‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין (c) Biblical paintings Ahuva Klein (c). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין (c) Biblical paintings Ahuva Klein (c). הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 2 ביולי 2025

פרשת: חוקת- משא ומתן עם אויב- אז והיום?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת:  חוקת- משא ומתן עם אויב- אז והיום?

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


"...עבור לפני העם...ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך...והכית  בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם.." [שמות י"ז ה-ו]


ציורי תנ"ך / בני ישראל תובעים מים  ממשה/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נופלים על פניהם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הפרה האדומה/ ציירה: אהובה קליין (C) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נענשים בעבור הכאת הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מגיעים להר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מבכים את מות אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  העם מתלוננים  נגד ה' ומשה בדרך ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך/ מכת הנחשים במדבר/ ציירה: אהובה קליין  (c)





"ויעש משה נחש נחושת ושימהו על--הנס והיה אם-- נשך הנחש את-איש והביט אל-נחש הנחושת וחי"[במדבר כ"א, ט] ציירה: אהובה   (c)


ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מלך אדום מסרב לתת רשות לעבור דרך ארצו/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ זקני גלעד מזמינים את יפתח לשוב  כדי להילחם כנגד בני עמון/ ציור אהובה קליין [הפטרה: ספר שופטים י"א](c)

מתברר כי משא ומתן עם אויב - היה מקובל גם בימים קדומים כפי שאנו קוראים בפרשתנו:

"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, אֶל ־ מֶלֶךְ אֱדוֹם:  כֹּה אָמַר, אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה יָדַעְתָּ, אֵת כָּל ־הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ.  וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים; וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם, וְלַאֲבֹתֵינוּ.  וַנִּצְעַק אֶל ־ יְהוָה, וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ, וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם; וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. נַעְבְּרָה ־ נָּא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר:  דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, עַד אֲשֶׁר ־ נַעֲבֹר, גְּבֻלֶךָ".[במדבר כ', י"ד- י"ח].

תשובת מלך אדום למלאכים והתוצאה:

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי—פֶּן ־ בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי ־ יִשְׂרָאֵל, בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם ־מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין ־ דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.  וַיֹּאמֶר, לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ, בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה.  וַיְמָאֵן אֱדוֹם, נְתֹן אֶת ־ יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר, בִּגְבֻלוֹ; וַיֵּט יִשְׂרָאֵל, מֵעָלָיו". [להלן ,כ', י"ח- כ"א]

ההפטרה:[שופטים פרק: י"א]:"וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל,......"

השאלות  הן:

א] מה הייתה תשובת מלך אדום-כיצד התנהל המשא ומתן?

ב] זקני גלעד מבקשים מיפתח שיצטרף אליהם [בהפטרה] מדוע?

ב] משא ומתן בעבר ובהווה - כיצד?

תשובות.

תשובת מלך אדום  והתנהלות המשא ומתן - בין המלאכים.

מלך אדום עונה באופן נחרץ: "לֹא תַעֲבֹר בִּי—פֶּן־ בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ".

דעת מקרא מתייחס לתשובת: מלך אדום: 

היא חריפה במיוחד , לא  אמר מלך אדום למלאכים: "לא תעבור בארצי" אלא: "לֹא תַעֲבֹר בִּי". במילים אלה ישנה  אזהרה חמורה שהמעבר- מזמין את השימוש של אדום בחרב לקראת עם ישראל!

בני ישראל מתעקשים לשכנעו בכל זאת - באמרם:

"בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם ־מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין ־דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה" [במדבר כ, י"ט] הכוונה : במקום לעבור בדרך מרכזית .עם ישראל מוכן לוותר ולעבור בדרך  צדדית בהרים בלתי  מיושבים, לא יגרמו נזק למשק המים, ההפך הוא הנכון, הם מוכנים  לשלם את  המחיר - במידה ויזדקקו בכל זאת  למעט  מים  וזאת בכסף מלא. על פי השווי שיקבע בזמן מכירתם.

להלן תשובת מלך אדום - הפעם התשובה קצרה עוד יותר:

"לֹא תַעֲבֹר"!, ללמד את עם ישראל : חבל על כל דיבור וליתר הדגשה, אדום יוצא מיד: "וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ, בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה". 

רש"ר מבאר את המילה: "במסילה": זוהי דרך העולה במעלה ההר.

לדעתו: היו שתי דרכים: דרך אחת נוחה יותר – העוברת: "דרך המלך" אשר מימינה ומשמאלה היו שדות כרמים ובארות שנחפרו, תחילה ,משה ביקש באמצעות המלאכים להגיד למלך אדום: שבני ישראל ילכו ב"דרך המלך" לא יעברו דרך השדות והכרמים לא ישתו שם אפילו מי באר. אך כשמלך אדום דוחה את הבקשה, הועלתה הבקשה השנייה שהיא פחות נוחה - לעלות דרך ההר שם היו יכולים למצוא מי נחלים שהיו עומדים לרשות עוברי אורח. בסופו של דבר  נמצא שלא בקשו ממלך אדום - מלבד להתיר להם את המעבר ברגל.

רבינו בחיי מעיר על דברי המלאכים האומרים: "עַד אֲשֶׁר ־נַעֲבֹר, גְּבֻלֶךָ".

המלאכים לא אמרו למלך אדום - "עד אשר נבוא אל הארץ" למרות שזאת הייתה כוונתם - מחשש, פן יאמר מלך אדום: בא יעקב אביכם במרמה ולקח את בכורתי וברכתי . אם  זה לא היה קורה - - הארץ המובטחת הייתה צריכה להינתן לי!

רש"י מביא על כך מדרש: אדום  אומר : אתם מתגאים ב"קול" שלכם שהוריש לכם אביכם  אני אצא גם במה שהוריש לי אבי: "על חרבך תחיה"  הרי זוהי ברכה  מאבי ואני אממש אותה !

כתוצאה מתשובתו של עשו ומפעולתו – ישראל יוצא לדרך,  אך בדרך עקיפה: "ויט ישראל מעליו ויסעו מקדש ויבואו בני ישראל כל העדה..."

ראינו שמשה פנה באופן יפה ומסודר אל אדום - שהוא עשו - נכד אברהם ושותף גם ל-"כי גר  יהיה זרעך"- שנגזרה על אברהם, משה מדגיש : רק אנחנו  סבלנו במצרים ופרענו את  שטר החוב גם עבור  אדום ונגאלנו על ידי שצעקנו אל ה' כפי שכתוב: "ונצעק אל ה' וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים"

רש"י מסביר : עם ישראל השתמש בברכתו של יצחק: "הקול קול יעקב "- כשיעקב מתפלל - צועק אל ה' ,ה' מקבל  את  תפילתו,

ישראל משתמש גם בקולו לצורך לימוד התורה, מנגד אדום מסרב לחיות בשלום עם ישראל -  הוא  מקיים את ברכת יצחק: "על חרבך תחיה" התוצאה: "ויצא אדום... ביד חזקה " [במדבר כ]

לאורך כל הדורות מתקיים  מאבק שבסיסו  רוחני, כל צד  מקיים את ברכת  יצחק : יעקב משתמש ב:"הקול קול יעקב"  מנגד - עשו משתמש:" הידיים ידי עשו" ועל :"חרבך תחיה".

מכאן עלינו להסיק : יש לנו להשתמש בברכת יצחק אבינו - הקול  קול יעקב"- על ידי ריבוי תפילות בכוונה לקב"ה  כדי שיגאל אותנו  ויוציאנו מאפלה לאורה במהרה , עלינו להתמיד גם בקול התורה. ככל שנרבה בתפילה ולימוד תורה, ידי עשו יחלשו ולא תהיה באפשרותו להתגבר על עם ישראל!

הקשר להפטרה: זקני גלעד מבקשים מיפתח שיצטרף למלחמה

 


"וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּיבּוֹר חַיִל, וְהוּא, בֶּן ־אִישָּׁה זוֹנָה; וַיּוֹלֶד גִּלְעָד, אֶת ־ יִפְתָּח. וַתֵּלֶד אֵשֶׁת ־ גִּלְעָד לוֹ, בָּנִים; וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי ־ הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת ־ יִפְתָּח, וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא ־ תִנְחַל בְּבֵית ־ אָבִינוּ--כִּי בֶּן ־ אִישָּׁה אַחֶרֶת, אָתָּה.  וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב; וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל ־יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים, וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ. 

וַיְהִי, מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי ־ עַמּוֹן, עִם־ יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר ־ נִלְחֲמוּ בְנֵי ־עַמּוֹן עִם ־ יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת־ יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב.  וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח--לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; וְנִלָּחֲמָה, בִּבְנֵי עַמּוֹן. וַיֹּאמֶר יִפְתָּח, לְזִקְנֵי גִלְעָד, הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי; וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי, עַתָּה, כַּאֲשֶׁר, צַר לָכֶם? וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל  ־ יִפְתָּח, לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ, וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ, וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן; וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.  וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל ־ זִקְנֵי גִלְעָד, אִם מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִילָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, וְנָתַן יְהוָה אוֹתָם, לְפָנָי--אָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ. וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי ־ גִלְעָד, אֶל ־ יִפְתָּח:  יְהוָה, יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ—אִם ־ לֹא כִדְבָרְךָ, כֵּן נַעֲשֶׂה.  וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם ־ זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת ־כָּל ־דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה, בַּמִּצְפָּה. 

וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים, אֶל ־ מֶלֶךְ בְּנֵי ־עַמּוֹן לֵאמֹר:  מַה־לִּי וָלָךְ, כִּי בָאתָ אֵלַי לְהִילָּחֵם בְּאַרְצִי.?......."

ניתן לראות בתוכן הפטרה זו- איך יפתח הגלעדי – שולח מלאכים  אל מלך בני- עמון  ושואל אותו- מדוע הוא בא להילחם נגד ישראל ?

כאן רצה יפתח לשמוע מהם טענותיו של מלך בני  עמון- אולי  במטרה להגיע לפשרה מסוימת אתו, ואולי כך יתאפשר למנוע מלחמה, אך מלך בני  עמון האשים את ישראל שלקחו לו את ארצו- כשיצאו  ממצרים..

בסופו של דבר  יפתח מנצח את  בני עמון .ואילו בפרשת חוקת אנו קוראים על המלאכים שמשה  שולח אל מלך אדום  בבקשה לעבור  דרך ארצו לארץ ישראל-  הוא מסרב- עם ישראל יוצא נגדו להילחם- ובסוף אדום מובס ועם ישראל כובש חלק מארצו .

בהפטרה קוראים :

א]מינוי יפתח לראש וקצין על ידי תושבי גלעד..

ב[ המשא והמתן  עם בני עמון- ובעקבות זאת –המלחמה והניצחון.

ג] נדרו הקשה של יפתח.

 

ההשוואה בין המשא ומתן שבפרשה ובהפטרה לבין ימינו.          

בפרשת חוקת - ניתן לראות כיצד למרות המשא והמתן הקשוח בין מלך אדום והמלאכים שנשלחו על  ידי משה-בסייעתא דשמיא ,ידם של ישראל הייתה על העליונה.

בהפטרה - מקרה דומה למרות התלונות השקריות של מלך בני עמון- כאילו , כביכול עם ישראל גזל את ארצו .  יפתח - שולח אליו מלאכים.  הניצחון הוא של ישראל! יפתח ניצח את בני עמון, אך שילם מחיר כבד עבור הנדר שנדר.

גם בימינו  אנחנו שקועים במצב  של מלחמות  מנסים תוך כדי לחימה לפתור את הקשיים. לכן עלינו  לקיים את בקשת   יעקב: "הקול , קול יעקב. להגביר את קול התפילה ולימוד תורה.

לסיכום, לאור  האמור : עלינו להתלכד יחדיו - כאיש אחד בלב אחד, להגביר את  כוח התורה והתפילה- שהוא הכוח הרוחני בנוסף לכוח הגשמי וכמה  חשוב המסר : של דוד לגוליית: וַיֹּאמֶר דָּוִד......אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ".[שמואל-א, י"ז, מ"ה]

ודברי זכריה הנביא חייבים לשמש אור לרגלנו:

"לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם ־בְּרוּחִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".

[זכריה ד', ו']









*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 18 ביוני 2025

פרשת שלח לך: החיים והמוות ביד הלשון - האומנם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת: שלח לך- החיים והמוות בידי הלשון- האמנם?

מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי  תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)



Biblical paintings

Spies picked grapes   in the Eshkol Stream

"ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים"




ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי  תנ"ך/ המרגלים שבים למדבר בתום ריגול הארץ/ ציירה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן  יפונה-'הולכים כנגד הזרם'/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ העדה מחליטה לרגום באבנים את  יהושע וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל לה' שיסלח למרגלים ולעם/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






"דבר אל--בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצית על--כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על- ציצית הכנף פתיל תכלת"

[במדבר ט"ו,ל"ח]

ציירה: אהובה  קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המקושש/ ציירה: אהובה קליין(c) 


ציורי תנ"ך/ המעפילים לראש ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירותיי להפטרה [יהושע  ב']

ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ"

[יהושע  ב, א']


ציורי תנ"ך/  רחב משוחחת עם שליחי מלך יריחו/ ציירה: אהובה קליין (c)

 "...וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה"
[יהושע ב, ד]


פרשה זו פותחת בנושא :המרגלים שנשלחו  לתור את ארץ כנען.

",וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל ־מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  שְׁלַח ־לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת ־אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר ־אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל־פִּי יְהוָה:  כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי־ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה".[במדבר י"ג, א'- ד']

משה שולח את שנים עשר ראשי השבטים לתור את ארץ ישראל ולבחון אותה כנאמר:

"וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת ־אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת ־הָהָר. וּרְאִיתֶם אֶת ־הָאָרֶץ, מַה ־הִוא; וְאֶת ־הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם ־רָב. וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ־הוּא יֹשֵׁב בָּהּ--הֲטוֹבָה הִוא, אִם ־רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר ־הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים.  כ וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם ־רָזָה, הֲיֵשׁ־בָּהּ עֵץ אִם ־אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ; וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים".[להלן י"ג, "ז- כ"א]

התוצאה הייתה:-הוצאת דיבה על הארץ הקדושה כפי  שנאמר:

"וַיְסַפְּרוּ ־לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל ־הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא—וְזֶה ־פִּרְיָהּ.  כח אֶפֶס כִּי־עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם ־יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם. עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל ־הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן".[להלן: י"ג, כ"ז- ל]

השאלות הן:

א] במה נכשלו המרגלים בשליחותם-ובמה נענשו?

ב] כיצד ניתן  לתקן את היחס למדינת ישראל כמדינה רוחנית היום ובעתיד?

תשובות.

המרגלים נכשלו בשליחותם.

על פי "נתיבות שלום": המרגלים שהיו ראשי שבטים - אנשים ברמה רוחנית גבוהה – הוטל עליהם לבדוק את המצב הרוחני בארץ ישראל בהיותה ארץ קדושה - בקדושה גבוהה  ביותר:

"עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל ־הַיָּם, וְעַל הַיַּרְדֵּן....."

הם היו צריכים להכיר היטב את כוחות הרשע ולדעת כיצד להתגבר עליהם. וזאת הייתה ההכנה הרוחנית לעם ישראל- טרם יכנסו לארץ הקדושה.

לעומת זאת, המרגלים וישראל חשבו כי עליהם לבדוק את המצב הגשמי בארץ ישראל, הם סברו שההנהגה העל טבעית היא רק בזמן יציאתם ממצרים והליכתם במדבר. אך כאשר יכנסו לארץ- ישובו להיות אומה טבעית כשאר אומות העולם ועל כן כוונתם בשליחת המרגלים הייתה ללמוד לדעת איך לכבוש את הארץ באופן טבעי.

על טעות זאת של המרגלים- הם שילמו בעונש קשה- שלא זכו להיכנס לארץ ישראל.

כי לא היה להם את האמונה  העוצמתית- בכוחה העל טבעי של ארץ ישראל.

אך הדור הבא אחריהם - כן יזכו להיכנס לארץ היות והם כבר יאמינו בהנהגה העל טבעית שישנה בארץ המובטחת.

ומסר זה מופיע גם בדברי דוד המלך: "וַיִּמְאֲסוּ, בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה;    לֹא ־הֶאֱמִינוּ, לִדְבָרוֹ .וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם;    לֹא שָׁמְעוּ, בְּקוֹל יְהוָה. וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם--    לְהַפִּיל אוֹתָם, בַּמִּדְבָּר".[תהלים ק"ו, כ"ד- כ"ז]

לכן עיקר  חטאם של המרגלים  היה :שלא התייחסו לדרגה העילאית של ארץ ישראל ,כנאמר:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" [דברים  י"א, י"ב]

ההנהגה של  ארץ ישראל מסורה בידי הקב"ה בכבודו ובעצמו. למעלה מכל  סדר וטבע. ולכן החטא היה קשה - לפי שהמרגלים כפרו כפירה  גדולה בקדושת ארץ ישראל. הנהגתה של ארץ ישראל מעל הטבע.

התיקון היום לגבי היחס אל ארץ ישראל -  על ידי כל יהודי.

"נתיבות שלום"  סובר: על ידי חיזוק האמונה שלפי הערך-  שבה  היהודי מתייגע להשריש בקרבו את  האמונה בהנהגת העל טבעית של ארץ ישראל- באופן זה הוא זוכה לקדושת הארץ. ומי שאינו מאמין בעיקרון זה- אינו יכול להתקיים בארץ. התורה היא נצחית בכל הדורות. ועניין זה שייך לכל יהודי: שהכוח לזכות לחיות בארץ ישראל- לקבל את קדושתה של ארץ ישראל- על ידי האמונה בהנהגתה העל טבעית. וכל המדרגות  של ארץ ישראל היא  -בבחינה על טבעית-היא

כדברי הכוזרי:  הטוען כי בארץ המובטחת - מאיר אור אלוקי לישראל- בתורה ועבודה ובכל המדרגות הרוחניות וממשיל זאת: לכרם שהוא  מותאם  ומסוגל לפרוח- על ההר לפי שההר  יכול  להעלות  את צמיחת הכרם.

כך המקום הראוי לעם ישראל- הוא לחיות אך ורק בארץ ישראל כי רק שם הם מסוגלים לעלות ולהתעלות במדרגות רוחניות בתורה ובעבודה גמילות חסדים.

יש לדעת: כי ארץ  כנען –שהיא  מלשון הכנעה-  מיועדת לעם ישראל –היא ארץ  הניתנת  רק לנכנעים- היינו - שיהודי חייב להיכנע לציווי ה' ומי שמבטל עצמו  כלפי  ה' זוכה לחיות בארץ- אבל המרגלים שנכנעו ליצר הרע ולא לה'- יתברך, לא נכנסו לארץ ,אלא רק יהושע וכלב שביטלו מעליהם את יצר הרע ונכנעו לרצון ה' ,נשארו וזכו לרשת את הארץ.

רבי עקיבא אמר את הכלל: "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" והכוונה: שניתן להשיג את  כל התורה כולה ומתוך המידה הטובה  והגדולה הזו –ניתן להגיע לכל המידות הטובות. מהטעם שאהבת החבר נובעת מתוך מידת הענווה של האדם - שהרי אם הוא בעל גאווה- לא  יהיה מסוגל להגיע לאהבת חברו. וכאשר לאדם יש את מידת הענווה. יש לו את כל המידות הטובות- כמו שנאמר: בגמרא: מי שיש לו מידת הענווה –יש  בו  כל המידות - ותוצאת הענווה – היא האהבה והחיבה לחברו.

המהר"ל כתב בספרו: ["נתיבות עולם".[ פ"א] על הנושא של אהבת הבריות. ומסביר כי זה שאוהב את הבריות- מוכיח כי אותו אדם אוהב גם את ה' יתברך.- לפי שמי שאוהב את הקב"ה- ברור שהוא אוהב גם את ברואיו ,אך, מנגד אם הוא שונא בני אדם- לא יתכן שיאהב את ה' אשר ברא את ברואיו.  לפי שכבוד חברו - אשר  נברא בצלם אלוקים- נחשב כבוד המקום.

ועוד ניתן להבין- כי אדם האוהב את חברו מוכיח- שאין לו קנאה ושנאה  נגדו ואינו מצטער –כאשר לחברו טוב. על ידי כך הוא מוכיח לכולם- כי יודע שהכול מאת: ה'. וכך מה שה' עושה- הוא פועל מתוך אמת ויושר- כי אלוקים יודע מהם הכישרונות  שמעניק לכל אדם והוא מעניק זאת לאדם ככלי שישמש לשליחותו  הייחודית בעולם הזה.

לכן, כאשר האדם מקיים את מצוות אהבת לרעך- הדבר מוכיח שהוא בעל אמונה חזקה בבורא עולם וכך יקיים גם את המצוות בתורה- הלכה ולמעשה וממילא יהיה מסור בכל מאודו באהבה לארץ ישראל הקדושה..

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כיצד  - טעו המרגלים כאשר הוציאו את דיבת הארץ רעה: על הארץ הטובה-שלנו -

שהיא בבחינת דומם  ואין בכוחה לענות להם בדיבור. לכן נענשו קשות, קל וחומר – כאשר אדם מדבר לשון הרע על  חברו כמה העוון קשה ובלתי נסלח !  הרי בתורה נאמר: "לֹֽא ־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא ־ תִטֹּר֙ אֶת ־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה"׃[ויקרא י"ט, י"ח]

אם האדם אוהב את חברו- חברו אוהב גם אותו כפי שכתוב:

"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" [משלי כ"ז, י"ט]

אהבה – בגימטרייה- שלוש עשרה.  וכאשר האהבה באה משני הכיוונים - יחד = 26 - כמספר האותיות של שם הוי"ה.

יהי רצון ונלמד מיהושע בן נון וכלב בן יפונה - לאהוב את ארץ ישראל ולהאמין כי בעזרת  כוח התורה והאמונה- נזכה בע"ה לחיות בה חיי שלום ושלווה  בארצנו .ויפים וחשובים דברי המלך שלמה.

"מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ"

] משלי י"ח, כ"א]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר