פרשת
וירא- מלחמה ויראת שמים- הקשר?
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ אברהם צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שרה מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל למדבר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)
ציורי תנ"ך/ אברהם משלח את הגר וישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר להצלת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת
הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ". [בראשית כ"ב, י"ג]
ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].
ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו נמלטים אל ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)
לאחר מהפכת סדום ועמורה - אברהם עובר לגרר כפי שהכתוב מתאר:
"וַיִּסַּע
מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר;
וַיָּגָר, בִּגְרָר. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם
אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר,
וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה;
וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל -הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת
בָּעַל. וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא קָרַב
אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר--אֲדֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג. הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא,
וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי,
עָשִׂיתִי זֹאת. וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי
כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ,
מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ, לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ. וְעַתָּה, הָשֵׁב
אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה;
וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ" [בראשית
פרק כ-ח]
אבימלך משיב את שרה
אל אברהם ושואל אותו מדוע אמר כי שרה - היא אחותו?
"וַיַּשְׁכֵּם
אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר, ......וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר לוֹ
מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי,
חֲטָאָה גְדֹלָה: מַעֲשִׂים אֲשֶׁר
לֹא-יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַיֹּאמֶר
אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם: מָה רָאִיתָ,
כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.
וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים,
בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי. וְגַם-אָמְנָה, אֲחֹתִי בַת-אָבִי הִוא--אַךְ,
לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי, לְאִשָּׁה........ צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים
וּשְׁפָחֹת, וַיִּתֵּן, לְאַבְרָהָם; וַיָּשֶׁב לוֹ, אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ"
השאלות
הן:
א] מדוע עבר אברהם עם
שרה ,דווקא - לגרר?
ב] כיצד הצטדק אברהם
בפני אבימלך על חוסר האמת בנוגע לשרה?
תשובות.
אברהם עובר
עם שרה לגרר.
רשי" מביא שני פירושים:
א] אברהם עובר לגרר
אחרי מהפכת סדום ועמורה מהטעם: שראה שחרבו הכרכים באזור זה ופסקו העוברים והשבים באזור - אותם היה
נוהג להכניסם כאורחים לביתו.
ב] אברהם החליט
להתרחק מלוט שיצא לו שם רע לפי שבא על בנותיו.
רש"י מדגיש: כי כאשר אברהם ושרה ירדו למצרים בתקופת הרעב הוא ביקש ממנה
שתגיד – כי היא אחותו ולא אשתו והדבר נעשה בהסכמתה, אבל כאן אברהם לא נטל רשות משרה , אלא החליט שוב להסתיר את
היותה אשתו ואמר שהיא אחותו. ומדוע היה סבור אברהם שהפעם תסרב לכך?
מהטעם: שבמצרים היא נלקחה לבית פרעה.
הרב שמשון רפאל הירש נותן הסבר מאד מעניין להליכת
אברהם לגרר:
הוא מתייחס לפסוק: "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם
אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר,
בִּגְרָר".
וַיֵּשֶׁב: זו ישיבה של קבע-היכן? - בֵּין-קָדֵשׁ
וּבֵין שׁוּר.
המילה: "גָר"- זו ישיבה של עראי-היכן ?- בִּגְרָר.
ולכן מתבקשת כאן
התשובה לשני מצבים המנוגדים זה מזה?
ראינו כי בהתחלה
אברהם ביקש להתבודד עם ביתו מחברתם של הערים - לכן התיישב קודם בדרום השומם ורק
בהדרגה החל לפתח קשרים עם הערים - ובסוף קבע את מקומו בתוך בעלי בריתו: ענר , אשכל,
וממרא - שהיו מתייחסים אליו בכבוד ובהערכה.
באחרית ימיו אנו רואים אותו חוזר לדרום , הוא יושב בין קדש ובין שור זהו אזור
מבודד שאינו מיושב קרוב למדבר שור הידוע - כמקום שומם ובאתו זמן הוא מחפש קשר עם
חיי העיר- ולעיתים הוא שוהה בגרר - בירתם
של מלכי פלישתים.
לכן ,כנראה מתוך
צפייה של אברהם ושרה להולדת בנם - היא
אשר גורמת לשנות את מקום ישיבתם ,חינוכו של יצחק צריך להיות בבדידות -
הרחק מכל סוג של השפעות שליליות.
מאידך, בידוד גמור
מהסביבה - המונע מהנער כל מגע עם אנשים
בעלי השקפות אחרות, הוא דבר לא רצוי. ואף
שגיאה חינוכית מסוכנת. הילד לא
יצליח להתמודד כאשר יפגוש –אנשים עם דעות אחרות והשפעות שונות , מאשר הורגל בביתו
וגם לא ילמד להעריך ולכבד את הדרכים שלמד
בבית מפי הוריו!
בנו של אברהם - חייב
לפגוש גם עולם זר לדעות הוריו- שם יוכל להעריך רעיונות מנוגדים ולחזק את עצמו ולדבוק בחינוך שקיבל מאביו.
אברהם
מצטדק בפני אבימלך:
אבימלך בא בטענות
אל אברהם:
"וַיִּקְרָא
אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ,
כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה: מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ
עִמָּדִי. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ,
אֶל-אַבְרָהָם: מָה רָאִיתָ, כִּי
עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה". [כ', ט'- י"א]
תגובת אברהם אל
אבימלך:
"
וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים,
בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי. וְגַם-אָמְנָה, אֲחֹתִי
בַת-אָבִי הִוא--אַךְ, לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי, לְאִשָּׁה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי, אֱלֹהִים
מִבֵּית אָבִי, וָאֹמַר לָהּ, זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי: אֶל כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה,
אִמְרִי-לִי אָחִי הוּא." [כ',
י"א- י"ד]
רש"י שואל: מהיכן ידע אברהם שאין במקום יראת שמים? תשובתו: אורח שבא לעיר מהי מידת
דרך ארץ ? לשאול לו , שואלים אותו על
ענייני אכילה ושתיה - כגון: האם יש לו אוכל ושתיה? אולם על ענייני אשתו אין שואלים
אותו !!
מיד כשהגיע אברהם לעיר מיד הוצרך להשיב להם על השאלה: "אשתך היא" או
"אחותך היא"? [מתוך מסכת: בבא- קמא]
הסבר נוסף: כאשר אברהם אומר: כי אין יראת אלוקים במקום, מודגש העיקרון כי לא
יתכן מוסר אנושי - ללא אמונה ויראת שמים "מוסר" ערטילאי - אין בו מלבצע פשעים חמורים ביותר! לכן אברהם משוכנע שבמקום שאין יראת שמים - כל
גינוני הנימוס – אין להם ערך כלל. דווקא במקום כזה עלולים אנשים לחטוא פשעים
חמורים, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אברהם מדגיש את חששותיו בכמה מילים: רַק" אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים"- זו עבודה זרה. "וַהֲרָגוּנִי"-זו שפיכות דמים!
המלבי"ם אומר: "אם
נראה איש, או עם שהוא פילוסוף גדול : וחקק לו נימוסים ישרים והרגיל עצמו במידות
טובות עפ"י עצת שכלו, בכל זאת , לא נוכל לבטוח על האיש או העם הזה! תאוותו תסיתהו לעשות רע, שתמיד בהיפך עת יגבר
שכלו על תאוותו, כי עת תבער בו אש תאוותה של אשת חן, או הון רעהו באין רואה,
אז גם שכלו, ילך שולל לרצות, לנאוף ולעשות
כל רע, רק כוח אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח שלא נחטא - והוא מידת היראה
השתולה בנפשו - שממנה יסתעף סעיף אחד-
שהיא: "יראת אלוקים"
בימים אלה ממש עברנו -
כל מדינת ישראל טלטלה בלתי צפויה בשמחת תורה - חמאס הארורים הפתיעו אותנו , נהגו באכזריות
גדולה - וזוהי דוגמא שאנחנו חשים את תוצאותיה - היא נובעת מהישמעאלים - פראי אדם הלוקים בחוסר יראת שמים!
בפרשתנו , יש
עוד שתי דוגמאות למצב של - חוסר יראת
שמים:
א] אנשי סדום ועמורה
הרשעים והחטאים - שה'- גזר עליהם חורבן!
ב] שרה המבחינה
בישמעאל ובהתנהגותו הרעה , מבקשת מאברהם - לגרש את הגר ובנה:
"וַתֵּרֶא
שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק.
וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת,
עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. וַיֵּרַע
הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר
תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי
בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". [ להלן: פרק כ"א,
ט'-י"ב]
לסיכום, לאור האמור לעיל, אברהם ושרה היו צדיקים שחשבו לחנך את יצחק ברוח התורה והיראה - לכן הקפידו לשהות בסביבה בה קיימת יראת שמים ויפים
וחשובים דברי ירמיהו הנביא: "כֹּה אָמַר יְהוָה, אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ,
וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִיּבּוֹר, בִּגְבוּרָתוֹ; אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר,
בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל
הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי--כִּי אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה
חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ:
כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם-יְהוָה! [ירמיהו ט' ,כ"ב- כ"ד]
