פרשת
בהר – בחוקותיי, אימתי נשב לבטח בארצנו?
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשיות:
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "בשנת היובל.. תשובו איש אל- אחוזתו"/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו.."/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה' " [ויקרא כ"ו, ב]
ציורי תנ"ך/ וישבתם על הארץ לבטח"/ ציירה: אהובה קליין.(c)
ציורי תנ"ך / "ואכלתם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם". [ויקרא כ"ו, ה]
ציורי תנ"ך/ ברכת השלום בארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ונתנה הארץ פריה .."/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ברכת השראת השכינה על ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "אם בחוקותיי תלכו.."/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם"/ציירה: אהובה
קליין(c)
ציורי תנ"ך/ברכת הפריון- עם ישראל מתרבה/ ציירה: אהובה קליין (c)
"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.." [שיר השירים ג, י"א]
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
השבת אנו קוראים שתי
פרשיות "בהר- בחוקותי "
פרשת "בהר"
פותחת בפסוקים: " וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל -מֹשֶׁה, בְּהַר
סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל -בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל -הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה
הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע
שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת - תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת,
לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ
לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא
תִקְצוֹר, וְאֶת -עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר:
שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ". [ויקרא כ"ה, א'-ו']
פרשת "בחוקתי"
פותחת בפסוקים:
אִם-בְּחֻקֹּתַי,
תֵּלֵכוּ; וְאֶת -מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ
יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְהִשִּׂיג
לָכֶם דַּיִשׁ אֶת -בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע,
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי
שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן -הָאָרֶץ,
וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם".ויקרא כ"ו, ג'-ז]
השאלות
הן:
א] מה מבטא ההר בכלל ומה המיוחד בהר סיני?
ב] המשותף לפרשת בהר ולפרשת
בחוקותי?
ג] הדרך להשיג את
קירבת אלוקים.
תשובות.
משמעותו של
כל הר והייחוד בהר סיני.
ההר- הוא שטח מורם
מעל הקרקע , בולט בנוכחותו וכבר ממרחקים ניתן לראותו . בתנ"ך ניתן למצוא
דוגמאות לסוגים שונים של הרים.
"הר
האלוקים", "הר הבית", "הר
הזיתים". "הר ציון", "הר עשיו", "הר
חרמון". "הר גריזים".....
קבלת התורה הייתה על הר סיני , ישראל היו עומדים
מול ההר, על כך אומר ישעיהו הנביא: "כָּל - יֹשְׁבֵי תֵבֵל, וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא- נֵס הָרִים תִּרְאוּ,
וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ".[ישעיהו
י"ח, ג'] - כוונת הנביא ישעיהו: כשם
שעם ישראל ראה נסים על הר סיני בעת קבלת
התורה - כך עתיד עם ישראל לראות נסים בהר
ציון .
כפי שנאמר לגבי
הגאולה העתידית:"וְעָלוּ
מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן, לִשְׁפֹּט אֶת-הַר עֵשָׂו; וְהָיְתָה לַיהוָה, הַמְּלוּכָה". [עובדיה א', כ"א]
דוד המלך שואל : מי יעלה בהר ה' ? כפי
שנאמר: "מִזְמוֹר,
לְדָוִד: יְהוָה, מִי -יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ;
מִי -יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ". [תהלים ט"ו, א-ג]
ההרים והגבעות הם
גבוהים גם מבחינה רוחנית.
כדאי לדעת: אבותינו:
אברהם, יצחק ויעקב - מכונים בשם: הרים ואילו האימהות: שרה, רבקה ,לאה ורחל
נקראות: גבעות.
כדברי ישעיהו
הנביא:" "...וְשָׁקַל
בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת מֹאזְנָיִם". [ישעיהו מ', י"ב]
הייחוד של הר סיני: זהו ההר הנמוך בהרים וזאת כדי
ליידע אותנו על חשיבות הענווה והצניעות.
התורה מתבוננת
על מידת הגאווה כדבר שלילי.
צפניה הנביא מגלה לנו
- כי בעתיד יבוא יום ואלוקים יסיר מעם ישראל את הגאווה:
"בַּיּוֹם
הַהוּא, לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ, אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ, בִּי: כִּי -אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ, עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ,
וְלֹא -תוֹסִפִי לְגָבְהָה עוֹד, בְּהַר קָדְשִׁי". [צפניה ג', י"א]
הרמב"ן באיגרתו - איגרת הרמב"ן: מתאר את חשיבות מידת הענווה:
"וְכַאֲשֶׁר
תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָווָה, שֶׁהִיא מִדָּה
טוֹבָה מִכָּל הַמִּידּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ב ד): "עֵקֶב
עֲנָוָה, יִרְאַת ה'". וּבַעֲבוּר הָעֲנָווָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת
הַיִּרְאָה, כִּי תִיתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן
בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ..."[
חשוב לומר את האיגרת הזאת במלואה-פעם אחת בשבוע]
בהר סיני - עם ישראל
קיבל את התורה – באחדות מלאה – כפי שנאמר בלשון יחיד : ".. וַיִּחַן שָׁם
יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" [שמות י"ט, ב']
מתוך
המילה:"
וַיִּחַן העם" נלמד -
כי בני ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד - בעת מעמד הר סיני-היינו- קבלת התורה.
" וַיִּקַּח
סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר
יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".[שמות כ"ד, ז']המשמעות של בני ישראל
הייתה:
על פי ספורנו: "נעשה
ונשמע". "נעשה לתכלית שנשמע בקולו, כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת
לקבל פרס. (ע"פ אבות א, ג), כעניין "עושי דברו לשמוע בקול דברו"
(תהלים ק"ג, כ)
על פי רשב"ם: נעשה ונשמע. נעשה מה שדיבר וגם נשמע מה
שיצוונו עוד מכאן ולהבא.
המשותף בין
פרשת בהר לפרשת בחוקותי :
בעוד שבפרשת בהר
התורה מתארת את המצוות ורש"י טוען: כמו שמצוות שמיטה נאמרה על הר סיני - על כל
פרטיה ודקדוקיה - כך כל מצוות התורה נאמרו על
הר סיני.
בפרשת
בחוקתי מתארת התורה את פסוקי התוכחה לישראל במידה שיפרו
, חלילה, את שבועתם שנשבעו ביום מעמד הר סיני.
ברוב הקהילות נוהג
בעל הקורא לקרוא פסוקים אלה - בקול נמוך ובחיפזון ויש גם כאלה היוצאים באותו זמן
מבית הכנסת - מתוך חשש לעקוב אחר פסוקים
אלה - זאת עד סוף קריאת פסוקי התוכחה.
ה"חפץ חיים" אומר על כך: המנהג הזה הוא משל לאדם שהוזהר להימנע מללכת בדך מסוימת
המלאה במכשולים - דוגמת קוצים וברקנים ומיני חיות
טורפות - אך האיש עושה עצמו שאינו מקשיב לכל המזהירים ובשעה שפוסע
בדרך המסוכנת מכסה את ראשו בכסות - כדי שלא יראה את כל המכשולים בדרכו ואת
החיות המהלכות בה - אדם זה אינו מעלה בדעתו כי התנהגות זאת גורמת לא רק להקטנת הסכנות- אלה אף מגדילה את הסכנות
והאיומים כלפיו.
כך הם אותם אנשים
היוצאים מבית הכנסת בעת קריאת פסוקי התוכחה.
הדרך להשיג
את קרבת אלוקים.
בפרשת בחוקותיי: נאמרו אוצרות של ברכות ביניהם: הברכה
שעליה חוברו שירים רבים מאת משוררים -
זוהי ברכת השלום שהכול מייחלים לבואה
ולמימושה - מזה דורות ושנים:. "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין
מַחֲרִיד"
חז"ל מעירים על תחילת פסוקי
הברכות המתחילים באות א'
"אִם-
בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ,....ומסתיימים באות
ת': " וָאוֹלֵךְ
אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת". מכאן
לומדים אנו: כי על עם ישראל מוטל לקיים את
כל המצוות בתורה מא' עד ת' - כתנאי להשגת כל הברכות.
על מנת לקיים בפועל את כל התורה - חייב לזכור כל יהודי כי
קבלת התורה בהר סיני - הוא חוזה נצחי בין
עם ישראל לקב"ה - על פי המילים שאמרו כאיש אחד בלב אחד: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".
דוד המלך מדבר על-חשיבות יראת אלוקים: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה
שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִילָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים קי"א י]
רק אדם – בשר ודם.
הנחשב לנזר הבריאה ומורם מעל כל בעלי חיים זכה
ביראת ה'.
ניתן להגיע ליראת
אלוקים - על ידי התבוננות במעשה הבריאה האלוקי - בדומה לאבי האומה - אברהם אבינו
שגילה את האמונה באל אחד וזכה להפיץ את האמונה לכל הדורות.
במסכת אבות [ג',
ט'] נאמר: "רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל
שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת;ְ כָל
שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַייֶּמֶת,.
לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן ללמוד כי על ידי קיום מצוות התורה זוכים לכל
הברכות ובמיוחד לשלום בארצנו הקדושה שעליה
השכינה שורה כדברי דוד המלך:
"וַיִּתֵּן
לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו-- וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;" [ תהלים ק"ה,
מ"ד- מ"ה]
יהי רצון שנזכה בקרוב
לקיים את התורה ככתבה ולשונה כנבואת הנביא: עמוס: "הִנֵּה יָמִים
בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם
וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְהוָה, " [עמוס, ח', י"א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
