, י"ד] אחרת היה יכול  לערער בבית דינם של שם ועבר ולטעון שהיה אנוס, שהיה רעב עד כדי סכנת חיים ,אך לא כן. הוא היה בטוח בעצמו שעשה את עסקת חייו.

הרב שמשון רפאל הירש סבור: " מאז הובטחה הארץ לאברהם לנחלת עולם, הרעב חזר  מידי פעם בפעם, אך ארץ ישראל  נועדה להיות מבורכת כארץ זבת חלב ודבש והסיבה לכך: לפי  שתנובתה של ארץ ישראל אינה תלויה בעמל האדם וברכת  הטבע בלבד ,אלא ברמה  הרוחנית  והמוסרית של יושביה- ואילו כאשר סרים מן הדרך התורנית – הארץ עשויה להקיא את יושביה- כפי שנאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת- חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי....... וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם" [ויקרא. י"ח, כ"ו – כ"ט]

וכמו שעם ישראל הוא עם קשה עורף מטבעו , רק בעזרת קבלת התורה- הפך לעם ה'- באופן זה גם הארץ הייתה קשה ולא פורייה מטבעה ונתונה לרעב ורק באמצעות עוצמת התורה נעשתה לארץ מבורכת  בשפע ברכות.

ההוכחה היא: הר גריזים והר עיבל, הר גריזים הר הברכה –פורח והר עיבל - שומם. ולכן על הר עיבל השומם עליו נבנה מזבח התורה. כי בכוח התורה ניתן להפוך את הר עיבל  - שהוא הר הקללה - למקור ברכה כדוגמת הר גריזים.

מכאן שהארץ והעם קשורים בקשר הדוק ואף אחד מהם אינו יכול לפרוח בלי השני !

על יצחק חל איסור לצאת מחוץ לגבולות ישראל.

רבינו בחיי מפרש: כי יצחק רצה ללכת בדרך אבותיו ולרדת מצרימה : אלא הכתוב מציין: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה":  לכן הלך לגרר. בעצם הלך אל אבימלך מלך פלישתים - גררה - רומז לגלות- כי גלה ממקומו בעל כורחו והלך אל ארץ  פלישתים שהיא ארץ מגורי אביו והדבר רומז לגלות בבל שהוא מקום מגורי אבותינו שהיו באור כשדים.

רש"י מסביר: כי ה' הזהיר את יצחק מאחר והייתה כוונתו לרדת מצרימה בעקבות הרעב - כפי שירד אביו ,אברהם, בימי הרעב, לכן אמר לו ה' שלא ירד לשם - לפי שהוא נחשב לעולה - תמימה [משעת העקדה] ולכן אסור שירד מחוץ  לגבולות הארץ. כשם שקורבן עולה היוצא מחוץ לעזרה נפסל ואסור להקריבו. באופן זה אסור ליצחק לצאת אל מחוץ לארץ ישראל.[ב"ר]

אלוקים מבטיח ליצחק שאם יישאר בארץ הוא יבורך - וזרעו: ".....אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה:  שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ:  כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל- הָאֲרָצֹות הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה,

אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ...."

ויהיה כל אדם מבורך ואומר לבנו:' יהא זרעך כזרעו של יצחק' והכתוב הזה מלמד על כל המקרא:

"......, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה". [בראשית  מ"ח ,כ']

הקב"ה מציין לשבח את אברהם - אבי יצחק: כי תמיד שמע בקול ה' ועמד בעשרה ניסיונות. ובנוסף קיים אברהם את הגזרות שגזרו חכמים בדורות הבאים להרחקה ושמירה על האזהרות שבתורה.

אשר לגרר המקראית - ארץ גרר נמצאה בדרך למצרים, בין קדש (הקדמונים מזהים את קדש עם פטרה, אך כיום החוקרים סבורים שקדש היא עין - קדיראת, כלומר קדש ברנע) ובין שור (כיום מזהים את שור עם שרידי הביצורים שבגבול המצרי), וגובלת בצפון – בתחום באר שבע ועזה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: הרעב ששרר בארץ בתקופת יצחק כנראה נבע מהביזיון שנקט עשיו כלפי הבכורה.

ניתן להסיק: כי החיבור לתורה וקיום המצוות- הם תנאי לשמירה על ארץ ישראל ועם ישראל כדברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ  הַלְלוּ-יָהּ." אמן ואמן.

[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]


ציורי תנ"ך/ יצחק ורבקה בדרך לגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)





*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר