יום חמישי, 9 באפריל 2026

פרשת שמיני.- מה התנאי החשוב להתברך בברכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שמיני.-  מה התנאי החשוב להתברך בברכה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



    ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


     ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) 



     ציורי תנ"ך/ אש כבוד ה' יורדת על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבכים את מות בני אהרון- נדב ואביהוא/ ציירה: אהובה קליין (c)


         "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם.."

        ציורי תנ"ך/  משה מזהיר את אהרון ובניו הנותרים/ ציירה: אהובה קליין (c)





                    ציורי תנ"ך/ "והייתם קדושים"/ ציירה: אהובה קליין (c)


         ציורי תנ"ך/ בור מים מטהרים את הטמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בעלי חיים כשרים  מותרים לאכילה ובעלי חיים טמאים האסורים/

ציירה: אהובה קליין(c)




      ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת בעלי חיים ועופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]





                         ציורי תנ"ך/ שבירת כלי חרס שנטמא/ ציירה: אהובה קליין.(c)

ציור מתוך ההפטרה: שמואל ב', פרק ו.




ציורי תנ"ך/ מיכל בת שאול מתבוננת בדוד  המכרכר לפני ארון ה'/ ציירה: 
אהובה קליין (c)

מעולם לא נתקלתי באדם שמסרב לקבל ברכה, ההיפך הוא הנכון- ישנם אנשים רבים ההולכים לרב לבקש ברכה- מכל  שכבות האוכלוסייה,,,,,

 כל אחד לפי נחיצותו- יש הזקוקים לפרנסה טובה ויש הזקוקים לשידוך טוב ויש הזקוקים לרפואה שלמה וכן הלאה.

פרשת שמיני פותחת בפסוקים:

"וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו--וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר אֶל־אַהֲרֹן, קַח־לְךָ עֵגֶל בֶּן־בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה--תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי יְהוָה. וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  קְחוּ שְׂעִיר־עִזִּים לְחַטָּאת, וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה.  וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה, וּמִנְחָה, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן:  כִּי הַיּוֹם, יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם......." בתום כל הקרבת הקורבנות נאמר:

"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת־יָדָו אֶל־ הָעָם, וַיְבָרְכֵם; וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה--וְהַשְּׁלָמִים.  כג וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת־הָעָם; וַיֵּרָא כְבוֹד־יְהוָה, אֶל־כָּל־הָעָם.  וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל עַל־הַמִּזְבֵּחַ, אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם". [להלן: ט', כ"ב-עד סוף הפרק]

 השאלות הן:

א] מה התנאי להתברך בברכות –וליהנות מהן?

ב] מהי הסכנה הטמונה בהרגל של היהודי?

 תשובות:

התנאי להתברך בברכות בעלי השפעה למתברך.

בפרשתנו  יוצא אהרון הכוהן בתחילה לברך את העם: כנאמר:

"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת־ יָדָו אֶל־ הָעָם, וַיְבָרְכֵם"

על פי רש"י: אהרון בירך את עם ישראל בברכת  הכוהנים שהיא נקראת "נשיאת כפיים" ואחרי כן- באו אהרון ומשה וברכו יחדיו את העם.

מתוך  תוכן הפסוקים יש להביו כי  הברכה שניתנה לעם ישראל הייתה ביום השמיני שבו הושלמה מלאכת המשכן –היינו-  בר"ח ניסן  הקריבו את הקורבנות וחנכו את עבודת הכוהנים בקודש.

 על פי תורת כוהנים היה זה יום מאד קדוש וחגיגי ומרומם: אך נשאלת השאלה: מדוע הפסוק הראשון מתחיל במילה" "וַיְהִי" – שזו לשון צער?

ה"נתיבות שלום "עונה: כיון שראה אהרון שהוקרבו כל הקורבנות ונעשו כל הציוויים ועדיין לא ירדה השכינה לישראל התחיל אהרון מאשים את עצמו כאלו השכינה אינה יורדת בגללו – שהיה שותף לחטא העגל, ופנה למשה ואמר לו: כך עשית לי? שאני מגיע לידי בושה ,לכן כתגובה על כך מיד נכנס משה יחד אתו והתפללו לה' ובקשו רחמים ורק אז ירדה השכינה לעולם!

