פרשת יתרו- מה גילה הקב"ה למשה על הר סיני?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  יתרו- מה גילה  הקב"ה למשה על הר סיני?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ ה' נושא את ישראל על כנפי נשרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יתרו וציפורה ובניו יוצאים אל המדבר לפגוש את משה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יתרו מברך את ה' / ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה":

ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מזמין את יתרו לאוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח, י-י"א]

ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יתרו מזהיר את משה- שמא יבול כעץ ללא מים ומזון-

 מצב בו הוא שופט את העם לבדו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא  יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין ( c)

ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ 

ציירה: אהובה קליין (c)

"וְהִגְבַּלְתָּ   אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת". [שמות, י"ט, י"ב]

ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד-מול הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ על כנפי נשרים/ ציירה: אהובה  קליין (c)

בפרשה זו- הנקראת על שם יתרו  התורה מתארת לנו את מעמד הר סיני-את חניית עם ישראל לרגלי הר סיני ואת דברי ה' אל משה:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן -שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר. וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם; וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּהוּ, יְהוָה.  וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה; וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה". [שמות פרק  י"ט, א'- י']

השאלות הן:

א] מה גילה ה' למשה  כאשר עלה על הר סיני?

ב] מה המשמעות: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים"?

ג] מהו היעוד של עם ישראל?

 

תשובות.

גילוי ה'  למשה  על הר סיני.

על פי דברי רש"י: משה עלה להר סיני כדי לקבל את התורה כבר בשעת הבוקר , בתאריך ב' בסיון

נאמר: "וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹור, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". 

רש"י מסביר את הפסוק הנ"ל באופן הבא: המילה: "כה"- היא בלשון הקודש  שיש להקפיד לא להפחית על ציווי ה' ומנגד לא להוסיף דברים שלא  נאמרו על ידי ה'. תחילה  הצטווה  משה לדבר אל בית יעקב  - אלו הן הנשים  שהיה צורך ללמדן מוסר למשוך אותן להגיד דברי תורה - לפי שהן עמוד התווך של המשפחה , אחר כך מצווה משה  לפנות אל   בני ישראל -הכוונה לגברים ,להם יגיד דברים יותר  קשים ומדויקים.

על פי רש"ר [הרב  שמשון  רפאל הירש]: משה הצטווה להציג לגברים את הרעיון הבסיסי בשלמותו ,כך שמעולם לא יתנתקו ממנו . הבסיס הוא לא אמונה כי אמונה עשויה להביא לפעמים לספק מסוים, אלא : העדות הברורה של החושים שלכם מה שראיתם במו עינכם וגם התנסיתם בעצמכם . הרי אתם ראיתם כי  משמים ה' דיבר אליכם בזמן מתן תורה: "אַתֶּם רְאִיתֶם--כִּי מִן - הַשָּׁמַיִם, דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" [להלן   כ', י"ט].

ישנם שתי הוכחות שעליהן  מתבססת  כל היהדות:

א] מתן תורה. ב] יציאת  מצרים .

שני אירועים אלה - הם נקלטו בחושים שלכם , היות ואלפי אנשים נוכחו – בעצמם - שמעו וגם ראו  אותם באותו זמן לא נשללת כל  אפשרות של רמייה!

מכאן, ששתי הוכחות אלה - כוללות את הוודאות הגבוהה ביותר, אי אפשר לפקפק בהן - הוודאות שלהם - דוגמת המציאות שלנו ומציאות  העולם החומרי המתגלה לעיננו באופן תמידי והן צריכות לשמש: אבן פינה  לכל הידיעות הנוספות הידועות לנו.

על פי שמות רבה [כ"ח, ב']- הסבר דומה: ל"בית יעקב"  אלה הנשים, אמר ה' למשה שיגיד לנשים דברים שהן יכולות לשמוע ואילו ל"בני ישראל" אלה האנשים- אמר לו שיגיד להם דקדוקי דברים שהם מסוגלים לשמוע ומדוע ה' מזכיר תחילה את הפנייה אל הנשים?

התשובה לכך: שהן זריזות במצוות,

הסבר נוסף: כדי שתחנכנה את הבנים לתורה.

אמר ר' תחליפא דקיסרין, "אמר הקב"ה. כשבראתי את העולם לא ציוויתי , אלא לאדם הראשון - אחר  כך נצטוותה חוה , עברה וקלקלה את העולם ,עכשיו אם  איני קורא לנשים תחילה. הן מבטלות את התורה, לכן  נאמר תחילה: "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב...."

המשמעות של המילים : "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים"

רש"י [לפי המכילתא]  מסביר את הייחודיות של הנשר- בעוד שכל שאר העופות נותנים את גוזליהם בין רגליהם - מהטעם- שמתייראים מעוף אחר אשר  עף מעל גביהם - לעומת זאת, הנשר אינו מתיירא - אלא רק מהאדם שיכול לפגוע בו באמצעות חץ - לפי שאין עוף אחר עף מעליו ,לכן מניח את גוזליו על כנפיו באומרו: מוטב שיכנס החץ בי  ולא בבניי.

אמר הקב"ה : אף אני נהגתי כך: "ויסע מלאך ה'- ויבוא בין מחנה מצרים ובין  מחנה ישראל" והיו המצרים זורקים חיצים ואבני בליסטראות והענן מקבל אותם.

רש"ר מסביר: ה' אומר למשה שיגיד לעם ישראל: אתם ראיתם מה עשיתי לכם ולמצרים-בעת ובעונה אחת: אותם השלכתי ארצה מפני שהתנגדו אלי בכוח ואילו אתם שהייתם חסרי ישע - אך בטחתם בי והתמסרתם אלי באמונה ,לכן אתכם הגבהתי מעל הישג ידם של כל אויבכם והבאתי אתכם אלי  על כנפי נשרים -  אתם ראיתם שאני היחיד שממנו יש לירא והיחיד שבו  יש לבטוח.

"אור החיים" מסביר: תראו איך אני אוהב אתכם – כרחם אב על בנים חביבים - אפילו מדרך כף רגלכם - חסתי עליכם ונשאתי אתכם על כנפי נשרים - הכוונה שענני כבוד היו מוצעים תחתם - וכן נאמר: "וְרַגְלְךָ, לֹא בָצֵקָה--זֶה, אַרְבָּעִים שָׁנָה" [דברים ח', ד']

הי מבקש מעם ישראל שיעריכו מה עשה למענם - העניש קשות את מצרים  ומכאן עם ישראל צריך להבין לקחת מוסר ולדעת שאם לא יקיים את המצוות - עלול, חלילה גם להיענש- לכן נדרש ממנו יראת העונש מה' וכל מה שעשה ה' בשבילנו זה מתוך אהבה אלינו - לכן ה'  דורש גם מעם ישראל - שני דברים: אהבה ויראה.

הייעוד של עם ישראל:

נאמר: "וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". 

על פי רש"י:

א] בני ישראל חייבים לשמור את הברית שה' יכרות איתם – על שמירת התורה.

ב] על עם ישראל הוטל להיות עם סגולה: פירוש – הם צריכים להיות אוצר חביב דוגמת" וּסְגֻלַּת מְלָכִים" [קהלת ב' ח'] המשמעות: כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים – באופן זה תהיו עם סגולה משאר אומות העולם.

הגר"א מביא הסבר: אוצר - זה יראת אלוקים - אבל זה נתון לבחירה בקרב עם ישראל.

על עם ישראל להיות: ,"ממלכת כוהנים וגוי קדוש"

רש"ר מסביר: כל אחד מעם ישראל חייב להיות "כהן" על ידי  שיכוון את מעשיו בהתאם לרצון ה' ויקבל עליו עול מלכות שמים ויחיה על פיו ,עליו להפיץ את ידיעת ה' וההכנעה אליו באמצעות דוגמא אישית - ולקבל עליו עול מלכות שמים.

על עם ישראל להתנהג בקדושה – להיות אומה ייחודית בין כל האומות.

לסיכום, ה'  גילה למשה: כי עם ישראל חייב לזכור את כל - הישועות והנסים שה' גמל  עימו: יציאת מצרים וקבלת התורה  לכן ייעודו: להיות עם סגולה - אור לכל  אומות העולם לשמש ממלכת כוהנים וגוי קדוש , כדברי דברי הנביא ישעיהו:

"וְאַתֶּם, כֹּהֲנֵי יְהוָה תִּקָּרֵאוּ--מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ, יֵאָמֵר לָכֶם" [ישעיהו  ס"א, ו']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קְרִיאַת ה' אֶל מֹשֶׁה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

קְרִיאַת ה' אֶל מֹשֶׁה.

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 עֵת עָלָה מֹשֶׁה  לָהָר

 בְּרָמָ"ח אֲבָרָיו נִסְעָר

 וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלוֹקִים

 צִיוּוּיִים אַדִּירִים נִשְׂגָּבִים.

 

פְּנִיָּה לִנְשׁוֹת  הַיְּהוּדִים

הַדְרָכַת חִנּוּךְ  הַיְּלָדִים

צִוּוּי לַגְּבָרִים הַנִּכְבָּדִים

דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים.

 

מֵעַל רֹאשׁוֹ עַנְנֵי שְׁכִינָה

מִבַּעֲדָם  זוֹעֶקֶת אֱמוּנָה

נֶשֶׁר פּוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם

עָלָיו עִם  יוֹצֵא מִצְרַיִם.

 

עָטוּף אַהֲבָה וְרַחֲמִים

מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת מַעֲמַקִּים

מֵעַתָּה מוּרָם מִכָּל הָעַמִּים

עֵת יִשְׁמַע בְּקוֹל אֱלוֹקִים.

 

עִם סְגֻלָּה  אֵינוֹ בּוֹשׁ

מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ

אֻמָּה יִיחוּדִית בֵּין הָאֻמּוֹת

מְאִירָה קְדֻשָּׁתָהּ לְכָל הָאֲרָצוֹת.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: יִתְרוֹ [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת יתרו- מדוע הוגבל העם- לא להתקרב להר סיני?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת יתרו - מדוע הוגבל העם – לא להתקרב להר סיני?

מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי לפרשה:

"וְהִגְבַּלְתָּ   אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת". [שמוט,י"ט,י"ב]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה (c)

ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה   מתרה בעם ישראל - לא להתקרב להר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)

" וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, רֵד הָעֵד בָּעָם:  פֶּן-יֶהֶרְסוּ אֶל-יְהוָה לִרְאוֹת, וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב.   וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל-יְהוָה, יִתְקַדָּשׁוּ:  פֶּן-יִפְרֹץ בָּהֶם, יְהוָה.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה, לֹא-יוּכַל הָעָם, לַעֲלֹת אֶל-הַר סִינָי:  כִּי-אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ, לֵאמֹר, הַגְבֵּל אֶת-הָהָר, וְקִדַּשְׁתּוֹ.  וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה לֶךְ-רֵד, וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ; וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם, אַל-יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל-יְהוָה--פֶּן-יִפְרָץ-בָּם.  וַיֵּרֶד מֹשֶׁה, אֶל-הָעָם; וַיֹּאמֶר, אֲלֵהֶם....."

[שמות י"ט, כ"א-כ"ה]

ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד-מול הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/שמירת שבת/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך יתרו, ציפוריה ובניה בדרך למשה רבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ יתרו נזכר  בפני משה על נס יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

הנושא המרכזי בפרשה זו הוא : מעמד הר סיני, אך למעמד חשוב היסטורי זה- קדמו הכנות כפי שהכתוב מתאר:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.  וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת.  לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה--אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ, לֹא יִחְיֶה; בִּמְשֹׁךְ, הַיֹּבֵל, הֵמָּה, יַעֲלוּ בָהָר". [שמות י"ט, ט-י"ד]

השאלות הן:

א] מה היה התנאי לקבלת התורה?

ב] כיצד נדרשו עם ישראל להתכונן למעמד נשגב זה?

תשובות.

התנאי לקבלת התורה.

ההגדה מספרת: על הערבות הטובה  שה' דרש מעם ישראל, לשם כך משה הצטווה לאסוף את כל העם.

בראשונה ,לדבר אל הנשים ולצוות אותן לגדל ולחנך את ילדיהן- לתורה ולמעשים טובים - כדי שלא תתנהגנה כחוה אשר עברה על פי ה' והייתה מצטדקת באומרה לה':  לא לי, כי אם לאישי ציווה ה' לבלתי לאכול מעץ הדעת טוב ורע.

אחר כך, משה הצטווה לפנות אל הגברים -בדבר מעמד הר סיני והעם כולו עונה פה אחד: כל אשר דיבר ה' נעשה!

ויאמר ה' אל בני ישראל: בזאת אתן לכם את תורתי, אם תביאו לי עָרֵבים  אשר  יגישו ערבות לאמור: מידינו יבקש ה', אם  לא יעשו בני ישראל את התורה ולא ישמרוה!

ענו כל בני ישראל: אבותינו הקדושים: אברהם, יצחק, ויעקב יערבו בעדנו לפניך, ה'.

ענה ה': ומי יערוב את אבותיכם לפני, הן שאל אברהם - אביכם ממני  אות ומופת ויאמר  לי: במה אדע  אם ארש את ארץ כנען? ויצחק אביכם אהב את עשיו אשר שנאתי, וגם יעקב אביכם אמר בצר לו: נסתרה דרכי מה',

לכן לא אקח את הערובה הזאת ,אלא שאלתי מכם ערובה  טובה ממנה! ויהי כשמוע העם את דברי ה' ויאמרו לו:

הילדים שלנו  יהיו ערבים לתורה הקדושה. כאשר ה' שמע  תשובה זו אמר: הערובה הזאת טובה ונאמנה לי מאד, מאד! לכן מיד ילדכם אבקש אם תשכח תורתי, העם ענה: אנחנו נלמד את ילדנו ואת נכדנו את התורה ונשנן אותה להם והם יתעסקו בה בלכתם בדרך – בשכבם ובקומם - מפיהם עד עולם התורה כלומר: לא תסור מהם לעד!

ההכנות לקראת מעמד הר סיני.

נאמר: "כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת". 

המשמעות על פי מדרשי חז"ל: כל זמן ששרתה השכינה על ההר, כל מי שהיה מתקרב ונוגע בהר - היה מת, אך משנסתלקה השכינה כולם היו רשאים לגשת אל ההר, מכאן הסיק רב יוסי: לא המקום של האדם מכבדו, אלא האדם עצמו גורם לקדושת המקום.

ה"חפץ חיים" מסביר: לקראת מתן  תורה, ה' הגביל את ישראל - לבל יעלו אל הר סיני ואף לא לגעת  בקצהו, עתה  כדאי לשים לב: הר זה שאין בו דעת ואין בו תחושה - בכל זאת נתקדש מכוח המעשה של מתן תורה, עד שהוזהרו בני ישראל מנגיעה כלשהי בקצה ההר, מכאן המסקנה: תלמיד חכם שהוא בבחינת ספר תורה מהלך- חי- שיש בו דעת ורגשות פועלים - על אחת כמה וכמה, שכל הנוגע בקצה כבודו כאילו נגע בבת עינו!

חכם אחד מן הגליל דרש לפני רב חיסדא את המילים:

"וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי"

מכאן הרמז – כי ה' נתן לעם ישראל תורה משולשת- תורה, נביאים וכתובים. לעם משולש:- שכולל- כוהנים, לוויים, וישראלים, על ידי שלישי—על ידי משה שהיה שלישי להוריו ביום השלישי- לשלושה ימי הגבלה, בחודש השלישי- סיון שהוא שלישי לניסן [שהרי לפי התורה: החודש הראשון הוא: ניסן]

מוסיף ואומר: שלא כמידת הקב"ה מידת- אדם בשר  ודם, אדם המוכר חפץ לחברו- המוכר עצוב והלוקח [הקונה] שמח. אבל אלוקים אינו כן, נתן לבני ישראל תורה ושמח, שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו"

[משלי ד, ב]

ספורנו מסביר: כי האזהרה אל העם לא להתקרב להר סיני, נובעת מהחשש- פן יפלו חללים בתוך העם  ויערבבו שמחת ה' בטומאת המתים וכך יטילו אבל על קרוביהם ולא תשרה  השכינה עליהם.

לדעת  המלבים : מהציווי: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב"- ניתן להסיק: כי יהודי חייב להגביל את עצמו בענייני אלוקות ולא לחקור יתר על המידה את הנושא- כי הוא למעלה מתפיסתו, אלא עליו להסתפק באמונה פשוטה.

לדעת הרב שמשון רפאל הירש: היו צריכים את עם ישראל להזהיר לא להתקרב להר- כדי להפריד בין העם הפרדה פיסית - לבין ההר שהוא מקור אלוקי. המקום מורם אל תחום שמעבר הארצי - לכן כל יצור חי שיגע בהר – צפוי למיתה ורק אחרי מתן תורה יושב ההר אל התחום הארצי- כל ההגבלה הזאת - מטרתה להוכיח: באופן מוחשי שמקור התורה הוא על אנושי ועל ארצי!

רש"י מתייחס לפסוק: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת".

משה קבע גבול לעם ישראל כדי שלא יתקרבו יתר על המידה להר.- הכוונה שהתחום של הגבול מגלה לנו,  שיש איסור לחצות את הגבול ולעלות אל ההר. ואפילו בקצה של ההר היה צריך להיזהר – כדי לא לגעת גם שם.

ראיתי בספר: "פירושי הרב דוד צבי הופמן":

אפשר  שלא גידרו את ההר בגדר ממשית ,אלא מנעו מן העם לעלות להר באזהרה מילולית בלבד.

המלבים אומר: יש ללמוד מעניין ההגבלה להר סיני מסר חשוב: אדם מישראל חייב להגביל את עצמו ולא להרבות בחקירה ובהתפלספות בענייני אלוקות שהם למעלה מתפיסתו, אלא עליו  ללכת בדרך אמונה פשוטה בתכלית- זו מובנה של מצוות ההגבלה בעת שאלוקים מתגלה  על הר סיני.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי האיסור להתקרב להר נבעה מכמה סיבות, כגון לא להתקרב להר שבאותו זמן שרתה עליו השכינה- היה צורך להפריד בין ההפרדה הפיזית של בני ישראל לבין ההר שהיה באותו זמן עם עוצמה אלוקית.

ויפה המסר – הרמוז בהגבלה להר בזמן - ההכנות למעמד הר סיני: לא לחקור יתר על המידה את דרכי ה' אלא:

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" [דברים  י"ח].כי אדם בשר ודם אינו יכול להבין תמיד את מהלכי הקב"ה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)