פרשת
שופטים - החיבור בין משפט - לירושת הארץ?
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך " / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בית משפט בשער העיר / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ץיורי תנ"ך/ דבורה שופטת את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)
Biblical paintings
by Ahuva Klein- The King is holding the Torah
ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחה באביב/ ציירה: אהובה קליין (c)
[דברים י"ח,]
ציורי תנ"ך הכהן הגדול מברך את העם טרם יציאתו למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה נגד האויב/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ציון מנערת את בגדי תפארתה/ ציירה: אהובה קליין (c)
[ישעיהו, נ"ב, א- ב]
" עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן: לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא. הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי.."
ציורי תנ"ך/ כוס התרעלה נלקחת מציון בידי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)
הפרשה פותחת בציווי:
"שֹׁפְטִים
וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן
לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק. לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים;
וְלֹא- תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף
דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק,
תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן לָךְ.." [דברים
ט"ז, י"ח- כ"א]
השאלות
הן:
א] נאמר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן
-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ" באילו שערים
מדובר?
ב] מה הקשר בין הצדק
לירושת הארץ?
תשובות.
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן - לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ"
על פי רש"י: מדובר בשופטים שהם דיינים
הפוסקים את הדין – והם נמצאים בשער של כל עיר
ובלשון רש"י: "מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט בכל עיר
ועיר"- הם צריכים להיות דיינים מומחים – וצדיקים ,כדי לשפוט צדק ותפקיד
השוטרים הוא לדאוג שפסק הדין של השופטים יתבצע בפועל ואם נתקלים בקשיים הם משתמשים במקל וברצועה עד שהסרבן יקבל עליו את
דין השופט.
מדוע היה צורך להעמיד שופטים בכל פתח של עיר? על
כך ישנה תשובה יפה,
רבי שלמה קלוגר מסביר: באופן זה השופטים יהיו
מתונים בדין לשפוט צדק, היות ולא ייווצר לחץ של משפטים והדבר מונע חיפזון אצל
הדיין ,או השופט - דבר שמסוגל לפגוע במשפט צדק.
דעת מקרא מסביר:
כי , ישראל ידעו אילו
מידות צריכות להיות לשופט הנבחר כפי
שמסופר לראשונה בעניין עצת יתרו - המציע למשה להיעזר בשופטים שיסייעו לו לשפוט את העם :
"וְאַתָּה
תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי
בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים,
וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם,
בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר
הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ. אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ
אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא
בְשָׁלוֹם. .......". [שמות י"ח, כ"א- כ"ו]
תפקיד מינוי השופטים
חייב להיעשות על ידי ראשי העם.
על פי הרמב"ם שביאר את סדר מינוי הדיינים: אמרו חכמים מבית דין הגדול היו שולחים
בכל ארץ ישראל ובודקים : מי שנמצא איש חכם
וירא חטא , עניו , שפוי ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה עמו -היו בוחרים אותו לשמש
דיין בעירו .משם היו מעלים אותו לפתח הר
הבית ומשם מקדמים אותו לפתח העזרה ומעלים אותו לבית דין הגדול. מקום השופטים היה בכל עיר – בשער של אותה העיר – הכוונה:
בערים של כל שבט - יהיו בני השבט נידונים בפני דייני השבט והמשפט חייב להיות משפט
צדק.
על פי אבן עזרא: השופט חייב להקפיד לא להטות משפט כגון שלא יזכה את החייב כפי שכתוב: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ,
בְּרִיבוֹ" [שמות כ"ג, ו']
כמו שנאמר: "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל,
בַּמִּשְׁפָּט—לֹא -תִשָּׂא פְנֵי-דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל: בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"[ ויקרא י"ט, ט"ו]
כמו שנאמר בחומש
דברים:
"לֹא-תַכִּירוּ
פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ
מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" [ דברים א', י"ז]
הכוונה: כשמופיעים
שני אנשים לפני השופט ואת אחד מהם הוא
מכיר באופן אישי - בין אם הוא קרוב משפחה, או ידיד. וירצה להטות את הדין לזכותו -התורה
מזהירה אותו לנהוג כלפיו כאילו אינו מכירו .
הסבר ב] למשמעות
השערים:
מופיע בספר היצירה [פרק ד', י"ב] שיש שבעה שערים בנפש האדם. שתי עיניים, שתי
אוזניים, שני נקבי האף, הפה.
על פי זה השל"ה הקדוש מסביר: האדם צריך לשים על עצמו שופטים ושוטרים על שבעה שערים
הנ"ל ועליו לשפוט את עצמו תמיד שלא יהיה בו שום עבירה וחטא ויקפיד על קדושה
וטהרה על עצמו.
אך בהסבר זה ישנו
קושי: איך ניתן לחבר את המשפט: "וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם,
מִשְׁפַּט-צֶדֶק"?
התשובה
על כך על פי חז"ל [מסכת קידושין מ'] "לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו חייב
וחציו זכאי, עשה מצווה אחת, אשריו -שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר
עבירה אחת ,אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה." מכאן שכל פעולה
שאדם נוקט, גורם בכך לכל העולם כולו להיות מוכרע לטוב, או חלילה לרע.
דוגמת
המשל:
אחד שישב בספינה וניקב תחתיו חור בקרקעית הספינה וששאלו אותו: מדוע עושה זאת? הרי
מסכן את כל האנשים בספינה והוא עונה להם: "אני נוקב חור רק מתחת למקום מושבי שעליו שילמתי במיטב כספי"
אמרו לו: "אתה מסכן את כולנו! עלולים אנו לטבוע בגללך"!
הנמשל: כאשר אדם עובר עבירה הוא לא רק גורם נזק לעצמו ,אלא גורם בכך לכל
העולם להכריע לכף חובה.
לפי זה המשך הפסוק: "וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם,
מִשְׁפַּט-צֶדֶק". על ידי שהאדם ישים שופטים ושוטרים על כל שעריו בגופו וישגיח שלא יחטא -
בכך ישפוט את העם כולו במשפט צדק ולא יכריע את כל העם לכף חובה חלילה. אלא לכף
זכות .
הקשר בין
משפט צדק לירושת הארץ:
רבינו בחיי אומר: כי עשיית משפט צדק היא למען שני יסודות:
א] למען העולם הבא - תחיה בצדק עליון שהוא האור
הגדול הגנוז לצדיקים.
ב] למען הצדק בעולם הזה - תירש את
ארץ ישראל, על כך אמר שלמה המלך: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה
וכבוד"- על ידי רדיפה אחר מידת הדין שיש בה חסד , ה' ישיג
צדק עליון שהוא העולם הבא וצדק תחתון בארץ ישראל.
רש"י מסביר: כדאי למנות דיינים כשרים כדי להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם.
"הכלי היקר" מסביר
את דברי רש"י: לפי "שאלמלא מוראה -איש את רעהו חיים בלעו" [מסכת
אבות פרק ג', משנה ב']
שלוש מצוות נאמרו כאן: א] מינוי דיינים, ב] שיפוט צדק.
ג] הליכה לבית דין יפה. בעקבות פירוש הספרי- רש"י מסביר: שהשכר
המובטח הוא : -"לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ
אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.."- יינתן עבור מינוי דיינים כי היא מצווה כללית לכל ישראל.
מסתבר שהשכר של ירושת הארץ שגם הוא כללי לכל העם - יינתן עבור מצווה
כללית.
רש"ר מסביר: כי ירושת הארץ
והביטחון המדיני - יהיה במידה ויקדם את הצדק.
מכאן אנו לומדים: כי ירושת הארץ עלולה להיות מוטלת בספק בכל רגע והמדינה היהודית צריכה לרשת
את הארץ תמיד מחדש-על ידי הקיום המלא של הצדק.
גם דעת מקרא סובר: כי יש במשפט צדק
להביא חיות וחיזוק לישיבת עם ישראל בארץ ירושתם.
ספורנו מדגיש: שיש לבחור שופטים הפועלים על פי הצדק ,למרות שאין להם
מעלות אחרות הראויים לדיין כגון: שלמות
הקניין, שלימות הגוף ,כמו שאמר ה' לשמואל
כאשר הלך לבחור מלך מבניו של ישי:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל, אַל- תַּבֵּט
אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ: כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי
הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" [שמואל- א, ט"ז,
ז].
וזאת למען ירושת הארץ כי חסרון הצדק במשפט ימנע את ירושת הארץ.
במסכת אבות נאמר: חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין וְעַל עִוּוּת
הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא
כַּהֲלָכָה".[אבות פרק ה, משנה ח']
קיים קשר בין נושא המשפט לבין ירושת הארץ
והסיבה היא: ארץ ישראל שונה מכל הארצות, ארץ הידועה כקדושה במיוחד כמו שנאמר: "ארץ
אשר- ה' אלוהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"
[דברים י"א, י"ב]
אם נדמה זאת
בצורה ציורית - הר ארצנו- ארץ זבת חלב ודבש - היא כארמון שבו הכול חייבים
להתנהג בכבוד מיוחד - על פי כל החוקים בהתאם לדרישות המלכות.
והעם עצמו גם בדרגה רוחנית גבוהה כמו שנאמר: "כי
עם קדוש אתה לה' אלוהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על- פני
האדמה" [דברים י"ד, ב]
הארץ מכוח
קדושתה המיוחדת אינה מסוגלת לשאת דברים הנעשים בניגוד לתורה ומצוותיה.
כמו שניתן לקרוא בכתובים: "ולא תקיא הארץ
אתכם" [ויקרא י"ח, כ"ח].
או: "ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא
הארץ את יושביה"[שם י"ח, כ"ה]
יש בה גם סגולות מיוחדות שלא ניתן למוצאן בשום מקום אחר, סגולה לתורה, יראה
ולחוכמה ועוד.
תפקידם של השופטים והשוטרים לדאוג שארץ ישראל
תתנהל ברוח התורה - כלומר משפט צדק ואהבה
בין איש לרעהו.
החיים חייבים להתנהל בתוכה על ידי אמת וצדק, כי
ללא משפט, לא ניתן לקיים חיים תקינים בארץ ישראל.
לסיכום לאור האמור לעיל:
התורה מצווה להעמיד שופטים בכל שערי הערים -כדי לשפוט משפט צדק - וחיים
של שלום בכל עיר , השופטים חייבים להיות
בעלי מידות טובות ,זאת גם למען -ירושת הארץ גם לאחר שנכבשה . ארץ קדושה כישראל
יכולה לשמור על רמתה הרוחנית רק על ידי משפט צדק.
לכן חשוב הציווי: "צֶדֶק צֶדֶק,
תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ"
