פרשת
מקץ- כיצד פרעה מגלה את חכמת
יוסף?
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
בפרשה זו קורה דבר מדהים, פרעה מגלה את חכמתו של יוסף
- לאחר שפותר לו בהצלחה את חלומותיו והוא מתפעל בפני עבדיו על כך – כפי שנאמר: "וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה,
וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו. לח וַיֹּאמֶר
פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא
כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ
אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.
אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק
הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ. וַיֹּאמֶר
פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף: רְאֵה נָתַתִּי
אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד
יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל -צַוָּארוֹ. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה
אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ
מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף,
אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ
וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".[בראשית, מ"א, ל"ז- מ"ב]
השאלות
הן:
א] כיצד ניסו החרטומים לפתור את חלומות פרעה?
ב] באיזה אופן פרעה
מבחין בחכמת יוסף?
תשובות.
חרטומי
מצרים מנסים לפתור את חלומות פרעה.
על פי ספר הישר: ניסו חרטומי מצרים לפתור את חלומות פרעה בכמה אופנים.
להלן כמה דוגמאות:
א]
"אֲשֶׁר רָאִיתָ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים שְׁדוּפוֹת צוֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן
וְתִבְלַעְנָה אוֹתָן וְעֵינְךָ רוֹאוֹת לָאוֹת - כִּי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּבָּנֶה-
יֶחֶרְבוּ כֻּלָּנָה בְּאַחֲרִית
הַיָּמִים בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ".
ב]
"שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת - שִׁבְעָה מְלָכִים הֵם אֲשֶׁר יַעַמְדוּ עַל
מִצְרַיִם מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ, וְשֶׁבַע
הַפָּרוֹת הָרָעוֹת- שֶׁבַע שָׂרִים יַעַמְדוּ עֲלֵיהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהִשְׁחִיתוּם.
וְשֶׁבַע הַשִּׁיבּוֹלִים הַטּוֹבוֹת הֵם שִׁבְעָה שָׂרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר
לְמִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִפְּלוּ בְּיַד שִׁבְעָה שָׂרִים אוֹיְבֵיהֶם בִּלְתִּי
חֲזָקִים בְּמִלְחַמֶות אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ"
מַסְקְנַת
פַּרְעֹה:
"וְיֶדַע הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָתוֹ כִּי לֹא דִּבְּרוּ אֵלָיו נְכוֹנָה, בְּכָל
דִּבְרֵיהֶם יַחַד כִּי מֵאֵת ה' הָיְיתָה זֹּאת לְסַכֵּל אֶת דִּבְרֵי חַכְמֵי
מִצְרַיִם, לְמַעַן צֵאת יוֹסֵף מִן בֵּית הָאֲסוּרִים וּלְמַעַן גָּדְלוּ
בְּמִצְרַיִם.
וְיָרֵא
הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין דּוֹבֵר אֵלָיו נְכוֹנָה בְּכָל הַחֲכָמִים וְהַחַרְטוֹמִים
אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם, וְיַחַר אַף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְחָכְמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ,
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וְיוֹצִיאוּ כָּל הַחֲכָמִים וְכָל הַחַרְטוֹמִים מִלְּפָנָיו.
וְיָצְאוּ כֻּלָּם בְּבֹשֶׁת וּכְלִמָּה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ
וְיַעבְירוֹ קוֹל בְּמִצְרַיִם אֲשֶׁר יָמוּתוּ כָּל הַחֲכמִים וְכָל
הַחַרְטוֹמִים אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם לֹא יִחְיֶה מֵהֶם אִישׁ, וְיָקוּמוּ שָׂרֵי
הַטַּבָּחִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וְיִשְׁלְפוּ כֻּלָּם אִישׁ חַרְבּוֹ ,וְיָחֵלּוּ
לְהַכּוֹת בְּחַרטֻומֵּי מצָּרִים וַחֲכָמֶיהָ"
פרעה מבחין
בחכמת יוסף.
רש"י מסביר: פרעה שואל בפני עבדיו : גם אם נתאמץ לגלות אדם דוגמת יוסף, האם יעלה
בידנו למצוא כמוהו?
פרעה אומר ליוסף: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים
אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ" את זאת אומר פרעה לאחר שיוסף
אמר לו בסוף פתרון שתי החלומות: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ
נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".
כלומר- מן הראוי
שפרעה ימנה איש חכם על מצרים, לכן אומר
פרעה ליוסף: הרי לא נמצא אדם הראוי לכך בחכמה ובתבונה כמוך ולכן אני ממנה אותך
בעצמך לתפקיד זה - של ניהול הכלכלה במצרים.
על פי המדרש: השרים טענו: כי לפי חוקי מצרים אין עבד זכאי למשול ולכן ענה להם פרעה: שאין יוסף עבד ככל העבדים- היות והוא יוצא מן הכלל ואין חוק זה חל
עליו כלל. על כך שאלו השרים את פרעה: אם כך הדבר- היה מתבקש סעיף מיוחד בחוק הזה-
שעבד מחונן בכישרונות מיוחדים זכאי למשול?
ענה להם פרעה: גם אם נלך עד סוף העולם לחפש- לא נמצא אדם כמותו והרי מחוקקי החוק לא ידעו לציין את החוק הזה? משום שלא העלו בדעתם שניתן למצוא
אדם מהסוג הזה בעולם.
גדולי המוסר טוענים: מסתבר שגם פרעה הבין שאדם שיש בו יראת שמים ודעת אלוקים - הוא גם נבון וגם חכם ו"מדיניאי" משובח
...
הגאון מהר"ל
חריף: מתמקד בסיבה לשם "צופנת
פענח"- כפי שכתוב: "וַיִּקְרָא
פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ,"
מתברר שהייתה טענה בפי המצרים כלפי פרעה שהמשיל עליהם עבד
לכן פרעה נקט בשני רעיונות:
א] הוא חשב על רעיון
שיקרא ליוסף בשם: "צָפְנַת
פַּעְנֵחַ", הכוונה שהוא
מסוגל לפענח צפונות ברוח הקודש שלו ואם כך
דרגתו גבוהה- לא ניתן להחשיבו לעבד כי " אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על
משפחות מיוחסות שבישראל" [קידושין ע']
ב] פרעה נתן ליוסף את
ביתו של אדונו- פוטיפרע: וזאת מהסיבה: שדין בעבד שאם "השיאו רבו אישה יוצא
לחרות" [מסכת גיטין] כי האדון לא היה משיא את ביתו לעבד,
"וַיִּתֶּן
- לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת - פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה"
והיות ובמצרים לא היה
מן הנימוס לשחרר עבד ,מכאן הראיה שפוטיפר השיא ליוסף את ביתו - שמעולם לא
היה עבד.
"שפת אמת" סובר: יוסף זכה להגיע לדרגה גבוהה של גילוי צפונות- היות והיה מאד
צנוע ומסתיר את צדקותו מעיני הבריות. וזו הכוונה למילה: "צָפְנַת"- מהטעם שהיה מסתיר ומצניע עצמו,
"פַּעְנֵחַ"- זכה להגיע למדרגה של גילוי צפונות.
ה"נתיבות
שלום" מסביר: פרעה הבחין - לאחר שיוסף פתר את החלומות - כי יוסף הגיע
להשגת הדעת - הכוללת חכמה ותבונה - חכמת המוח ובינת הלב,
כי יוסף הוא מידת
היסוד - הוא היה כה צדיק וטהור שהשיג בלי שום פגם
את מידת הדעת - הכוונה שהמוח היה בשלימות
וגם הלב.
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה- כי יוסף היה חכם ונבון ופרעה
שהבחין בכך - קיבל את עצותיו ולכן, אֵין -נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.
אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק
הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּך"[להלן
מ"א, ל"ט- מ']
נראה שה' תמיד היה
לימינו של יוסף כנאמר:
"יְהוָה
שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ." [תהלים קכ"א, ה']
