פרשת שמות – מהו הנס הפלאי בלידת משה?
מאת: אהובה קליין.
היצירות שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך / הכניסה למצרים- יעקב וכל פמלייתו מגיעים למצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר
וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד" [שמות ב, ג]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c)
ציורי תנ"ך/ המיילדות העבריות בפעולת הצלת התינוקות/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המיילדות לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בת פרעה ונערותיה מגלות את משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה הקטן נמסר לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה וציפרה ובניהם- בדרך למצרים / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים- כלי כסף וזהב טרם צאתם ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשת שמות- היא הפרשה
הראשונה בחומש שמות המתארת לנו את לידתו של משה רבינו- מושיעם של ישראל:
השאלות הן :
א] מי הייתה משפחתו של משה?
ב] מהו הנס בלידת משה?
התשובות :
משפחתו של
משה:
האגדה מספרת:
"איש לוי היה בארץ מצרים ושמו עמרם בן קהת בן לוי בן יעקב, ויקח האיש את
יוכבד דודתו לו לאישה, ותהר יוכבד ותלד בת ותקרא שמה: מרים לאמור: ממררים במצרים
את חיי בני ישראל, ותהר עוד ותלד בן ותקרא שמו אהרון, ויהי מקץ שלוש שנים ותהר
יוכבד בפעם השלישית ורוח ה' הייתה על מרים ותתנבא בתוך הבית לאמור: בן ייוולד לאבי
ולאימי והוא יושיע את ישראל מיד מצרים ובשנים עשר חודש, הוא חודש אדר, בשבעה ימים
בו מלאו ימי יוכבד ללדת ותלד בן".
דעת
מקרא
מסביר את מהות השם: יוכבד- מורכב מלשון חצי ההוי"ה וכבוד, אשתו של לוי – בן
יעקב - ילדה אותה במצרים בכך השלימה מניין
שבעים שעד אז היו רק שישים ותשע.
על
פי חז"ל :
נולדה יוכבד בין החומות [מסכת סוטה י"ב, ע"א] ויתכן ששאר בני יעקב,
חוץ מיוסף לא הולידו אחר ירידתם למצרים ,פרטים
נוספים על יוכבד מתוארים כאן בפרשתנו:
רבינו
בחיי מסביר: כי
מהמילים: "ויקח את בת לוי" ניתן ללמוד : כי עמרם בעלה של יוכבד פירש
ממנה- משום הגזירה:
"וַיְצַו
פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:
כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת,
תְּחַיּוּן"
[שמות א. כ"ב]
ועל
כך דרשו רז"ל" :שיוכבד הייתה בת מאה ושלושים שנה כאשר ילדה את משה במצרים ונהיו לה סממנים של אישה צעירה.
על פי רש"י:
"וילך איש מבית
לוי- להיכן הלך?
אמר רבי יהודה: בר
זבינא: שהלך בעצת בתו –מרים.
תנא: עמרם גדול הדור
היה והיו כולם נשמעים לדבריו, כיון שגזר פרעה הרשע: "כל הילוד- היאורה תשליכוהו" אמר:
לשווא אנו עמלין, עמד וגירש את אשתו, עמדו כולם וגירשו את נשותיהם, אמרה לו ביתו
[מרים]: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה...
עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולם והחזירו את נשותיהם: "וייקח- "ויחזיר..
אמר ר' יהודה מר
זבינא: שעשה לה מעשה
ליקוחין"- הכוונה שהחזיר אליו
את יוכבד שנחשבה לגרושתו.
בזוהר הקדוש הסבירו את המילה: "בַּת- לֵוִי". "בַּת"- - מכאן שבת קול יצאה מן השמים והורתה לעמרם לשוב ולקחת את
יוכבד לאישה - כפי שהציעה מרים- אחות משה.
עמרם היה בנו של קהת
ונכדו של לוי.
בעל הטורים מתייחס למילים: "וַיֵּלֶךְ אִישׁ, מִבֵּית לֵוִי" ומסביר: גם במגילת רות נאמר: "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי
מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו" [רות, א, א] על ידי אותה הליכה – בא גואל ראשון ועל ידי אותה
הליכה יבוא הגואל האחרון שהוא- משיח בן דוד.
על
פי מדרש גדול:
משמעות השם יוכבד הוא: פניה היו דומים לזיו
הכבוד.
אברבנאל סבור : כי יוכבד ובעלה עמרם שהיו
משבט לוי- נחשבו בעלי
מזג שווה שהוא תכלית ההצלחה בנישואין.
על
פי מדרש רבה:
"ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חוכמה, מהו שכר היראה?- תורה. שלפי שיראה
יוכבד מפני הקב"ה, העמיד ממנה- משה שכתוב בו: כי טוב הוא, ונתנה התורה
על ידו.."[שם, כ]
שוחר
טוב
מפרש: "חכמות נשים בנתה ביתה"[משלי]- זו יוכבד לפי שזכתה להעמיד שלושה
מנהיגים צדיקים: משה, אהרון ומרים.
