‏הצגת רשומות עם תוויות ציור לפרשת השבוע.. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציור לפרשת השבוע.. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 13 בנובמבר 2019

פרשת וירא- הכנסת אורחים והשלכותיה לדורות/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא - הכנסת אורחים  והשלכותיה לדורות.

מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].

ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו במנוסה מסדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ לוט משקיף על סדום ועמורה- בתום החורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שרה מתפעלת מלידת יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) )שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


בפרשה זו  מתארת התורה כיצד קיים אברהם אבינו מצוות הכנסת אורחים: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.  וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.  וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.  יֻקַּח- נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ.  וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.  וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.  וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.  וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ.  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל. וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו". [ בראשית  י"ח, א-י]

השאלות הן:

א] באיזה אופן קיים אברהם את מצוות הכנסת אורחים ?

ה]  מדוע זכה אברהם להתגלות אלוקית?

תשובות.

אברהם מכניס אורחים

רש"י מתייחס למילים: "כְּחֹם הַיּוֹם" 

ומבאר: מהמילים  " כְּחֹם הַיּוֹם"  ניתן ללמוד: כי הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה- כדי שאברהם לא יטריח עצמו לקבל אורחים - לפי שהיה היום השלישי למילתו ועל- כן הוא לא חש בטוב, רש"י מסתמך על המקור: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" [בראשית ל"ד, כ"ה]

מאחר והקב"ה ראה כי אברהם מצטער-על כך שאין ביכולתו לקיים את המצווה, שלח אליו שלושה מלאכים בדמות אנשים.

בזוהר הקדוש  ישנו הסבר על  המילים: "יֻקַּח- נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ". 

בכל מקום שאברהם גר, היה נוטע  אילן ,כשהגיע לכנען – על פי צורת האילן  היה יודע: אם האנשים החוסים בצלו - הם צדיקים עובדי ה', או עובדי עבודה זרה, אם היו אנשים ישרים הולכים בדרך ה', האילן היה פורש את כנפיו [ענפיו] ומחפה על האנשים ,אך מי שהיה עוסק בעבודה זרה- האילן לא העניק  לו צל, אלא הענפים עולים  כלפי  מעלה. כאשר היה מבחין אברהם אבינו  באורחים שהם עובדי עבודה זרה, היה משכנע ומטיף להם שיתחילו להאמין בה' "

האגדה מספרת:  כאשר ראה ה' את אברהם מגיש למלאכים אוכל [והרי הוא לא ידע תחילה שהם  מלאכים, כי נראו כמו אנשים]   חשב ,היות ואם אברהם יראה שאין מלאכים אלה אוכלים מהסעודה שמגיש להם, ודאי יתאכזב  הוא מאד, לכן   ה' החליט שמלאכים אלה יפתחו את פיהם ויאכלו הפעם כבני אדם – דבר שישמח מאד את אברהם ,לכן הם אכלו ושתו, אברהם ,למרות שלא חש בטוב, שירת אותם בכבוד ובאהבה רבה.

אמר ה' לאברהם: היות ונתת לאורחים מים ודאגת שיחסו בצל העץ והגשת להם חמאה וחלב, בנאמנות רבה, לכן אני גם אדאג לבניך כשיצאו ממצרים, אחריהם תלך באר מים והענן שיהיה מעליהם - יגן עליהם מפני השמש החמה  אמטיר להם מן מהשמיים ואשלח להם שלווים. כשיגיעו אל ארץ  הקודש -היא תהיה מבורכת בעיינות ותהומות וצאן ובקר לרוב ובתיהם  יהיו מלאים בכל טוב.

כאשר המלאכים סיימו את סעודתם, אמר אחד מהם -לאברהם : ידוע  תדע כי בשנה  הקרובה תלד שרה אשתך-בן , באומרו דברים אלה- הביט לתוך האוהל בו הייתה שרה והנה הבחין באור גדול בתוך האוהל. ברגע שסיים את דבריו, שבו אברהם  ושרה  לנעורים שלהם ,כאשר ראה אברהם שאכן  האורחים נכונים ללכת הלך וליווה אותם לדרכם.

ב"ספר הישר"- מתואר, כי  גם אליעזר- עבד אברהם ,לקח חלק בהכנת הסעודה למלאכים.

ראיתי משל  יפה על הפסוק: "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת". 

אריה אחד פנה  לבנו הארי הקטן ואמר: דע לך, מהיום והלאה  לא  אטרוף לך עוד טרף ,אתה תתחיל לדאוג לעצמך למצוא לך טרף. התחיל הארי הקטן מתחנן אל אביו: אנא,  עזור לי, הרי מעתה אני  נתון  בסכנה כל מי שיגלה אותי יהרוג אותי בקשת וחיצים, ענה לו אביו :הסר דאגה מלבך הרי ידוע שהאריה- הוא מלך החיות והכל יראים מפניו!

הארי הקטן נרגע מעט והחל מתהלך מעיר  לעיר - עד שראה שער שעליו מצויר דוד המלך הורג את האריה והדוב, ובשער נוסף ראה: ציור  המתאר את שמשון הגיבור  משסע את האריה, מיד נתקף בחרדה ורץ אל אביו האריה והתלונן: מדוע רימית אותי? הרי ראיתי שערים מצוירים המוכיחים - כי ניתן  בקלות להתגבר על האריה ולהורגו! ענה לו אביו: אילו הדברים שראית לא היו נחשבים לפלא הצייר לא היה מצייר אותם, היות ואילו אירועים שהתרחשו פעם אחת- באופן בלתי טבעי ,לכן הצייר צייר אותם שיהיו לזיכרון  לדורות הבאים.

הנמשל: בתחילה אמר אברהם לשרה שתלוש בצק מקמח ,כולל סוגי קמח טובים, או פחות טובים, אך אחר כך חשש, שמא תיקח שרה, קמח  גרוע, לכן הציע שתיקח סולת ולמה חשש? לפי  שעיני האישה צרה באורחים [מסכת בבא מציעא פ"ז]: ועלולה ללוש בצק מקמח גרוע, על כך מקשים ואומרים: אברהם הציע: קמח ואילו שרה באופן ,יוצא דופן - הציעה סולת- שהוא יותר משובח מהקמח, לכן כיצד ניתן להאשים את שרה שעיניה צרות באורחים? לפיכך  המקרה של שרה – היה מקרה של פלא!   משום כך-חידוש זה נכתב בתורה כי היא נהגה בניגוד לשאר הנשים שעיניהן  צרות באורחים.

הכתוב מציין כי אברהם עמד מתחת העץ ליד המלאכים: "וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ"

"קדושת לוי" מפרש:  אחד התנאים במצוות הכנסת אורחים: שבעל הבית לא יגלה עליונות כלפי אורחיו וזאת על מנת שירגישו האורחים - אווירה ביתית.

על  אדם צדיק נאמר: שהוא במצב של  הליכה משום שהוא הולך ומתעלה בדרגת הרוחניות מידי פעם לפעם.

מנגד, המלאך הוא במצב של עמידה- היות והוא עומד כל הזמן על אותה  מדריגה , כפי שנאמר:

"וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". [זכריה ג, ז] לכן, כאשר באו המלאכים אל אברהם, הוא לא רצה להיות במדרגה עליונה לעומת האורחים  האלה. ולכן  התאים את עצמו לדרגתם ,משום כך, הכתוב מציין: "וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ". 

רבינו בחיי מסביר כיצד הסתכל אברהם על  האורחים, נאמר :ַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה  .." אך לפני כן כתוב:

"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה", מכאן שאברהם ראה בחוש העין שלושה אנשים נצבים עליו  ואילו בעין השכל שלו -הכיר שהם מלאכים ,לכן הוא  רץ לקראתם והשתחווה לכבודם.

ספורנו : מציין את  עניין ריצתו של אברהם לקראת האורחים ,הזריזות הזאת מוכיחה על חשיבות המצווה בעיני המזדרז.

אברהם זוכה להתגלות אלוקית.,

הרמב"ן סבור: כי הייתה כאן התגלות אלוקית מוחשית ומה שמתואר בפסוקים, אכן התרחש ומטרת ההתגלות הייתה: להגדיל ולרומם את אברהם ולהעניק לו כבוד על מסירות נפשו, הופעת אלוקים הייתה באופן פתאומי ללא כל הכנה  מוקדמת מצד אברהם. מקרה דומה אירע  בעת הקמת המשכן, ושם נאמר:

"וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרְכ֖וּ אֶת־ הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־ יְהֹוָ֖ה אֶל כׇּל־ הָעָֽם"׃ [ויקרא ט, כ"ג] מטרת השכינה הייתה לכבד את העם בהופעתה ולא לצוות עליהם דבר, אלא להראות להם כי ה' סלח על מעשיהם. בדומה לכך התרחש אצל יעקב:  כפי שהכתוב מציין:

"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים". [בראשית  ל"ב, ב] אין הכתוב מציין לשם מה פגשו אותו המלאכים, הם באו רק להודיע ליעקב- כי מעשיו רצויים.

הרמב"ן  טוען : כי פרשה זו היא - המשכה של פרשת לך- לך- בה מסופר על מצוות המילה, לכן כעת ה' בא לכבודו של אברהם, הדבר  מפורש בדברי חז"ל במדרש: "מזבח אדמה  תעשה לי,  מה זה שבנה מזבח לשמי, הריני בא ונגלה לו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמה על אחת כמה וכמה"!

מטרת הופעת ה' היא: לרומם ולגדל את אברהם.

אברבנאל אומר: הופעת השכינה הייתה רק לשם ריצוי  כבוד אברהם  ובהמשך אומר  - בדומה לדברי חז"ל-  כי המטרה הייתה ביקור חולים לאברהם והוא לומד  זאת מתוכן הפסוקים - המתארים:  את אברהם יושב בפתח האוהל מחמת חולשתו והמקום הוא: אלוני ממרא - שנחשב לישוב נידח, וניתן היה לשבת שם מגולה - כדי שקרני השמש ירפאו אותו - כדברי חז"ל שהחום מועיל למכה ואחרי שביקר  אותו אלוקים  כדי לעודדו- זרחה לו שמש - מרפא, עד שהוא צבר כוח לרוץ לקראת האורחים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן לראות עד כמה  נהגו אברהם ושרה במסירות נפש כלפי שלושת המלאכים ,שתחילה  חשבו אותם לאנשים  והעניקו להם הכנסת אורחים מושלמת -בכבוד רב ובאהבה רבה ובעקבות מעשה חסד זה –זכו להתגלות אלוקית  וצאצאיהם- בני ישראל –זכו  בלכתם במדבר -למזון ומים בשפע - על ידי אלוקים שאינו שוכח הן את הדורות הקודמים- שורשי האומה- אברהם ושרה  והן את בניו ובני בניו - הדורות הבאים.

"כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". [תהלים צ"ד, י"ד]



ההפטרה: מפטירים ב: [מלכים-ב, א -ל"ז]

הנה קטע מהפתיחה להתרחשות בהפטרה :

"וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת-יְהוָה; וְהַנֹּשֶׁה--בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ, לַעֲבָדִים.  ב וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, הַגִּידִי לִי, מַה-יֶּשׁ-לכי (לָךְ) בַּבָּיִת; וַתֹּאמֶר, אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת, כִּי, אִם-אָסוּךְ שָׁמֶן... " 


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 19 בפברואר 2019

ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול בדרכו לקודש הקודשים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein

The Cohen goes to the Holy of Holies

 "וְהָיָה עַל-אַהֲרֹן, לְשָׁרֵת; וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהוָה, וּבְצֵאתוֹ--וְלֹא יָמוּת" 
[שמות כ"ח, ל"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 16 באוקטובר 2018

פרשת לך-לך/ מי הייתה הגר וכיצד הפכה לשפחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך- לך- מי הייתה הגר, כיצד הפכה לשפחה?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך, הציווי לאברהם: "לך- לך....."/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ אברהם ושרה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ " והיית לאב המון גויים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הגר, אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c)



שרה - אשת אברהם - הייתה עקרה במשך עשר שנים, לכן לקחה את הגר המצרית - בתום  תקופה זו ונתנה אותה לאברהם לאישה כפי שהכתוב מתאר את  השתלשלות העניינים:


"וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית, וּשְׁמָהּ הָגָר.  וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת--בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי.  וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה.  וַיָּבֹא אֶל-הָגָר, וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ.  וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.  וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".[בראשית ט"ז, א-ז]


השאלות הן:


א] מי הייתה הגר ? מדוע החליטה שרה לקחתה?

ב] מה גרם למתיחות בין שרה להגר?

תשובות.

הגר ומטרת לקיחתה לבית אברהם ושרה.

רש"י מסביר:

הגר הייתה בת פרעה מלך מצרים והפכה לשפחה לשרה- הכיצד?                      על כך תשובה מעניינת : כשראה פרעה את הנסים שנעשו לשרה כשנלקחה לבית פרעה כפי שהכתוב מתאר:  "וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה.  וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים. וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים, וְאֶת-בֵּיתוֹ, עַל-דְּבַר שָׂרַי, אֵשֶׁת אַבְרָם.  וַיִּקְרָא פַרְעֹה, לְאַבְרָם, וַיֹּאמֶר, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי"

פרעה החליט: שמוטב שתהיה בתו  שפחה בביתם של אברהם ושרה, מאשר גבירה ואישה מכובדת בבית אחר.

שרה החליטה לקחת את הגר כדי לתתה לאשה לאברהם - וחשבה בליבה  שבזכות שהיא תכניס את צרתה לבית זה -[כי שתי נשים הנשואות לאיש אחד  קרויות "צרות"- זו לזו]. אולי יוולדו  לה בנים ממנה.

נקט הכתוב : "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה";– לשון בניין, התורה באה ללמד על  דרך משל: מי שאין לו בנים- אינו בנוי, אלא הרוס.

בהמשך נאמר: שאברהם שמע "לְקוֹל שָׂרָי" –הכוונה  ששמע לקול רוח הקודש שבה.

רש"י מדייק במילה: "לְקוֹל" – כי אם היה  כתוב: "בקול"- הכוונה לשמוע בקולה- אלא הכוונה : אברהם שמע לקול רוח הקודש שבה.

שרה לקחה את הגר בדברים - כי כל מקום  שכתוב: "לקיחה" אין המשמעות לקיחה בידיים כמו שלוקחים מטלטלים, אלא הכוונה: לקחת במילים.

שרה לקחה את הגר בדברי ריצוי, שאמרה לה: אשרייך  שזכית להדבק בגוף כה קדוש.[ב"ר]

הרמב"ן מדגיש את הכבוד הדדי בין שרה לאברהם.

על המילים: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי" מסביר הרמב"ן: יש בכך רמז שאברהם מתאווה היה מאד לבנים , אך לא עשה דבר ללא רשותה של שרי ולא התכוון שהוא יבנה מהגר ויהיה לו ילד ממנה. אלא שכל כוונתו הייתה לבצע את רצון שרה - כדי שיהיה לה נחת רוח בבני שפחתה ,או תהיה לה זכות לבן משל עצמה  בעקבות החלטתה - כמו שאומרים חז"ל.

מוסיף  הרמב"ן  הסבר על המילים: "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית"  מכאן שאברהם לא מיהר לדבר , אלא עד שלקחה שרה את הגר ונתנה בחיקו.

זה בא לרמוז: ששרה לא התייאשה מאברהם ולא התרחקה ממנו. אך רצתה שגם הגר תהיה  אישה נשואה לאברהם.

מכאן ניתן לראות עד כמה נהגה לכבד את אברהם.

רש"ר  מתייחס למילותיה של שרה: "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה"; דרך בן שנולד ההורים ממשיכים לבנות את בניין האנושות והאומה, הם  גם  משפיעים מאישיותם וסגולותיהם המיוחדות על הבניין, "בית אברהם" ,למעשה, כולל את כל הדורות בהמשך והדורות הבאים מביאים לידי ביטוי גם את סגולותיו הייחודיות של אבי האומה, "בית ישראל" במשך כל הדורות מבטא את כל השאיפות שהונחלו על ידי  האבות.

המתיחות בין הגר לשרה.

רש"י מסביר: לאחר שהרתה הגר - היא התחילה לזלזל בשרה , כיוון שחשבה שאין פנימיותה  שווה לחיצוניותה - שכלפי חוץ היא מראה את עצמה  כאלו צדיקה, אך האמת היא: שהיא איננה צדקת וההוכחה לכך היא: שלא זכתה להרות לאברהם במשך כל השנים שהייתה נשואה לו ואילו - היא- הגר נתעברה מיד.

שרה מאשימה כעת את אברהם באומרה: "חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ";

הכוונה : שהחמס- העוול הזה - שהגר גורמת לשרה על ידי הזלזול שנוהגת כלפיה - בכך אשם ,כביכול, אברהם - מפני שמראש היה יכול למנוע זאת.           כיצד ?  בזמן שאברהם התפלל אל  הקב"ה ובקש ממנו  בנים, הוא התפלל רק על עצמו ,לכן ה' קיבל את תפילתו בלבד- שיזכה בבנים, כמו כן שרה מאשימה את אברהם בכך שהיה יכול למחות בהגר ולא  מחה.

מיד : וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".[בראשית ט"ז, א-ז]

הרמב"ן סבור: שעל ידי ששרה הייתה מענה את הגר גם אברהם אבינו חטא, בכך שלא מנע זאת ממנה.

לפיכך ה' שמע את עניה ונתן לה בן  שיהיה פרא אדם - לענות את זרע  אברהם ושרה - בכל מיני סוגים של עינויים.

הרמב"ן רואה בגורל הקשה שפקד את ישראל, במשך הדורות אחר כך כעונש משמים -  בעקבות כישלונם המוסרי של אברהם ושרה שלא התעלו ביחסיהם עם הגר - לרמה מכובדת ההולמת צדיקים ברמתם  ועל זה אמרו חז"ל:  "הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה"

רש"ר גם סבור: שהגר זלזלה  בשרה ולא כיבדה אותה. במיוחד לאחר שהרתה היא החשיבה את עצמה נעלה משרה ובכך אברהם אשם שהרי שרה בעצמה נתנה את הגר לאברהם  ואם כעת פחת ערכה של שרה בעיני הגר- הרי  הדבר נובע מהתנהגות אברהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי  הגר הייתה בתו של פרעה , שרה לקחה אותה בתום עשר שנים  לעקרותה, לפי שחפצה הייתה שתזכה לבנים בזכות כך.

אך , לאחר שהתעברה הגר , החלה מזלזלת בגבירתה והדבר  גרם למתחים בבית והפר את  איזון השלווה בין אברהם לשרה, לפיכך שרה החלה מענה אותה.

בכך, בעצם היה כישלון מוסרי של שרה ואברהם- הנותן את אותותיו גם כיום.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר