פרשת
בשלח - מאין
כי סופם של אויבי ישראל להישמד?
מאת: אהובה קליין.
ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' /ציירה: אהובה קליין (Cׁ)
ציורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו בקריעת ים סוף/
ציירה: אהובה קליין
ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹות /ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דבורה וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשת בשלח מתארת את
כל הנסים שקרו לעם ישראל מהרגע שיצאו
ממצרים כפי שנאמר בראשיתה.
"וַיְהִי,
בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים,
כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים,
פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב
אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל,
מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת
יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ
הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם,
וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם".[ שמות: י"ג, י"ז- כ']
השבת בה קוראים את
פרשת בשלח- נקראת בשם : "שבת שירה" –על שם שירת הים ששרו בני
ישראל כשחצו את ים סוף בנסי נסים.
הקורא את הפרשה והן
את ההפטרה- פשוט נדהם מהתוכן אשר כה משקף את התקופה העכשווית שלנו- הן את האירועים
המתרחשים סמוך ל"שבת שירה" והן
המסרים העכשוויים המלמדים את דרך המנהיגים
והעם שלנו :
כיצד להבין את האויבים סביבנו - את כוונתם ומה נדרש
בזמן זה ממש מתוך העם שלנו ומהמנהיגות?
השאלות
הן
א] כיצד משמש משה
דוגמא אישית לעם ישראל?
ב] מה הרתיע את האויבים אז - ועשוי להרתיע גם היום?
תשובות.
משה משמש
דוגמא אישית לעם ישראל
התורה מציינת כי משה
לקח אתו את עצמות יוסף למטרת קבורה בישראל!
"וַיִּקַּח
מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי
הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים
אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם".
על
פי הגמרא נאמר: "תנו
רבנן: בוא וראה כמה חביבים מצוות על משה
רבינו.
שכל ישראל התעסקו בביזה ,והוא נתעסק במצוות, שנאמר:
"חכם לב ייקח מצוות" [סוטה י"ג, ע"א]
בזמן
שהמצרים טבעו בים סוף וגופותיהם הועלו אל
היבשה ועם ישראל היו מנצלים את ההזדמנות הנדירה להרוויח הון בביזת המצרים, משה לא
התפתה ללכת אחר הכסף והזהב- אלא היה משקיע את זמנו במצוות כבוד המת ומטפל בעצמות יוסף - לפי
שהתורה והמצוות יקרים מפז ופנינים כדברי דוד המלך:
"מִשְׁפְּטֵי
־ יְהוָה אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים--מִזָּהָב, וּמִפַּז רָב; וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְנֹפֶת צוּפִים"[תהלים י"ט, י'- י"א]
הנה
גם בימים אלה - ההנהגה שלנו המחוברת לתנ"ך מיישמת את השבת עצמותיו של החייל האחרון שהיה באדמות עזה : גיבור ישראל
האחרון : רן גואילי הי"ד! שהובא לקבר ישראל.
כמה
סמלי הדבר ממש בימים אלה!
מדהים
במיוחד לקבל את השבת הקרובה - "שבת שירה" המשקפת את הרגשות של עם ישראל גם בימים אלה ממש
-התרוממות הרוח - כי כל השבויים והחללים הושבו לאדמת המולדת.
מעניין
כי פרשת בשלח כוללת נושאים רבים: כגון:
הנסים שנעשו לעם ישראל: קריעת ים סוף, במדבר, ירידת המן , עמוד הענן ביום ועמוד
האש בלילות...... ובכל זאת, הדגש על השירה שבה הביעו כולם את האמונה
העוצמתית בה' ובמשה עבדו! שהתעוררה בתוכם
בראותם את כל הנסים שה' עשה להם כנאמר:
"וַיַּרְא
יִשְׂרָאֵל אֶת־ הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם,
וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ".
[שמות י"ד, ט"ו]
הרתעת האויבים בזמן שעם ישראל
נושע.
נאמר
בשירת הים: "שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן;
חִיל אָחַז, יֹשְׁבֵי
פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי אֱדוֹם--
אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד;
נָמֹגוּ, כֹּל יֹשְׁבֵי
כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד,
בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן:
עַד- יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה, עַד יַעֲבֹר
עַם זוּ קָנִיתָ".
אגדת
חז"ל מתארת:
נס קריעת ים סוף וטביעת המצרים בתוכו הגיע
לאוזני העמים בכל העולם, רבים מהם כעסו מאד שהוכחה אפסות האלוהים שהאמינו בו -דווקא - על ידי אלוקי ישראל בהטביעו את המצרים
שכול הפסלים שלהם לא הצליחו להושיעם, קינאו עמי העולם בעם ישראל שהפכו מעבדים
מדוכאים - לגיבורים משוחררים ההולכים בארץ חדשה שתהיה שלהם ובידיהם כל אוצרות המצרים,
ארץ
מצרים נהרסה. העמים שנתנו עד אותה תקופה
מיסים למצרים הפסיקו לשלם להם את המס - מכיוון
שמלכות מצרים לא משלה עוד בשום עם, להפך, הם
עצמם נהרגו במכות מצרים, טבעו בים סוף
והמעט שנשאר נותר ללא רכוש!
הפלישתים
ששכנו בקרבת ארץ ישראל ושמעו על כוונת עם ישראל לעבור דרך ארצם,- פחדו מאד שינקמו בהם על שהרגו לפני שנים את בני
שבט אפרים שיצאו ממצרים לפני שהגיע זמן הגאולה.
מלכי
מואב - פחדו שבני ישראל ינקמו בהם בגלל המריבה שהייתה לפני שנים רבות בין רועי
אברהם לבין רועי לוט - אבי המואבים.
מלכי
כנען - פחדו מאד מכיוון שידעו שארצם
הובטחה לבני ישראל, ואם אלוקי ישראל מבטיח להם את ארץ כנען לא יוכל שום כוח שבעולם
לעצור בעדו מלקיים את הבטחתו!
מכאן
שכל העמים פחדו מבני ישראל –לפי שה' אלוקיהם שומר עליהם ומסייע להם תמיד.
מסקנה:
נלמד שסופם של כל האויבים שיציקו לעם ישראל בעתיד -להישמד מן העולם כמו שהושמדו המצרים.
מתברר,
כי מקור הכוח של עם ישראל להשגת ההרתעה, הניצחון והגאולה הוא – דווקא: רמת החיבור
לתורה ,קיום המצוות והאמונה. התורה מתארת מצב שעם ישראל מגיעים למרה - והמים
שם מרים ואין הם יכולים לשתות - כפי שנאמר:
"וַיָּבֹאוּ
מָרָתָה--וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי מָרִים הֵם; עַל־כֵּן
קָרָא שְׁמָהּ, מָרָה. וַיִּלֹּנוּ הָעָם
עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה נִּשְׁתֶּה. וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה
עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק
וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ". [שמות ט"ו, כ"ג-
כ"ו]
רש"ר
מסביר: כי
כאן במקרה שהמים נעשו מרים עם ישראל קיבלו מה' תזכורת : כי כל חיי עם ישראל ינוצלו לעבודת ה', היינו - לקיום חוקים
ומצוות וזאת הייתה הקדמה לתורת ה'
שעליהם ללמדה במדבר. ואז משה הצטווה לזרוק
גזע עץ למים שהיו מרים במשך שלושה ימים וכתוצאה
מכך המים הומתקו..
כאן
עם ישראל למדו כי על ידי קיום המצוות – יומתקו להם החיים.
יהוו
רפואה לכל תחלואי הגוף והחברה.
על
פי רש"י שם
ה' נתן מקצת פרשיות התורה לישראל: שבת, פרה אדומה ודינים.
ה"נתיבות
שלום"
מסביר: כי המים מרמזים על התורה עבודת ה' ותפילה - והנה מה שקרה לאחר שהם היו בשיא
האמונה בה' והיה נדמה שכח הבחירה נלקח מהם.
יצר
הרע התגבר עליהם - ולפתע הרגישו מרירות בתורה ועבודה ובכל דבר שבקדושה - דבר
המהווה ניסיון קשה אצל יהודי - כאשר נלקח ממנו הטעם ואינו מרגיש תענוג ומתיקות
בעבודת ה'!
לעניות
דעתי. העץ שמשה הצטווה להשליך אל המים – מרמז כי רק התורה תשמש לנו הכוח המחזק ומגן על עם ישראל לאורך כל
הדורות.
כדברי
שלמה המלך האומר: "עֵץ
חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר."
[משלי ג' י"ח]
מצודת
דוד
מסביר: "למחזיקים
בה" –לאוחזים בה היא להם לעץ חיים, כי בעבורה ישיג היהודי את החיים!
לסיכום, לאור האמור לעיל, אני לומדים כי על ידי חיבור עם
ישראל לתורה הקדושה וקיום המצוות- הדבר מעניק לנו כוח רוחני עוצמתי ומשפיע על כוח ההרתעה של עם ישראל- בנוסף לכוח הגשמי
- של צבא העם, הגורם שהאויבים יפחדו, ומנגד כאשר חלה הדרדרות רוחנית חלילה – כוח
ההרתעה נחלש והאויב מרים ראש - דוגמת עמלק המופיע בסוף הפרשה - ה' מבטיח:
"וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל ־ מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי
יְהוֹשֻׁעַ: כִּי ־מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר
עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" [להלן י"ז, י"ד]
מההפטרה
מסר משירת דבורה הנביאה והשופטת:
כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ,
יְהוָה, וְאֹהֲבָיו, כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ
בִּגְבֻרָתוֹ;
[שופטים
ה', ל"א].