בזכות
משה – היה מזון מן השמים לעם ישראל-המן.
בזכות
אהרון - בני ישראל חסו בצל ענני הכבוד.
בזכות
מרים - זכו לבאר מים במדבר. שלושתם היו נביאים.
נס לידת
משה.
האגדה מספרת: "ורוח ה' הייתה על מרים ותתנבא בתוך הבית לאמור: בן יוולד לאבי ולאמי והוא יושיע את ישראל מיד
מצרים, ובשנים עשר חודש, הוא חודש אדר בשבעה ימים בו מלאו ימי יוכבד ללדת בן, ובהיוולדו
וימלא הבית אורה גדולה ונעימה באור השמש, וישתאו הוריו מאד וישתוממו: ויביטו החוצה
ויראו והנה כלו העננים הכבדים המכסים את השמים וילכו, והאור היוצא מן הבית
ממלא את כל העולם מן הקצה עד הקצה, אז ידעו כי לא נולד עוד כילד הזה מיום ברוא ה'
שמים וארץ, וייגש עמרם אל מרים ביתו וישק לה ויאמר: אשרייך ביתי כי בא דברך, ויקר הילד להם עד מאד ותצפינהו אמו
שלשה ירחים.
שוטנשטין מבהיר: את המילים: "כִּי-טוֹב" בשני פירושים:
א] כשנולד משה התמלא
כל הבית באור [דברי רש"י מסכת סוטה י"ב] רעיון זה נלמד מן הנאמר בתורה: "וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים
אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב.." [בראשית א, ד]
כמו שנאמר על האור: "כִּי־ט֑וֹב.." כך גם מילים אלה- המופיעות בפסוק כאן, מורות על ריבוי האור בזמן לידת
משה.
ב] המילים :"כִּי־
ט֑וֹב.." מלמדות אותנו: כי
משה נולד מהול ,לפי שהעורלה באדם הוא מצד היצר הרע הדבק באדם מטבע יצירתו, ולהפך,
כאשר העורלה מוסרת מהאדם הוא נקרא: "טוב" [מהרש"א] מסיבה זו נהוג
להגיד בברית מילה:
"הוֹדוּ
לַיהוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".[תהלים קל"ו, א']
כי המילה קרויה: "טוֹב"
האגדה מספרת: כי
בחודש השלישי- הוא חודש סיון[לפי התורה] בשישה ימים בו, לא הייתה יכולה עוד, יוכבד –להסתיר את משה הקטן בביתה
מהטעם שהיו באים המצרים בכל יום אל בית
עמרם לחפש את הילד שנולד לו, לכן הכניסה יוכבד את משה הקטן לתוך התיבה וציפתה את התיבה בזפת מבחוץ ומבפנים בחימר. היות ולא רצתה שבנה יריח ריח זפת
רע לתוך אפו ואחר כך הניחה את הילד בין קני
הסוף על היאור ומרים - אחותו ,שמרה עליו
מרחוק באותו רגע התייצבו מלאכים בשמים ומתחננים אל ה': אלוקי השמים והארץ: רחם נא
על הילד הזה ואל תאפשר לו למות במים -שהרי אתה ה' אמרת: הנה ימים באים ואתן את
התורה למשה בחודש השלישי-ו' סיון. מיד יצא ציווי מאת: ה' היום הזה היה בוער כתנור,
ומרים אשר עמדה להשגיח על משה הקטן בתיבה, כשכר על מסירות ליבה, אמר ה': יבוא יום
ויחכו לה שש מאות אלף איש והכוהנים לא ימושו מארון
ה' ושבעת ענני הכבוד יהיו במקומם גם בזמן
שבעתיד תהיה מצורעת- ולא יעתיקו את מקומם ,אלא עד אשר תתרפא ויהיה לה כוח ללכת.
הגאון רבינו אליהו
מוילנא מסביר: כי אפילו בת פרעה בהגיעה אל היאור, הבחינה שהשכינה שורה על משה הקטן, כפי שמסופר גם בגמרא: "אמר
רבי יוסי ברבי חנינא שראתה שכינה עמו [מסכת סוטה,, י"ב, ב]ושם פירש רש"י: בת -פרעה ראתה את השכינה עמו.
אך, הגאון רבינו
אליהו מוילנא טוען: כי נאמר על בת פרעה
שפתחה את התיבה -כשהבחינה בה על שפת היאור ככתוב: "וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ"
היה צריך להיות כתוב
:ותרא- והאותיות: "ה.ו' "- הן מיותרות מכאן ההוכחה שבת פרעה ראתה את
השכינה על פני משה הקטן.
לסיכום, לאור האמור לעיל: מתברר: כי משה נולד בנסי נסים,מרגע לידתו הובחן – כי האיר
לסביבתו ,לעם ישראל ,ולעולם כולו ואכן הוא היה מנהיג ראוי לעם ישראל.
ההפטרה:
ישעיהו כ"ז]
קטע מתוך ההפטרה:
" וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ, בִּירוּשָׁלִָם...".
