פרשת פקודי-מהו הסוד הנצחי של המשכן?
מאמר מאת: אהובה
קליין.
יצירותיי לפרשה :
ציורי תנ"ך/ בצלאל בן אורי ואהליאב מביטים אל המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הענן מלווה את ישראל גם במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בעת עליית הענן מעל המשכן בני ישראל ממשיכים במסעותיהם/
ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה אינו יכול להיכנס למשכן מחמת הענן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בצלאל ואהליאב אומני המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c
ציורי תנ"ך/ אומני המשכן מקימים את המשכן / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)
ציורי תנ"ך/ ארון העדות והכרובים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מזבח הנחושת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה מלביש את הכוהנים בבגדי כהונה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה חובש את הציץ לראשו של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול ומעילו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכהן בדרך לקודש הקודשים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מברך את קהל ישראל ליד המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה- [מלכים - א, ח', י"ד]
פרשה זו מסיימת את מלאכת המשכן ואומני המשכן שוב
מוזכרים כפי שכתוב:
"אֵלֶּה
פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה: עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן
הַכֹּהֵן. וּבְצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי
בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה, עָשָׂה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה
אֶת-מֹשֶׁה. וְאִתּוֹ, אָהֳלִיאָב בֶּן -אֲחִיסָמָךְ
לְמַטֵּה-דָן--חָרָשׁ וְחֹשֵׁב; וְרֹקֵם, בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן,
וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וּבַשֵּׁשׁ..."
[ל"ח, כ"א- כ"ד]
השאלות
הן:
א] מה מאפיין את שני
האומנים - בצלאל בן אורי ואהליאב ?
ב] מהו הסוד הנצחי של
המשכן?
תשובות.
שני
האומנים: בצלאל בן אורי ואהליאב.
מעניין ללמוד את
גישתה החיובית של
התורה כלפי האומנות - שהיא פרי כישרון אלוקי כפי – תיאור המעלות והסגולות
להם זכה בצלאל. בצלאל התעלה באמצעות רוח אלוקים שה' מילא אותו למען שליחותו
והייעוד שלו.
חז"ל סוברים: [במסכת סנהדרין ]: בצלאל היה
בסך הכול בן שלוש עשרה - לכן ניתן להסיק :
כי בגיל כה צעיר הוא לא השיג כישרונות איכותיים אלה בכוחות עצמו , אלא זו הייתה
מתנת שמים מבטן ומלידה. אך יש גם התמהים על גיל כה צעיר של בצלאל - בעודו ברמה כה
גבוהה?
אולם, עצם העניין
שאדם נועד למשימה כה עילאית למען מלאכת המשכן מוכיחה: כי כישרונות וסגולות
אלה הם מתנת אלוקים.
לבצלאל הייתה סגולה
מיוחדת: ל"הורות" וללמד את הידע
שברשותו לאחרים.
מעניין לציין - כי
אצל בצלאל - התורה מפרטת שושלת של שלושה דורות: וּבְצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר,
לעומתו, אצל אהליאב- רק
שני דורות: "אָהֳלִיאָב
בֶּן- אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן"
על פי הרמב"ן: אצל בצלאל נראה שכישרונו כבר
היה בטרם נולד , היינו - בבחינת:
"בְּטֶרֶם
אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ" [ירמיהו א', ה] מלבד
הידיעות הנעלות של סודות היצירה - בצלאל מוכשר גם בידיעות טבעיות שהן פלא בנסיבות
בהן חיה אז האומה: "ישראל במצרים פריכים [עבדו עבודת פרך] בעבודה חומר
ולבנים, לא למדו מלאכת זהב, כסף וחרושת אבנים טובות , לא ראו אותם כלל, והנה פלא
הוא שיימצא בהם אדם גדול בכסף, בזהב, בחרושת, אבן ועץ, וחושב, ורוקם ואורג, כי
אף בלומדים לפני חכמים - לא ימצא בקי בכול
האומנויות כולן, בבוא ידיהם תמיד בטיט ורפש. ולא יוכלו לעשות בהם אומנות דקה ויפה". במילים אחרות
- זו אומנות קדושה ומופלאה משהו נסי ממש.
אברבנאל סובר: כי משה לא ידע במי לבחור? האם
בבצלאל. או באהליאב? היות והיו רבים שהתנדבו למלאכת המשכן והיו גם דעות מחולקות
בעם. היו שכעסו על משה שהוא בוחר בבני
משפחתו לכל תפקיד מרכזי ומוסר את כסף המשכן לנכד אחותו מרים. כדי למנוע את כל
הבלבול - באה הוראתו של הקב"ה בקריאת שמו של בצלאל - על שם אביו וזקנו.
בפירוט סגולותיו הייחודיות להכריז שהוא נבחר מאת ה'!
על פי חז"ל במדרש רבה - בחירה
בבצלאל נבעה ממסירות הנפש שהיה לחור - סבו של בצלאל, בעת חטא העגל, התורה מפרטת את
ייחוסו עד הסבא כדי להבליט את מידת מסירות הנפש בשורשו.
רבי פנחס הורוביץ, בעל ה"הפלא"ה
[בספרו "פנים יפות"] על בצלאל מסופר: שהוא עשה את הארון, אך לא מצאנו במפורש
את הדבר שעשה אהליאב שעבד
אתו יחדיו, אלא הושיבו משום ההלכה שקבעו חכמים: ש"אין עושין שררות [שלטון] בענייני כספים של הציבור פחות משניים" [מסכת בבא בתרא ח',
ע"ב]
הסוד הנצחי של המשכן.
שני בתי מקדש - ראשון ושני
נחרבו על ידי האויב ונשרפו, לעומת זאת המשכן לא נפל בידי האויב - לאורך כל
הדרך במדבר. המשכן היה איתם בזמן חנייתם
של בני ישראל, המשכן הוקם שם במקום חנייתם, וכשנסעו משם, המשכן היה מפורק והיה
מתלווה אליהם לכל מקום ומקום.
בגמרא נאמר: [מסכת זבחים
ס"א, ע"ב] : "ונסע אוהל מועד"-"אף על פי שנסע ,
אוהל מועד הוא"
ההבדל בין המקדש למשכן הוא: מי שחפץ היה להגיע לבית המקדש - כדי לזכות
בהשראת השכינה - היה צריך לעלות ולראות
במקום המקדש, מנגד השראת השכינה היא היכן
שיש לנו נוכחות. לכן נאמר: "וְשָׁכַנְתִּ֖י
בְּתוֹכָֽם"
ה' חפץ לשכון בתוך כל יהודי.
אם כן, נשאלת השאלה: מה סוד קיום המשכן?
על פי ספורנו - סוד נצחיותו של
המשכן: נובע מתוך עוצמת שלושת המעלות המופיעות בפסוק הראשון בפרשה
זו:"
"מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" היו בו לוחות העדות - המשכן היה משכנה של התורה הקדושה.
לכאורה מה משמעות השם: "מִשְׁכַּן
הָעֵדֻת" הרי במשכן היו סוגים שונים של כלים: מזבח החיצון וגם מזבח הזהב- מנורה ושולחן, הכיור ..וכלים
נוספים.
ההסבר: בדרך משל: כמו
שהארמון נקרא בשם: "ארמון המלך": כי המלך הוא חשוב ביותר
לעומת השרים והמשרתים בארמון.
חשיבות הארמון אינה נמדדת על פי כמות הדברים שבארמון אלא על פי איכות
העניין . כי המלך הוא העיקר
בארמונו.
הנמשל: כך הוא המשכן. עיקר חשיבותו היא התורה
השוכנת בו. והכל סובב סביב התורה - ולכן נקרא
בשם: "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" - מעיד מה הם הגורמים שבעבורם הוא נצחי? ולא יכול ליפול בידי אויבים
דוגמת שני בתי המקדש שנחרבו:
א] שהיה נקרא משכן העדות - לפי שהיו בו לוחות העדות
ב] "אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה":
ג] שהייתה עבודת הלוויים ביד איתמר- וכך משמרת כל חלקי המשכן בידי איתמר.
ד] שהיו ראשי אומני המשכן - מיוחסים וצדיקים שבדור.
לכן שרתה שכינה במעשה ידיהם ולא נפל המשכן בידי אויבים.
עוד נאמר: "וְעָשִׂיתָ
אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹומְדִים".[שמות כ"ו ט"ו] "שעומדים לעולם ולעולמי עולמים[דברי
חז"ל]
אבל מקדש שלמה שהיו עושי המלאכה מצור - מאומות העולם למרות ששכנה בו
שכינה ,חלקים ממנו נחלשו והיה צריך לחזק את בדק הבית ובסוף נחרב. ואילו בית שני
שלא היו בו כלל מהתנאים שבבית ראשון - הוא נבנה על ידי צידונים....גם נחרב.
התורה היא יסוד הבריאה:, התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנות של
הקב"ה [בראשית רבה א', א] התורה היא התכנית לבריאת העולם. ה' התבונן בתורה
וכך ברא את העולם.
לכן המסקנה : כי דווקא בימינו - כאשר לא קיים מקדש וגם לא משכן, עם
ישראל חייב להתחבר לתורה הקדושה - וזאת כדי שיקויים בנו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי
בְּתוֹכָם".
לסיכום, לאור האמור לעיל: - על סמך כל הפירוט של הקמת המשכן, נדיבות הלב של
התורמים גדולתם וכישרונם של האומנים - התורה מעבירה לנו מסר חשוב להיות מחוברים לתורה הקדושה – לקיים הלכה למעשה
את הציוויים והחוקים לאורך כל חיינו: זאת כדי שאלוקים יגן עלינו מפני כל האויבים
הקמים עלינו - חלילה לכלותינו - תמיד ובפרט היום בזמן מלחמה וכמה חשובים דברי
ה':
"וְהִתְהַלַּכְתִּי֙
בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ לִ֥י לְעָֽם"׃ [ויקרא
כ"ו, י"ב]
