‏הצגת רשומות עם תוויות משכן 'ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משכן 'ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 13 ביוני 2024

פרשת נשא: מה ניקח אתנו -מחג השבועות?/ מאמר מאת: אהןבה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נשא: מה ניקח אתנו -מחג השבועות?

 מאמר מאת: אהובה קליין

פרשת נשא- פותחת בפסוקים:

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/  הקמת , חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מחנה לוויה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה מקדיש את הלוויים לעבודת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים להקדשתם/ ציירה: אהובה קליין.(c)






ציורי תנ"ך/ הלוויים, בני הקהתי, נושאים את הארון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ ברכת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




Biblical painting

"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"

[במדבר ז, ג]

ציורי תנ"ך/ שמשון הגיבור מבורך מה'/    

/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה לפרשת נשא[ שופטים י"ג]


ציורי תנ"ך/ אשת מנוח מספרת על בשורת המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך שופטים פרק י"ג]

פרשת נשא - פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם:  לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם.  מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, עַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה--תִּפְקֹד אוֹתָם:  כָּל-הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.  זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא. וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, וְאֶת-כָּל-כְּלֵי עֲבֹדָתָם; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם, וְעָבָדוּ. עַל-פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה, כָּל-עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי, לְכָל-מַשָּׂאָם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת, אֵת כָּל-מַשָּׂאָם זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי--בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וּמִשְׁמַרְתָּם--בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. [במדבר  ד', כ"א- כ"ט]

מעניין לציין כי פרשת נשא נקראת לרוב בשבת לאחר מתן התורה - היא הגדולה ב נ"ד  פרשיות התורה- וכוללת ; 176 פסוקים- סה"כ= 22 אותיות - א', ב'- כפול 8.

בדומה לכך ניתן למצוא בספר תהלים  את פרק: קי"ט-  במספר זהה של פסוקים – היינו - 176.

בתורה שבעל-פה במסכת בבא – בתרא - שהיא הגדולה במסכתות הש"ס שבתלמוד הבבלי - ישנם 176 עמודים.

על כך אומרים חז"ל : היות וקרוב למעמד הר סיני חשו עם ישראל להשביע את נפשם בתורה בטעם של עוד , אחד הסימנים לכך - אריכות פרשת נשא הנאמרת  סמוך לחג השבועות – חג מתן תורה.

השאלות הן:

א] מה משמעות שם הפרשה: "נשא"?

ב] מה תפקידם של הלוויים?

ג] כיצד נלמד על איזון הקדושה הרצוי?

תשובות.

משמעות שם הפרשה:

דעת מקרא מסביר: נאמר: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ"- היא: העלאה לגדולה, בני קהת הוקדמו ברשימת התפקידים –בפרשה הקודמת- היינו- בפרשת במדבר- למרות שבני הגרשוני היו שייכים לגרשון הבכור והסיבה היא: תפקידם החשוב של בני קהת- נשיאת הכלים המקודשים ביותר: הארון השלחן, המנורה...תפקיד מכובד זה נועד להם בזכות משה ואהרון השייכים לבני קהת.

וראיתי הסברים נוספים :על  "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ"-

עם ישראל יכול לזקוף את ראשו  לאחר שה' הוציאם ממצרים - מעבדות לחירות – המשמעות: החיבור בין הראש לרגלים - על היהודי להיזהר שרגליו לא יובילוהו למקומות לא רצויים - למקומות שיש שם חשש לסכנה פיסית, או רוחנית. והמילים הנ"ל מורות כי יש לדאוג שהמוח יהיה שולט על הלב והראש על הגוף. זקיפת הקומה של האדם – נובעת משיעור קומתו ברוחניות שבו..

אומר הנביא ישעיהו [מ', כ"ו]:

"שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה .."תהליך זקיפות הקומה של עם ישראל חייב להיות בכוח -  בעוצמה וביתר עוז. הרי יש לנו על מי לסמוך:

אומר הנביא ישעיהו [נ"ז, ט"ו]: "כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ .."

דוד המלך אומר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" [תהלים כ"ד, ז]

"נשא" – [351] בגימטריא - "בקומה זקופה"

"נשא"- משורש - נשואים. לימוד נגלות התורה בפשט,

רמז, דרוש - הם בבחינת אירוסין עם הקב"ה, לימוד פנימיות הסוד והנסתר בתורה - הם הנישואין עם הקב"ה - כל הנישא על ידי ה' - מתנשא -  כמו אסתר המלכה שנשאה חן וחסד- חייה  כוללים חן וחסד. מגילת אסתר משדרת לנו-חכמה וגילוי נסתרות, בפרשה מופיע גם הנושא של "ברכת הכוהנים" יש כאן רמז ברור לנשיאת כפיהם  אשר אוצרת בתוכה את שפע הברכות- הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית. [על פי  ספר "התמצית" / מאיר ינאי]

תפקידם של הלוויים.

התורה  קובעת מקומות חנייה ללוויים סביב המשכן ומגדירה באופן כללי את העבודה המיוחדת לכל משפחה ומשפחה בשבט לוי:

הגיל בו שרתו – החל מגיל שלושים עד חמישים.

א] בני קהת היו אחראים על נשיאת כלי המשכן הקדושים ביותר.

היו חייבים להיזהר בזהירות מדוקדקת לא לעבור על ההנחיות באופן העברתם ממקום למקום - כשהם מכוסים היטב. כלומר עבודת בני קהת הייתה בשיתוף אהרון ובניו רק לאחר שכיסו הכוהנים את הכלים המקודשים ביותר בא תורם של בני קהת.

ב] בני גרשון - תפקידם: לשאת את יריעות המשכן, ואת אוהל מועד  מכסה אוהל מועד .. והיו מפקחים עליהם: אהרון ובניו.

ג] בני מררי היו אחראים על קרשי המשכן בריחיו, עמודיו ואדניו ועמודי החצר-היתדות: ואיתמר היה  גזבר על מררי  וגרשון .שכל אחד יחזיר את כלי המשכן בזמן החנייה - למקום המדויק.

לאחר הקמת המשכן תפקיד הלוויים יוצא לפועל: כל בית אב קיבל את הפירוט המדויק של תפקידו וגם את פירוט הכלים לצורך כך. הייתה קבוצה שהיא אחראית על  טיפול כלי הקודש והחזרתם למקומם בסוף המסע. שכן נקבע מקומו של כל כלי קודש במשכן - בזמן הקמת אוהל מועד בצל הענן. הייתה קבוצה שהייתה אחראית על השירה - שירת הלוויים. היו לוויים שהיו אחראים על הכנת הקורבנות ויש מהם שהיו אחראים על  משא המשכן וכליו,  המעלות החשובות  המאפיינות את שבט לוי:

א] שבט לוי לא לקח חלק בחטא העגל ,כפי שכתוב: "וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי". [שמות ל"ב, כ"ו] ולאחר שקיימו את הציווי להרוג את החוטאים בעגל-הרגו כשלושת אלפים  חוטאים - כפי שכתוב: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-לֵוִי, כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. [שם ל"ב, כ"ח]

ב] שבט לוי זוכים לאחר מילוי כל  הציוויים שקיימו = בברכת משה: שנאמר "וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ,.."[דברים ל"ג]

נתקיים בהם הכתוב:

"יְהוָה, צַדִּיק יִבְחָן:    וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ". [תהלים י"א,]

ג] שבט לוי לא שלח נציג לתור את הארץ יחד עם המרגלים ולכן לא נכלל בגזירת ה' על מיתת דור המדבר.

ד] בניגוד לשאר השבטים שנמנו על ידי משה ואהרון מגיל עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא, ה' ציווה את משה לפקוד  כל זכר משבט לוי החל מגיל חודש ומעלה.

האיזון הנכון שבקדושה.

הרב אביגדור הלוי  נבנצל מסביר: חייבת לבוא השוואה בין היחס לארון ה' לבין היחס  הדרוש לתורת ה'  ומצוותיה - מה שנכון היה בארון ה' - נכון גם במצוות ה' .כשם שיש מעלה גדולה למשפחה שנבחרה מכל השבטים לשאת את ארון ה'- כך גם זכינו במעלה  עצומה - עת נבחרנו מכל אומות העולם לשאת בגאון את תורת ה' אך בצד העלייה בקודש קיימת סכנה גדולה ,כגודל הסיכוי כן גודל הסיכון- עצם האפשרות לעלות בקודש- טומנת בחובה כוח סגולי גדול וכשכוח זה אינו מנוצל כהלכה הוא פוגע בסובבים- דוגמת מתן תורה כאשר היו  מוזהרים  מאת ה' -בסכנה של קירבה אל הקודש יתר על  המידה!

לכן ראו בני ישראל בזמן מעמד הר סיני: אש, עשן וערפל, קולות וברקים, וקול שופר-  באוזניהם מזכיר:

"אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַיהוָה לֹא עָשָׂה".[עמוס ג', ו']אין די במילים :"נעשה ונשמע" ולשוב לחיים נעימים ושקטים ללא  משמעות מיוחדת- אלא ישנה אזהרה לעם ישראל

"..... כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"- דברים קשים כגידים .

[שמות   י"ט, ג, רש"י] שידעו מאחר וקיבלו עליהם מצוות שבת- אפשר גם להיסקל עליה, וכשקיבלו את איסור לשון הרע –אפשר להגיע לעונש:

" אין לו חלק לעולם הבא-על ידי הלבנת פנים [מסכת אבות ג', י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל:  עם ישראל  חייב לצאת מחג השבועות- חג מתן תורה - עם מטען רוחני של קדושה  כדי להמשיך את ייעודו בחיים: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" [שמות י"ט, ו]

"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל".[דברים י"ז, י"א]

התמורה-הבטחת אלוקים : וְשָׁמַרְתָּ אֶת -חֻקָּיו וְאֶת -מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים" [דברים ד', מ']



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר