פרשת וירא - מדוע ישב לוט בשער סדום?
אחד הנושאים בפרשה: מהפכת
סדום ועמורה. הכתוב מתאר תחילה את בוא המלאכים אל לוט ,להודיעו על העונש הקרב ובא
בשל חטאם של אנשי המקום.
"וַיָּבֹאוּ
שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם;
וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.
וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא-אֲדֹנַי, סוּרוּ נָא אֶל-בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ
וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם..." [בראשית י"ט, א-ב]
השאלות הן:
א] מי היו המלאכים
ומדוע התעכבו ?
ב] מדוע ישב לוט בשער
סדום ?
תשובות.
המלאכים ,שליחותם
וזהותם.
רש"י
מסביר: "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה": מתוך שלושה מלאכים
שהגיעו תחילה אל אברהם, נותרו שני מלאכים
בלבד, מלאך אחד להשמיד את סדום, מלאך שני להציל את לוט, וזה המלאך שבא תחילה
לרפאות את אברהם, מכאן אנו למדים: כי לכל מלאך
ישנה שליחות אחת, רפואה והצלה –היא שליחות אחת ,מנגד המלאך שבא לבשר לשרה
על הולדת יצחק, היות וסיים את שליחותו - הלך לו לדרכו ולא לקח חלק בהפיכת סדום
ועמורה.
בהמשך שואל רש"י: הרי כאשר המלאכים באו תחילה אל אברהם נאמר:
"... וַיַּרְא,
וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו". כלומר , הם נקראים "אנשים" [בראשית י"ח, ב]
ואילו כאן אצל לוט נאמר:" וַיָּבֹאוּ
שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה"?
התשובה באמצעות שני פירושים.
א] אומנם מלאכים היו
באמת, אך אצל אברהם כאשר הייתה שכינה עמהם הרי כתוב שם: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה," – הם נקראו "אנשים" היות וחשיבותם בטלה כלפי השכינה.
ב] אברהם היה בעל
מעלה גדולה יותר לעומת לוט והמלאכים היו רגילים לבוא אליו ממש כמו אנשים. ואילו אצל
לוט שהיה בדרגה נמוכה יותר הכתוב קורא להם: "מַּלְאָכִים"
לרש"י קשה: מדוע
המלאכים התעכבו בהליכתם מחברון לסדום הרי הם שהו אצל אברהם בחצות היום - באמצע היום כפי
שכתוב:"
כְּחֹם הַיּוֹם"
גם אם הסעודה התארכה ,הרי נותרו עוד לפחות חמש שעות עד בוא הערב.
אם כן מדוע לא הזדרזו לבצע את שליחותם מיד?
אלא, מסתבר: שמלאכים
אלה, מלאכי רחמים היו ולכן לא התלהבו למהר להביא את העונש, אלא המתינו לאברהם אבינו
שיתפלל על אנשי המקום שמא יוכל ללמד עליהם - דברי זכות ובכך לבטל את הגזירה.
רבינו בחיי מסביר באופן שונה: על דרך הפשט, אצל אברהם המלאכים נקראים: "אנשים"-
לפי שכאשר משתלחים אל בני אדם ומשתדלים
בענייניהם, הכתוב מכנה אותם בשם: "אנשים", אך לאחר שכבר ביצעו
את שליחותם-שוב נקראים: "מלאכים"-
היות וחזרו למעלתם הראשונה.
רבינו בחיי מבהיר: כי אצל אברהם נאמר: שהוא רץ לקראתם לפי שראה אותם באופן ברור, היות והדבר התרחש בבוקר- כחום היום, אבל אצל לוט
שהמלאכים הגיעו בשעות הערב, לוט לא הבחין בהם, אלא כאשר היו ממש קרובים אליו, לכן
נאמר עליו:" וַיָּקָם
לִקְרָאתָם"
אור החיים שם את הדגש לזמן שבאו המלאכים אל לוט: בערב- והטעם הוא:
כדי למצוא הכנה ללוט להכניסם ובכך לזכות
בהצלתו, וגם אם נאמר[ בבראשית רבה פ"ג] כי בזכות אברהם לוט ניצול, היה צורך
למצוא גם ללוט איזוהי זכות, לפי שאם מלאכים אלה היו מגיעים ביום ,אפשר שאנשי המקום
הרשעים, לא היו מניחים ללוט להכניס את
המלאכים לביתו.
לוט הכיר שהם משרתי
עליון עוד בהיותו בקרבת אברהם לכן נאמר: "וירא"
מסר נפשו עליהם על בני העיר-"וַיָּקָם לִקְרָאתָם"
לוט יושב בשער סדום.
רשי" אומר על
המילים: "וְלוֹט,
יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם", פירושו
- שופט, ולא נאמר "יושב" עם האות וו מכאן שלוט לא שימש כשופט קבוע ,אלא
באותו יום נתמנה על ידי אנשי העיר שישמש
שופט עליהם.
רש"ר- הרב שמשון
רפאל הירש - מסביר: ישיבה בשער העיר לא
נועדה לפשוטי העם, אלא רק מלכים היו "יושבים בשער",
כמו שנאמר: "וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה,
אֶל-שָׁאוּל, וְהוּא בְּבֵיתוֹ יֹשֵׁב"
[שמואל-ב, י"ט,]
"וַיִּשְׁמַע
עֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס, וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, כִּי-נָתְנוּ
אֶת-יִרְמְיָהוּ, אֶל-הַבּוֹר; וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן".[ירמיהו ל"ח, ז]
אפשרות נוספת: אנשים
העוסקים בעניינים ציבוריים רשמיים דוגמת בועז: "וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר,
וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר-בֹּעַז, וַיֹּאמֶר סוּרָה
שְׁבָה-פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי; וַיָּסַר, וַיֵּשֵׁב" [מגילת רות ד, א]
"ישב בשער" כמו שרבותינו אומרים:[בראשית רבה נ,
ג] שררה ציבורית גבוהה שלוט שימש בה בעירו.
מוסיף ואומר
רש"ר: "שער" - משמש תמיד כניסה ציבורית לקהל האנשים הבאים בתוכה.
"ב"שער"
היחיד נוהג למצוא את השלמת צרכיו ה"שער"- הוא אב ליתום, אח לבודד, עיניים
לעיוור, עזרה לכושל וכן הלאה, מטרות שהן מעבר להישג ידו של היחיד ,ניתן להשיגן
בעזרת הציבור המאוחד" האחריות של הציבור להשלים את היחיד.
לגבי שעת בוא המלכים
מסביר רש"ר: הערב הוא זמן שהדברים מתחילים לא להיות ברורים ונעשים מטושטשים,
החשכה נוהגת את כל הספק ולא ניתן להבחין בה דבר.
לגבי ישיבתו של לוט
בשער אומר רש"ר: באותו יום התרחש משהו בלתי רגיל בסדום -התמנה איש זר לשופט,
כאן הייתה ללוט שעת כושר להוכיח את התנגדותו לסעיף הראשון שבספר חוקי סדום, בו
נאמר : כי ישנו איסור להכניס אורחים, כמובן שעד אותה שעה היה יודע לוט -כחכם ונבון לא להעלות את הנושא.
על פי התנהגות זו של
לוט ניתן לראות את המצב אותו תיאר אברהם
אבינו: דמות הצדיק בסדום. המעז לתת דוגמא
להנהגה נכונה לעיני כול.
"וירא
לוט"- על כך אומר רש"י: לוט למד את הכנסת האורחים מאברהם ,כפי שנאמר :"ולפי
שנתחבר לוט לאברהם למד הכנסת אורחים" [תנחומא י"א]
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן ללמוד מהפרשה: כי
לכל מלאך ישנה שליחות אחת ומכאן ניתן להסיק שגם לכל אדם יש שליחות משלו שעליו למלא
אותה בנאמנות.
לוט היושב בשער סדום ביום
בו הגיעו שני המלאכים, ניסה למלא שליחות בנוסף להיותו שופט באופן זמני, הוא ניצל את ההזדמנות למחוק מספר החוקים של אנשי
סדום הרשעים- את האיסור על הכנסת אורחים, ומצווה זו למד מאברהם ובכך הוכיח שיש לו
זכות וגם מטעם זה ניצל ממהפכת סדום ועמורה.
