מקומן של הנשים בגאולת ישראל - מבט תנכ"י/ מאת: אהובה קליין ©
בחג הפסח חג החירות והגאולה, אנו חוגגים את שמחת הנס
הגדול - בו עם ישראל יצא לחופשי מעבדות לחירות.
מתוך עיון עמוק במקרא
ניתן ללמוד : כי הנשים תפשו מקום מכובד בעניין גאולת ישראל ואף תרמו רבות מחוכמתן לכך.
כאשר פרעה ציווה
להמית את הבנים,, מופיעות המיילדות ובזכות חכמתן משמשות בשליחות הצלת עם ישראל,
כפי שהכתוב מתאר:
"ויאמר מלך
מצרים למיילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה: ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על
האבניים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה"
המיילדות לא עשו כן,
אלא היו מחיות את הילדים, כאשר פרעה קרא להן ושאלן מדוע הפרו את פקודתו, הן ענו:". .כי לא כנשים
המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו" [שמות, א, י"ט]
המיילדות טענו שחוקי הטבע הרגילים אינם שולטים על עם ישראל, כתוצאה מכך העם התרבה.
ציורי תנ"ך/ המיילדות לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ומושיען של ישראל היה
משה, בל נשכח כי כאשר אמו הצפינה אותו בתיבה, מרים אחותו השגיחה עליו מרחוק.
ובת פרעה- גם לה זכויות רבות בתרומת הגאולה ,לפי שלקחה
עימה את משה וגידלה אותו במצרים.
כאשר בני ישראל חוצים
את ים סוף ומגיעים ליבשה שוב מופיעה מרים
ומשמחת ומעודדת את הנשים: "ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה ותצאן
כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות"
הנשים מוזכרות גם
כתורמות מכישרונן ואומנותן לטובת המשכן:
הן מכונות בתואר- חכמות לב:
"וכל אישה חכמת-לב בידיה טוו, ויביאו מטווה את-התכלת ואת-
הארגמן, ואת תולעת השני ואת השש: וכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחוכמה טוו את- העיזים"
[שמות פרק ל"ה, כ"ה-כ"ו]
התורה מרוממת ומאדירה את כבוד האישה ומעריכה את כל
תרומתה, לכן היא מודגשת כמה פעמים בפרשה זו.
לפי דעת מקרא: אישה חכמת לב-הכוונה שחוכמת הלב נתגלתה באמצעות הידיים, הנשים
התמסרו במחשבה ומעשה למלאכת המשכן, כלומר את כישרונן הוציאו מהכוח אל הפועל.
הטוויה הייתה אחת המלאכות המיוחדות של הנשים בימי קדם.
הן היו מתקינות את חוטי הצמר ,או הפשתה, התורמים הביאו את
התכלת והארגמן בצורה גולמית אל משה -ומשה העביר את החומר לנשות חכמות הלב והן
טוו אותם והשיבום אליו .
נשים אלה הצטיינו בחוכמתן ,הפעילו את מחשבתן ורצונן ועשו
בפועל את נדיבותן.
הנשים התקינו חוטים משיער העיזים במטרה לארוג את יריעות
העיזים למשכן.
חז"ל אומרים :"בינה יתרה נתן הקב"ה באישה יותר מבאיש" בכך הם
תיארו את האישה כמחוננת בבינה יתרה, ובזכות בינה זו הנשים ניצלו
מחטא העגל, ואת בינתן הן מקדישות לטובת ביתן –הן משמשות עיקר הבית.
וזוהי שליחותן האלוקית בעולם הזה.
גם שלמה המלך מדגיש את ערכה המיוחד של האישה באומרו: "חכמת
נשים בנתה ביתה"[משלי י"ד]
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל
ובע"ה עתידים להיגאל במהרה בימינו אמן ואמן.
