פרשת אחרי מות - קדושים – כיצד נהיה קדושים?
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ תבואה- לעניים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך'/ קדושים תהיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך'/ קדושים תהיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ איסור אכילת בעלי חיים טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ארץ עיינות ונחלים"/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"לא תעשו עוול במשפט.."
ציורי תנ"ך/הדאגה לעני-עוללות/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ נטיעת עצים בכניסה לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)
נאמר: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי."
[ויקרא כ, כ"ו-כ"ז]
השאלות
הן:
א] "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים"-כיצד
נהיה קדושים?
ב] "ָאַבְדִּל
אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים"- מה המשמעות?
תשובות
הקדושה
רש"י מסביר: כי
פרשה זו נאמרה בהקהל – במעמד אנשים , נשים וטף -מפני שרוב יסודות התורה –
כתובים ונרמזים בפרשה זו. וקדושים –
הכוונה: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה
מוצא קדושה" [ויקרא כ"א]
היות וכל עשרת הדיברות מופיעים בפרשה, לכן הפנייה לכל עם ישראל, מהסיבה- וכולם חייבים לקיים
את הכתוב בעשרת הדיברות.
כשם שכולם היו נוכחים בקבלת התורה-כאיש אחד בלב
אחד, שהרי
נאמר על עם ישראל:"ויחן-שם ישראל נגד ההר
" [שמות י"ט, ב]
ולא כתוב: "ויחנו", מלמד שכל עם
ישראל היו מאוחדים – במעמד הר סיני- כאיש אחד בלב אחד. המטרה
לפי ציווי ה' להיות עם קדוש, אם עם ישראל ילך בדרך ה' על פי כל הציוויים- התוצאה
:עם סגולה - עם קדוש, כי האדם נקרא: אדם" מהסיבה: הוא חייב להידמות לה', אדם=אדמה לעליון..
בחומש
דברים [ח, ג] נאמר: "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון
אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה
האדם" המן היה מאכל רוחני ומזוקק אשר ממקום קדוש יהלך וחז"ל כינהו
:"לחם אבירים" זהו לחם שמלאכי השרת היו אוכלים.
כמו
כן, המן ניתן באופן נסי ומידי יום עם
ישראל היה מתבונן ורואה את הנס הגלוי. הקב"ה הרעיב את העם מהלחם הגשמי ונתן להם "מן" מזון רוחני- כדי להודיע:
"שלא על הלחם לבדו יחיה האדם- לחם גשמי, אלא יאכל מתוך קדושה ויברך – יוסיף
רוחניות והאכילה תהיה לשם עבודת הבורא ,אז
אותו לחם יהיה כמו ה"מן" שבני ישראל אכלו במדבר.
חכמי
המדרש
השוו בין קדושת ישראל לקדושת ה': התורה מתכוונת
להגיד: כי ה' למרות שהוא נבדל מן
העולם אף על פי כן- הוא נמצא גם בתוך
העולם.
כך
גם עם ישראל ,עליו להיות גוי קדוש , אך לא להתנתק מן העולם ,אלא להשפיע על ידי
אור במהלך החיים- רעיון זה נלקח מספר החסידות והפרשנות.
חידושי הרי"ם אומר:
"קדושים תהיו גם בתוך הטבע - שהרי ה'
גם בהיותו בטבע ,אף על פי כן הוא נבדל מאתנו ואין הוא מבטל את עצמיותו בכך.
הרב בן איש חי מצטט את דברי ה' למשה לעם ישראל- בזמן מתן תורה : "וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת
כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ": [שמות
י"ט, ז]
זהו שבח לאדם שה' בחר
בו יותר מאשר במלאך ,שהרי המלאך נמצא כל העת במצב סטטי-
הוא רוחני לגמרי ומשולל מן החומר- לכן
ברור שהוא קדוש, אך לעומתו האדם שיש לו
גוף - הוא חומרי, אם יהיה קדוש זה בגדר פלא!
הרב מביא משל
יפה להסביר את המסר: מעשה באדם שהלך לשוק ומצא באחת החנויות, עוף עשוי מעץ ואבן-
מעשה ידי אומן. היה נראה לעיני כל ממש עוף אמיתי
המסוגל לעוף, הוא חשק לרכוש את
הדבר ושאל את בעל החנות: מה מחיר מוצר יפה זה?
ענה לו המוכר:
עשרה זהובים, ענה לו האיש: שוטה ,עוף שהוא
אמיתי ומסוגל לעוף ולנדוד ממקום למקום- שוויו: עשר פרוטות בלבד ואתה מבקש על עוף
דומם- עשרה זהובים?
ענה לו הסוחר: עוף
אמיתי - הוא מעשה הבריאה ויש כמוהו רבים אחרים- לכן מחירו זול! אבל העוף שאתה חפץ בו- הוא מעשה ידי אומן ועשוי בכישרון וחכמה
מעץ ומאבן וכל המתבונן בו חושב שזהו עוף אמיתי ממש, לכן הוא
יקר מאד- כי אין נמצא כדוגמתו!
הנמשל: המלאכים- אין להם חומריות ויצר הרע - לכן קדושתם אינה מהווה פלא. כי
יש רבבות מלאכים כמותם. אך לעומתם, בן אדם
שעשוי בשר ודם- גוף חומרי ויש לו יצר הרע- אם יהיה קדוש כמלאך- הדבר הוא פלא
וחידוש - לפי שאינו מצוי - לכן האדם חביב לפני ה' ביותר.
משום כך נאמר: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת
כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ": ולא מלאכים
,למרות שהם קדושים יותר מכם היות ובכם ישנם שני דברים הסותרים זה את זה -שאתם
אנשים מגוף חומרי ועם כל זה אתם קדושים, יש
בכם נשמה שהיא רוחנית- לכן בחרתי בכם כממלכת כוהנים והדבר לא נאמר על המלאכים
למרות קדושתם העילאית יותר מכם -
לפי שיש בכם שני יסודות מנוגדים זה לזה –אתם גוף חומרי ועם כל זה קדושים לכן
נבחרתם אצלי ל:"מַמְלֶכֶת
כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ"
לפי פירוש נוסף :נשמות ישראל כולם חצובים מתחת כיסא הכבוד, היינו ,ממקום קדוש ויסודם קדוש ולמרות שיחטאו ובכך יטמאו ,הרי
על ידי שהיהודי מיטהר וטובל יגיע להיות טהור- כי יסוד עם ישראל קדוש, אך אומות
העולם גם אם ישפכו על עצמם כל מים שבעולם, או יטבלו עצמם- לא יצאו מטומאתם- לפי
ששורשם טומאה ,כי אין להם דיני טהרה - ואילו היהודי הנולד לאם יהודייה ,הרי אמו
הולכת לטבול במקווה של ארבעים סאה ולכן הולד נוצר בטהרה, לכן אם בשלב מסוים יטמא,
הטבילה תטהר אותו!
"ָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים"-
עם
ישראל שונה מכל העמים כפי שנאמר: "והייתם לי קדושים, כי קדוש אני ה', ואבדיל
אתכם מן-העמים להיות לי" [ויקרא כ, כ"ו]
על
כך אומר רבינו בחיי: התורה
בחוכמתה מחייבת את עם ישראל להיות מובדלים מכל העמים, במאכלים כשרים, במלבושים
צנועים, ומתוך שעם ישראל מקיים את מצוות התורה: האויבים מקנאים ושונאים את עם
ישראל.
ומדוע
נקרא הר סיני בשם זה? מפני שמשם ירדה שנאה לעולם.
רבינו
בחיי
מביא את דברי המדרש: עם ישראל מובדל מיתר העמים , בתנאי שאינו עוסק בעבודה זרה, אך
אם אינו מתרחק מעבודת האלילים, אזי משתייך לנבוכדנצר ומרעיו.
בכך
שעם ישראל מקבל על עצמו עול מלכות שמים -זוכה לאור הגנוז לצדיקים ואילו הרשעים
גורלם להיות בחשכה.
הרב
אליהו שלזינגר בספרו: "אוצר התורה" שואל: מדוע קיימת שנאה תהומית מצד הגויים כלפי העם היהודי בכל דור ודור?
התשובה:
עם ישראל- נבחר על ידי הקב"ה להיות לו לעם סגולה מכל העמים - סגולה זו לא נועדה רק לעם
ישראל, אלא לכל העולם כפי שכתוב:
"אֲנִי
יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ
לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם". [ישעיהו מ"ב, ו]
המפרשים
מסבירים: רק כאשר עם ישראל מקיים את התורה כהלכתה ואינו מתבולל בגויים ובתרבותם, אז
אומות העולם מבחינים בעם ישראל - כעם חכם ונבון.
אך
שליחות זאת של עם ישראל יצרה קנאה ושנאה כלפי היהדות.
גם הרמב"ם באיגרת תימן מזכיר שנאה זו כלפינו:" ומפני שייחד
אותנו הבורא במצוותיו ובחוקותיו והתבארה מעלתינו על זולתנו בכללותיו ובמשפטיו
שנאמר:
"וּמִי
גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה
הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם". [דברים ד.ח] קנאונו
עובדי עבודה זרה –כולם על דתנו קנאה גדולה וילחצו מלכיהם בשבילה לערער עלינו שטנה
ואיבה ורצונם להילחם בה' ולעשות מריבה עמו, ואלוקים הוא ומי ירב לו?..."
ואכן
ניתן לראות איך לאורך ההיסטוריה שרדנו את הרדיפות , ליל הבדולח בו נשרפו מאות בתי כנסת ,השואה הנוראה וכמובן קיימים
ניסיונות תמיד להמיר את הדת היהודית, חלילה,
מנהיגי
ההשכלה בשנות העשרים והשלושים - היו
סבורים - שכדי להקטין את האנטישמיות כלפינו עלינו להתנהג ככל הגויים. וסיסמתם
הייתה: "ככל הגויים בית ישראל" או: "היה אדם בצאתך ויהודי
באהלך" רחמנא ליצלן.- אך השיטה הזו לא הצליחה למגר את שנאת הגויים אלינו כדברי הנביא יחזקאל:
"וְהָעֹלָה,
עַל-רוּחֲכֶם--הָיוֹ, לֹא תִהְיֶה: אֲשֶׁר
אַתֶּם אֹמְרִים, נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת--לְשָׁרֵת, עֵץ
וָאָבֶן. חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי
יְהוִה: אִם-לֹא בְּיָד חֲזָקָה
וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה--אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". [יחזקאל כ,
ל"ב- ל"ג]
לכן נאמר בפרשתנו:
"ָאַבְדִּל
אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי".
ורש"י מפרש על סמך המדרש: ואם אין אתם
מובדלים לי אתם –של נבוכדנצר וחבירו"
הרב
אליהו שלזינגר מביא עוד הסבר מספר
"בית הלוי" [לפרשת שמות]
הרי
נאמר בתהלים: "הָפַךְ לִבָּם, לִשְׂנֹא עַמּוֹ; לְהִתְנַכֵּל, בַּעֲבָדָיו. שָׁלַח, מֹשֶׁה עַבְדּוֹ; אַהֲרֹן, אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ" במזמור זה
מוזכרים כל הדברים הטובים שעשה ה' לישראל מאז היותם לגוי, אך פסוקים אלה- כאילו
מקטינים את יכולת ה' על גאולת ישראל? אלא
שהיהודים ניסו להידמות שם למצרים ,לפיכך
גדלו בלוריות ומשכו את עורלתם, אומנם
עדיין לא היה בכך איסור- כי עדיין לא
קיבלו את התורה. אך עם זאת היו יכולים
להתערבב עם טומאת המצרים ולכן באה מצוות ברית המילה –במטרה להבדיל את ישראל
מהגויים.
במדרש
רבה
נאמר על הפסוק: "לְרֵ֙יחַ֙
שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים.." [שיר השירים א, ג] מה שמן אינו מסוגל להתערבב עם משקים,
כך גם ישראל אין מתערבים עם בני נח- לכן
הקב"ה נתן לישראל את התורה כדי שיהיו
מובדלים מן הגויים ואם בכל זאת עם ישראל מנסה להתקרב אליהם - הקב"ה גורם לכך שהגויים יגבירו את שנאתם אלינו. וזה
לטובתם של ישראל שלא יתערבו בגויים.
לכן
התורה מצווה אותנו: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים"- היהודי חייב להתנהג
בקדושה על פי התורה בכל תחומי החיים , כדי להיות מובדל, מכל האומות- עליו לקיים את
המצוות הן בין אדם לחברו והן בין אדם למקום.
האלשיך
הקדוש
סובר: המצווה של הקדושה נאמרה בהקהל- כדי להבהיר כי הקדושה אינה שייכת רק ליהודים
בודדים, אלא, היא מחייבת כל יהודי על ידי מעשיו
ופעולותיו לפרטי פרטים בכל מהלך החיים ואין הוא צריך לעשות מהלך חד פעמי
כדי להיות קדוש.
בעוד
שאומות העולם אצלם - החיים והקדושה – שני תחומים נפרדים ואילו אדם שרוצה להיות קדוש, לשיטתם - יתנזר מן הטבע,
דוגמת בדידות במדבר ,או הליכה לתוך יער,- לעומתם עם ישראל הצטווה להיות ממלכת כוהנים
וגוי קדוש – לא על ידי התנזרות מהחיים ,אלא על ידי קידוש החיים בבחינת: "בְּכָל
דְּרָכֶיךָ דָעֵהו"ּ [משלי ג, ו]
בעל
החת"ם סופר סבור: מצווה זו: "קְדֹשִׁים
תהיו"- נאמרה בהקהל –מהטעם כי על
היהודי להיות קדוש לא על ידי ההבדלות
מהחיים, אלא "ְאַנְשֵׁי
קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי" [שמות כ"ב, ל] לא נדרשים אנו להתנהג כמלאכים- אלא
אנשי קודש ובאמצעות קיום התורה והמצוות - נהיה מובדלים מן הגויים.
לסיכום, לאור האמור לעיל, אנו ,כעם הנבחר על
ידי אלוקים , מצווים לחיות בארץ ישראל על פי התורה הקדושה - שהיא מלשון הוראה
ומדריכה אותנו כיצד לחיות באופן נכון - כדי להיות ראויים לחיות בארץ המובטחת – חיי
שלום ברכה ושגשוג, כנאמר: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ
בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים
כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ":
[שמות י"ט, ה-ו]
יהי
רצון שנקיים ציווי חשוב זה ונזכה במהרה - "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל..."
כדברי ישעיהו הנביא. [ישעיהו נ"ט, כ]
