פרשת בחוקותיי- השגת כוח
הרתעה-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
היצירות שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ אם בחוקותי תלכו.."/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "וישבתם לבטח בארצכם.."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/"ונתנה הארץ יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הברכות שורות על פרי ארצנו/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ונתנה הארץ פריה .."/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם"/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין(c)
" וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם"; [ויקרא כ"ו, י"א]
ציורי תנ"ך/ "וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם.."/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/
מעשר בקר וצאן-"כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש לה' "/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ברכת השלום- "וגר זאב עם כבש"
פרשה זו- היא הפרשה
האחרונה בחומש ויקרא ,
והיא פותחת במילים:
"אִם-בְּחֻקֹּתַי,
תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם;
וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר,
וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם
לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין
מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר
בְּאַרְצְכֶם.."
[ויקרא
כ"ו, ג-ז]
השאלות הן:
א] בזכות מה נזכה למטר?
ב] מהן הדרכים להשגת
השלום וכוח הרתעה?
תשובות.
"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם"
מעשה שהיה:
בימיו של רבי תנחומא הייתה עצירת גשמים לכן היה צורך לפתוח בתענית, באו ישראל לפניו ובקשו
ממנו: "רבי, גזור תענית" מיד גזר עליהם תענית -במשך שלושה ימים ראשונים-
לא ירדו כלל גשמים, מה עשה הרבי? נכנס לבית הכנסת ונשא דרשה בפני הציבור וביקש
מהם: אתם תתמלאו רחמים- איש על רעהו וכך הקב"ה יתמלא רחמים עליכם.
מיד התחילו לחלק צדקה לעניים, אך שמו לב שיהודי
אחד נותן כספו לגרושתו, מיד באו אנשים אלה
להתלונן בפני הרבי ואמרו לו: יש כאן אדם שעושה מעשה עבירה בכך שנותן מעות לגרושתו,
התחיל חוקר אותם ושואל: מה ראיתם? ענו לו: ראינו אדם פלוני נותן ממון לגרושתו.
ביקש מהם להביא את האיש לפניו וכשהגיע אליו, שאל אותו: מפני מה אתה מעניק מעות
לגרושתך? ענה האיש לרבי:
כשראיתי שגרושתי נמצאת בעניות כה גדולה- התמלאה
ליבי ברחמים עליה ועל כן תרמתי לה ממון. מיד נשא לשמים הרב את עיניו ופנה אל ה'
בתפילה: אלוקים ,תראה אדם שאינו חייב לפרנס את האישה לאחר גירושיה וראה בצרתה ומתוך רחמים נתן לה מעות- אז אתה הקב"ה שנאמר עליך: "רַחּם וְחַנּוּן יְהוָה; אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חָסֶד". [תהלים ק"ג, ח]- האם לא תתמלא רחמים עלינו? הרי אנחנו בניך –
בני אברהם יצחק ויעקב ,כל שכן תתמלא עלינו רחמים! מיד התחילו לרדת גשמים ובכך באה
רווחה לעולם.
[מתוך פרפראות לתורה].
מכאן אנו מסיקים: אם
בקרבנו ישנם רחמים איש על רעהו- ממילא
קיימת מידה כנגד מידה מצד בורא עולם אשר מרעיף עלינו מרחמיו.
הגר"א [הגאון הרבינו אליהו מווילנא] מצטט:
"מזכירין גבורות
גשמים בתחיית המתים"[הכוונה בתפילת- שמונה עשרה] [משנה ברכות ל"ג, א]
ואמרו בגמרא [תענית ב, א] "לפי שאין יורדין בגבורה לכן נקראו גבורה.
נשאלת השאלה: מדוע השתמשו במילה
"גבורה" לגבי הגשמים ,דווקא- יותר משאר הלשונות שבהם נברא העולם? שהרי
לגבי שאר פעולות הבריאה נאמר: "בעשרה דברים נברא העולם"? [מסכת חגיגה
י"ב, א', ובמסכת אבות ה', א] כנראה
קיים הבדל בין המילה: "גבורה" לבין המילה- "גדולה"
וההבדל הוא:
"גדולה"- זה משהו תמידי, שחוזר על עצמו כל פעם מחדש-דוגמת השמש- שעולה
במזרח ושוקעת במערב- יום, יום. אנשים רואים את זה כמשהו רגיל ואין רואים בזה גבורת
ה'.
מנגד המילה:
"גבורה" זה משהו שמתרחש לפרקים - שבכך מבחינים בגבורת אלוקים,
דוגמא: כאשר במצב של
עצירת גשמים , מופיע הצדיק ומתפלל לירידת הגשמים- ואז כתוצאה מתפילתו – לפתע
יורדים גשמים, אבל יש גם מצב שהגשמים, למרות זאת לא ירדו כלל.
לכן נקראו: "גבורת
גשמים"- וקבעוהו ב"תחיית המתים".[קטע בתוך תפילת שמונה עשרה]
וכן לגבי-"רופא
חולים וסומך נופלים"
"וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"
מתברר
שהשגת כל הברכות- כגון: הגשמים, שלום וכו' תלוי בהיותנו הולכים בדרך המצוות ועשייתן.
על כך כמה דעות של פרשנים:
על
פי תורת כוהנים לא
די לשמור את המצוות ,אלא עלינו להיות עמלים בתורה.
במסכת
אבות
נאמר: "בתורה אתה עמל"- אדם חייב לשאוף כי כל עמלו במהלך חייו יתנהלו
על פי התורה הקדושה.
רבי
משה אליקים מקוז'ניץ סובר : אין הכוונה רק ללמוד תורה,
אלא לנהל את כל החיים ברוח התורה, לדוגמא: אדם העוסק במסחר, נזהר מלהונות בני אדם-
גם בדרך זו עמל בתורה- כי מקיים את המצוות בפועל.
דוד המלך אומר:
"לוּ--עַמִּי,
שֹׁמֵעַ לִי; יִשְׂרָאֵל, בִּדְרָכַי
יְהַלֵּכוּ. כִּמְעַט, אוֹיְבֵיהֶם
אַכְנִיעַ; וְעַל צָרֵיהֶם, אָשִׁיב
יָדִי".[תהלים פ"א, י"ד]
וישעיהו הנביא אומר:
"לוּא
הִקְשַׁבְתָּ, לְמִצְוֺתָי; וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ,.."
[ישעיהו מ"ח, י"ח]כמו כן נאמר:
"מִי
ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי
כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם".[דברים ה', כ"ה]
ה"כלי
יקר"
מפרש: כי על ידי שמירת מצוות לא תעשה- התוצאה תהיה- שלום, כפי שאומרים חז"ל [
בדברים רבה ד, ד] "שמור נרי שבידך ואני אשמור נרך שבידי" יש כאן מעין
מידה כנגד מידה-אם תקפיד להימנע מעשיית
דברים מזיקים לך- גם אני אשמור עליך מפני כל מיני דברים מזיקים.
התוצאה
תהיה: "יהי שלום בחילך"
רבינו
בחיי
בדבריו: מדגיש את השפעת לומדי התורה כפי שנאמר על ידי חז"ל: "תלמידי
חכמים מרבים שלום בעולם"[מסכת ברכות].רעיון זה נמצא גם בפסוק הבא:
"וכל בנייך לימודי ה' שלום בניך"[ישעיהו נ"ד]
החתם
סופר אומר:
כי כל הרעיון של שלום בארץ- הוא במובן שאדם מסתפק במה שיש לו והוא מאושר ואין
הכוונה לאחד שיש לו מאה יחפוץ במאתיים..
"בעל
הפלאה"- מפרש רעיון דומה: האנשים יהיו
מרוצים במה שיש ברשותם וזוהי מתנה מיוחדת מאת ה', הם יגיעו לשלוות
נפשית אמיתית.
לפי
דברי ר' שמעון :
השלום הוא גם השלום המובטח: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ.."
[ישעיהו
י"א, ו]
על
פי דעת מקרא: הזאב יגור במחיצה אחת עם הכבש ולא
יזיק לה, אומנם הדברים נאמרים בלשון יחיד, אבל הכוונה שהזאבים יגורו עם הכבשים.
מכאן
- שהשלום שורה גם על החיות והבהמות.
ובתהלים
נאמר: "שאלו שלום ירושלים"- הקב"ה נתן את השלום לירושלים. ברגע
שהשלום ישרור על עיר הקודש, בוודאי יתפשט
על כל שטחי ישראל.
רעיון
נוסף: הקב"ה מבשר לירושלים שיהיו
נגאלים בעזרת השלום, כנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע
ישועה"[ישעיהו נ"ב, ז]
בעל
הטורים מסביר
את משמעות המילים:"ווְנָתַתִּי
שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" –"שלום"- אותיות של ה' – כי שמו של הקב"ה – הוא: ה"שלום".
ועל המילים:
ו"ְהִשְׁבַּתִּי
חַיָּה רָעָה": בגימטריא אלו הם ארבע מלכויות: בבל, מדי ,יון, אדום.
מצאנו שהמלכויות משולות לחיות כפי שנאמר: "וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה
לְכָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה.." [יחזקאל
ל"ד, ח']
רש"ר מסביר: כי
מדובר בשלום בתוך הארץ כתוצאה משביעות
רצון בין איש לרעהו -הדבר מאפשר
לפרוח עם קיום התורה והמצוות - הגורם
לאור וברכת ה' על כלל ישראל.
ולשלום החברתי בתוך
הארץ יתווסף שלום מדיני שמשמעותו: זוועות מלחמה שיתרחשו מחוץ לגבולות ישראל- לא
תפגענה בעם ישראל.
לסיכום, לאור האמור לעיל, בעקבות קיום המצוות ,הלכה
למעשה- יחולו כל הברכות המוזכרות בפרשה זו באופן
שיעורר השתאות בכל העמים-כדברי הרמב"ן.
ובאופן זה יסיקו עמי הארצות:
"וְרָאוּ
כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ" [דברים כ"ח, י]
כלומר- עם ישראל
ירכוש באופן זה את כוח ההרתעה- כלפי האויבים.
ההפטרה :
[ירמיהו ט"ז- י"ז]:
הנה קטע מתוך ההפטרה:
"יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי, וּמְנוּסִי--בְּיוֹם צָרָה; אֵלֶיךָ, גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי-אָרֶץ, וְיֹאמְרוּ אַךְ-שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, הֶבֶל וְאֵין-בָּם מוֹעִיל. הֲיַעֲשֶׂה-לּוֹ אָדָם, אֱלֹהִים; וְהֵמָּה, לֹא אֱלֹהִים. לָכֵן, הִנְנִי מוֹדִיעָם, בַּפַּעַם הַזֹּאת, אוֹדִיעֵם אֶת-יָדִי וְאֶת-גְּבוּרָתִי; וְיָדְעוּ, כִּי-שְׁמִי יְהוָה. ..."
