פרשת תרומה- מקדש ושכינה ושלמה המלך/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תרומה- מקדש ושכינה ושלמה המלך.

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אמני המשכן- בצלאל ואהליאב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן בידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הקמת  חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין: [שמן על בד] (c)

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל ארון הברית במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שלחן לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין (c)

 יצירותיי מתוך ההפטרה:

ספר מלכים-א'. [פרק: ה']

ציורי  תנ"ך/ עבדי מלך צור  ושלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/חירם מלך צור שולח ארזים לבניית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך וברקע עבדיו נושאים אבני גזית לבניין הבית.

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך /שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך והחוצבים בהר/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת בציווי ה' להביא תרומה למען הקמת המשכן וכליו:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחו ּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.  וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות  כ"ה, א'-י']

השאלות הן:

א] מהי מטרת התרומה ואופן הבאתה?

ב] מה תפקידו של המשכן?

ג] הקשר להפטרה [מלכים-א, פרק: ה']?

תשובות.

מטרת הבאת התרומה.

שאלה זו שואלים גם חז"ל : "מי שנאמר בו לה' הארץ ומלואה, אשר לו הים והוא עשהו, ואמר: "הֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ."  [דברים י', י"ד] הוא צריך לבשר ודם?

התשובה היא: אלוקים חומד לשרות שכינתו בקרב ישראל - כמו אב האוהב  את בניו, המטרה להקים בתרומה - משכן כבוד וכפרה לישראל.

המלבי"ם מפרש: אילו היה כתוב: "ויתנו לי תרומה" היו חושבים כולם כי מוטלת על כל יחיד לנדב למלאכת המשכן , אך רצון הבורא היה : שהמשכן יוקם אך ורק מתרומות שנידבו מתוך רצון טוב ואמיתי ולא מתוך כפייה – בני ישראל נצטוו למנות גבאים כדי שייקחו "תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" [שמות כ"ה, ב]

על פי שמות רבה: הסבר מעניין על הנאמר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחו -לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" אמר להם הקב"ה, כביכול מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי גם אני עמה שנאמר: "וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה": 

משל למלך שהייתה לו בת יחידה, בא אחד מבני המלכים ונשאה [ נשא אותה לאישה]  ביקש לילך לו אל ארצו וליטול את אשתו עמו, אמר לו המלך: בתי שנתתי לך יחידית היא לי [בת יחידה לי], לפרוש ממנה - איני יכול, לומר לך: אל תטלנה"- איני יכול, לפי שהיא אשתך ,אלא זו טובה עשה לי: שכל מקום שאתה הולך, קיטון [חדר] אחד עשה לי, שאדור אצלכם משום שאיני יכול להניח את בתי".

[הנמשל] כך אמר הקב"ה לישראל: נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה - איני יכול, ולומר לכם: אל תטלוה - איני יכול. אלא בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי - שאדור בתוכו עמכם וזה שנאמר: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". [שמות רבה, ל"ג, א']

רש"י מתייחס למילים  :נאמר  "וְיִקְחו ּ- לי תְּרוּמָה":  בניין המשכן  והמקדש מטרתו  להיות לשם שמים  בלבד  מהסיבה: שהמקדש הוא מקום להשראת השכינה ולא ניתן להשרות שכינה על כלל ישראל ולהשפיע עליהם קדושה כאשר מעורבות בו  -  מחשבות זרות.

ילקוט שמעוני על פי מדרש אבכיר: אומר על: "וְזֹאת הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת".

"מלמד שהראה הקב"ה שלוש תרומות: אחד של משכן, אחד של מקדש ראשון, ואחד של מקדש שני שנאמר: "זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת".

"זהב"- כנגד המשכן שעשה משה רבינו - שהיה חביב על הקב"ה כזהב.

"וכסף"- זה מקדש ראשון שבנה  שלמה שכתוב בו: אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה"

"ונחושת"- זה  מקדש שני שכבר היו חסרים בו חמישה דברים הללו: ארון, כפורת, כרובים, אש ורוח הקודש.

"אור החיים" מסביר את המילים: "וְזֹאת, הַתְּרוּמָה" אולי הכוונה שלא יביאו בני ישראל נדבה  ממין אחד או משלושה, אלא הם צריכים- מכל המינים , אין הכוונה שכל אחד יביא את כל הסוגים - אלא תרומה באופן כללי. או  ירצה לומר שיקבלו מהמביאים כל י"ג המינים ואין לזלזל באחד שמביא פשתן ועורות וכו".

תפקידו של המשכן:

רבי  יעקב יוסף מפולונאה מסביר: תרי"ג מצוות שבתורה שניתנו לנו  - נחשבות למצוות נצחיות שניתן לקיימן בכל עת ובכל שעה, יש אפוא, מקום לשאול-איך אפשר  בימינו לקיים את מצוות בית הבחירה על יסוד הכתוב: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"?

התשובה לכך: הקדמונים שלנו, שהיו חכמי אמת, הורו שהאדם אינו אלא "עולם קטן" ולפי זה הכתוב: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ.... ": כל אחד יעשה מקדש בלבו יכין שם מקום להשראת השכינה וכאשר ישכון ה' בלבו ובנפשו של כל אדם יקוים המשך הכתוב: "וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"

ה"נתיבות שלום" מסביר: חמש פרשיות הוקדשו במיוחד  על נושא המשכן, נשאלת השאלה מדוע התורה האריכה בנושא זה דווקא - בעניין כל כלי המשכן ויש  שהפרטים  חזרו ונשנו?

על כלי המשכן התמנו אומנים מובחרים, דוגמת בצלאל בן אורי- שה' חנן אותו בחכמה, בינה ודעת, מתברר כי על ידי תורת הנסתר - כל חלקי  המשכן מרמזים על העולמות העליונים וכל חלק וחלק מן המשכן מרמז- על חלק  מסוים ממעל . המשכן הוא כעין –ציור של מפה .

הקשר להפטרה [מלכים-א, ה']

נאמר בהפטרה:

"וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם......וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים. וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ.     וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים".

על פי המתואר בהפטרה זו - מתגלה הקשר העמוק - בין  פרשת תרומה -  הסבר מפורט על המשכן ,אומניו וכליו – ובהפטרה - שלמה המלך ,החכם מכל אדם ,זוכה לבנות את בית המקדש בסיוע  חִירָם מֶלֶךְ צוֹר וקשריו הטובים .

לסיכום, לאור האמור לעיל :הקשר בין המשכן ומקדש שלמה- נתפלל לבורא עולם ונייחל:  שהשלום ישוב אלינו - כבימי שלמה המלך ובמהרה בע"ה  ננצח את האויבים ונזכה להתגשמות הנבואה:

"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת".[מיכה, ז'. ט"ו]     

     

   

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְעַבְדֵי חִירָם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְעַבְדֵי חִירָם/ שִׁיר מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הַנֶּאֱמָן

 הִתְבָּרֵךְ  מֵאֵת בּוֹרֵא עוֹלָם

 אוֹצַר דַּעַת - כֹּה מֻשְׁלָם

 כְּחוֹל אֲשֶׁר -עַל שְׂפַת הַיָּם.

 

 כִּשְׁרוֹנוֹ הִרְקִיעַ שְׁחָקִים

 חָכְמָתוֹ הֵאִירָה רְחוֹקִים

 כְּמִגְדַּלּוֹר נִיצָּב בְּלֵב יָמִים

 אֵלָיו נָהֲרוּ מִכָּל הָעַמִּים.

 

וַיְהִי הַיּוֹם שְׁלֹמֹה נִזְכָּר

בְּאוֹתוֹ מִשְׁכָּן -לֵב מִדְבָּר

בִּזְכוּת נְדִיבֵי הַלֵּב הוּקַם

תְּרוּמָה-תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן.

 

בְּעוֹדוֹ  מְהַרְהֵר הִרְהוּרִים

לְפֶתַע יוֹפִיעוּ הָאוֹרְחִים:

עַבְדֵי חִירָם מֶלֶךְ צֹר

בְּצִוּוּי  מַלְכָּם - מִקְדָּשׁ לִיצֹר.

 

 בְּעוֹדָם נִצָּבִים לְפָנָיו

כֹּה שָׂמַח הֵאִירוּ עֵינָיו

בַּשָּׁמַיִם מַחֲזֶה מַרְהִיב

בֵּית מִקְדָּשׁ אוֹתוֹ יַלְהִיב!

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: תְּרוּמָה[חֹמֶשׁ בַּמִּדְבָּר] וְהַהַפְטָרָה מְלָכִים-א, ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה- הדרך לאחדות העם -בימינו/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תרומה- הדרך לאחדות העם -בימינו?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

Biblical painting

Menorah in the Temple

(By Ahuva Klein(c

ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הקמת  חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין: [שמן על בד] (c)

ציורי תנ"ך/ אמני המשכן- בצלאל ואהליאב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי התנ"ך/  אומני המשכן במלאכתם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן בידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל ארון הברית במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שלחן לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ "ועשו לי מקדש  ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מלכים-א, פרקים ה, ו]

ציורי תנ"ך /שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/חירם מלך צור שולח ארזים לבניית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך וברקע עבדיו נושאים אבני גזית לבניין הבית.

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך והחוצבים בהר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם מכל אדם/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת תרומה - הדרך לאחדות העם – בימינו !

מאת: אהובה קליין .

הפרשה פותחת במילים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי...  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". [שמות  כ"ה, א'- ט]

בהפטרה אנו קוראים: [ספר מלכים א', פרק  ה- מפסוק כ"ו-עד פרק ו', פסוק י"ד]

ַ"ויהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם.  וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל; וַיְהִי הַמַּס, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ. וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת--חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ; וַאֲדֹנִירָם, עַל-הַמַּס.  וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית. וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת": [מלכים-א: ה, כ"ו- ל"ב]

בהמשך דבר ה' אל שלמה המלך:  "וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-שְׁלֹמֹה, לֵאמֹר.  הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת -כָּל-מִצְוֺתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם--וַהֲקִמֹתִי אֶת-דְּבָרִי אִתָּךְ, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-דָּוִד אָבִיךָ. וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל". [ו', "א-י"ד].

השאלות הן:

א] מדוע  הקמת המשכן מתואר בחמישה פרשיות  תורה?

ב] הקשר בין הקמת המשכן להקמת מקדש שלמה - והמטרה?

תשובות.

תיאור הקמת המשכן  בחמשה פרשיות.

ה"נתיבות שלום" שואל שאלה זו ? ומתעמק  בשאלתו מדוע נכנסת – התורה לכל  הפרטים  ויש אף פרטים שנשנים בפרשיות אלו ולכאורה זה ניראה מיותר? ויש אף שואלים מדוע נכתבה מצווה זו בכלל הרי זה מיועד לאותו הדור? ועוד נראה שלהקמת המשכן היה צורך  בבצלאל  שעליו נאמר:  "ואמלא אותו בחכמה ותבונה ובדעת "- שהן נחשבות למדרגות הגבוהות ביותר?

חז"ל מציינים [מסכת ברכות נ"ה] בצלאל היה יודע לצרף אותיות שנבראו באמצעותן שמים וארץ ועל כן מדוע היה צריך בכל הדברים האלה לצורך הקמת המשכן?

על פי הזוהר הקדוש: קדושת התורה היא גבוהה  עד בלי די..

הבעש"ט אומר ב"תורת תמימה" שלא נגע איש מעולם - אפילו באות אחת מהתורה ואיש לא הגיע להבין את תכלית התורה והרמוז בה  באות אחת?  מהטעם שכל התורה היא השתלשלות  מעולמות עליונים - עד למטה - לעולם העשייה.

בגמרא מסופר [מסכת שבת פ"ח]"שבשעה שעלה משה למרום, מלאכי השרת התלוננו לפני הקב"ה: "חמדה גנוזה אתה מבקש לתת לבשר ודם – כלומר - אין שום שייכות להעניק את התורה בקדושתה העילאית לאדם בשר ודם הדר בעולם למטה ?

תשובת משה הייתה: שהפירוש האחרון המשתלשל בתורה לעולם העשייה באופן פעיל - כגון: "לא תרצח" ומצאנו בתורה בתקיעות השופר של ראש השנה שזה מהנושאים המרוממים ביותר ואילו בתורה כתוב: רק "יום תרועה יהיה לכם"

מכך דרשו חז"ל: את כל דיני התקיעות ויש בכך על פי הקבלה - רזים מעל רזים  במדרגות גבוהות מאד, בשל חשיבות הערך של כל אות בתורה – אם חסרה אות אחת בתורה - ספר התורה  פסול מפני שכולו קודש קודשים.

גם בריאת האדם בצלם אלוקים - משמש כמפה - למה שמתרחש בעולמות  עליונים. יש הרבה אורות עליונים במבנה ראשו של האדם לכל פרטיו.

כך גם המשכן.

על פי תורת הנסתר: כל המשכן מרמז על אורות עליונים. וכל חלק וחלק מן המשכן – יש כנגדו  חלק הנמצא באורות העליונים.

לכן המשכן  הוא כעין מפה לכל העולמות האלה - ומטרת הקמתו כדברי תנחומא: נתאווה ה' לשכון בדירה בתחתונים . מהטעם הזה הוריד ה' אורות  מהעליונים לעולם הזה.

לכן חשוב להדגיש כי היה יודע בצלאל בן אורי – לצרף אותיות שנבראו באמצעותן – שמים וארץ  כדי להמשיך בבניית המשכן  את סודות הבריאה של שמים וארץ.

לגבי עבודת האדם את ה' הם כלולים  בכל חלקי המשכן.

הסיבה שהתורה האריכה בהקמת המשכן להורות : שיש כוונות עליונות בכל פרט ופרט של המשכן ופרשיות אלה –נחשבות לעיקר התורה - כי הם מבטאים את רצון ה' שנתאווה שתהיה דירה גם בתחתונים  ומטרה זו יכולה להתקיים רק באמצעות המשכן.

הקשר בין המשכן למקדש שלמה.

בפרשתנו מדובר: בהבאת תרומה למען הקמת המשכן במדבר   אשר היה  מבנה זמני– לפי שהיו  בני ישראל שוהים  בקרבת המשכן בכל מקום במדבר וכשהיו עוברים לחניה הבאה  היו נוהגים לקפל את המשכן וחלקיו השונים ונעים הלאה אל עבר החניה הבאה.

מה שאין כן לגבי המקדש - שבנה אותו שלמה בעזרת עבדיו הרבים – הוא שימש כמבנה קבוע בירושלים. אך מנגד -  המשכן וגם המקדש שמשו  כמטרה למקום השכנת השכינה – בקרב עם ישראל. לגבי המשכן נאמר:  "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".

בהפטרה נאמר: "...וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל".

השראת השכינה מותנית בתנאי:

"הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת-כָּל - מִצְוֺתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם"

המלבי"ם מבאר: אין עיקר בית המקדש מתבטא באבנים ובעצים  הנעשים על ידי האומנים- אלא המטרה: שיתאחדו כל בני ישראל לעבוד את ה' יחדיו.

ה' נתן את כיסא המלכות לבית דוד - בתנאי אחד: רק אם ישמרו את התורה ומצוותיה.

בעל הטורים וגם רבינו בחיי אומרים: כי יש במילה: "שכנתי"- רמז למספר השנים בהם עמד בית ראשון ושני, בית ראשון עמד ת"י שנים כמניין לשוכני בתוכם, ובית שני עמד ת"כ שנים.

בפרשתנו נאמר: " דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ - לִי תְּרוּמָה" והרי היה צריך הכתוב  לומר:  "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ויתנו לִי תְּרוּמָה"?  אלא הקב"ה נותן לעם ישראל להבין: כי כל תרומה שיביאו עבור הקמת המשכן - כולל, כסף, זהב, ונחושת... הם אוצרות שה' מעניק לנו. ויש להימנע מהחשיבה המוטעית כאשר אדם חושב שהכול עשה בעצמו – היינו - "וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־ הַחַ֥יִל הַזֶּֽה"׃ [דברים ח', י"ז]

בהפטרה נאמר: "וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל....."

המדרש מסביר: בני ישראל מונים שישים ריבוא -אמר ה' לדוד המלך: כי מחצית בני ישראל יהיו  עוסקים תמיד בתורה -שהרי ידוע כי תלמידי חכמים  פטורים  מתשלום מס. לפיכך היה צריך שלמה המלך לגבות מס רק ממחצית, היינו - משלוש מאות אלף והוא לקח אחד מעשרה, כי: "העשירי יהיה קודש" וכך הגיע למספר של שלושים אלף.[הרב יהונתן אייבשיץ]

בפרשתנו היו ידועים אומני המשכן - כיוצרים  בעלי חכמה  בינה ודעת- ואילו בהפטרה - נאמר: "ויהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ"

חכמה זו נחוצה הייתה למלך- כי גם באמצעותה היה מדריך את עבדיו לבנות את המקדש כפי שכתוב: "וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַיהוָה".[מלכים ו', א]

הוא נעזר בבעלי מקצוע שונים- כפי שהכתוב מתאר: "וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית. וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת"

באמצעות חכמתו היה כורת ברית עם חירם מלך צור- זהו שלום פרי חכמה מדינית.

רבי בונם מפשיסחה עונה על השאלה: כיצד כרת שלמה המלך שלום עם נוכרי?

תשובתו: "שניהם היו שני עולמות נפרדים, הברית הייתה בעלת אופי מדיני לגמרי ולא פנימי ורוחני".

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי גם בימים אלה ממש כאשר המחלוקת נפוצה בתוך העם - האמצעי היחיד להתאחד כאיש אחד בלב אחד - הוא: קיום המצוות הלכה למעשה -על פי התורה  הקדושה ורצוי  לעיין במגילת אסתר - כדי לבדוק - כיצד מגיב עמלק - אז והיום כאשר צופה במחלוקת שלנו:

"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם" [מגילת אסתר פרק ג', ח']

יפים וחשובים דברי שלמה המלך כפתרון לאחדות העם והשראת השכינה עלינו: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם;   וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ;    וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" [משלי  ג', י"ז]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)