פרשת שמות- רמז לגאולה העתידית- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמות- רמז לגאולה העתידית- כיצד?

 מאמר מאת: אהובה קליין 

היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך / הכניסה למצרים- יעקב וכל פמלייתו מגיעים למצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/  בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ פרעה  מלך מצרים- המלך החדש, ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "וכאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המיילדות העבריות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המיילדות לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוכבד מגישה את משה הקטן לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה  בדרך  למצרים- לידו- ציפורה והבנים רכובים על החמור/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת שמות- היא הפרשה הראשונה הפותחת את חומש שמות ומתארת את משה  מתחילת דרכו  ועלייתו ההדרגתית- לקראת מנהיגות ברוכה וגדושה במעשים וציוויים- ובשליחות מופלאה ונשגבה  מאת ה':

וכך התורה מתארת את שובו של משה אל מצרים יחד עם ציפורה אשתו וילדיו:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְיָן, לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם:  כִּי-מֵתוּ, כָּל-הָאֲנָשִׁים, הַמְבַקְשִׁים, אֶת-נַפְשֶׁךָ. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-בָּנָיו, וַיַּרְכִּבֵם עַל-הַחֲמֹר, וַיָּשָׁב, אַרְצָה מִצְרָיִם; וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדוֹ.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, רְאֵה כָּל-הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה; וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת-לִבּוֹ, וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת-הָעָם.  וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.  וָאֹמַר אֵלֶיךָ, שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי, וַתְּמָאֵן, לְשַׁלְּחוֹ--הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג, אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ.  וַיְהִי בַדֶּרֶךְ, בַּמָּלוֹן; וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה, וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ.  וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגַּע, לְרַגְלָיו; וַתֹּאמֶר, כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי.  וַיִּרֶף, מִמֶּנּוּ; אָז, אָמְרָה, חֲתַן דָּמִים, לַמּוּלֹת".

 [שמות ד, י"ט-כ"ו]

השאלות הן:

א] מדוע הגיע העת לשובו של משה למצרים?

ב] באיזה אופן  שב משה למצרים?

ג] מה הטעם לרצון ה' להרוג את משה בדרך לשליחותו החשובה?

 תשובות.

משה שב מצרימה.

רש"י מסביר: הרי משה גדל במצרים, אך כאשר ראה שני  עברים נצים הוא   ברח ממצרים- למדיין, כפי שמתואר :

"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו.  וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל.  וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.  וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי?  וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר.  וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר".[שמות ד, י"א-ט"ז]

ומי היו אותם אנשים נצים? התשובה: דתן ואבירם הם היו חיים, אלא שירדו מנכסיהם- והעני חשוב כמת.

 לגבי העני- ההוכחה היא בפרשה זו, לפי שנאמר:

"כִּי-מֵתוּ, כָּל-הָאֲנָשִׁים"[ נדרים ס"ד]

רש"י מסתמך על דברי   חז"ל: "תניא: ארבעה חשובים כמת, עני ,מצורע, סומא ומי שאין לו בנים.

לכן ,משה יכול לשוב כעת למצרים- לפי ציווי ה' .

 הרמב"ן מסביר: כי בהיות משה עדיין במדיין –ציווה אותו ה' לשוב למצרים ואל יפחד שם  - כי מתו כל מבקשי רעתו.

ספורנו סובר: משה יכול לחזור למצרים- לפי שמתו המלך ועבדיו- אשר בקשו להרגו כפי  שנאמר:

"וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל- הָאֱלֹקים, מִן-הָעֲבֹדָה". [בראשית ,ב, כ"ג]

האופן- בו שב  משה למצרים.

 הכתוב מתאר:

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-בָּנָיו, וַיַּרְכִּבֵם עַל-הַחֲמֹר, וַיָּשָׁב, אַרְצָה מִצְרָיִם; וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדוֹ".

 משה שב מצריימה  ,לוקח את אשתו- צפורה ושני בניו הקטנים ,כשהם רכובים על החמור.

 רש"ר מסביר : כנראה שלמשה הייתה בהמת משא אחת בלבד שעליה חשב לרכב, אלא שעתה הרכיב את אשתו ואת ילדיו "על החמור" והוא עצמו היה הולך ברגל עם המטה בידו.

 רש"י מבהיר: כי החמור שחבש אברהם לעקדת יצחק - עליו עתיד להתגלות גם מלך המשיח שנאמר:

 "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַ‍ִים הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר  [זכריה ט', ט']

 רש"י מבסס את פירושו זה על פי "פרקי דר' אליעזר"

"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו.."

