מבט אל המנהיג האידיאלי -
בעין התנ"ך
מאת: אהובה קליין©
בימים אלה כאשר שוב אנו עומדים בפני בחירות בפעם השלישית –דבר
יוצא דופן בהיסטוריה היהודית -מאז
הקמת מדינת ישראל.
עדים אנו , יום ,יום
לדבריהם של המועמדים.
כמה היה מתבקש שכל
אחד מהם יעיין בספר הספרים וילמד: מהם
הדרכים הנכונות להגיע לפסגת ההצלחה ולזכות
להנהיג את עם ישראל באופן המושלם ביותר.
לעניות דעתי, חלק
מהמועמדים טועים בדרכם ועל כן ככל
שימשיכו בטעויותיהם בדרך בה הם מתנהלים-
פשוט עלולים למעוד במדרון החלקלק שממנו אין דרך חזרה והעם יאבד את האמון בהם.
האזרח הקטן מצפה בצימאון
להקשיב להצעתו של המועמד- אילו
פעולות הוא מוכן לנקוט כדי להיטיב עם העם
ולדאוג לחיים טובים ואיכותיים בארץ שלנו?
אך יש כאלה – שאין
להם מה להציע- אינם שומרים על לשונם ופשוט
פוסלים את האחר באומרם: דברי שנאה ולשון הרע וכמה חייבים להיזהר מנקיטת דרך פסולה זו.
"שומר פיו
ולשונו שומר מצרת נפשו"
בספר הספרים לומדים
אנו, עד כמה חייב אדם להימנע משימוש לשון הרע-
אדם שהיה נותן דרור ללשונו- היה
נענש בידי שמים במחלת הצרעת! ונשלח לשבת מחוץ למחנה תקופה מסוימת.
במדרש
ויקרא רבה נאמר: "אמר רבי שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה, חיה ועוף
[במעשה בראשית] כך תורתו אחר תורת בהמה ,חיה ועוף [השנויה בפרשת
"שמיני"]
החת"ם
סופר : מסביר: הרי ידוע כי האדם הוא בחיר היצירה ונזר הבריאה כפי שנאמר:
"ותחסרהו מעט מאלוקים"[תהלים ה', ו'] היות והאדם נמצא בדרגה כה גבוהה
הוא עלול להגיע לידי גאווה ועשוי להגיד: "אדמה לעליון" לכן התורה הקדימה
את דיני הבהמה לדיני האדם. זאת במטרה ללמד מסר גדול בחיים: אומנם הצדיקים עולים במדרגתם
אפילו על המלאכים ואנשים יכולים
בכוח התמדתם להגיע למדרגות גבוהות מאד ולהישגים, לעומתם הטמאים, או המצורעים
שהושחתו בחטאים שונים מגיעים לתת רמה ,אפילו פחותים מרמת בהמות וחיות.
למרות
זאת , טומאתם גדולה יותר מטומאת בעלי
חיים.
לכן
ביכולתו של האדם באמצעות כוח הבחירה שלו - לנסוק לגבהים נפלאים, אך מנגד- הוא יכול ,חלילה, להידרדר
באמצעות חטאיו למעמקים של אין סוף.
מנהיג ישר החפץ בטובת
העם מחובר לשורשיו. אינו מקשיב
ליועצים צעירים חסרי ניסיון המציעים לו
עצות אחיתופל - דוגמת רחבעם בן שלמה שנפל במלכודת עצת הצעירים וסופו היה רע.
רְחַבְעָם
היה מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו הנוכרייה- נעמה העמונית.
תחילה פנה לזקנים
לשאול את עצתם למען יצליח במלוכה, אך אחר
כך פנה אל הצעירים ויישם את הצעתם שנועדה מראש לכישלון:
ו"ַיִּוָּעַץ
הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר-הָיוּ עֹמְדִים אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה
אָבִיו, בִּהְיֹתוֹ חַי, לֵאמֹר: אֵיךְ
אַתֶּם נוֹעָצִים, לְהָשִׁיב אֶת-הָעָם-הַזֶּה דָּבָר. וידבר (וַיְדַבְּרוּ) אֵלָיו לֵאמֹר,
אִם-הַיּוֹם תִּהְיֶה-עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם, וַעֲנִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם
דְּבָרִים טוֹבִים--וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים. וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים,
אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ; וַיִּוָּעַץ, אֶת-הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, אֲשֶׁר
הָעֹמְדִים, לְפָנָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מָה אַתֶּם נוֹעָצִים, וְנָשִׁיב
דָּבָר, אֶת-הָעָם הַזֶּה--אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי, לֵאמֹר, הָקֵל מִן-הָעֹל,
אֲשֶׁר-נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ.
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר,
כֹּה-תֹאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר אָבִיךָ הִכְבִּיד
אֶת-עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ:
כתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי וְעַתָּה, אָבִי
הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר
אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים".
לסיכום, לאור האמור לעיל: המתכון להצלחת מנהיגות: להתחבר לשורשים וללמוד גם
מטעותם של הנכשלים המתוארים בספר הספרים.
יהי רצון שהפעם נתברך
במנהיג טוב וחכם אשר ישכיל להנהיג את העם
ביושר וברוחניות- דוגמת משה
ויהושע- מנהיגים למופת.
