פרשת
תרומה- מקדש ושכינה ושלמה המלך.
מאמר
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עבדי מלך צור ושלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך וברקע עבדיו נושאים אבני גזית לבניין הבית.
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך /שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
הפרשה פותחת בציווי
ה' להביא תרומה למען הקמת המשכן וכליו:
"וַיְדַבֵּר
יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר
אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחו ּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ
אֶת-תְּרוּמָתִי. וְזֹאת, הַתְּרוּמָה,
אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב
וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת
וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת
תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. שֶׁמֶן,
לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד,
וְלַחֹשֶׁן. וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ;
וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. כְּכֹל, אֲשֶׁר
אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו;
וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"ה, א'-י']
השאלות
הן:
א] מהי מטרת התרומה
ואופן הבאתה?
ב] מה תפקידו של
המשכן?
ג] הקשר להפטרה [מלכים-א,
פרק: ה']?
תשובות.
מטרת הבאת
התרומה.
שאלה זו שואלים גם חז"ל : "מי שנאמר בו לה' הארץ
ומלואה, אשר לו הים והוא עשהו, ואמר: "הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם
וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ."
[דברים י', י"ד] הוא צריך לבשר ודם?
התשובה היא: אלוקים חומד לשרות שכינתו בקרב ישראל - כמו אב האוהב את בניו, המטרה
להקים בתרומה - משכן כבוד וכפרה לישראל.
המלבי"ם
מפרש: אילו היה כתוב: "ויתנו לי תרומה" היו
חושבים כולם כי מוטלת על כל יחיד לנדב למלאכת המשכן , אך רצון הבורא היה : שהמשכן
יוקם אך ורק מתרומות שנידבו מתוך רצון טוב ואמיתי ולא מתוך כפייה – בני
ישראל נצטוו למנות גבאים כדי שייקחו "תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו"
[שמות כ"ה, ב]
על פי שמות רבה: הסבר מעניין על הנאמר:
"וַיְדַבֵּר
יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר
אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחו -לִי תְּרוּמָה:
מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"
אמר להם הקב"ה, כביכול מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי גם אני עמה שנאמר: "וְיִקְחוּ-
לִי תְּרוּמָה":
משל למלך שהייתה לו בת יחידה, בא אחד מבני המלכים ונשאה [ נשא אותה לאישה] ביקש לילך לו אל ארצו וליטול את אשתו עמו, אמר
לו המלך: בתי שנתתי לך יחידית היא לי [בת יחידה לי], לפרוש ממנה - איני יכול, לומר
לך: אל תטלנה"- איני יכול, לפי שהיא אשתך ,אלא זו טובה עשה לי: שכל מקום שאתה
הולך, קיטון [חדר] אחד עשה לי, שאדור אצלכם משום שאיני יכול להניח את בתי".
[הנמשל] כך אמר
הקב"ה לישראל: נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה - איני יכול, ולומר לכם: אל
תטלוה - איני יכול. אלא בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי - שאדור בתוכו עמכם
וזה שנאמר: "וְעָשׂוּ
לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". [שמות רבה, ל"ג, א']
רש"י מתייחס למילים :נאמר "וְיִקְחו ּ- לי תְּרוּמָה": בניין
המשכן והמקדש מטרתו להיות לשם שמים בלבד
מהסיבה: שהמקדש הוא מקום להשראת השכינה ולא ניתן להשרות שכינה על כלל ישראל
ולהשפיע עליהם קדושה כאשר מעורבות בו - מחשבות זרות.
ילקוט שמעוני על פי
מדרש אבכיר: אומר על: "וְזֹאת הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר
תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף,
וּנְחֹשֶׁת".
"מלמד
שהראה הקב"ה שלוש תרומות: אחד של משכן, אחד של מקדש ראשון,
ואחד של מקדש שני שנאמר: "זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת".
"זהב"-
כנגד המשכן שעשה משה רבינו - שהיה חביב על הקב"ה כזהב.
"וכסף"- זה
מקדש ראשון שבנה שלמה שכתוב בו: אין כסף
נחשב בימי שלמה למאומה"
"ונחושת"- זה מקדש שני שכבר היו חסרים בו חמישה דברים הללו:
ארון, כפורת, כרובים, אש ורוח הקודש.
"אור
החיים" מסביר את המילים: "וְזֹאת, הַתְּרוּמָה" אולי הכוונה שלא יביאו בני ישראל נדבה ממין אחד או משלושה, אלא הם צריכים- מכל המינים
, אין הכוונה שכל אחד יביא את כל הסוגים - אלא תרומה באופן כללי. או ירצה לומר שיקבלו מהמביאים כל י"ג המינים
ואין לזלזל באחד שמביא פשתן ועורות וכו".
תפקידו של
המשכן:
רבי יעקב יוסף מפולונאה מסביר: תרי"ג מצוות שבתורה שניתנו לנו - נחשבות למצוות נצחיות שניתן לקיימן בכל עת
ובכל שעה, יש אפוא, מקום לשאול-איך אפשר
בימינו לקיים את מצוות בית הבחירה על יסוד הכתוב: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ;
וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"?
התשובה לכך: הקדמונים
שלנו, שהיו חכמי אמת, הורו שהאדם אינו אלא "עולם קטן" ולפי זה הכתוב: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ.... ": כל אחד יעשה מקדש בלבו יכין שם מקום להשראת השכינה וכאשר ישכון ה'
בלבו ובנפשו של כל אדם יקוים המשך הכתוב: "וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"
ה"נתיבות שלום" מסביר: חמש פרשיות הוקדשו במיוחד על נושא המשכן, נשאלת השאלה מדוע התורה האריכה
בנושא זה דווקא - בעניין כל כלי המשכן ויש
שהפרטים חזרו ונשנו?
על כלי המשכן התמנו
אומנים מובחרים, דוגמת בצלאל בן אורי- שה' חנן אותו בחכמה, בינה ודעת, מתברר כי על
ידי תורת הנסתר - כל חלקי המשכן מרמזים על
העולמות העליונים וכל חלק וחלק מן המשכן מרמז- על חלק מסוים ממעל . המשכן הוא כעין –ציור של מפה .
הקשר
להפטרה [מלכים-א, ה']
נאמר בהפטרה:
"וַיִּתֵּן
אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל
אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם
וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם......וַיְדַבֵּר עַל
הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר
וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים.
וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי
הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ. וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת
עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ
כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים".
על פי המתואר בהפטרה
זו - מתגלה הקשר העמוק - בין פרשת תרומה -
הסבר מפורט על המשכן ,אומניו וכליו – ובהפטרה
- שלמה המלך ,החכם מכל אדם ,זוכה לבנות את בית המקדש בסיוע חִירָם מֶלֶךְ צוֹר וקשריו
הטובים .
לסיכום, לאור האמור לעיל :הקשר בין המשכן ומקדש שלמה- נתפלל לבורא עולם
ונייחל: שהשלום ישוב אלינו - כבימי שלמה
המלך ובמהרה בע"ה ננצח את האויבים
ונזכה להתגשמות הנבואה:
"כִּימֵי
צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת".[מיכה, ז'. ט"ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)