יום שלישי, 20 ביולי 2021

פרשת ואתחנן- החוט המקשר לשבת נחמו/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ואתחנן - החוט המקשר - לשבת נחמו.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ "שבת נחמו"- הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.  וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר".

מתוך ההפטרה[ישעיהו מ',ג-ה]



 ציורי תנ"ך/ משה מתפלל לרצונו להיכנס לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/"אין עוד מלבדו"/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ משה מזהיר את עם ישראל לא לשכוח את ה' והנסים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c
)

ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ 
מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עם ישראל  מרוחק מהר סיני בשלושת ימי ההגבלה/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן  על בד]






ציורי  תנ"ך/ משה מזכיר את מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני- כאיש אחד בלב אחד/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

The people of Israel as one man in one heart

against Mount Sinai



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד] 

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ באחרית הימים תבקש את אלוקים../ ציירה: אהובה קליין(c)  [שמן על בד]





Biblical paintings   [ציור מתוך ההפטרה]


It rises on a high mountain Mevasseret Yerushalayim

"על הר- גבוה עלי- לך מבשרת ציון הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים הרימי אל- תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם" [ישעיהו מ,ט]

בפרשה זו ישנה הדרכה לעם ישראל כיצד עליו להתנהג כדי שיזכה  לחיות חיים טובים בארץ ישראל - הארץ שהובטחה כבר לאבותינו אברהם, יצחק ויעקב . ההדרכה  הזו מתוארת בפסוקים רבים - דוגמת הפסוקים הבאים:

"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם."[דברים ד, ד]

"לֹא תְנַסּוּ, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם, בַּמַּסָּה.  שמור תִּשְׁמְרוּן, אֶת -מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו, אֲשֶׁר צִוָּךְ.  וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי יְהוָה--לְמַעַן, יִיטַב לָךְ, וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ.  לַהֲדֹף אֶת-כָּל- אֹיְבֶיךָ, מִפָּנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה".   [דברים ו, ט"ז-כ]

שבת זו נקראת: "שבת  נחמו" - על שם ההפטרה - אותה אנו קוראים  בשבת שאחרי תשעה באב - יום אבל-  לזכר חורבן בית ראשון ושני שחלו בתאריך זה.

השאלות הן:

א] מהם המסרים בפרשה כלפי עם ישראל, טרם בואם לארץ המובטחת?

ב] כיצד דברי ישעיהו הנביא  קשורים לפרשה ולתשעה באב?

תשובות.

המסרים לעם ישראל טרם הכניסה לארץ.

עם ישראל - העם הנבחר שקיבל את התורה ואמר פה אחד כאיש אחד: "נעשה ונשמע"  טרם קבלת התורה, כפי שנאמר בכתובים: "וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר ־ דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע"׃ [שמות כ"ד, ז]

במעמד הר סיני – העם היה באחדות מלאה כאיש אחד בלב אחד והדבר מהווה ברית נצחית - בין העם לקב"ה.

לכן , הפסוק: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". משמעותו : אתם אשר לא חטאתם  בעבודה זרה ,אלא הקפדתם במשך כל הזמן  להיות דבוקים  לשכינה וקשורים בה בעבותות אהבה ,מידת הדין לא פגעה בכם ואתם חיים וקיימים!

משום כך, ישנו ציווי ברור: לא לנסות את ה' - אלא- להתחזק באמונה ולקיים את התורה ככתבה ולשונה: כפי שנאמר בפרשתנו:

"לֹא תְנַסּוּ, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם, בַּמַּסָּה". 

הכוונה למָּקוֹם, "מַסָּה וּמְרִיבָה": כפי שמתואר בחומש שמות:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם, וְקַח אִתְּךָ, מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וּמַטְּךָ, אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת-הַיְאֹר--קַח בְּיָדְךָ, וְהָלָכְתָּ.  ו הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל-הַצּוּר, בְּחֹרֵב, וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְשָׁתָה הָעָם; וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה, לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם, מַסָּה וּמְרִיבָה:  עַל-רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל נַסֹּתָם אֶת-יְהוָה לֵאמֹר, הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אִם-אָיִן".[שמות י"ז, ו- ז]

עם ישראל מצווה - לקיים את כל המצוות והחוקים .

רבינו בחיי אומר על כך: על היהודי להאמין כי אלוקים הוא צדיק וישר וכל מעשיו נעשים בצדק ובמשפט - והמצוות שנתן לעם ישראל - הן מועילות לגוף ועל ידי קיומן בפועל - הם  יביאו  את העם לעשות את הטוב ואת הישר בעיני ה' והשכר יהיה: "לְמַעַן, יִיטַב לָךְ" - כי מי שעושה טובה עם המלך ומה שיישר בעיניו , ברור הדבר שהמלך יגמול עימו טובה ואם במלך בשר ודם אנו עוסקים- קל וחומר בבורא עולם, ברור שיגמול לבניו טובה -לאחר שהם מקיימים את  מצוותיו שהרי המטרה של קיום המצוות- הן לטובת העם- כפי שנאמר:

"וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל--מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ:  כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  לִשְׁמֹר אֶת-מִצְוֺת יְהוָה, וְאֶת-חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ,הַיּוֹם--לְטוֹב, לָךְ"  [דברים ']

מוסיף ואומר רבינו בחיי: התורה מזכירה שלושה סוגים של מצוות:

א] מצוות מושכלות - הם המשפטים - מצוות שהאדם מבין את טעמן.

ב] מצוות מקובלות - שהן עדות על האלוקות ועל חידוש העולם.[דוגמת -מצוות השבת, מי שברא את העולם - ברא גם את השבת ביום השביעי - למנוחה]

ג] חוקים - מצוות שאין הטעם שלהן מובן, כגון:  מצוות פרה אדומה [שאפילו שלמה המלך אמר: שהדבר מעל   הבנתו]

את לימוד התורה יש  להנחיל גם לילדים ולדורות הבאים- במטרה לחבר את העם לשורשיו - לאבות אבותיו.

עוד נאמר: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי יְהוָה--לְמַעַן, יִיטַב לָךְ"

דעת מקרא סובר: הכוונה שנקיים את המצוות שה'  ציווה אותנו - זוהי הדרך הישרה והטובה בעיניי ה'.

רז"ל סבורים: זו מצווה בפני עצמה- - מלבד מצוות  שיהודי מצווה לקיים, יש לבחור את הדרך הישרה והטובה גם במקום שלא הצטווה במפורש. שאם ינהג בדרך טובה עם חבריו – יזכה לאותו יחס כלפיו  מהם.

שלמה מלך אומר:

"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"  [משלי כ"ז, י"ט]

המשמעות: כפי שאדם מתייחס לזולת הוא משתקף בזולתו – כאחד המתבונן לתוך מעיין ורואה את דמותו משתקפת מולו - כך גם הזולת ישיב לו - באופן אותו יחס  שקיבל-  יחס של  אהבה וחיבה.

בעצם כל הדברים הטובים שעתידים בני ישראל לזכות -:חיים טובים בארץ, עליונות  על כל האויבים - נובעים מעשיית הטוב והישר והחיבור לתורה הקדושה.

רש"ר  מבסס את דבריו על ההיגיון הבריא של האדם: כשאדם יודע שה' בקרבו והוא אחראי על כל נשימה ונשימה שהוא נושם וכל מה שיש לו - הוא מקבל  אך ורק מה' - -  בתנאים אלה - הדאגה היחידה תהיה: לקיים בנאמנות את התורה.

תורה, עבודה וגמילות חסדים ואת העדות והחוקים.

החוקים שומרים על הטהרה המוסרית  של הדחפים הגשמיים שלנו.

העדות שומרות על האמת בתחום התפיסה הרוחנית שלנו – כי העדות מעידות בפני כל הדורות הבאים - על נסים חשובים שהתרחשו בעת יסוד האומה שלנו ונסים אלה  מבוססים  על כל ידיעת ה' שלנו .

שני גורמים אלה: הם עמודי התווך של המוסריות והאמת.

עלינו להקפיד על  שני יסודות אלה לאורך כל הדרך.

ההפטרה -  דברי ישעיהו הנביא - והקשר לפרשת ואתחנן.

ההפטרה מתחילה במילים:

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ:  כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה, כִּפְלַיִם בְּכָל- חַטֹּאתֶיהָ.  קוֹל קוֹרֵא --בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה; יַשְּׁרוּ, בָּעֲרָבָה, מְסִלָּה, לֵאלֹהֵינוּ.  כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.  וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר" [ישעיהו מ', א-ו]

הפטרה זו "נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי" נחשבת לאחת מפרקי הנחמה של ישעיהו הנביא לעם ישראל - זוהי – נחמת הגאולה – המתחילה: מגלות בבל ועד הגאולה האמתית שאנחנו מחכים לה כבד דורות רבים. וחז"ל תיקנו להפטרה בנבואות נחמה אלה במשך שבע השבתות בין צום תשעה באב לבין ראש השנה , הפטרות אלה נקראות: שבע דנחמתא [שבע של נחמות] וההפטרה שלפנינו היא: הפותחת במילים של ישעיהו הנביא: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. ..." עיקר תוכנה: דברי נחמה על לב ירושלים.

"נתיבות שלום" מסביר: שבת זו נקראת בשם: "שבת נחמו" על שם ההפטרה המתחילה כהפטרה ראשונה מתוך שבע הפטרות  הנחמה - הנקראות אחרי תשעה באב ועד ראש השנה הבא  עלינו לטובה.

בתום ימי ביו המצרים שהם נחשבים לשיא החושך - מופיעה "שבת נחמו" ובה קוראים אנו על קבלת  התורה – בפרשתנו היות והעניין הוא: שלאחר שעם ישראל עברו  ייסורים בחשכת הגלות ,יש צורך שוב להתחזק ולהתחדש בקבלת התורה מחדש - דוגמת המצב של חטא העגל שזו הייתה ירידה רוחנית קשה מאד ושבירת לוחות הברית על ידי משה ואחרי זה התפייס ה' עם בני ישראל והעניק להם תורה  מחדש בלוחות שניות.

המסר המרכזי לעם ישראל: גם אם העם נקלע למשבר רוחני קשה- ישוב ויקבל את התורה מחדש - כדי שלא יתרחק ממנה לגמרי. כפי שאומר דוד המלך:

"אָנָה, אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ;    וְאָנָה, מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח- אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה;    וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ" [תהלים קל"ט,, ז- ח]

כאשר הקב"ה עוזר ליהודי – היהודי יישא עיניו לשמים ויודה לה' על כך- אבל גם בזמנים קשים שאדם חלילה נפל לשאול  תחתית  ידע - כי אלוקים גם שם  נמצא אתו.

כאן בהפטרה אומר הנביא ישעיהו: "נחמו, נחמו"  אתם המסוגלים לנחם נחמו את עמי וחיזרו שנית  ונחמו ורומז כאן הנביא לעם ישראל: אתם עמי ואני אלוקיכם  המנחמכם!

יתכן להגיד שיאמר שנית את הנחמה בשעת הגאולה ממש - לעיני כל חי: דברו אל ירושלים - שהיא  סמל לכנסת ישראל- כבר נתכפר העוון של ירושלים שבעבורה השתעבדה בגלות ואומר הנביא: שהוא שומע קול קורא לפנות את הדרך בשביל ה' וכאן הנבואה ממשילה  את ה' למלך בשר ודם -המצווה לעבדיו להתקין לו דרך פנויה - כדי שילך עם צבאותיו אל המדינה שבה הוא מבקש למלוך עליה והנמשל:  בזמן התגשמות הנחמה - אלוקים משתוקק לשוב אל ירושלים ומצווה ליישר בערבה מסילה ישרה ויש כאן רמז למסילת ישרים-"סור מרע.." ובהמשך אומר הנביא שכל המקומות הגבוהים יתיישרו לדרך ישרה אחת ואז יתגלה כבוד ה' לעיני כולם!

הסבר יפה ראיתי בספר-"מפטירין  בנביא/ [אהרון אלדר]

הקשר החזק בין  הפרשה להפטרה - מתבטא בכך: שהיהודי חייב לקיים את התורה לאורך כל הדרך גם בזמנים קשים ובניגוד לבני אדם שיודעים רק את העבר וההווה - אלוקים יודע גם את העתיד – למרות שעם ישראל עובר גלויות וייסורים - בסופו של תהליך קשה וחשוך- בע"ה תבוא הגאולה , למה הדבר דומה ? לבריאת העולם - תחילה הכול חשוך ותוהו ובוהו ,אבל אז באה רוח אלוקים ויוצרת עולם ומלואו ומתוך התוהו ובוהו מתגלה אור גדול - כל גרמי השמים והבריאה כולה.

על היהודי  להיאחז ברוח אלוקים תמיד- כדוגמת סולם יעקב- המסמל את היותו של האדם מצד אחד אוחז בגשמיות - אך ראשו גם בשמים - הוא מחובר אל  ה' בכל מצב.

לסיכום, לאור האמור לעיל, החוט המקשר בין הפרשה וההפטרה: עם ישראל שקיבל את התורה - מחובר אל אלוקיו בעבותות המצוות והמעשים הטובים . זוהי הדרך שתבטיח לו בע"ה - יציאה  מאפלה להורה במהרה - ודברי הנחמה של הנביא ישעיהו מנחמים את העם שעבר ייסורים וגלויות – יום יבוא בע"ה

כל ההרים יתיישרו ועם ישראל יישר אורחותיו - והדרך הזו המישורית תאפשר לבוא לכולם לחזות בכבוד ה' - בגאולה הנכספת.

יפים דברי הנביא ומרוממים:

"ְוהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.  וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר" .אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נחמו, נחמו עמי/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

נחמו נחמו עמי

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 

עִם נִבְחַר אֱלוֹקִים

שָׂבַע גָּלוּיוֹת וְיִסּוּרִים

מוֹחֶה דְּמָעוֹת כַּמַּיִם

נוֹשֵׂא לַמָּרוֹם עֵינַיִם.

 

אֵינוֹ מַרְפֶּה  יָדָיו

מִדְּבֵקוֹת בְּמִצְווֹתָיו

לְפֶתַע קוֹל נֶחָמָה

מִתּוֹךְ הַמִּדְבָּר נִשְׁמָע.

 

נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי

מִתְגַּשֶּׁמֶת נְבוּאָתִי

וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר

הַגְּאֻלָּה קוֹרֶנֶת אוֹר.

 

קוֹל קוֹרֵא בַּיְּשִׁימוֹן

הַדֶּרֶךְ סְלוּלָה פִּתְאוֹם

ה' נִגְלָה לְעֵינֵי כֹּל

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ  כְּמִגְדַּלּוֹר.

הערה- השיר בהשראת הפטרה לפרשת ואתחנן – חומש דברים[ישעיהו מ]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 ביולי 2021

פרשת דברים- בכיים של ישראל ושבת חזון/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת דברים- בכיים של ישראל ושבת חזון.

מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/בכיים של החוטאים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ האנשים-החוטאים שעלו להר נגד רצון ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ יהושע  וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין.(c)



ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה מצווה את העם- לנטוש את המדבר ולנוע לעבר ארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים/ לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים עם פירות ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ ארץ חמדה/  ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הר שעיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



Biblical painting

"קומו סעו ועברו את--נחל ארנון.."[דברים ב, כ"ד]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



פרשת דברים - בכיים של ישראל ושבת חזון.

מאת: אהובה קליין.

פרשת דברים -  הפותחת את חומש דברים - הנקרא גם בשם: "משנה תורה" בפי הקדמונים - [מפני  שמופיעים עניינים שכבר תוארו בספרי התורה הקודמים] משה מתאר את האירועים אשר התרחשו במדבר ובתוכם גם את מעשה המרגלים ואת התוצאות העגומות- העונש הקשה של החוטאים אשר לא זכו להיכנס לארץ המובטחת, וגם  הגזרה הקשה על משה-בכבודו ובעצמו – שלא זכה להיכנס לארץ ישראל- ומנגד את השכר של כלב בן יפונה ויהושע בן- נון שיזכו להיכנס לשם - יחד עם הדור החדש הצעיר -אשר לא לקח חלק בעוון הקשה של הוצאת הדיבה על הארץ הקדושה..

בהמשך משה מדווח על רצון העם לתקן את חטאם ורצונם לעלות לארץ ולכבוש אותה , על אף  שה' אוסר עליהם לעלות להר ולהילחם נגד האויב! העם מסרב להקשיב והתוצאות קשות מנשוא.

כך התורה מתארת את האירוע המצער: "וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי, חָטָאנוּ לַיהוָה--אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ, כְּכֹל אֲשֶׁר- צִוָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וַתַּחְגְּרוּ, אִישׁ אֶת-כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַתָּהִינוּ, לַעֲלֹת הָהָרָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ--כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא, תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי, אֹיְבֵיכֶם.  וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וַתַּמְרוּ אֶת-פִּי יְהוָה, וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה.  וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי  הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים; וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר, עַד- חָרְמָה.  וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ, לִפְנֵי יְהוָה; וְלֹא-שָׁמַע יְהוָה בְּקֹלְכֶם, וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם.  וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ, יָמִים רַבִּים, כַּיָּמִים, אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם". [דברים א, מ"א- מ"ו]

השאלות הן

א] במה שונה חומש דברים מיתר  חומשי התורה-ומהם רמזיו?

ב]  המסקנה ממעשה המרגלים?

ג[ מה תחושתם של ישראל בסוף המלחמה?

ד] הפטרת חזון- כנגד מה?

תשובות.

חומש דברים  בהשוואה ליתר ארבעת הספרים - והרמזים בו.

בעוד שארבעת החומשים הקודמים נמסרו לעם ישראל על ידי משה כשליח ה', הרי ספר דברים ,החומש האחרון ,נמסר מפי משה בכבודו ובעצמו ,חומש דברים נחשב לספר התיקונים והתוכחה - בו האדם מתבקש מהטעויות  שנעשו בעבר-על ידי העם- להסיק מסקנות להבא וקיים את צוויי התורה –הלכה ולמעשה שניתנו למענו וטובתו - כדי שישוב ויתחבר לשורשיו ובכך יצליח לעלות ולהתעלות הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית. ונכון  הדבר  גם בימינו שהבטחת דברי עם ישראל יתממשו בפועל:

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, וְאֵת, כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים; וַיַּעַן כָּל-הָעָם קוֹל אֶחָד, וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה, נַעֲשֶׂה". [ שמות כ"ד, ג]

הקב"ה מנהיג את העולם בשלושה אופנים: חסד, דין ורחמים. כפי שנאמר במסכת אבות [  א', י"ז]

"רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין, וְעַל  הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, ט"ז):"אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם":

את פרשת דברים קוראים בשבת חזון - סמוך לתשעה באב. וזאת כדי שכל אדם יראה בחזונו את הטוב המוחלט בראייה ריאלית ,היינו, את כל הטוב שצופן לנו העתיד:

תקופת בין המצרים וכל העצבות שבה - היא איננה  המציאות האמיתית בהשוואה לכל הטוב שמצפה לנו בגאולה.

יש לנו אמונה שכל החוטאים והחטאים ייעלמו מן העולם כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ". [במדבר י"ד, כ]

חורבן  בתי המקדש הראשון, והשני ושנאת חינם בין האחים אשר בתוך העם - מתוך כל זה עלינו לעלות ולהתעלות אל קירבת ה', לצאת מאי הוודאות ולהידבק בוודאות האמתית המתבטאת בדברי הנביא:

"כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, ג] ובסופו של דבר המטרה: שאדם יתחבר באמצעות התורה ומצוותיה אל ה'.

המילה: "דברים= בגימטרייא- 256- שווה "לעולם ועד".

"אלה הדברים"- 297=  שווה :"דרך חיים"- כלומר- התורה באה להורות לנו כיצד לחיות נכון  את חיינו באופן נכון ומועיל. [על פי ספר "התמצית: מאיר ינאי]

חז"ל מסבירים: כי פרשת דברים נקראת מידי שנה סמוך לתשעה באב: כי  בתחילת הפרשה ישנו תיאור של חטא המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה ובכך המיטו אסון כבד מאד על דור יוצאי מצרים ,ועל כך אמרו חז"ל: כי הגזרה שה' גזר עליהם שימצאו את מותם במדבר ולא יזכו להיכנס לארץ המובטחת- ארעה בליל תשעה באב דבר זה מצוין במסכת תענית[ כ"ט, ע"א]- שם נאמר

על הפסוק: "וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא". [במדבר י"ד, א]

אותו לילה ליל תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה לישראל: אתם בכיתם בכייה של חינם[בכיית שווא בזמן שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה] וכך הוכחתם שאינכם בוטחים די  בהבטחתו   של ה' להוריש לכם את ארץ כנען. לכן אני קובע לכם: בכייה של דורות –כלומר: מידי שנה  בליל תשעה באב- בו עתידים ישראל להתאבל על חורבן בית המקדש.

המסקנה ממעשיהם של המרגלים:

הרלב"ג [ רבי לוי גרשון] אומר על  דברי העם למשה:

"וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי, חָטָאנוּ לַיהוָה--אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ.." ועל תשובת משה לעם :

"אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ--כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם"

ראוי לאדם לקבל את הטוב ואת המזומן לו מהשמיים בעת רצון- שאם לא ינצל הזדמנות זו באותו זמן ,אולי הוא יחמיץ את  הדבר ודווקא שיחפוץ בכך לא   תהא ידו משגת בכך.

הרלב"ג מביא דוגמא לדבריו: "צא וראה שיוצאי מצרים מנעו מעצמם לעלות לארץ חמדה טובה בגלל דיבת המרגלים - בשעה שהייתה מאת ה' שעת רצון ועת עלייה. וכאשר התחרטו ורצו לקבל את הטוב שהועיד להם הבורא- שוב לא עלה הדבר בידם. ומכאן המסקנה לגבי  פרשת המרגלים: כי כאשר מופיעה שעת רצון - היא מופיעה לזמן מוגבל מראש ויש לנצל את ההזדמנות הזאת מן השמים.

 תחושתם של ישראל בסוף המלחמה  נגד האמורי.

הרב סולוביצ'יק מסביר את התנהגות האמורי שנלחם כנגד ישראל: כאשר רואים שאחד מכה את השני והשני אינו מחזיר לו מכה, לא נראה כל כך שנאת המכה - עד כמה היא גדולה, אך כשהשני מחזיר לו מכה שהיא מנה אחת אפיים ואף שהראשון יודע שהשני יחזיר לו עוד פעם כפליים, ובכל זאת הוא ממשיך להכותו - מהמקרה הזה ניתן לראות את גודל שנאתו של הראשון כלפי השני. למרות שיודע מראש שיסבול  פצע וחבורה ומכה טרייה מאת השני- בכל זאת ממשיך להכותו. זהו גם לגבי  האמורים שידעו שהם מיד מתים לאחר שפוגעים בישראל - כפי שהתורה מציינת זאת:

"וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים; וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר, עַד- חָרְמָה"  [כמו שהדבורה מתה אחרי עקיצתה]

בכל זאת רדפו אחרי ישראל - כי שנאתם הייתה כה גדולה, למרות שידעו שייהרגו במלחמה ברודפם אחר ישראל- היה כדאי להם לרדוף ולהכות את עם ישראל.

תגובת ישראל  ותגובת ה' - לתבוסת ישראל.

דעת מקרא מסביר: כאשר שבו בני ישראל הנותרים ממלחמת האמורי , זו הייתה תבוסה גדולה – הם שבו אל המחנה בקדש ששם היה ארון ברית ה' ומשה והעם  - אשר  לא משו מקרב המחנה ,עם ישראל -ישב ובכה בקדש על המפלה כמתלוננים: למה ה' עשה להם זאת?

על פי המילים: "וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ, לִפְנֵי יְהוָה"  הכוונה: שהעם שב למנהגו לבכות כפי שבכו במדבר על הבשר וגם שם נאמר: "וישובו ויבכו" אבל ה' לא קיבל את תפילתם!

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] סובר: ה' לא שמע בקול ישראל כאשר בכו על אובדנם, זוהי תמיד המשמעות: "שמע בקול" – למלא בקשה, או דרישה, כך גם במקום שה' שומע תפילה, כגון:

"וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֶת-הַכְּנַעֲנִי, וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם, וְאֶת-עָרֵיהֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם, חָרְמָה". [במדבר כ"א, ג]  

"וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים, בְּקוֹל מָנוֹחַ; וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹד אֶל-הָאִשָּׁה, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה, וּמָנוֹחַ אִישָׁהּ, אֵין עִמָּהּ". [שופטים י"ג, ט]

אבל במקרה של  עם ישראל שחטאו לה', ה'  לא הקשיב להם כלל  והתעלם  מבכייתם ולכן  אף לא  הקל בעונשם!

הפטרת חזון.

השבת הסמוכה לתשעה באב- נקראת: "שבת חזון" על שם ההפטרה – בישעיהו:

דברי הנביא מביעים כעס על העם שחטא לה':

"חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה.  שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְהוָה דִּבֵּר:  בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי.  יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.  הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֺן--זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת-יְהוָה, נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל--נָזֹרוּ אָחוֹר". בהפטרה זו מסיימים את -"תלתא דפורענותא" – את שלושת ההפטרות של הפורענות.

 הפטרת הפורענות הראשונה הופיעה – אחרי פרשת פנחס [או מטות]-

"דברי ירמיהו"

הפטרת הפורענות השנייה: היא של פרשת מסעי [או מטות- מסעי]- "שמעו דבר ה' " [ירמיהו ב.ד]

ההפטרה השלישית היא של פרשת דברים: "חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ".  מעניין לציין כי לכל הפטרה - משמעות שונה:

הראשונה -"דברי ירמיהו"- מלשון דיבור- כנגד: הפה.

השנייה: "שמעו"- כנגד: האוזן.

השלישית- "חֲזוֹן"- מלשון לחזות- כנגד העין. שלושת  ההפטרות  רומזות: לשלוש עבירות קשות שחטאו ישראל והם אשר גרמו לחורבן:

עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. על פי חז"ל - העבירה החמורה ביותר היא : על שמאסו בתורה לכן  נאמר:

"מִי-הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת-זֹאת, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי-יְהוָה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ; עַל-מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר.  וַיֹּאמֶר יְהוָה--עַל-עָזְבָם אֶת-תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם; וְלֹא-שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, וְלֹא-הָלְכוּ בָהּ". [ירמיהו ט, י"א- י"ב]

בהפטרה  כאן נאמר: "אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם"- מדוע הוזכר יהודה ? כי יהודה - רמז לשבט יהודה, הרי  נחשון בן עמינדב - היה משבט יהודה- ודווקא הוא שקפץ ראשון לתוך ים סוף ומעז להיות ראשון בהנהגה , בזכותו נושעו ישראל ויהודה הוא הראשון שנשלח למצרים על ידי יעקב - כדי להכין מקום תורה בגלות- שואל הנביא: היכן היית בתקופה שעם ישראל התרחק מהתורה? וירושלים הייתה מקום בה ישבו הסנהדרין- והיא המקום שממנה תצא תורה!  [מתוך ספר  "דורש ציון" / ר' בן ציון מוצפי]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי התורה שניתנה לעם ישראל- היא תורת חיים - ויהי רצון שנשוב להידבק בתורתנו הקדושה ויתקיימו בנו דברי הנביא:

 "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים." [ישעיהו י"א, ט]










*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר