לוט ובנותיו/ שיר מאת: אהובה קליין©
לוט ובנותיו במנוסה
לראשיהם מרחפת עננה
נפשם מהמהפכה ממלטים
בציווי פקודת מלאכים.
לא קלה דרכם
כאיילה יאיצו רגלם
סלעים אבנים ומהמורות
כמיהה לשלווה וישועות.
לוט שוחה במחשבות
צאן רכוש וממונות
בנותיו תומכות ידיו
חוששות לעולם שחרב.
רוח חמה נושבת
בבגדי הנסים אוחזת
הבנות שואבות פתרונות
לצמיחה בשרשרת הדורות.
