פרשת
חיי שרה - מדוע
רץ לבן לקראת אליעזר ?
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ לבן מזמין את אליעזר להתארח בביתו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ רבקה מגישה לאליעזר מים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ תשובת רבקה לאליעזר- עבד אברהם:"אלך" /ציירה אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה על הגמל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אליעזר יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
בפרשה זו מתרקם
השידוך הראשון בתורה, כאשר את השליחות למצוות השידוך ממלא במסירות רבה – אליעזר -
עבד אברהם.
לאחר שלבן - אחי רבקה
שומע על בואו של אליעזר- הוא ניגש אליו - ומקבל אותו בסבר פנים יפות:
"וּלְרִבְקָה
אָח, וּשְׁמוֹ לָבָן; וַיָּרָץ לָבָן אֶל-הָאִישׁ הַחוּצָה, אֶל-הָעָיִן. וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת-הַנֶּזֶם,
וְאֶת-הַצְּמִדִים עַל-יְדֵי אֲחֹתוֹ, וּכְשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ
לֵאמֹר, כֹּה-דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ; וַיָּבֹא, אֶל-הָאִישׁ, וְהִנֵּה עֹמֵד
עַל-הַגְּמַלִּים, עַל-הָעָיִן.
וַיֹּאמֶר, בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה; לָמָּה תַעֲמֹד, בַּחוּץ, וְאָנֹכִי
פִּנִּיתִי הַבַּיִת, וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים.
וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים; וַיִּתֵּן תֶּבֶן
וּמִסְפּוֹא, לַגְּמַלִּים, וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו, וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים
אֲשֶׁר אִתּוֹ. ויישם (וַיּוּשַׂם)
לְפָנָיו, לֶאֱכֹל, וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל, עַד אִם-דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי;
וַיֹּאמֶר, דַּבֵּר. וַיֹּאמַר: עֶבֶד אַבְרָהָם, אָנֹכִי. וַיהוָה בֵּרַךְ
אֶת-אֲדֹנִי, מְאֹד--וַיִּגְדָּל; וַיִּתֶּן-לוֹ צֹאן וּבָקָר, וְכֶסֶף וְזָהָב,
וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת, וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים.
וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן, לַאדֹנִי, אַחֲרֵי, זִקְנָתָהּ;
וַיִּתֶּן-לוֹ, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ.
וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי, לֵאמֹר:
לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי
יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ...." [בראשית כ"ד, כ"ט- ל"ח]
השאלות הן:
א] מי הוא לבן הארמי
?
ב] כיצד התגלה אליעזר
כאיש ירא שמים?
תשובות.
לבן הארמי.
לבן היה אחי רבקה,
כבר בתחילה כאשר שמע על הגעתו של אליעזר –עבד
אברהם - הוא רץ לקראתו.
רש"י אומר על כך: התורה אינה מפרשת מדוע
לבן רץ לקראת אליעזר ולכן נראה - שריצה זו באה בעקבות ראייתו של לבן את
התכשיטים שאליעזר העניק לרבקה: כפי שמתאר הפסוק:
"וַיְהִי
כִּרְאֹת אֶת-הַנֶּזֶם, וְאֶת-הַצְּמִדִים עַל-יְדֵי אֲחֹתוֹ" לפיכך, לבן הסיק- כי אליעזר הוא איש עשיר - נתן עיניו בממונו -
כדי לחמוד אותו ולהוציאו מידיו.
על פי פירוש:
"שני המאורות"- לבן היה כה
להוט אחר הממון שהיה מוכן אפילו לתת את עיניו בעדו...
האגדה מספרת : על התלהבותו של לבן מתכשיטי הזהב וריצתו לעבר אליעזר וגמליו,
ומעניינת תגובת אליעזר כלפיו:
"וירץ לבן אל
העין [המעיין] וירא אליעזר והנה איש רץ לקראתו, ויתבונן אל פניו והנה הם פני רוצח,
וידבר אליעזר את ה' וירומו הגמלים [לפתע התרוממו הגמלים באוויר] ויעמדו באוויר
ויזכור עוד פעם את ה'- וירום הוא [התרומם גם הוא באוויר ממעל לגמליו], וישתומם לבן
מאד ויירא מאת אליעזר יראה גדולה, ויקרא אליו לאמור: בוא ברוך ה' ! למה תעמוד בחוץ
ואנוכי פיניתי הבית ואוציא את כל הפסלים ממנו, כי ידעתי אשר לא תבוא אתה לבית
ופסלים בו ! ויהי ברגע הזה וישמע קול שאון גדול ויישא אליעזר את עיניו וירא והנה
אנשים רבים רצים אל העין, כי ראו האנשים האלה את הצמידים הנחמדים אשר נתן אליעזר
לרבקה וירוצו להורגו ולקחת את זהבו: אפס, כי בראותם את אליעזר לוקח את גמליו תחת
אצילות ידיו [זרועות ידיו] ומעבירם את העין
[מעביר אותם את המעיין] ויסוגו אחור, ויבוא אליעזר אל בתואל הביתה ויפתח את פיות
גמליו וייתן להם תבן ומספוא ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו, ויהי כאשר שמו
לפני אליעזר לאכול, וישם לבן רעל בקערת המרק אשר נתנו לאליעזר, כי אמר בלבו: יאכל
וימות, ואירש אותו ! ואליעזר אמר: לא אוכל עד עם דיברתי דבריי, ויהי ברגע הזה וייקח
המלאך השומר את אליעזר את השולחן ויסב [סובב אותו] ותהי קערת אליעזר ממול בתואל
וקערת בתואל ממול אליעזר. ואיש מכל היושבים אל השולחן לא ראה את מעשה המלאך הנעלם
ולא ידע מאומה.
רש"ר [הרב שמשון
רפאל הירש] מביא את דברי חז"ל: "בלבן האיש לא היה דבר "לבן"
חוץ משמו! [בראשית רבה .ס, ז]
מסביר רש"ר את מחשבותיו של לבן: התחיל לחשוב על הזהב שאליעזר העניק לרבקה: ודאי שיש יותר מזה שמה, אם כך הוא משלם עבור מעט
מים - כמה ייתן עבור מזון ולינה ? וכך לבן
לוקח את אחותו רבקה לצד ודורש ממנה לספר את כל ההתרחשות עם העבד ואחר כך ממהר
לפגוש את אליעזר בחוץ והוא מגלה - כי עליו לרוץ עד הבאר כדי לשוחח אתו, להפתעתו
לאחר שהתרשם מאיש עשיר- מגלה אדם בעל ענווה גדולה. עומד עם גמליו ליד הבאר- לכן לבן אינו משתחווה לכבודו ,אינו מדבר בנימוס - הוא פונה אליו, לא בלשון
עדינה במיוחד ומזמינו לבית, ומעניין כי אומר לו שהוא ברוך ה'- יתכן שרבקה שמעה את
אליעזר אומר:" ב"ה אלוקי אדוני"
וכך גילתה ללבן על דתו היהודית של עבד אברהם.
אך זה אינו עומד
בסתירה לאופיו - כי ככל שליבו אנוכי יותר כל דיבורו יהיה מתובל יותר במליצות
"דתיות"
" בעל
הטורים" מסביר: כאן נאמר: "וּלְרִבְקָה אָח,..." ואילו
בפרק כ"ו, ל"ה. נאמר:
"וַיְהִי
עֵשָׂו, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית, בַּת-בְּאֵרִי
הַחִתִּי--וְאֶת-בָּשְׂמַת, בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי. וַתִּהְיֶיןָ, מֹרַת רוּחַ, לְיִצְחָק,
וּלְרִבְקָה"
אנו לומדים: כי יצחק
שבא מבית טוב והיה עולה תמימה - כהו עיניו מאש עבודת הזרה של עשיו [אגדת בראשית
פרק מ"א] אבל לרבקה - אש העבודה זרה לא הזיקה לה - כי היא התרגלה לזה עוד
בהיותה בבית אביה ,לפי שהוא היה כומר של עבודה זרה. [מדרש אגדה] לכן רבקה בהיותה
בת כמרים לא הייתה מקפידה על טינופת ע"ז ,ואילו יצחק שהיה בן קדושים היה
מקפיד על טינופת עבודה זרה.
"קשת אהרון"
[ספר מאת: הרב אהרון בן ציון שורין] מסביר: "לבן" בהיפוך אותיות- "נבל"
אליעזר –עבד
אברהם.
כבר בהתחלה כאשר אליעזר ,כשליח אברהם ,הולך למצוא
ליצחק שידוך בדרכו לארם נהריים - [ארץ ארם
הייתה שוכנת בין שני נהרות. דברי רש"י] כשהגיע למקום ,הושיב את כל הגמלים,
הוא פותח בתפילה אל הקב"ה ומבקש למצוא אשת חסדים ליצחק - הדבר מוכיח
עד כמה היה אליעזר איש אמונה והבין את חשיבות התפילה לה'.
מדוע שם אליעזר את
יסוד החסד בתפילתו? כי ידע שגם ביתו של אברהם מושתת על חסדים , כי מידת החסד
היא-אבן פינה בבניין אומתו של אברהם.
לכן ביקש אליעזר שה'
יודיע לו אם הנערה היא בעלת חסד?
על פי רש"י- אליעזר נתן את עיניו ברבקה ברגע שניגשה לשאוב מים מן הבאר- לפי שראה
שהמים עלו לקראתה!
האגדה מספרת: לאחר שלבן – אחי רבקה, הזמין את אליעזר אל ביתם, בתואל- אביה של רבקה אומר לו : ספר את אשר
יש לך לומר :
"ויאמר אליעזר:
אל תחשבוני לאיש גדול ונכבד, כי אינני ,בלתי אם עבד אברהם, וה' בירך את אדוני מאד,
וימלא את ביתו טוב. ותלד שרה- אשת אדוני בן אחרי זקנתה וייתן לו את כל אשר לו. הנה
הספר החתום לפניכם, קחוהו וקראו בו וראיתם כי כנים דבריי, וישביעני אדוני לאמור:
לא תיקח אישה לבני, בלתי אם מבנות בית אבי וממשפחתי! ואבוא היום אל העין ואתפללה
אל ה' לאמור: אנא הקרה לפני נערה ישרה, אוהבת חסד וצדקה לעשותם! וייתן לי ה' את שאלתי ויקרא ליני [לעיני]את רבקה ביתכם ואראה את מעשיה הטובים
ואומר: היא האישה אשר הוכיח ה' לבן אדוני! ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני
הגידו לי. ואם לא,- הגידו לי ואפנה אל
לוט, או אל ישמעאל ויהי ככלות אליעזר לדבר, וימהר לבן לענות לאליעזר ולא
חיכה את אביו בדברים ויאמר הנה רבקה לפניך קח ולך! ויאמר אליעזר בליבו: אך זה בן
מביש וסר- טעם! אנוכי לא אשים לב לדבריו ושמעתי מה יענני בתואל אביו, ויהי כאמור
בתואל לאליעזר: מה' יצא הדבר, קח את רבקה ותהי אישה לבן אדוניך. וישתחו
אליעזר ארצה לה'.
רש"י מציין את אליעזר- כאיש ישר אשר ניזהר שגמליו לא ילכו לשדות זרים
וההוכחה לכך, לפי שכתוב:
"וַיָּבֹא
הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים; וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא,.."
אליעזר בעצמו התיר את
הרסן של הגמלים ,כי תחילה היה סותם את פיהם של הגמלים שלא ילכו בטעות בשדות זרים.
לסיכום, לאור האמור לעיל: אליעזר
מתגלה לאורך כל הדרך - כאיש ישר ובעל אמונה יציבה באלוקים וברמ"ח
אבריו נאמן לאברהם אדונו ושוקד למלא את רצונו - ביושר!
לעומתו מתגלה לבן – כאדם
גשמי - המשתוקק בכל מאודו להשיג ממון ואוצרות זהב.