 תחילה אהרון בירך את העם בברכת כוהנים ואחר כך משה ואהרון ברכו את העם בברכה: "ויהי  נועם ה' אלוקינו עלינו- יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידכם" הברכה הזאת ניתנה לכל עם ישראל- כי בשבעת ימי במילואים שהעמידו משה שהיה  מעמיד כל יום את המשכן והיה מפרק אותו- בכל הימים האלה לא שרתה השכינה- והיו בני ישראל נכלמים ואומרים למשה- כל הטרחה שעשינו לא הביאה עדיין את השכינה עלינו! אמר להם משה: כי תפקידו של אהרון לברך אותם באומרו להם: אחי חשוב ממני. איזו ענווה הייתה למשה!.

מעניינים דבריו של הפרשן: "נתיבות שלום" השואל: הרי החודש הראשון הוא חודש תשרי- אם כן, מדוע על פי התורה החודש הראשון הוא ניסן ?

תשובתו: בחודש תשרי הייתה בריאת העולם- אבל בחודש תשרי התגשמה מטרת הבריאה- שהיא נוצרה עבור עם ישראל- לפי שבחודש ניסן יצאו ממצרים ונהפכו לעם הנבחר לה' -וביום א' בניסן הוקם המשכן ותכלית הבריאה התקיימה בפועל שהרי  רצון אלוקים כפי שמסופר במדרש:[במד"ר י"ג, ו'] שנתאווה הקב"ה לו דירה בתחתונים והדבר הזה יצא לפועל בהקמת המשכן. אלא שהיום באין משכן ובאין מקדש עדיין אלוקים מצווה:

"וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם":[שמות כ"ה, ח'] בתוך כל אחד ואחד!

 ומכל הנאמר כאן, לומדים אנו: כי כדי שהשכינה תשרה בעם ישראל –הדבר מתרחש בפועל-בתנאי  שנדע כי - חייבים אנו לקיים את המצוות  בפועל  ועל ידי כך השכינה יורדת לתוכנו ואנו מתברכים בברכות – כאשר אנו נושאים תפילה ומבקשים בקשות - בדומה לתפילת משה ואהרון שהתפללו לקבלת השראת השכינה- כי ללא השראת השכינה- הברכה איננה יכולה להתקיים אצל היהודי!

 כדברי הנבואה:

"וַעֲזַרְיָהוּ, בֶּן-עוֹדֵד, הָיְתָה עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים.  וַיֵּצֵא, לִפְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ, שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן:  "יְהוָה עִמָּכֶם, בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם-תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם-תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם". [דברי הימים חלק ב', פרק: ט"ו, א'- ג']

 הסכנה הטמונה בהרגל של היהודי:

 להלן כמה עצות  בנוגע לאופן הבקשות לברכות:

א] ראשית אדם הרוצה שתפילותיו יגיעו לייעודן- היינו - אל בורא עולם, חייב לחיות בקדושה: כגון :לשמור על פיו ולדבר רק מילים טובות וחיוביות –  להימנע מגאווה ודיבור לשון הרע כדברי שלמה המלך:

"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ." [משלי כ"א, כ"ג]

 ומאשר זאת גם דוד המלך- אביו:

"אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ"

. [ תהלים: פ"א, י"א]

 הסבר יפה –נותן על כך : "מצודת דוד"

"הנה הלא אני המעלך מארץ מצרים וידי בכל משלה ולזה הרחב פיך לשאול ממני כל חפצך ואמלאם אם תשמע לי".

ב] להימנע להתפלל –ללא כוונה- חלילה, כלומר: כאשר יהודי עושה  את תפילתו-מצוות  אנשים מלומדה[ללא כוונה]

חז"ל מזהירים על כך:[במסכת ברכות, כ"ח, ע"ב] "עושה תפילתו קבע- אין תפילתו תחנונים- ושם מפרשת הגמרא:[ כ"ט, ע"ב] קבע- כמשא שרוצה לפרוק אותה מעליו וכיון שאין תפילתו תחנונים-אין התפילה יוצאת מתוך רגש  ומעומק הלב- כלומר נעשית ללא כוונה- מתוך הרגל- אין לזה ערך רב. ומעניין לשים לב לדברי דוד המלך החכם באומרו "אַחַת, שָׁאַלְתִּי מֵאֵת־יְהוָה--    אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ:

שִׁבְתִּי בְּבֵית־יְהוָה,    כָּל־יְמֵי חַיַּי; לַחֲזוֹת  בְּנֹעַם־ יְהוָה,    וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ".

[תהלים [כ"ז, ד']

 דוד המלך מדגיש: כי אומנם  הוא רוצה לשבת בבית ה' תמיד- אבל הוא מבאר:

"וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ".- הכוונה: למרות שהוא  רוצה להיות באופן קבוע בבית ה'- הוא רוצה לחוש את ההרגשה כי כל פעם הוא כאילו  בא מחדש לבקר בבית ה'- להתחדש- ולא להיכנס למשהו רגיל ללא כוונה.

ג] אדם חייב להימנע מגאווה ומקנאה ומכל המידות הרעות. אלא עליו להקפיד לחיות בענווה, ללא כעס - ולהיות בעל יראת שמים כדברי הרמב"ן .

לאור האמור לעיל: הברכה ניתנת להגשמה כאשר היהודי  חי חיי קדושה וממלא את מצוות ה' באהבה, ביראה ובכוונה מלאה.

ויפים וחשובים דברי הרמב"ן באיגרת לבנו:

"וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד [כל זמן] אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ. וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.."

 יהי רצון שהשכינה תשרה על כל עם ישראל- בהיותנו שבים להיות מאוחדים כאיש אחד בלב אחד ובוטחים באבינו שבשמים תמיד-כנאמר:

" אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ "

[דברים, פרק ד', ל"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל מִפִּי-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

בְּרָכָה  לְיִשְׂרָאֵל מִפִּי-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©          

אֵירוּעַ חָשׁוּב  אֵרַע  בְּאָלֶף נִיסָן

הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן

לְפֶתַע הַשָּׁמַיִם  רִנְּנוּ רִנָּה

עַל יִשְׂרָאֵל יָרְדָה שְׁכִינָה.

 

בְּרוֹמְמוֹת  רוּחַ הִתְייַצֵּב אַהֲרֹן

לִפְנֵי כָּל הַקָּהָל - בֵּרֵךְ רִאשׁוֹן

בִּרְכַּת כֹּוהֲנִים - נְשִׂיאַת כַּפַּיִם

בְּיִרְאָה וְחֶדְוָה –בְּצֵל כִּפַּת שָׁמַיִם.

 

הַקָּהָל מַקְשִׁיב וּמִתְבּוֹנֵן

חָדַל לִפְנֵי מֹשֶׁה לְהִתְלוֹנֵן

מֵעַתָּה חָשׁ צְמִיחַת יְשׁוּעָה

בְּתוֹךְ מִדְבָּר- בְּרָכָה חֲדָשָׁה.

 

הָאֲוִוירָה מְרוֹמֶמֶת וּמְרַגֶּשֶׁת

פִּתְאוֹם  בְּרָכָה חֲדָשָׁה מְבַשֶּׂרֶת

מִפִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הַצַּדִּיקִים

בִּרְכַּת –וַיְהִי נֹעַם -אוֹתָם מְבָרְכִים.

 

 עַם יִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה בְּצִימָּאוֹן

 בִּרְכָתָם שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

 קַרְנֵי הַשְּׁכִינָה אוֹתָם מְאִירִים

מֵעַתָּה  עַם מְבֹרָךְ לְנֵצַח נְצָחִים!

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת:  שְׁמִינִי [חֻמַּשׁ וַיִּקְרָא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 3 באפריל 2026

חג הפסח - מה מגלה לנו בספר הספרים?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 חג הפסח - מה מגלה לנו בספר הספרים?

מאמר מאת: אהובה קליין .

 יצירותיי למאמר:

ציורי תנ"ך/ "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



                     ציורי תנ"ך/ "עם לבדד ישכון"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך// נבואת מיכה הנביא/"כאריה בבהמות יער"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מיכה הנביא נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.."

 [שיר השירים ג, י"א]


ציורי תנ"ך/כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).



                           ציורי תנ"ך/ פסח- חג המצות/ ציירה: אהובה קליין (c)

                            ציורי תנ"ך/ עבדים היינו../ ציירה: אהובה קליין (c)



     ציור מההפטרה: [ישעיהו מ"ב] שירו לה' שיר חדש חדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


              ציורי תנ"ך/ הבאת מנחת העומר למקדש / ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)


ערב חג הפסח השנה עם ישראל – ממשיך את מלחמת התקומה בדורנו: "שאגת הארי"

כולנו  חשים בימים אלה, את שנאת האויבים סביבנו המתגברת ללא  הרף - הרי בדרך זו  הם מחנכים את ילדיהם החל מהגיל הרך!

בערב החג - ב"ה - כולנו ישבנו – יחדיו וחגגנו את ליל הסדר בנסים ונפלאות. בשבת  הקרובה נקרא - בע"ה -  את שיר השירים:

שיר השירים הוא משל ואהבה בין  הדוד לרעיה , אך למעשה הוא נמשל לאהבה בין הקב"ה לעם ישראל.

ישנו קשר בין חג הפסח - הנקרא גם חג האביב ובין גאולת ישראל שיצאו ממצרים בחודש ניסן , גם  מהטעם הזה: קוראים אנו את שיר השירים בשבת חול המועד פסח.

כדי  להתעצם באמונה - ולהתעודד ניזכר במקורות ברחבי התנ"ך  המספקים לנו תשובות על הנעשה  בימינו:

השאלות הן:

א] מדוע דימה בלעם - נביא הגויים - את עם ישראל לאריה?

ב] כיצד מעודדים הנביאים את ישראל לקראת הבאות?

תשובות:

בלעם מדמה את עם ישראל לאריה:

"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה".[במדבר :כ"ג, כ"ד]

כל דברי בלעם היוצאים מפיו הם בפיקוח הקב"ה ולכן גם אם אמר דברים שלא התכוון לאומרם, הרי המילים מכוונות מכוח עליון:

"עם כלביא יקום.."

אומר על כך רש"י: כאשר עם ישראל מתעורר משנתו בשעות המקודמות של הבוקר - הוא מתגבר על ייצרו כארי – כדי לחטוף את המצוות בזריזות - להתעטף בטלית, לקבל עול מלכות שמים –על ידי אמירת: "שמע ישראל" ולהניח תפילין.

רש"י מצטט את דברי תנחומא:"אין בעולם כיוצא בהן. הרי הן ישנים בתורה ומצוות. עמדו משנתן-עומדים כאריות..."

הכוונה - המחבלים שואפים להזיק לעם ישראל, אבל בזכות התפילה נחלשים ועונים אחריו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ומיד בורחים.

העם ניצל בזכות אמירת: "שמע ישראל", המלאכים השומרים עליו ביום - עם בוא הלילה מעבירים את השמירה עליו למלאכי הלילה, וכשיהודי הולך לישון, הוא מפקיד רוחו בידי הקב"ה - כנאמר: "בידך אפקיד רוחי.."[תהלים ל"א ,ו']

כאשר היהודי מתעורר עם שחר , מלאכי הלילה מעבירים אותו למלאכים השומרים עליו ביום, שנאמר:

"נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר",[תהלים  ק"ל, ה']

על כן ,  בלעם מצהיר: אין אומה כזאת בעולם מלבד ישראל, המשולה לאריה.

דברי הנביאים שלנו – אל עם ישראל קורמים עור וגידים בחגנו.

הנביא מיכה- מנבא : "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". [מיכה, ז', ט"ו]

והנה הקורא את הקטע הבא מבחין כי דברי  הנביא מיכה מתגשמים לעינינו ממש עכשיו:  כמו שנאמר בפרשת "בא":

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת - אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ.  .....וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה". [שמות פרק:" י']

עבדי פרעה חולקים עליו :

" וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ?

"שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.  וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וְאֶת - טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.  לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה".  [שמות פרק: י'-ז'- י"ב]

מה הפלא ? בימינו גם אצל האירנים נוצרים מחלוקות בין הקצינים האחראים למהלך המלחמה!

ה"כלי יקר" מעלה השערה: כי כאשר משה  יצא מעם פרעה , הוא לא יצא לגמרי מארמונו, אלא עדיין היה  בתוך עבדיו ובתוך כך אמרו את דבריהם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ.."- היו מצביעים על משה באצבעם , זה כנראה הגיע  לאוזני פרעה , אז משה ואהרון  הושבו אל פרעה ואמרו: "בנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.." אך פרעה סירב והסכים שרק הגברים ילכו!

הנביא ישעיהו: מנבא על "שיר חדש":[ישעיהו פרק: מ"ב]

"כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם.  לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.  אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.  הָרִאשֹׁנוֹת, הִנֵּה בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם. 

שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם.  יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר; יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ.  יָשִׂימוּ לַיהוָה, כָּבוֹד; וּתְהִלָּתוֹ, בָּאִיִּים יַגִּידוּ. יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף יַצְרִיחַ—עַל אֹויְבָיו, יִתְגַּבָּר.  הֶחֱשֵׁיתִי, מֵעוֹלָם--אַחֲרִישׁ, אֶתְאַפָּק; כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד.  אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת, וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ; וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים, וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ.  וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים, בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ--בִּנְתִיבוֹת לֹא ־יָדְעוּ, אַדְרִיכֵם; אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר--אֵלֶּה הַדְּבָרִים, עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים".

כאן הנביא ישעיהו מנבא  על שחרור השבויים שלנו  במלחמה – המכונים: "יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ".  נבואה זו כבר התגשמה!

לבסוף כל    המלחמה  תסתיים בניצחון אדיר- יושבי תבל ישירו ויהללו את ה' "כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת" ויעניקו לו כבוד גדול!

הנביא יחזקאל מנבא:

"....וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.  וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר -בְּחֻקַּתי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם.  וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.  וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם; וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב.  וְהִרְבֵּיתִי אֶת-פְּרִי הָעֵץ, וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה:  לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב--בַּגּוֹיִם...... [יחזקאל פרק ל"ו, ט"ז – ל"ז] כאן הנביא יחזקאל  מנבא על הסרת לב האבן  של חלק מאלה שהתרחקו מה' וכל עם ישראל ישוב בתשובה  וייהנה מרווחה כלכלית.

הנביא מיכה- בספר מיכה [פרק ה-ו]

מתאר: ה' מדמה את שארית ישראל לאריה השולט על הגויים אלוקים ישמיד את כל  הדברים שעם ישראל היה נשען עליהם:

"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.   תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל - אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ.  וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ.  וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ" [מיכה. ה, ז'- י"ב]

הנביא עמוס: מנבא:

"וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [עמוס ט', י"ד- ט"ו]

לסיכום, לאור האמור לעיל  ישנה הוכחה כי ספר הספרים הוא המקור האמתי והמדויק לגילוי הישועה הגדולה לעם ישראל

"הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם - אֱלֹהֶיךָ" [מיכה ו ',ח']

"וְיָדַעְתָּ, כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים:  הָאֵל, הַנֶּאֱמָן--שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו, לְאֶלֶף דּוֹר" [דברים ז', ט']

יהי רצון ועוד  בחג הפסח הזה נזכה לגאולה שלמה, אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר