‏הצגת רשומות עם תוויות עונש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עונש. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 2 ביולי 2024

פרשת קורח, המחלוקת אז והמחלוקת היום- לאן? / מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת קורח, המחלוקת  אז והמחלוקת היום- לאן?

יצירותיי לפרשה:

                             ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ קורח ועדתו  נופלים לתוך פי האדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ הכהן מקבל תרומה של דגן ותירוש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  קורח יוצר מחלוקת בעם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עדת ישראל  מתלוננים לפני משה ואהרון על מות קורח ואנשיו/ 
 ציירה: אהובה קליין(c)










ציורי תנ"ך, משה. דתן  ואבירם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]






ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה אוחז במטהו הפורח של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ מנוסת העם אחרי  שקורח ואנשיו נבלעו באדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך-  אהרון עוצר את המגפה בעזרת הקטורת (c)



 ציורי תנ"ך/ פדיון בן בכור / ציירה: אהובה  קליין (c)



פרשה זו פותחת במחלוקת קורח ואנשיו כנאמר: "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם.  וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה.  וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו.  וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ, לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ, וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ, יַקְרִיב אֵלָיו.." [במדבר  ט"ז, א'- ו']

העונש הנורא היה:

"וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ, לְדַבֵּר, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.  וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.  לג וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל". [במדבר ט"ז, ל"א- ל"ד]

השאלות הן:

א] במה חטאו קורח ואנשיו?

ב] מדוע עונשם היה כה כבד?

ג]  המחלוקת בימינו- לאן?

תשובות

חטאם הכבד של  קורח ושותפיו:

על פי מדרשי חז"ל- חטאם של  קורח ושותפיו-מהווה  מעשה כפירה באלוקים ובתורת משה על ידי שכפרו בשליחותו.

האלשיך מבאר את  אגדת חז"ל המספרת: כי השמש והירח אמרו לה':

"אם לא תעניש את קורח ועדתו שביישו את משה והתחצפו אליו , לא נאיר עוד בעולמך" תגובת ה' הייתה: "בכל יום  ויום משתחווים לכם רבים מאומות העולם, בי אינם מאמינים, חושבים שאתם, השמש והירח- בראתם עולם, ובכל זאת  לא בקשתם מעולם שאעניש את הגויים, על כבודי לא חסתם והמשכתם להאיר כרגיל, וכשהעליבו כמה אנשים את משה, שהוא רק אדם, מיד קמתם לטובתו ובקשתם שאעניש את המורדים בו" מאז מאירים השמש והירח בעולם רק אחרי שיורים בהם חיצים וחניתות - מפני שבני  אומות העולם משתחווים להם וכופרים בבורא עולם.

ה"כתב סופר" [רבי אברהם שמואל בנימין סופר] מסביר:

קורח ועדתו מאשימים את משה ואהרון שהם הגיעו למעמד הרם שלהם ,לא מפני שהם מתאימים להנהיג את העם אלא:" כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" היות המוני בית ישראל הם יראי שמים וקדושים, הם מקשיבים לכל מה שהמנהיגים מצווים אותם ,לכן יכול כל מנהיג – תקיף ובעל שררה - לשלוט עליהם!

"משך חכמה" סובר: כי מחלוקת קורח הייתה כפירה  ברורה כנגד התורה לולא זאת לא היה משה מסכן את כל התורה כולה בדבריו:

" אם כמות כל האדם ימותו "וכו' לא ה'  שלחני".

לכבוד עצמו לא היה אומר כך ולעשות את התורה  קרדום לחפור בה. אך היות והמאבק היה נגד התורה ממש  וגם כנגד ה' למעשה הם העמידו את משה ואהרון רק בתור הסוואה- לכן היו חייבים להיענש במלוא חומרת הדין.

"אוזניים לתורה" סובר: משה דן את אנשי קורח ועדתו  כגורלם של אנשי עיר נידחת שחטאו בעבודה זרה.

ה"נתיבות שלום" מסביר  על פי הזוהר הקדוש:

האדם שתופס מקום בעולם הזה-בעיני עצמו - הוא חושב שחברו מפריע לו ועומד בדרכו ולמרות שלא מפריע לו כלל- הרי מתוך מידת הישות שלו יש לו הרגשה כי חברו תופס את מקומו. וזה המקור להגיע למחלוקת - לא לשם שמים. והשלום הוא ההיפך מהמחלוקת. והוא מופיע אצל האדם המכניע עצמו לפני ה' ומבטל את אישיותו - ומבין שאיש אינו עומד בדרכו ואיש אינו מפריע לו ולכן הוא חי עם כולם בשלום.

מסקנתו: שהקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם ושורשם נובע - ממידת הישות.

חז"ל רואים כבר רמזים בולטים  בשם: "קרח" ללא האות וו-ראשי תיבות:

לפי שקורח  היה בעל מידות רעות: קנאה, רוממות, חמדה:

קנאה: היה מקנא בגדולתם של משה ואהרון בקרב ישראל.

רוממות: רדף אחרי  כתר המנהיגות בעם-  עבור הכבוד והרוממות.

חמדה: חמד והתאווה לאיצטלא שאינו ראוי  לה.

חומרת העונש לקורח ועדתו.

אומרים חז"ל: כי השם "קרח"- מלשון - קורחה שנעשה קורחה -  [חורבן ושממה בישראל ]

"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא" ואמרו גם כי: "עדת קורח לא היה להם חלק בארץ-[ לא הורישו לבניהם  נחלה כיתר בני ישראל] יהושע וכלב בן יפונה נטלו חלקם" [בבא בתרא קי"ח, ע"ב]

רבי שלום רוקח מסביר:

העונש שנענשו קורח ועדתו היה: מידה כנגד מידה לפי שהם חטאו בלשונם - בהשמעת לשון הרע ובהוצאת דיבה על משה ואהרון לכן  נגזר עליהם: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם"

נשאלת השאלה: מדוע נגזר שגם הרכוש של קורח ועדתו נבלע באדמה?

חז"ל עונים: אילולא היו קורח ועדתו בעלי רכוש רב אפשרי שלא היו נגררים למחלוקת לפי שאמר כבר שלמה המלך: "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת".[משלי י"ח, כ"ג]- הכוונה: העשיר משיב לזולת בדברים קשים ועזים.

מכאן שעשירותם ורכושם של קורח ועדתו - גרמו להם ליפול לתוך אש המחלוקת שהתפשטה בתוך מחנה ישראל לכן ה' גזר שלא יישאר מהרכוש הזה דבר - כי כל הגורם לעבירה- נחשב לשותף בה!

האגדה מספרת: כי קורח ואנשיו כולל רכושם הרב נבלעו באדמה, עינויים קשים עברו עליהם, ברגע שהאדמה חנקה  אותם הם התחרטו על התנהגותם הרעה וצעקו בקול: "משה אמת ותורתו אמת! מודים אנחנו שמשה מלך ונביא אמת, ואהרון הוא הכהן הגדול שאלוקים בחר בו" הודאה בחטאם הגיעה באיחור ולעיני כל ישראל נבלעו באדמה. העם נכנס לבהלה.....

החת"ם סופר אומר כי  במסכת אבות נאמר: [ה' ,ו'] עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בֵין הַשְּׁמָשׁוֹת: ובתוכם: "פִּי הָאָרֶץ,.....וּקְבוּרָתוֹ שֶׁלְּ מֹשֶׁה" מדוע ה' העלים  את עשרת הדברים שנבראו  בערב שבת בין השמשות  מידיעת משה רבינו- שהיה יכול לחזות על כך ברוח הקודש?

תשובתו:

היות וגם בתוך עשרת הדברים  נכלל קברו של משה רבינו - שמקומו המדויק לא נודע לשום אדם: כפי שכתוב:  "וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת- קְבֻורָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".[דברים ל"ד, ו'] לכן  הקב"ה הסתיר  את עשרת הדברים שנבראו ביום השישי ממשה וביניהם הפתח של הבור שקורח ואנשיו נבלעו בתוכו.

