בדד ישב/ שיר
מאת: אהובה קליין©
עתה יושב בדד
בעבור דיבורו החד
כזאב בודד בכלוב
החפץ למרעיו לשוב.
מתייסר בחשבון נפש
על מילותיו עתירי
הרפש
בנשמת חברו פגע
בתאווה וגאווה שגה.
שוהה מחוץ למחנה
בלב דואב ונדכא
חולה במחלת הצרעת
בהעדר בינה ודעת.
משתוקק להסיר הטומאה
להיטיב דרכו הרעה
חיש לפתוח דף חדש
כי את עברו נטש.
הערה: השיר בהשראת פרשת נשוא[חומש במדבר]