 [בראשית כ"ב, ג'] הוא החמור שרכב עליו משה בבואו למצרים שנאמר:

ו"ַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-בָּנָיו.." – הוא החמור שעתיד בו דוד לרכוב עליו" [כפי שנאמר בספר זכריה]

מוסיף רש"י ואומר: הליכתו של משה למצרים מתוך  מסירות נפש ,מקורה באברהם אבינו וזוהי גם המסירות נפש שתביא את הגאולה העתידה.

 רעיון מסירות הנפש המוליך והמביא את הגאולה- נמשל לחמור  שנושא על גבו את המשיח.

הכתוב מציין שמשה לקח אתו את המטה האלוקים.

 שמות רבה מסביר את הציווי  אל משה: "רְאֵה כָּל-הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה"  מהם מופתים אלה?- זה המטה שהיו כתובים עליו המכות- ראשי תיבות: דצ"ך, עד"ש, באח"ב "

 "חזקוני" סבור: שהמטה נקרא בשם:" מַטֵּה הָאֱלֹהִים"- מהטעם- שעדיין לא נקרא המטה  על שמו של משה- מפני שעד אותו זמן לא עשה בו נס.

 בנוגע ללקיחת אשתו צפורה ושני בניו הקטנים-

מסביר "חיזקוני": היות והבנים עדיין היו קטנים הושיב משה את האם- ציפורה-תחילה  ואחר כך את הקטנים בחיקה, אבל  לגבי יעקב כאשר ירד למצרים,  ובניו היו גדולים  -לקח את בניו תחילה ואחר כך את הנשים ,שנאמר:

"וַיָּקָם, יַעֲקֹב; וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו, עַל-הַגְּמַלִּים". [בראשית ל"א, י"ז]

,משה המשיך לבדו למצרים שהרי מיד כאשר ה' פגש במשה, אז נימול בנו- אליעזר ובאותו מקום משה הניח אותם והלך לבדו למצרים, ואילו כאשר נתרפא אליעזר ממילתו שבה ציפורה אל בית אביה עם שני בניה, כמו שכתוב:

"וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.  וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה".[ שמות י"ח, ב-ג]

רצון ה' להמית את משה בדרך.

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש ] שואל: כיצד יתכן שאחרי שהוטלה על משה משימת השליחות בהוצאת בני ישראל ממצרים- שליחות כה נעלה, רצון ה' לפתע להמיתו?

 הטעם לכך: היות ומשה התרשל מלמול את בנו, הרי  משה יוצא למצרים כדי להיות שליח בהבאת הגאולה לעם ישראל- עם   שייחודו שעבר ברית מילה וכעת משה בעצמו  עומד להכניס לתוך עם ישראל במצרים- את בנו הערל? לכן היה ה' סבור: שעדיף שמשה ימות מאשר יישם את שליחותו עם דוגמא כה רעה.

 גם רש"י סבור שהקצף של ה' כלפי משה – נבע מהכעס עליו שהתרשל למול את בנו.

חז"ל [ במסכת נדרים  ל"א] סבורים: משה לא התרשל בקיום במצוות המילה לבנו, אלא הוא ראה  את  עצמו מחויב לגאולת ישראל, אילו היה מל את בנו היה חייב להמתין שלושה ימים - עד שהקטן יצא מכלל סכנה ורק בתום זמן זה, היה יכול עם שפחתו- לצאת לדרך. הוא הזדרז לקראת  מילוי שליחות קודש זו.

אבל לאחר שה' ראה שמשה השתהה בבית המלון ומנגד לא חשש משה לעקב את גאולת ישראל- אז נענש  בעקבות  שלא מל כעת בנו.

 ועדיין הוא צריך ללכת למצרים קיימת סכנה  לילד.

רבי אליהו מזרחי :סובר שהמרחק  ממלון זה עד מצרים – היה יום אחד ובדרך  כה קצרה – לא היה קיים  חשש לנזק לילד הקטן.

 אבן עזרא מסביר: שהיה הצורך  למול את אליעזר בדרך, אלא שאין למול את הילד במקום סכנה .

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק :כי משה היה נחוש ברמ"ח אבריו ללכת למצרים לגאול את עם ישראל- ויש בכך גם רמז לגאולה העתידית לעם ישראל.

 יהי רצון שנזכה במהרה לבוא גואל, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

[כדברי זכריה  הנביא ח,י"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה שב למצרים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה שב למצרים

שיר מאת: אהובה קליין©

משה שב למצרים

כמלאך פורש  כנפיים

לַכֹּל, זְמָן - עֵת

התנאים בשלו כעת.

האיום הוסר מעל ראשו

רוח השליחות מפעמת בליבו

מסירות נפש בוערת בקרבו

תפילות ובקשות  על לשונו.

פוסע בין חולות וסלעים

אוחז בימינו -מַטֵּה הָאֱלֹקים

לצד אשתו ובניו הרוכבים

על חמור  מדורות קודמים.

הערה: השיר  בהשראת פרשת שמות- [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף ופמלייתו שבים למצרים בתום הלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Joseph and his brothers return to Egypt from the  funeral of their father Jacob

"וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו".   

 [בראשית נ, י"ד]

ציורי תנ"ך/ יוסף ופמלייתו שבים למצרים בתום  הלוויית אביהם- יעקב בכנען/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן./ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן.

 מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/בני יעקב מתאספים ליד מיטתו בימיו האחרונים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "בן פורת יוסף בן פורת עלי- עין בנות צעדה - עלי- שור"/ציירה: אהובה קליין.(c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את אחיו  ומסביר, הכל  מאת ה'/ ציירה: אהובה  קליין 

ציורי תנ"ך/ יוסף נשבע  לאביו לקוברו בכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  גור אריה יהודה[שבט יהודה] ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב  בימיו האחרונים מברך את אפרים ומנשה/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך יוסף בימיו האחרונים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  יוסף ואחיו שבים למצרים לאחר לוויית יעקב-- אביהם./ ציירה: אהובה קליין(c)

Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

Biblical paintings by Ahuva Klein-

ציורי תנ"ך, יוסף מצליח, מתעלה  במצרים וזוכה למות שבע ימים/ ציירה: אהובה קליין (C)

פרשה זו נקראת בשם "ויחי"- זאת למרות שהתורה  מתארת לנו את ימיו האחרונים של יעקב אבינו ,כיצד יוסף מקיים את שבועתו לאביו - קבורתו  במערת המכפלה, את ההספד והלוויה המכובדת לה זכה יעקב בעת פטירתו ואת הסכמתו של פרעה לקבורת יעקב בארץ כנען- חברון- מערת המכפלה.

"וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה:  עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.  וַיַּעַל יוֹסֵף, לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו; וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם.  וְכֹל בֵּית יוֹסֵף, וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו:  רַק, טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם--עָזְבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.  וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים; וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד.  וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם, מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד; וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים.  יוַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת-הָאֵבֶל, בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל-כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.  וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו, לוֹ--כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּם.   וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה:  אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.  וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו".   [בראשית  נ, ו- ט"ו]

השאלות הן:

א] מדוע התיר פרעה ליוסף ואחיו לצאת ממצרים לקבור את אביהם?

ב] באיזה אופן נערכה הלוויית יעקב?

ג] כיצד מתוארת חזרת יוסף ואחיו למצרים?

תשובות.

פרעה נענה לבקשת יוסף לקבורת יעקב בכנען.

רש"י מסביר: פרעה אישר ליוסף לצאת את גבולות מצרים- במטרה לקבור את יוסף בכנען- מערת המכפלה.

א] מהטעם שיוסף נשבע לאביו לקברו בכנען- חברון - מערת המכפלה.

ב] ירא  היה  פרעה לומר ליוסף: "עבור על השבועה" זאת כדי שלא יאמר לו יוסף:  אם כן אעבור גם אני על השבועה שנשבעתי  לך: שלא אגלה למצרים על לשון הקודש שאני מכיר בנוסף לשבעים השפות של שבעים אומות העולם. ואילו  אתה אינך יודע את השפה הזו, [מסכת סוטה דף ל"ד]

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] אומר על  הפסוק: וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם--דַּבְּרוּ-נָא, בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר. אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי—וְאָשׁוּבָה"

תמוה שיוסף במעמדו הרם במצרים, אינו ניגש באופן ישיר אל פרעה לבקש את רשותו לצאת ממצרים אל ארץ כנען כדי לקבור את אביו? כנראה שיוסף לא היה בטוח לגמרי שבקשתו תתקבל ולכן פנה באופן עקיף, קל יותר לשני הצדדים להתעלם מסירוב שניתן באמצעות  צד שלישי, הדבר נבע מהשנאה של המצרים כלפי  זרים ,הם לא אהבו את העובדה שאיש עברי  עומד בראש המדינה וקבורת יעקב הזכירה להם את מקום מוצאו של יוסף.

הלוויית יעקב.

רש"י מסביר:  מהו מקום המספד שכולם ספדו ליעקב, כפי שנאמר: "וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם"  ונשאלת השאלה מה משמעות שם המקום הזה?  רבותינו דרשו [מסכת  סוטה] שהמקום נקרא כך על שם המאורע שאירע באותה השעה - לפי שבאו כל מלכי כנען ונשיאי ישמעאל למלחמה כנגד בני יעקב, אך היות וראו את כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, מתור כך הבינו  את גדולתו וכבודו של המת, עמדו כולם ותלו בארון גם את כתריהם לכבודו והקיפוהו בכתרים - עד שהיה נדמה הארון כגורן המוקף קוצים.

מי שנשא את ארונו של יעקב- היו אלה בניו ולא בני בניו, היות וכך ציווה אותם יעקב בחייו: שלא יישאו את ארונו - לא איש מצרי ולא בני בניו ,אלא הבנים לבדם וקבע להם לכל אחד מהם מקום מיוחד לנשיאת מיטתו: שלושה לצד מזרח וכן הלאה, שלושה בנים מכל צד של ארבע רוחות השמים.

הדבר היה כמו סידרם של השבטים במסע המשכן בעת שהייתם במדבר- במחנה  הדגלים שהיו חונים סביב המשכן – שלושה שבטים מכל צד ,באופן זה עמדו גם כאן ואילו יוסף ולוי שלא חנו סביב המשכן לא נשאו את מיטתו של יעקב ,כי כך הורה יעקב: לוי לא יישא את ארונו - כי הוא עתיד לשאת את הארון במדבר ואין ראוי שיישא את מיטת המת ואילו יוסף לא יישא את מיטת אביו -מהטעם שהוא במעמד  של מלוכה ואחיו  חייבים  לכבדו. מנשה ואפרים יהיו תחתיהם של יוסף ולוי לשאת את המיטה במקומם.

לכן נאמר בציווי חניית המשכן: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ". [במדבר ,ב, ב] מכאן, שבאות  ובסימן שמסר להם אביהם- יעקב, לשאת את מיטתו באותו אופן יהיו בעתיד חונים סביב המשכן במדבר.

רבינו בחיי מבהיר: כי ט' כיתות עלו  לקבור את  יעקב:

א] יוסף בעצמו.

ב] כל עבדי פרעה- אלו השרים.

ג]  זקני ביתו,

ד] כל זקני ארץ מצרים,

ה] כל בית יוסף, אשתו שפחותיו בניו ועבדיו.

ו] אחיו כולם.

ז] בית אביו הגדולים חוץ מהטף.

ח] "ויעל אתו גם רכב.".

ט]  "גם  פרשים".

ומדוע עלו איתם גם הרכב וגם הפרשים? התשובה לכך: כדי להישמר בדרך מעשו ובניו שלא יעכבו  את הקבורה , היות ויוסף  הכיר את לב הזדון שלהם.

כמו שכתוב בספר: "יוסף בן גוריון"- כי בנו של אליפז בן עשיו- ארב להם בדרך והתקוטט איתם עד שערכו מלחמה ויד  יוסף גברה עליהם ותפס אותו עם  מבחר מהגיבורים שלו והביאוהו למצרים ועמד שם כל ימיו - בבית האסורים עד מותו של יוסף, ורק במות יוסף ברח משם והלך לארץ כנפי"א ומלך על  הכותים ברומי - בסוף מלך על ארץ יון ואיטליה והוא היה המלך הראשון ברומי, ובנה את ההיכל הראשון ברומי. מלבד הרכב והפרשים שליוו את יעקב עלו גם אנשי מלחמה, כגון חיילים ושומרים להילחם כנגדם.

רבינו בחיי אומר על: "וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד"- יתכן שהצטרפו ללוויה גם מחנה עליונים, היינו – מלאכים שבאו לשמור על יעקב במותו- כפי ששמרו עליו בחייו.

יוסף ואחיו שבים למצרים.

רש"י שם לב להבדל בסדר המלווים את יעקב בדרך לכנען ובין התיאור שלהם כאשר הם שבים למצרים.

כאשר חזרו למצרים הקדים הכתוב את יוסף ואחיו  קודם המלווים המצרים שהלכו איתם ואילו כאשר הלכו ממצרים לכיוון כנען הקדים הכתוב ומנה תחילה את המלווים המצריים העולים איתם לפני אחיו "וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם".  ורק אחר כך נאמר: " וְכֹל בֵּית יוֹסֵף", ומה הסיבה לשינוי הזה? התשובה: שבהליכתם לכנען לא נהגו המצרים כבוד בבני יעקב  להקדימם לפניהם, והלכו המצרים בראשונה ,אבל כאשר שבו למצרים מהלוויה של יעקב היות וראו המצרים את הכבוד שחילקו מלכי כנען - לאביהם בגורן האטד ששם  תלו את הכתרים שלהם על ארון אביהם-יעקב,, לכן עכשיו כאשר שבו למצרים  נהגו ביוסף ואחיו כבוד להקדימם לפניהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ישנו קשר מדהים בין לווייתו של יעקב לבין סדר חניית בני ישראל במדבר.

יעקב ראה ברוח הקודש  כיצד ובאיזה אופן יחנו הצאצאים - במדבר ולכן  נתן  לבניו הוראות  מדויקות כיצד   ילוו  אותו    משפחתו בדרכו האחרונה .

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)