המחלוקת בימינו.

בימים אלה ממש ,כולנו ערים למחלוקת שאינה לשם שמים בתוך העם שלנו, עיקר טענתם של קבוצה זו: כי  הימין והעומד בראשו אינם ראויים לשלטון, ומשום דעה זו - הם מרשים לעצמם לחסום כבישים ובכך להפריע לאזרחים לנוע בחופשיות לעבודתם, או  בדרכם לקבלת  טיפול  רפואי, הדבר המפליא שאינם מאשימים כלל את האויב באכזריותו לעם ישראל ! הם דורשים בחירות בשעת מלחמה קיומית לעם ישראל במקום אחדות ,אהבת חינם, תפילות למען  הצלחת ישראל ! למזלנו התנהגותם אינה משקפת את חיילי צה"ל -  הגיבורים הנלחמים באמונה בה' ובאחדות הראויה לשבח.

המחלוקת נובעת  מהתרחקות מהתנ"ך שלנו: האשמת ה' שנטש אותנו בשמחת תורה ולא הגן על  היהודים מהחטיפות של המשפחות על ידי המחבלים.

ישעיהו הנביא "מקדים רפואה למכה" היות וידע כי פעמים רבות בני אדם מעבירים ביקורת על עונשים קשים על הבריות מאת ה' ולכן הוא אומר לפני שנים:

"כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַיי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי--נְאֻם, יְהוָה.  כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם, מֵאָרֶץ--כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹותֵיכֶם". [ישעיהו נ"ה, ח'- י']

בנוגע לטענה כי השלטון הנוכחי אינו לרוחם. אילו היו מחוברים לתורה היו מבינים שכל מנהיג - הוא נבחר ה' ונגד כך לא ניתן לחלוק. דוגמת בחירת יהושע על ידי ה': כנאמר : "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בו-נון איש אשר - רוח  בו וסמכת את  ידך עליו"[במדבר כ"ה, ט"ו- י"ט]

לסיכום ,לאור האמור לעיל, עלינו להרבות בתפילה  למען הצלחת כל עם ישראל  מטף ועד זקן , ולבקש רחמים:

"יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" [שמות ,י"ד, י"ד] בנוסף לחבר את כל עם ישראל לתורה הקדושה! כדברי שלמה המלך:

"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". [משלי  ג', י"ח]

ההפטרה השבת:

ישעיהו פרק  ס"ו:

 נבואת ישעיהו הנביא:

"כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ -לִי, וְאֵי -זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי.  וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, וַיִּהְיוּ כָל -אֵלֶּה נְאֻם-יְהוָה; וְאֶל-זֶה אַבִּיט--אֶל-עָנִי וּנְכֵה -רוּחַ, וְחָרֵד עַל- דְּבָרִ".[ שם ס"ו, א'- ג']

בהמשך אומר הנביא:

"קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר, קוֹל מֵהֵיכָל; קוֹל יְהוָה, מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו. בְּטֶרֶם תָּחִיל, יָלָדָה; בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ, וְהִמְלִיטָה זָכָר.  מִי -שָׁמַע כָּזֹאת, מִי רָאָה כָּאֵלֶּה--הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד, אִם -יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת:  כִּי-חָלָה גַּם-י ָלְדָה צִיּוֹן, אֶת -בָּנֶיהָ.  הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד, יֹאמַר יְהוָה; אִם-אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי, אָמַר אֱלֹהָיִךְ.  שִׂמְחוּ אֶת -יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל-אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ".[שם ס"ו, ו'- יא]

בהפטרה זו: נותן הנביא ישעיהו את תחזית  אחרית הימים: הוא מדגיש - כי ה' אינו  שולט רק על בית המקדש וארון הברית,

אלא שליטתו - על כל העולם - כולל השמים והארץ ומכוון שכך – הוא מתבונן בכולם  ובוא יבוא יום המשפט! ירושלים  תופתע מהישועה הגדולה!

ציון משולה לאישה - היולדת את ילדיה – אך ללא צירי לידה מוקדמים ,לא כפי  שאישה רגילה יולדת וסובלת,  ולגבי הרשעים ישנה הבטחה כי יענשו, אם כל  האובדן הזה הנביא מבטיח:

כי עם ישראל- הוא עם הנצח.

כנאמר:"כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, עֹמְדִים לְפָנַי--נְאֻם-יְהוָה:  כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם, וְשִׁמְכֶם".[ישעיהו  ס"ו, כ"ב]

בהפטרה מבטיח  הנביא: כי יום יבוא: ואלוקים ישפוט את כולם: את הרשעים ישמיד ואילו הצדיקים יזכו לראות בשמחתה של ציון וירושלים המשולה ליולדת בניגוד  לאישה שעוברת צירי לידה וסבל - ציון משולה לאישה שתזכה ללדת הרבה ילדים ,ללא סבל מוקדם וצירים והשמחה תהיה גדולה כפי שהכתוב מתאר:

"שִׂמְחוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל-אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ,

 כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ"

.[שם ס"ו ,י']


ציורי תנ"ך/ " כִּי-חָלָה גַּם-יָלְדָה צִיּוֹן, אֶת-בָּנֶיהָ"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה בספר ישעיהו ס"ו, ח']


ציורי תנ"ך  כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)







*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 18 באוקטובר 2023

דּוֹר הַפַּלָּגָה וְחֶטְאָם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

דּוֹר הַפַּלָּגָה וְחֶטְאָם/ שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 מַעֲשֶׂה בַּאֲנָשִׁים חוֹטְאִים

 לִמְרֹד חָפְצוּ בֶּאֱלוֹקִים

 כְּפִיּוּת טוֹבָה נוֹרָאָה

 נְטוּלֵי יִרְאָה וּבוּשָׁה.

 

גַּאֲוָתָם  הִרְקִיעָה שְׁחָקִים

יָרְדוּ לַבִּקְעָה  בֵּין הֶהָרִים

פִּיהֶם אַחְדוּת דֵּעִים

הָבָה נִלְבְּנָה לְבָנִים.

 

נִבְנֶה עִיר וּמִגְדָּל

רֹאשׁוֹ יַגְבִּיהַּ אֶל-עַל

נַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים

חֶרֶב נָנִיף  מֵעַל הֶעָבִים.

 

הִשְׁקִיף עֲלֵיהֶם רִיבּוֹן עוֹלָם

עַתָּה יָרַד הִתְבּוֹנֵן בְּכֻולם

חִישׁ בִּלְבֵּל שְׂפָתָם

כְּהֶרֶף עַיִן הֱפִיצָם.

 

עַתָּה חֲשָׁשָׁם הִתְמַמֵּשׁ

כְּמַכַּת בָּרָק אֵשׁ

זָמַם יָרַד לְטִמְיוֹן

בִּידֵי מֶלֶךְ עֶלְיוֹן.

  הֶעָרָה: הַשִּׁיר  בְּהַשְׁרָאַת- פָּרָשַׁת נֹחַ חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 באפריל 2019

פרשת מצורע- הנזקים הגשמיים והרוחניים של המצורע?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע - הנזקים הגשמיים והרוחניים - של המצורע?

מאת: אהובה קליין

הציורים שלי  לפרשה: 

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ציירה: אהובה קלייו(c) [שמן על בד]




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הצרוע יושב בדד מאחורי המחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/הכהן ניגש אל  הצרוע מחוץ למחנות/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 פרשה זו  העוסקת במצורע היא המשך של הפרשה שלפניה - [פרשת תזריע].

כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ:  וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן.  וְיָצָא, הַכֹּהֵן, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה; וְרָאָה, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע-הַצָּרַעַת, מִן-הַצָּרוּעַ.  וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. [ויקרא י"ד, א'-ה]

השאלות הן:

א]   במה ייחודה  של מחלת הצרעת?

ב]  מה המיוחד בכהן לאבחן  את הנגע?

תשובות

מחלת הצרעת וייחודה.

כידוע מחלה נוראה זו, הייתה באה על יהודי שלא נזהר בלשונו שהרי כבר אמר שלמה המלך:  "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ".[משלי י"ח, כ"א]

והיא נכללת באותה קטגוריה עם העבירות החמורות ביותר:

עבודה זרה,

גילוי עריות.

שפיכות דמים.

המדבר לשון הרע- מטמא את פיו וגם אם אומר דברי תורה—הם נטמאים ונופלים לתוך כוחות הטומאה.

דוד המלך מזהיר:

"נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע;    וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.  סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב;    בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".  [תהלים ל"ד,- י"ט-ט"ו]

מכאן: שאין ערך לעשיית מעשים טובים- אם בו בזמן עוסקים בלשון הרע באופן זה, אין הטוב מגיע למקום המתאים. אך מהרגע שהמצורע חוזר בתשובה ונטהר, רק אז דברי התורה, או המעשים הטובים שעשה בעבר- באים על תיקונם- נזקפים כעת לזכותו.

"אור החיים"  אומר על  בעל – לשון הרע: "מה תקנתו? יעסוק בתורה ויתרפא". המשמעות היא: רק  באותה עת- ביום טהרתו-  לימוד התורה שלו  יכול לגרום לרפואתו.

ב"חובת הלבבות" [לרבינו בחיי] כתוב: בזמן שאדם מדבר לשון הרע על חברו - ניטלות ממנו כל הזכויות שצבר על עשיית המצוות במשך חייו והדבר נזקף לטובת אותו אדם  שהוא מרכל עליו!

בספר החינוך נאמר:

"משרשי המצווה, לקבוע בנפשותינו –כי השגחת ה'  היא פרטית על כל אחד ואחד מבני האדם וכי עיניו [של הקב"ה] פקוחות על כל דרכיהם, כמו שכתוב:  "כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל צְעָדָיו יִרְאֶה". [איוב ל"ד, כ"א] לכן עלינו לדעת שמחלה זו נגרמה  כתוצאה  מהחטא שחטאנו.

מעניין, כי הנגע בעור ,או בשיער מקבל  גוון לבן, הרי הלבן בדרך כלל מסמל טהרה, כמו שכתוב:

"אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינו -  אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיו"ּ.[ישעיהו א', ח']

וביום הכיפורים הכהן השתמש בלשון של זהורית:    שהיא- רצועת צמר מתמשכת הצבועה בצבע אדום המופק מתולעת .

הכהן היה קושר את לשון הזהורית על קרני השעיר וכולם היו מצפים ומייחלים ללשון הזאת- שתלבין ואז ישמש להם הדבר הוכחה שנמחלו החטאים.

אם כן מדוע הנגע בעור, או בשיער - דווקא לבן?

התשובה לשאלה זו: שגם אם אדם עושה מעשים טובים ומצוות והוא נחשב  בגדר של לבן- קדוש וטהור- והכל עושה בקדושה למען אלוקים, אבל באותו זמן הוא פוגע בזולת כגון: שמדבר דברים רעים על חברו- מכיוון שכך, הרי כל הלובן במעשיו חסרי ערך הם  והוא יקרא: טמא! ["באר הפרשה"- מאת: רבי אברהם אלימלך בידרמן שליט"א]

רבי שמעון בן יוחאי אומר:

"אילו הייתי עומד על הר סיני בשעה שניתנה תורה לישראל, הייתי מבקש לפני ה' שיברא לאדם  שני פיות, אחד שיהא עמל בתורה ואחד שיעשה לו בכל צרכיו, חזר ואמר רשב"י: ומה שיש לאדם פה אחד, אין העולם יכול לעמוד ממלשינות שלו, אילו היו שניים, על אחת כמה וכמה- שאין העולם יכול לעמוד בכך" [ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א]

כוחו  המיוחד של הכהן.

רבי ישראל מאיר מראדין  בעל "החפץ חיים" טוען: כי תמוה הדבר שמצורע אינו ניגש לרופא שיבחין את סוג הנגע.  אלא טהרתו תלויה בכהן !

מתברר כי טהרתו של המצורע  תלויה במוצא פיו של הכהן, כפי שכתוב במסכת נגעים[ג, א]:" הוא [הכהן]  אומר: "טמא" והוא אומר: "טהור" ומה הטעם לכך? על כך אומרים  חז"ל : כי  הנגעים באים על האדם בעבור שחטא בלשונו ברכילות- מסיבה זו גם הריפוי של הצרעת בא מכוח דיבורו של הכהן- וכל זה  מהטעם: של מידה כנגד  מידה.

 נאמר [ערכין ט"ו] כי הצרעת אינה באה על האדם במקרה, אלא  על פי רוב-בעבור עבירת לשון הרע. לכן  ישנו צורך לבוא אל הכהן שהוא העומד לכפרת החוטאים וברגע שהמצורע יתבונן במכפר -היינו בכהן- עשוי להגיע להרהורי תשובה ואף יפשפש במעשיו, אך יש וייסגר פעמים מחוץ למחנה- שמא  הרהר בתשובה, אלא שזו לא הייתה מטרה של עשיית  תשובה שלמה לגמרי.

על דרך משל, ניתן להסביר שאדם חשב להשיב מחצית מכסף שגזל מרעהו ואז אלוקים יחדש לו כמה סימנים ועקב כך - יוסגר בשנית למען ישלים  את תשובתו ויהיה טהור לגמרי.

מסופר על מנהג מעניין של בית הלוי:

היה ברשותו קופסת טבק ובכל עת היה מתבונן על קופסא זו, משנשאל לפשר העניין? הראה לשואלים- שחקוקות אותיות על המכסה: "שמו ,שמנ" , ר"ת   הכוונה למילים: "שומר פיו ולשונו- שומר מצרות נפשו" ,הוא כתב את הסימן הזה- על מנת שיזכור בכל רגע ורגע לנצור את  לשונו.

החפץ חיים כתב [שער הזכירה פ"ו]: שאומנם בימינו כבר לא קיימת מחלת הצרעת- אך במקומה קיימת עניות נוראה.

על פי "אהל יעקב": המצורע הנבדק אצל הכהן, נוכח לדעת כמה משקל יש למילים- שהרי מילה אחת בפי הכהן עשויה להכריע  את גורלו, כי כל עוד הכהן אינו אומר את המילה: "טמא"- הוא איננו טמא ולמרות שהנגע בולט לעין, כל עוד הכהן אינו אומר את המילה: "טהור" הוא  לא נחשב לטהור וזאת שלמראית עין - נרפא הנגע. מעוצמת מילותיו של הכהן ילמד בעל לשון הרע- כמה כוח יש לדיבור והדבר ישפיע עליו לא להגיד מילים  שאינן טובות.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי החיים והמוות בידי הלשון ובחכמה ינהג האדם אם יחשוב היטב- טרם יוציא מילה מפיו.

שבת הגדול.
השבת נקראת: שבת הגדול- מכמה טעמים:

בשבת זו הרב נושא  דרשה על הנס הגדול במצרים- בני ישראל לקחו את קורבן הפסח ללא הפרעה מצד המצרים, למרות  שהמצרים החשיבו את  הצאן לאליל שלהם.

בשבת זו מפטירים בספר תרי עשר- מלאכי: נאמר:

ציורי  תנ"ך/ אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם...."

 [מלאכי  ג,- כ"ג- כ"ד]


 ועוד סיבה:  הקרבת קורבן הפסח, הייתה הראשונה שנצטוו  הם נהפכו-ל "גדול" לעם המוחויב לקיים מצוות.השבת מציינת את יום גדילתם של ישראל.

וישנה עוד הבטחה  בהפטרה זו:

העלאת תמונות

 "וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי". [מלאכי, ג, י]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח והמצות בחיפזון- טרם היציאה  ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

יש שם הבטחה:

 "וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי.."

העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר