פרשת דברים- הַר-שֵׂעִיר – יְרֻשָּׁה למי?
מאת: אהובה קליין.
היצירות שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מעשה עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים לתור את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שובם של המרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בכיים של המרגלים- שנהפך בכי לדורות, ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה מצווה לנטוש את המדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הר שעיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל נוחלים את הארץ המובטחת/ ציירה: אה ובה קליין (c)
בפרשה זו הפותחת את
חומש דברים, נושא משה נאום מקיף לעם ישראל, כאשר אחד הנושאים: הַר-שֵׂעִיר:
"וַנֵּפֶן
וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֵלָי;
וַנָּסָב אֶת-הַר-שֵׂעִיר, יָמִים רַבִּים. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. רַב-לָכֶם, סֹב אֶת-הָהָר הַזֶּה; פְּנוּ
לָכֶם, צָפֹנָה. וְאֶת-הָעָם, צַו לֵאמֹר,
אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר;
וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד.
אַל-תִּתְגָּרוּ בָם--כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ
כַּף-רָגֶל: כִּי-יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו,
נָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר. אֹכֶל
תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף, וַאֲכַלְתֶּם; וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם,
בַּכֶּסֶף--וּשְׁתִיתֶם. [דברים, ב, א-ז]
השאלות הן:
א] היכן נמצא הר שעיר
– מדוע נקרא בשם זה ולמי מיועד?
ב] מדוע חל איסור
לעבור דרכו?
תשובות.
הַר-שֵׂעִיר
הר שעיר- הוא מקום
המיועד לבני עשו -ממוקם בין דרום ים המלח
למפרץ אילת-מזוהה עם רכס הרי גרניט
ממזרח לבקעת הירדן, הגבול הצפוני שלו הוא נחל
זרד.
מתוך עיון בכתובים,
למדים אנו: כי הר שעיר הוא אכן מיועד לעשו ולכל פמלייתו הנרחבת: "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת-נָשָׁיו
וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת- בְּנֹתָיו, וְאֶת-כָּל-נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת-מִקְנֵהוּ
וְאֶת-כָּל-בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל-קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן;
וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו.
כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב,
מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, לָשֵׂאת אֹתָם--מִפְּנֵי,
מִקְנֵיהֶם. וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר
שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה
תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר, שֵׂעִיר". [בראשית ל"ו, ו'-י]
אך טרם ישיבתו של עשו
במקום זה, ישבו שם החורים ועל כך מעיד הכתוב:
"וּבְשֵׂעִיר
יָשְׁבוּ הַחֹרִים, לְפָנִים, וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם
מִפְּנֵיהֶם, וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם:
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר-נָתַן יְהוָה,
לָהֶם".[דברים ב, י"ב]
בשֵׂעִיר הוקמה מלכות אדום השייכת לעשו:
"וְאֵלֶּה
שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לִמְקֹמֹתָם, בִּשְׁמֹתָם: אַלּוּף תִּמְנָע אַלּוּף עַלְוָה, אַלּוּף
יְתֵת. מא אַלּוּף אָהֳלִיבָמָה אַלּוּף
אֵלָה, אַלּוּף פִּינֹן. אַלּוּף קְנַז אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף מִבְצָר. אַלּוּף מַגְדִּיאֵל, אַלּוּף עִירָם; אֵלֶּה
אַלּוּפֵי אֱדוֹם, לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם--הוּא עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם
בראשית ל"ו, מ'-מ"ג[
עצם ישיבתו של עשו
בהר שעיר מעידה על הבטחתו של אלוקים שעתיד לתת את הארץ לבני אברהם- יעקב ועשו:
"וָאֶתֵּן
לְיִצְחָק, אֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-עֵשָׂו; וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת-הַר שֵׂעִיר,
לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו, יָרְדוּ מִצְרָיִם". [יהושע כ"ד, ד]
התורה
מתארת את נדודי בני ישראל במדבר, הר שעיר נזכר פעמים רבות בסמוך לקָדֵשׁ , המזוהה
עם פטרה:
"אֵלֶּה
הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר,
הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה....
אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. [דברים,
א, א—ג]
המקום נקרא : הַר שֵׂעִיר: את משמעות השם הזה אנו לומדים מהכתוב: "אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי
יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:..." (בראשית, ל"ו, כ'-ל'), נראה שבתקופה קדומה הגיע
להר אדם בשם: שֵׂעִיר, שהשתייך לבני החורים. נולדו לו שבעה בנים, והם התרבו והפכו
לשבטים שתפסו את כל ההר והם נקראו על שם
אביהם.
האיסור
לעבור דרך הר שעיר.
על פי רש"י: נאלצו בני ישראל לעקוף את אדום ומואב . בני ישראל מקבלים מה' ציווי:
"אַתֶּם
עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ
מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד.
אַל-תִּתְגָּרוּ בָם--כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ
כַּף-רָגֶל"
רש"י מביא שני פירושים להסבר ציווי זה:
א] כפשוטו: כוונת האיסור- אפילו דריסת רגל אסורה
על בני ישראל בהר שעיר- ללא רשות.
ב]
מדרש אגדה: איסור זה חל עד בוא
יום הגאולה- יום דריכת הרגל בהר הזיתים. כפי שנאמר :
"וְיָצָא
יְהוָה, וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם, כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ, בְּיוֹם קְרָב. וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר
הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים
מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה...." [זכריה, י"ד, ג-ד]
ולגבי המילים: "כִּי-יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, נָתַתִּי
אֶת-הַר שֵׂעִיר" מסביר
רש"י: מראש אלוקים רצה להנחיל עשרה
עמים לישראל – אך העניק להם שבעה-והשלושה: קיני, קדמוני וקניזי - הם לעמון, מואב, ושעיר.- מתוכם אחד לעשו- הוא שֵׂעִיר, ושני עמים- ללוט וזה בשכר שכאשר לוט התלווה אל אברהם ושרה- ברדתם למצרים , בזכות שלוט שתק כאשר אברהם אמר: לפרעה
כי שרה אחותו - לוט לא גילה את האמת לפרעה. כמו שהכתוב מציין:
"וַיְהִי,
בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים,
אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ
אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט", מה זכר ה'? את שתיקת
לוט.[בראשית י"ט, כ"ט]
רבינו
בחיי מסביר :"אַל-תִּתְגָּרוּ
בָם"? ותשובתו: לפי שעשיו כיבד את אביו
ואין הקב"ה מקפח שכר של כל בריה. וגם שלא יהיה פתחון פה בעולם הבא שעשיו לקח
את שכרו בעולם הזה. ולגבי הציווי: "פְּנוּ לָכֶם, צָפֹנָה". רבינו בחיי מביא כמה פירושים:
א]" אמרו במדרש
רבה ,אם באתה שעתו של עשו הצפינו עצמכם מלפניו, שנאמר פנו לכם צפונה"
ב] אומר ה': פנו
לכם צפונה לפי שהיה לי משהו צפון ביני
ובינכם וזה בית המקדש - שאני הייתי נצפן בתוכו עמכם ועשיו עתיד להחריבו כפי שנאמר:
"וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם,
וְחִלְּלוּ אֶת-צְפוּנִי; וּבָאוּ-בָהּ פָּרִיצִים, וְחִלְּלוּהָ". [יחזקאל ז, כ"ב]
ועל האזהרה: "אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם
בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם
מְאֹד.
מביא רבינו בחיי שני
הסברים:
א] ישנה הוראה לעם ישראל לא להתקרב אל בני עֵשָׂו- למרות שהם האחים שלנו
ואפילו שהם יראים מפנינו ,עלינו להישמר מפניהם
מאד – הכיצד? התשובה:
יש להימנע מלהתגרות בהם!
ב] ומדרש רבה: "אמר
רבי אליעזר: אוי לאוזניים שכך שומעות, ומה אם בשעה שהם יראים מעם ישראל נאמר:
להישמר מהם ,קל וחומר שכשעם ישראל ירא מהם על אחת כמה וכמה, ר' יהושע בשם ר' לוי
אמר- אם עם ישראל מעוניין שבני עשיו יהיו
יראים מפנינו, יש לעסוק בתורה, כמו שנאמר: " וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" [דברים ד, ט"ו]
ונאמר בתמיה:"אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם"? הרי הקב"ה דאג
לעם ישראל במהלך המדבר באופן רצוף.
רש"ר מבהיר: כי
מכאן על עם ישראל ללמוד להתמקד בריכוז כל
כוחותיו לכיבוש הארץ שלו ושמירת גבולותיה ,ומנגד
לכבד את העמים האחרים שזכותם מובטחת להם
מבורא עולם-על ארצם.
לסיכום, לאור האמור לעיל: שֵׂעִיר שייכת לעֵשָׂו וארץ ישראל שייכת לעם ישראל וזאת על פי הבטחת הארץ עוד לאבותינו, אברהם
יצחק ויעקב.
