יום שלישי, 12 בנובמבר 2019

פרשת וירא- הכנסת אורחים והשלכותיה לדורות/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא - הכנסת אורחים  והשלכותיה לדורות.

מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].

ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו במנוסה מסדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ לוט משקיף על סדום ועמורה- בתום החורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שרה מתפעלת מלידת יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) )שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


בפרשה זו  מתארת התורה כיצד קיים אברהם אבינו מצוות הכנסת אורחים: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.  וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.  וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.  יֻקַּח- נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ.  וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.  וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.  וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.  וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ.  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל. וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו". [ בראשית  י"ח, א-י]

השאלות הן:

א] באיזה אופן קיים אברהם את מצוות הכנסת אורחים ?

ה]  מדוע זכה אברהם להתגלות אלוקית?

תשובות.

אברהם מכניס אורחים

רש"י מתייחס למילים: "כְּחֹם הַיּוֹם" 

ומבאר: מהמילים  " כְּחֹם הַיּוֹם"  ניתן ללמוד: כי הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה- כדי שאברהם לא יטריח עצמו לקבל אורחים - לפי שהיה היום השלישי למילתו ועל- כן הוא לא חש בטוב, רש"י מסתמך על המקור: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" [בראשית ל"ד, כ"ה]

מאחר והקב"ה ראה כי אברהם מצטער-על כך שאין ביכולתו לקיים את המצווה, שלח אליו שלושה מלאכים בדמות אנשים.

בזוהר הקדוש  ישנו הסבר על  המילים: "יֻקַּח- נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ". 

בכל מקום שאברהם גר, היה נוטע  אילן ,כשהגיע לכנען – על פי צורת האילן  היה יודע: אם האנשים החוסים בצלו - הם צדיקים עובדי ה', או עובדי עבודה זרה, אם היו אנשים ישרים הולכים בדרך ה', האילן היה פורש את כנפיו [ענפיו] ומחפה על האנשים ,אך מי שהיה עוסק בעבודה זרה- האילן לא העניק  לו צל, אלא הענפים עולים  כלפי  מעלה. כאשר היה מבחין אברהם אבינו  באורחים שהם עובדי עבודה זרה, היה משכנע ומטיף להם שיתחילו להאמין בה' "

האגדה מספרת:  כאשר ראה ה' את אברהם מגיש למלאכים אוכל [והרי הוא לא ידע תחילה שהם  מלאכים, כי נראו כמו אנשים]   חשב ,היות ואם אברהם יראה שאין מלאכים אלה אוכלים מהסעודה שמגיש להם, ודאי יתאכזב  הוא מאד, לכן   ה' החליט שמלאכים אלה יפתחו את פיהם ויאכלו הפעם כבני אדם – דבר שישמח מאד את אברהם ,לכן הם אכלו ושתו, אברהם ,למרות שלא חש בטוב, שירת אותם בכבוד ובאהבה רבה.

אמר ה' לאברהם: היות ונתת לאורחים מים ודאגת שיחסו בצל העץ והגשת להם חמאה וחלב, בנאמנות רבה, לכן אני גם אדאג לבניך כשיצאו ממצרים, אחריהם תלך באר מים והענן שיהיה מעליהם - יגן עליהם מפני השמש החמה  אמטיר להם מן מהשמיים ואשלח להם שלווים. כשיגיעו אל ארץ  הקודש -היא תהיה מבורכת בעיינות ותהומות וצאן ובקר לרוב ובתיהם  יהיו מלאים בכל טוב.

כאשר המלאכים סיימו את סעודתם, אמר אחד מהם -לאברהם : ידוע  תדע כי בשנה  הקרובה תלד שרה אשתך-בן , באומרו דברים אלה- הביט לתוך האוהל בו הייתה שרה והנה הבחין באור גדול בתוך האוהל. ברגע שסיים את דבריו, שבו אברהם  ושרה  לנעורים שלהם ,כאשר ראה אברהם שאכן  האורחים נכונים ללכת הלך וליווה אותם לדרכם.

ב"ספר הישר"- מתואר, כי  גם אליעזר- עבד אברהם ,לקח חלק בהכנת הסעודה למלאכים.

ראיתי משל  יפה על הפסוק: "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת". 

אריה אחד פנה  לבנו הארי הקטן ואמר: דע לך, מהיום והלאה  לא  אטרוף לך עוד טרף ,אתה תתחיל לדאוג לעצמך למצוא לך טרף. התחיל הארי הקטן מתחנן אל אביו: אנא,  עזור לי, הרי מעתה אני  נתון  בסכנה כל מי שיגלה אותי יהרוג אותי בקשת וחיצים, ענה לו אביו :הסר דאגה מלבך הרי ידוע שהאריה- הוא מלך החיות והכל יראים מפניו!

הארי הקטן נרגע מעט והחל מתהלך מעיר  לעיר - עד שראה שער שעליו מצויר דוד המלך הורג את האריה והדוב, ובשער נוסף ראה: ציור  המתאר את שמשון הגיבור  משסע את האריה, מיד נתקף בחרדה ורץ אל אביו האריה והתלונן: מדוע רימית אותי? הרי ראיתי שערים מצוירים המוכיחים - כי ניתן  בקלות להתגבר על האריה ולהורגו! ענה לו אביו: אילו הדברים שראית לא היו נחשבים לפלא הצייר לא היה מצייר אותם, היות ואילו אירועים שהתרחשו פעם אחת- באופן בלתי טבעי ,לכן הצייר צייר אותם שיהיו לזיכרון  לדורות הבאים.

הנמשל: בתחילה אמר אברהם לשרה שתלוש בצק מקמח ,כולל סוגי קמח טובים, או פחות טובים, אך אחר כך חשש, שמא תיקח שרה, קמח  גרוע, לכן הציע שתיקח סולת ולמה חשש? לפי  שעיני האישה צרה באורחים [מסכת בבא מציעא פ"ז]: ועלולה ללוש בצק מקמח גרוע, על כך מקשים ואומרים: אברהם הציע: קמח ואילו שרה באופן ,יוצא דופן - הציעה סולת- שהוא יותר משובח מהקמח, לכן כיצד ניתן להאשים את שרה שעיניה צרות באורחים? לפיכך  המקרה של שרה – היה מקרה של פלא!   משום כך-חידוש זה נכתב בתורה כי היא נהגה בניגוד לשאר הנשים שעיניהן  צרות באורחים.

הכתוב מציין כי אברהם עמד מתחת העץ ליד המלאכים: "וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ"

"קדושת לוי" מפרש:  אחד התנאים במצוות הכנסת אורחים: שבעל הבית לא יגלה עליונות כלפי אורחיו וזאת על מנת שירגישו האורחים - אווירה ביתית.

על  אדם צדיק נאמר: שהוא במצב של  הליכה משום שהוא הולך ומתעלה בדרגת הרוחניות מידי פעם לפעם.

מנגד, המלאך הוא במצב של עמידה- היות והוא עומד כל הזמן על אותה  מדריגה , כפי שנאמר:

"וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". [זכריה ג, ז] לכן, כאשר באו המלאכים אל אברהם, הוא לא רצה להיות במדרגה עליונה לעומת האורחים  האלה. ולכן  התאים את עצמו לדרגתם ,משום כך, הכתוב מציין: "וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ". 

רבינו בחיי מסביר כיצד הסתכל אברהם על  האורחים, נאמר :ַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה  .." אך לפני כן כתוב:

"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה", מכאן שאברהם ראה בחוש העין שלושה אנשים נצבים עליו  ואילו בעין השכל שלו -הכיר שהם מלאכים ,לכן הוא  רץ לקראתם והשתחווה לכבודם.

ספורנו : מציין את  עניין ריצתו של אברהם לקראת האורחים ,הזריזות הזאת מוכיחה על חשיבות המצווה בעיני המזדרז.

אברהם זוכה להתגלות אלוקית.,

הרמב"ן סבור: כי הייתה כאן התגלות אלוקית מוחשית ומה שמתואר בפסוקים, אכן התרחש ומטרת ההתגלות הייתה: להגדיל ולרומם את אברהם ולהעניק לו כבוד על מסירות נפשו, הופעת אלוקים הייתה באופן פתאומי ללא כל הכנה  מוקדמת מצד אברהם. מקרה דומה אירע  בעת הקמת המשכן, ושם נאמר:

"וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרְכ֖וּ אֶת־ הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־ יְהֹוָ֖ה אֶל כׇּל־ הָעָֽם"׃ [ויקרא ט, כ"ג] מטרת השכינה הייתה לכבד את העם בהופעתה ולא לצוות עליהם דבר, אלא להראות להם כי ה' סלח על מעשיהם. בדומה לכך התרחש אצל יעקב:  כפי שהכתוב מציין:

"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים". [בראשית  ל"ב, ב] אין הכתוב מציין לשם מה פגשו אותו המלאכים, הם באו רק להודיע ליעקב- כי מעשיו רצויים.

הרמב"ן  טוען : כי פרשה זו היא - המשכה של פרשת לך- לך- בה מסופר על מצוות המילה, לכן כעת ה' בא לכבודו של אברהם, הדבר  מפורש בדברי חז"ל במדרש: "מזבח אדמה  תעשה לי,  מה זה שבנה מזבח לשמי, הריני בא ונגלה לו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמה על אחת כמה וכמה"!

מטרת הופעת ה' היא: לרומם ולגדל את אברהם.

אברבנאל אומר: הופעת השכינה הייתה רק לשם ריצוי  כבוד אברהם  ובהמשך אומר  - בדומה לדברי חז"ל-  כי המטרה הייתה ביקור חולים לאברהם והוא לומד  זאת מתוכן הפסוקים - המתארים:  את אברהם יושב בפתח האוהל מחמת חולשתו והמקום הוא: אלוני ממרא - שנחשב לישוב נידח, וניתן היה לשבת שם מגולה - כדי שקרני השמש ירפאו אותו - כדברי חז"ל שהחום מועיל למכה ואחרי שביקר  אותו אלוקים  כדי לעודדו- זרחה לו שמש - מרפא, עד שהוא צבר כוח לרוץ לקראת האורחים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן לראות עד כמה  נהגו אברהם ושרה במסירות נפש כלפי שלושת המלאכים ,שתחילה  חשבו אותם לאנשים  והעניקו להם הכנסת אורחים מושלמת -בכבוד רב ובאהבה רבה ובעקבות מעשה חסד זה –זכו להתגלות אלוקית  וצאצאיהם- בני ישראל –זכו  בלכתם במדבר -למזון ומים בשפע - על ידי אלוקים שאינו שוכח הן את הדורות הקודמים- שורשי האומה- אברהם ושרה  והן את בניו ובני בניו - הדורות הבאים.

"כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". [תהלים צ"ד, י"ד]



ההפטרה: מפטירים ב: [מלכים-ב, א -ל"ז]

הנה קטע מהפתיחה להתרחשות בהפטרה :

"וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת-יְהוָה; וְהַנֹּשֶׁה--בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ, לַעֲבָדִים.  ב וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, הַגִּידִי לִי, מַה-יֶּשׁ-לכי (לָךְ) בַּבָּיִת; וַתֹּאמֶר, אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת, כִּי, אִם-אָסוּךְ שָׁמֶן... " 


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכנסת אורחים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכנסת אורחים

שיר מאת: אהובה קליין ©


ויהי כחום היום

אברהם מגשים חלום

כשבר כלי- גופו

מתעצם בפתח אוהלו.



ביום השלישי למילתו

מתפעל מחזיון ראייתו

שלושה אנשים קרבים

קלים ככנפי נשרים.



לפתע חש אברהם

את יד בורא עולם

נשא רגליו  בחיפזון

רץ לקראתם בששון.



מים יגיש לידיהם

להסרת אבק רגליהם

בצל עץ האשל  יחסו

מהכנסת אורחים ייהנו.


 הערה: השיר בהשראת: פרשת וירא [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם אבינו מפיץ אמונה בה' בנגב/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-  Abraham '

spreads faith in God in the  desert


"וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה". 
 [בראשית י"ב, ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 5 בנובמבר 2019

פרשת לך- לך. מדוע נקרא אברהם- אבי האומה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך – מדוע נקרא אברהם - אבי האומה?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ "לך-לך.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות



ציורי  תנ"ך/ אברהם ושרה מגיעים ןלמצרים/ ציירה : אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו מתארת  את  תחילת דרכו של אברהם והניסיונות הקשים שעמד בהם: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.  וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן.  וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן.  וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ.  וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו.  וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל--וַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית-אֵל מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה.  וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה".  [בראשית י"ב, א-י]

השאלות הן:

א] מה משמעות הציווי: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וממולדתך... אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  .."

ב] "וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה".-  לאיזו מטרה?

תשובות.

"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ ...."

הניסיון הראשון של אברהם היה , באור כשדים ששם הפיל נמרוד את אברהם  לתוך כבשן האש וניצל, איננו מפורש בתורה, אלא בקבלה, אך הדבר רמוז בסוף פרשת נח, שם נאמר פעמיים: "אור כשדים" [בראשית  י"א, כ"ח-ל"א] ובעבור אותו ניסיון שאברהם עמד בו- הבטיח לו ה'  להביאו אל הארץ כפי שהכתוב מציין:

"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  .."

רבי פינחס הורביץ  [מפרנקפורט]מסביר: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ.."  מדובר בניסיון הראשון מתוך עשרה ניסיונות שאברהם עבר, הכתוב מתאר: שאברהם קיים את ציווי ה' במילים הבאות: "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה", לא  חיפש כאן אברהם- טובת- הנאה למענו. אלא למען קיום המצווה שה' הטיל עליו, הניסיון היה לבחון את אברהם האם הוא - לאחר שהובטח לו - כי ילך לטובתו  והנאתו- ילך במחשבה  להפיק מעצם הליכתו טובת הנאה? או שהוא יתעלם מהבטחת ה' וילך מתוך רצון אמיתי לקיים אך ורק את מצוות ה'? והנה  התורה מדגישה לנו את כוונתו הטהורה- אך ורק לציית למצוות אלוקים  ,וניתן לראות עד  כמה הצליח להתמודד יפה ועמד בניסיון האלוקי ומכאן שהוא ראוי לשליחות האלוקית  שהבורא הטיל עליו.

הדבר המעניין הוא: כל עוד אברהם שהה בחוץ לארץ לא  נראה אליו ה' ,אלא אברהם רק שמע את ציווי ה' האומר לו: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ..." אך לאחר שהגיע אברהם לארץ היעודה -נתגלה אליו ה' ובישר לו את ההבטחה :

"לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת.." ומתוך התבוננות עמוקה בחומש  בראשית, ניתן להסיק שאלוקים התגלה לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב- בארץ ישראל בלבד!

על כך אמרו חז"ל:  [במסכת כתובות [ק"י, ע"ב]  "לעולם ידור אדם בארץ ישראל... שכל הגר בארץ ישראל, דומה כמי שיש לו אלוה: וכל הדר מחוצה לארץ, דומה כמי שאין לו אלוה"

חכמי המדרש מספרים: מעשה, בו הביע רבי שמעון בר יוחאי מורת רוח כלפי בחורים שחפצו לצאת לחוץ לארץ, במטרה להיטיב את מצבם הכלכלי. רצון זה גבר אצל תלמידי רבי שמעון בר יוחאי, כאשר ראו שאחד מתלמידיו שיצא מעבר לגבולות הארץ, חזר עשיר. התחילו  מקנאים בעושרו, והתאוו גם הם לצאת לחוץ לארץ.

משנודע הדבר לרבי שמעון -הוציא אותם לבקעה סמוך למירון , התפלל ואמר: "בקעה, בקעה,  הימלאי דינרי זהב ! מיד התמלאה הבקעה בדינרי זהב , אמר להם:" אם זהב אתם מבקשים, הרי זהב טלו לכם! אלא הוו יודעים: כל מי שהוא נוטל עכשיו  [זהב] - חלקו של עולם הבא הוא נוטל: שאין מתן שכרה של תורה בעולם הזה, אלא לעולם הבא..."!

הסבר יפה ראיתי בספר "מטה שמעון" על הציווי של ה' לאברהם: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ..": אמר רבי יצחק: ארבעה דברים קורעים גזר דינו של אדם והם:

צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה:

א] צדקה: לפי שנאמר: "....וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". [משלי י, ב]

ב] צעקה: שנאמר: "וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל ־יְ֭הֹוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם  מִ֝מְּצ֥וּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם"׃  [תהלים ק"ז ,ו]

ג] שינוי  שם: כמו שכתוב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ" [בראשית  י"ז, ט"ו-ט"ז] בעקבות שינוי השם שרה זוכה לבן ולברכה...

ד] שינוי מעשה: לפי שנאמר: "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה".[יונה, ג,] הכוונה לאנשי נינווה שעשו  תשובה וה' סלח להם על חטאיהם.

יש אומרים: אף שינוי מקום: שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה" .  [בראשית  י"ב]

יש הסוברים : למה לא גילה ה' מיד לאברהם לאיזו ארץ שולח אותו?  אלא, כדי לתת לו שכר פסיעות, לפי שאם ה' היה מגלה לאברהם מיד- היה עושה אברהם אבינו קפיצת הדרך ומגיע לשם במהרה ולא היה הולך ברגליו, כמו שקרה לאליעזר- עבד אברהם, שקפצה לו הדרך- כאשר התבקש למצוא בת זוג לרבקה. ובוודאי שאברהם היה יכול לעשות שתקפוץ לו הדרך מתוך גודל אהבתו לה' לקיים דברי ה' שעה אחת קודם, אז לא היה זוכה לשכר פסיעות, אלא רק שכר הליכה  לאותו מקום, לכן לא גילה ה' לאברהם תחילה את שם הארץ.

"וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה".

האגדה  מספרת על אברהם:" ויהי בכל המקומות אשר עבר אברהם ויתן ה' טל ומטר לברכה על פני האדמה ויבורכו כל השדות, ויהי כאשר נודע אברם ליושבי המקומות אשר  עבר בהם ותבואנה אליו נשים עקרות ותשאלנה מאתו לאמור: התפלל נא בעדנו אל ה' ונתן לנו פרי  בטן, ויעש אברהם את בקשותיהן ויתפלל אל ה' ותלדנה. וחולים רבים מאד באו אליו ויביטו את האבן הטובה התלויה בצוואריו ויתרפאו, וגם יורדי הים באוניות ילכו אל אברהם לאמור: התפלל נא בעדנו אל ה'  ועברו אניותינו את הים הגדול בשלום וייתן אברהם  להם את שאלתם ויתפלל בעדם אל ה' ויעש ככול אשר שאל מאתו, ויוודע אברהם בכל הארץ ויהי לברכה, לשם ולתהילה".

רשי"י מסביר: "וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה".- אברהם  אינו הולך ישירות לדרום הארץ, אלא עובר תחנות, תחנות ,בכל אחת מהן  נוטה אוהלו וכל מסעיו לנגב בצד הדרומי של ארצנו הקדושה - לכיוון ירושלים שבנחלת יהודה שנטל אותה  בדרום ארץ ישראל- להר המוריה שהיא נחלתו.

הרמב"ן הולך בדרכו של רש"י ומוסיף: וכן לעתיד לבוא נאמר :בבניו של אברהם

לפי שכתוב: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, יְהוּדָה יַעֲלֶה:  הִנֵּה נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, בְּיָדוֹ". [ שופטים א, כ]

ה"כלי יקר" סובר: כי אברהם הלך לדרום הארץ אולי מהטעם: שרצה להיות חכם יותר באלוקות כפי שנאמר:" הרוצה להחכים ידרים" [מסכת בבא בתרא כ"ה, ע"ב], אבל אברהם לא חיפש עושר, לפי שכתוב:

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-סְדֹם, אֶל-אַבְרָם:  תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח-לָךְ.  וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם:  הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.  אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם"    [בראשית, י"ד, כ"ג]

אך אותן מתנות שקיבל עבור שרה בזמן שהיו במצרים ,היה מוכרח לקבלם כדי שלא יהרגוהו וידוע שהוא לא רצה ליהנות מאותן מתנות ונתנם לבני הפילגשים לפי שנאמר:   "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם". [בראשית כ"ה, ו]  המתנות ניתנו לאברהם במצרים - מאת פרעה  ואברהם השיבם ונתן אותן לבני הגר המצרית.

רש"ר מסביר: אברהם  נמנע לשבת בתוך ערים וכרכים ,היות וביקש לבנות בסיס מוצק לעצמו ולבני ביתו ועל כן הוא חש  שנחוצה  לו בדידות. ידוע שדרום הארץ הוא לא גן פורח כפי שנאמר בספר זכריה[ י"ד, י]: "יִסּוֹב כָּל-הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן, נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם"; כל האזור מדרומה של ירושלים מכונה בשם: "ערבה"- "מדבר שממה" וכך  הדבר עולה עם כל הבחינות של  צמיחת העם היהודי כמו שהתורה ניתנה במדבר, המזבח נבנה בהר עיבל, וישראל היה "עם קשה עורף" -כך גם הבירה הנצחית קבועה בדרום היבש והצחיח והצלחת עם ישראל  והתורה אינה תלויה  בתנאים גשמיים, אברהם נמשך לנגב- מקום בו קרני השמש פוגעות באופן ישיר, כאשר אברהם ממלא אחר ציווי ה' והולך לבדו בבדידות ,הוא מכריע את הכף לטובת גאולת העולם.

אברהם המפיץ את האמונה באל אחד בלכתו ממקום למקום ,מעביר זאת גם לצאצאיו  אשר יהפכו לעם רק על ידי האמונה בה' ,ועל בסיס יסוד  מוצק  רוחני  זה- תיווצר האומה של ישראל. ולכן עד היום בתפילתנו אומרים: אלוקי אברהם.." והמשמעות שהאל שהתגלה  לאברהם- פורסם ברבים

לא רק אברהם נעשה מרכבה לשכינה, אלא גם בנו ונכדו: כפי שאומרים אנו בתפילה: "אלוקי אברהם אלוקי, יצחק ואלוקי יעקב ".

מדגיש רש"ר: תפקידו של אברהם היה להתבודד, להתהלך לבדו עם ה' ובשלב הבא מטרתו הייתה :ליצר אומה על בסיס האמונה בה'.

לסיכום, לאור האמור לעיל: אברהם אבינו אשר עמד בכל הניסיונות ראוי להיקרא אבי האומה - לפי שהוא הפיץ את האמונה בה' בעולם  ובעתיד בניו ובני בניו  וכל הדורות אחריו מחויבים להיות קדושים ולשמש אור לגויים.

כפי שנאמר:" דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא י"ט, ב]

יפים דברי הנביא ישעיהו: "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ"

ההפטרה:

[ ישעיהו ,מ-מ"א]

קטע מתוך ההפטרה:

  "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:  נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר.   הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם-לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף, וְלֹא יִיגָע:  אֵין חֵקֶר, לִתְבוּנָתוֹ.   נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה.   וְיִעֲפוּ נְעָרִים, וְיִגָעוּ; וּבַחוּרִים, כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ. וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר