‏הצגת רשומות עם תוויות יראה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יראה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 17 בספטמבר 2020

ראש השנה הוא יום הדין- מדוע?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

ראש השנה הוא יום הדין - מדוע?

 מאמר, מאת: אהובה קליין.


יצירותיי למאמר זה:




תקיעת שופר על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]



"...כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון- בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  אלקנה נותן לחנה- מנה אחת אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)




Biblical painting

"והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה' ועלי שומר את פיה" [שמואל-א, א,י"ב]





 ציורי תנ"ך/ חנה מביאה את שמואל לבית ה' לאחר שנגמל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "תשליך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]


ראש השנה הבא עלינו לטובה - מופיע בתאריך : א' תשרי – המקור  במקרא : "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם" [במדבר כ"ט, א]

מקור נוסף: "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון, זיכרון תרועה" [ויקרא כ"ג, כ"ד]

עם ישראל מתחיל את הכנותיו הרוחניות כבר מתחילת חודש אלול - הנחשב לחודש הרחמים והסליחות  וכך נוהגים קהילות  ספרד  האומרים סליחות  ותוקעים בשופר בשעות הבוקר המוקדמות. ואילו  קהילות אשכנז - אומרים  סליחות  שבוע קודם החג.

השאלות הן:

א] מה רומז לנו האריה ששאג ?

ב] מאין כי ראש השנה – הוא יום הדין?

תשובות.

"אַרְיֵה שָׁאָג.."

דורשי  רשומות  מזכירים את דברי הנביא עמוס: " אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]

ומסבירים: "אריה" =  ר"ת אלול- ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא, רבה ,על  כך ראיתי הסבר יפה.

הרב אליהו שלזינגר מסביר בספרו "אלה הדברים על התורה":

כאשר אדם הולך לבקר  אריה בגן חיות - אין הוא ירא מפניו , היות והוא מרגיש מוגן כאשר האריה נמצא בתוך הכלוב. והוא אף שמח לראותו, אך לא כן כאשר יפגוש את האריה ברחובה של עיר - אז יתמלא האיש בפחד וחרדה.

מכאן, כאשר האריה נמצא מאחורי  מחיצה, אין האדם פוחד, אך כאשר  האדם פוגש אותו מחוץ למחיצה - הבהלה היא גדולה!

הנמשל: אנשים יראי שמים וצדיקים חשים פחד גדול  בתקופה של ימי התשובה סמוך לראש השנה - כי אין מחיצה בינם לבין בורא עולם. ואילו אנשים פשוטים - אינם חשים פחד , גם לא בימי הדין - מהטעם – שקיימת מחיצה בינם לבין בוראם.

זו הזדמנות לכולנו לבדוק את עצמנו האם יש מי מאתנו שלא חש יראה בימים אלה לקראת יום הדין - עליו מוטלת עבודת קודש להסיר את המחיצה – בינו לבין בוראו. ולהיות מאלה: "קרוב ה' לכל קוראיו  לכל אשר יקראוהו באמת"

ראש השנה - הוא יום הדין.

כך קבעו חז"ל. אך נשאלת השאלה מדוע ראש השנה הוא יום הדין לכל באי עולם?

על כך הרבה טעמים, אך ישנה סיבה אחת עיקרית שניתן להבין על פיה את כל ענייני ראש השנה כפי שמסביר:  רבינו נסים- הר"ן: על פי הגמרא [מסכת ראש השנה, ט"ז, א]:

ראש השנה נחשב ליום הדין: מהטעם: שאדם הראשון חטא באותו יום וכמו שאדם הראשון עשה תשובה ביום זה ויצא זכאי, כך גם אם אדם חוטא ואחר כך עושה תשובה.- הקב"ה סולח לו על כל עוונותיו.

האריז"ל גילה: שהאדם הראשון חטא באכלו מעץ הדעת - מהפרי האסור לאכילה - לא  מחמת עצמו, אלא מחמת כל הנשמות שהיו בו כפי שמבואר בספר הליקוטים [לפרשת האזינו]

" סיבת חטאו של אדם הראשון - הייתה בסיבת  הנשמות שהיו  כלולים בו מכל מין ומין -  מהם צדיקים, מהם רשעים, מהם גזלנים, מהם גרגרנים, ומצדם נתאווה לאכול מן העץ, א"כ לא היה מצדו כל כך חטא, כי אם בסיבתם, ועם  כל זאת עשה, תשובה כי לולי החטא היה נצחי לעולם, ובחטאו נאמר לו  "כי ביום אכלך מות תמות"

לכן , כאשר  מדובר בחטא האדם הראשון - מדובר בעצם  בכך שאנו בעצמנו שותפים בחטאו - לפי שאנחנו בעצמנו חטאנו - היות  ונשמותינו היו כלולות בו.

הוכחה לכך: שהרי גזירת המוות נגזרה לא רק על האדם הראשון ,אלא על כל הנבראים הבאים אחריו. מטעם זה: חייב כל אחד מישראל לתקן את חלקו בחטא האדם הראשון . מכאן אפשר להבין: שהייסורים הבאים על האדם בשנות חייו - תפקידם למרק את עוונותיו, אלא שכל אדם התחבר לאבר שונה של האדם הראשון, יש שהתחבר לראשו, יש שהתחבר  לפיו,[לפי מאמר חז"ל] ולכן הייסורים שבאים על האדם - הם תלויים לפי גודל חטאו של האדם בחטא אכילת פרי עץ הדעת. כי מי שהיה תלוי  באבר מסוים של האדם הראשון – באופן שנהנה הרבה מאכילת הפרי - חייב כפרה יותר גדולה- בהשוואה לאדם שהיה תלוי באבר שלא נהנה מאכילת עץ הדעת.

לפי מאמר חז"ל: איוב שסבל כל כך הרבה ייסורים בא לפני הקב"ה בשאלות: מדוע  עבר סבל כה רב בחייו? "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ"?  [איוב כ"ג, ג]

ענה לו הקב"ה: וכי יודע אתה באיזה חלק באדם הראשון היית תלוי? בראשו, או במצחו...?מדוע אתה מתווכח? לכן אתה צריך להאמין שאין הקב"ה עושה דין ללא משפט. ובוודאי היית תלוי באדם הראשון בזמן חטאו  בחלק משמעותי מאד בגודל החטא. ולכן כדי לכפר על כך- הבאתי עליך ייסורים קשים כדי למרק אותך מעוונותיך.

לאור  האמור לעיל: ניתן להבין את דברי הר"ן -  שהסיבה שראש השנה הוא יום הדין לכל באי עולם, כי היות ואדם הראשון נברא בראש השנה וגם חטא ביום זה באוכלו מפרי עץ הדעת   - ביום זה גם ה' דן אותו וגזר עליו  מיתה  וגם שיעבוד קשה לפרנסתו כל ימי חייו כפי שאמר הקב"ה :

"בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב". [בראשית ג, י"ט] והיות וכל הנבראים השתתפו בחטא האדם הראשון , לכן בכל שנה ראש השנה הוא יום הדין - לפי שכל אחד ואחד נידון על פי מעשיו - אם הוא חוטא  נגד בורא עולם אז, חס ושלום - נגזר עליו מיתה וגם קשיים בפרנסה ,אלא אם כן - האדם עושה תשובה ומתכן את  דרכיו , הקב"ה סולח לו- כשם שסלח  לאדם הראשון והאריך את חייו- שלא  יפסקו ביום חטאו.

יהי רצון שנתעורר עם שאגת האריה- ונקיים את: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה"

שנזכה, בע"ה  לשנה טובה ומתוקה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

פחד, יראה וחרדה בעין התנ"ך/מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פחד, יראה וחרדה בעין התנ"ך.


מאמר מאת: אהובה קליין.


 הפחד- תחושה פיזיולוגית שאינה נעימה הנגרמת מחשיפה לגירוי העלול לסכן את  שלומינו, או את חיינו,

 הוא חיוני למהלך חיים תקין- היות והוא משמש אמצעי לאדם להיזהר ולהישמר  מסכנות שונות.

בימים אלה כאשר גל טרור פוקד את ארצנו, אנו נתקלים בתחושה זו ביתר שאת ויש לכך השלכות על חיי היום, יום.

יש המדירים רגליהם ממקומות הומי אדם ויש אף הממעטים להסתובב ברחובות, ואף מסתגרים בבתיהם.

מנגד, ישנם השאננים שאינם חוששים ומתנהלים רגיל.

מעניין , להתבונן בספר הספרים -התנ"ך ולראות כיצד מתבצעת ההתמודדות עם הפחד?

אברהם אבינו מתמודד בצורה מעניינת עם  תחושה זו, כאשר הוא יורד למצרים בעקבות הרעב בארץ, הוא מבין כי אשתו שרה

היא אישה יפה ועל כן חושש מהמצרים, לפי שהיו שטופים בזימה, כולל מלכם - פרעה בכבודו ובעצמו [כדברי רש"י]

 אברהם  מציע לשרה לשקר ולומר : "אמרי- נא אחותי את - למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך" [בראשית י"ב, י"ג]

רש"י מוסיף ואומר: כי אברהם  טמן את שרה בתיבה מפחד שמא יהרגו אותו וייקחו אותה לעצמם.

לבסוף גילו אותה ואף נלקחה לבית פרעה, אך בעקבות נגעים שה' הביא על פרעה, היא הושבה לאברהם בריאה ושלמה.





ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

מקרה דומה קרה לאברהם ושרה כאשר הגיעו לגרר, גם שם אמר שאשתו – אחותו, היא נלקחה לאבימלך, כאשר הוחזרה

ללא פגע, שאל אבימלך מדוע אברהם אמר כי שרה היא אחותו?

תשובתו הייתה: "..כי אמרתי רק אין- יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי"[שם כ, י"א]

יעקב אבינו חושש מפני יצחק אביו כאשר אמו מציעה לו להקדים את עשיו אחיו- בהבאת ציד ליצחק טרם מותו.

יעקב חושש שמא  יצחק יגלה את התרמית, שהרי יעקב היה חלק ואילו עשיו שעיר, לכן אמר: אולי ימושני אבי והייתי בעיניו -

כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה" אמו הרגיעה אותו: "עליי קללתי בני אך שמע בקולי" ונתנה לו את בגד החמודות של

עשיו.  לאחר שיעקב  קיבל את הברכה ראשון, לפני עשיו אחיו ,הגביר עשיו את שנאתו אליו, רבקה האיצה ביעקב לעזוב את הבית לחרן.

היות וחששה לשלומו.

ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל חרן/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


שלמה המלך - החכם מכל אדם- אמר: "חרדת אדם ייתן מוקש ובוטח בה' ישוגב" [משלי כ"ט, כ"ה]

מבדילים אנו בין חרדה לפחד: חרדה- משמעותה בהלה הגורמת לשתק את האדם לבלבלו  בדרכי החשיבה

 ואף לגרום לו  למוקש.

לעומת זאת הפחד-  זהירות מבוקרת יותר המביאה את האדם לנהוג בדרכים מתוך תבונה.

בחכמה ינהג האדם כאשר יפחד מאלוקים, כפי שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך: כי אם ליראה את ה'

אלוקיך ללכת בכל דרכיו .."[דברים י"ב,י"ב]

"ראשית חכמה יראת אלוקים שכל טוב לכל עושיהם.." [תהלים קי"א, י]-דברי דוד המלך.

לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא : כי על האדם להתחשב ולהתמודד  בשעת  סכנה כנאמר: "אשרי אדם מפחד תמיד".

[משלי כ"ח, י"ד]

הבה נייחל לימים טובים ורגועים יותר- בהם הקערה תיהפך על פיה  ועם ישראל יתאחד ויתחזק וישמש אור לגויים ולא ידע

עוד פחד מפניהם.     

יהי רצון שיתגשם  בנו הפסוק: "היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים..."[דברים ב, כ"ה] . אמן !           
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 22 באוגוסט 2015

השופר- סגולותיו לאור התנ"ך?/מאמר מאת: אהובה קליין/

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

השופר-  סגולותיו לאור התנ"ך ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בימי חודש אלול, קולות השופר מהדהדים ומעוררים  את תשומת לבנו, כי עוד בטרם מסתיים לו  הקיץ - אנו עומדים בפני פתיחת שערי התחדשות והתעוררות.

מעניין , להתבונן בספר הספרים ולהתרשם מקולות השופר ומסגולותיו.





ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים ביום הגאולה על פי חזון ישעיהו

/ציירה: אהובה קליין(c)


לראשונה אנו נתקלים בקרן האיל בעקדת יצחק - אחד מעשרת הניסיונות הקשים , מתוך עשרה  שאברהם אבינו עמד בהם.

אברהם מניף את המאכלת מעל יצחק בנו יחידו ולפתע נשמעה קריאת המלאך ברקיע: ". .אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי  עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך יחידך ממני" [בראשית כ"ב, י "ב]

והנה למרבה הפלא, מיד בתום דברי  המלאך  ,אברהם מגלה איל בסביבה: "וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו"

בימי חודש אלול , בראש השנה, ובצאת  יום הכיפורים- זוכים אנו לשמוע את  קול השופר.

קול השופר מיוחד בכך שיש בו  עוצמה החודרת ללבבות , הוא מעורר  את  לבנו להתנתק מהעולם החומרי בו אנו שקועים בחיי היום יום. צליליו מחרידים את  נשמתו של האדם, כפי שנאמר: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, אם  תהיה  רעה בעיר וה' לא עשה" [ עמוס ג' ,ו'] ועוד נאמר: "כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו"[ישעיהו י"ח, ג] ומאידך, אנו  גם מבקשים באמצעות התפילות ותקיעת השופר - שהקב"ה יתמלא  ברחמים עלינו ויסלח לעוונותינו  ,כפי שנהג ברחמים כלפי אברהם בעקדה וזימן לו את האיל. כך  יתאפשר לכל עם ישראל בכלל ובפרט לפתוח דף חדש -לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.

השופר מזכיר לנו גם את מעמד הר סיני, כפי שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה" [שמות י"ט, ט"ז]

השופר נזכר בתנ"ך סך הכול שבעים ושתיים  פעמים.

יש פסוקים המוכיחים כי הקב"ה בעצמו גם תוקע בשופר:"..וה' אלוקים בשופר יתקע.." [זכריה ט, י"ד]

השופר מוזכר בתנ"ך בכל מיני אירועים הקשורים ביראה ופחד.

היה לו תפקיד גם בתחום הצבאי, כגון: אות אזעקה- אהוד ונחמיה מזעיקים את אנשיהם: "ויהי  בבואו ויתקע בשופר בהר  אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר.."[שופטים ג, כ"ז]

השופר שימש גם כנשק להבהלת האויב: "וייקחו.. ואת שופרותיהם.."[שופטים ז, ח]

השופר מסמל גם ניצחון [שמואל-א, י"ג, ד]"ושאול תקע בשופר בכל הארץ.."

ויש והוא מסמל הכרזת מרד: "ויתקע בשופר.."[שמואל-ב, כ, כ"ב]

היה נהוג גם לתקוע בשופר בזמן המלכת מלך, כפי שהופיע אצל אבשלום.

"וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמור: בשומעכם את- קול השופר ואמרתם מלך אבשלום בחברון"[שמואל- ב, ט"ו, י]

לאור האמור לעיל, נייחל לכל עם ישראל שבזכות השופר וצליליו- הדבר יעורר את כולנו לשוב אל   הקב"ה  בתשובה שלמה- ובמהרה הוא ישמש גם להכרזת בוא המשיח .

כמו שנאמר : "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול.." [ישעיהו כ"ז, י"ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 30 בנובמבר 2014

סולם יעקב/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סולם יעקב/ שיר מאת: אהובה קליין©

יעקב יוצא מבאר שבע

מאיץ צעדיו בשבילי טבע

לפתע מעליו עלטה

לעיניו הר המוריה.

 

יתור אחר אבני המקום

לראשותו יתאחדו למען השלום

בחלומו סולם מלאכים

צחורים עולים ויורדים.

 

במרומים קול אלוקים

בשורת הבטחת הבנים

ארץ  לנצח נצחים

תפרוץ לכל הכיוונים.

 

יעקב מתעורר משנתו

אחוז אימה בליבו

המקום שער שמים

תפילתו זכה כמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  ויצא[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר