פרשת
האזינו-בן כסה לעשור- שבת
שובה- יום הכיפורים- לאן?
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה..
ציורי תנ"ך/ משה קורא לשמים והארץ לעדות/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ השמים מאזינים והארץ שומעת -לדברי משה / ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אלוקים משגיח על עם ישראל במדבר מפני התנים../ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר-
ציורי תנ"ך/ אלוקים משגיח על עם ישראל במדבר מפני התנים../ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
Eagle wake his chicks slowly
ציורי תנ"ך/ תיזל כטל אמרתי/ ציירה: אהובה קליין (c)
" יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"
[דברים ל"ב, ב']
ציורי תנ"ך/ "שאל ....זקנך ויאמרו לך:"/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מסירות ה' לעמו-כמשל הנשר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין.(c)
"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר:וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על- ראשו להציל לו מרעתו.."
[יונה ד,ה-ו]
ציורי תנ"ך/ חנה מביאה את שמואל אל בית ה' / ציירה: אהובה קליין (c)
חלפו רק כמה
ימים עד לשבת זו- "שבת שובה" בה אנו קוראים את פרשת האזינו:
ומיד יום אחרי שבת- חל ערב יום הכיפורים- בע"ה יבוא על כל ישראל לטובה.
פרשת האזינו פותחת
בפסוק:
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם,
וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ,
אִמְרֵי־ פִי".[ דברים ל"ב,
א']-
ובהמשך הפרשה,
השירה מפנה אצבע מאשימה כלפי עם ישראל- המתנהג בכפיות טובה כלפי ה' הדואג לעמו-
בכל הזמנים הן במדבר והן בכניסה לארץ ישראל על ידי יהושע- תלמידו
וממשיכו של משה גדול הנביאים.
אנחנו נמצאים בין כסה לעשור- כלומר: בין ראש השנה
לבין יום הכיפורים- החל ב: י' תשרי הנקרא גם בשם "עשרת ימי
תשובה":
השאלות הן:
א] האם ניתן לבטל
גזרה המרחפת מעל ראשינו- עבור חטאנו?
ב] מה מטרתה של פרשת האזינו?
ג] יום הכיפורים – למה נועד?
תשובות.
האופן בו ניתן לבטל גזרה משמים.
מתברר כי למרות שאדם עבר חטאים במהלך חייו- ניתנת לו האפשרות לבטל את עונשו שכבר
נגזר עליו בראש השנה: על ידי: תשובה,
תפילה וצדקה!
ובאמת כיצד התשובה יכולה לכפר על חטא האדם-
ובכך את העונש שכבר נרשם במרומים בספר הקדוש- להעביר מן העולם הזה? האם ניתן
להשיב את הגלגל אחורה? הרי זה נגד הטבע?
חכמים עונים על
שאלה זו ואומרים:
"שאלו לחכמה חוטא- מהו עונשו?
אמרה להם: חטאים תרדוף רעה"
שאלו לנבואה: חוטא מהו עונשו?
אמרה להם: "הנפש החוטאת היא תמות"
שאלו לתורה:
חוטא מה עונשו?
אמרה להם: יביא
[קורבן] אשם ויתכפר לו.
שאלו לקב"ה: חוטא מה עונשו?
אמר להם: יעשה תשובה ויתכפר לו"
[ירושלמי מכות ב', ו']
ומה כוונת חכמנו?
הרי מבחינה הגיונית, משפטית ומוסרית לא קיים חטא ללא עונש. אלא- התשובה של
האדם – היא החסד של הקב"ה – המושיט יד לאדם הנתון בכבלים של חטא שחטא. ה' ברחמיו הרבים
מתייחס לאדם שחוזר בתשובה - כאדם חדש
אומנם גופו נשאר באותו מצב- אך נפשו אשר מפעילה את הגוף- משתנה לגמרי למשהו חדש!
הרמב"ם שואל: "ומהי תשובה?- שיעזוב
החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בליבו
שלא יעשהו עוד,,, וכן יתנחם[יצטער] על העבר.. ויעיד עליו יודע תעלומות- שלא ישוב
לחטא זה לעולם...!
מדרכי התשובה, להיות השב- צועק לפני ה'- בבכי ובתחנונים,
ועושה צדקה כפי כוחו ומתרחק הרבה מן הדבר- שחטא בו, ומשנה שמו ,כלומר: אני אחר
ואיני אותו האיש, שעשה אותם מעשים.."[הלכות תשובה פרק: ב']
החוזר בתשובה,
למעשה פותח דף חדש בחייו – כלפי ה' וכלפי
האנשים.
הימים "בין
כסה לעשור" שהם גם עשרת ימי תשובה- בין ראש השנה ליום הכיפורים - מוזכרים בפי
דוד המלך האומר: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר; בַּכֵּסֶה, לְיוֹם חַגֵּנוּ".[תהלים פ"א, ד']
ישעיהו הנביא מבקש:"דִּרְשׁוּ
יְהוָה, בְּהִמָּצְאוֹ; קְרָאֻהוּ, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן
מַחְשְׁבֹתָיו; וְיָשֹׁב אֶל־יְהוָה וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל־אֱלֹהֵינוּ כִּי־יַרְבֶּה
לִסְלוֹחַ"
[ישעיהו
פרק: נ"ה, ו'- ז'].
השבת טרם יום
הכיפורים נקראת: " שבת שובה" וזאת על שם ההפטרה שנקראת בשבת זאת:
"שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ: כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ" [הושע, י"ד, ב]
ישנו מנהג: שהרב נושא בבית הכנסת- דברי תורה על נושא
התשובה.
וחשוב שידע היהודי
הכבול בחטאיו- כי מעשיו הרעים גורמים להיווצרות מחיצה בינו ובין בוראו- זו
"חומה" המפרידה בין אדם זה לבין אלוקים- כשם שהוא מתרחק מה' – גם ה'
אינו מתעניין בו ואינו קשוב לבקשותיו- ולא לתפילותיו על כך אומר ישעיהו הנביא:
"הֵן לֹא־ קָצְרָה יַד ־יְהוָה,
מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא־ כָבְדָה אָזְנוֹ, מִשְּׁמוֹעַ. כִּי אִם־ עֲוֺנֹתֵיכֶם, הָיוּ מַבְדִּלִים,
בֵּינֵכֶם, לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם; וְחַטֹּאותֵיכֶם, הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם—מִשְּׁמוֹעַ".
[ישעיהו נ"ט, א'-ב']הנתק הזה בין ה' לבין החוטא הולך ומעמיק ככול שהזמן מתקדם עד שקשה לגשר
עליו!
[מסר זה בהשראת דברי הרב מאיר –צבי
גרוזמן בספרו: "על חטא ותשובה"]
פרשת
האזינו ומטרתה:
הגאון מוילנא אומר על הפסוק: "הַאֲזִינוּ
הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע
הָאָרֶץ, אִמְרֵי־ פִי".
מטבע לשון זה של הפניה
גם לשמים וגם לארץ מוצאים אנו אצל משה וגם אצל ישעיהו הנביא שאמר: "שִׁמְעוּ
שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְהוָה דִּבֵּר" [ישעיהו א', ב']
ולא נאמר על ידי
שאר הנביאים ומדוע?
תשובת חז"ל
על שאלה זו:
משה רבינו קרא לשמים והארץ להיות עדים על הסכם שעשה עם
ישראל שישמרו את התורה ומצוותיה.
אך בימי ישעיהו באו
עימם חשבון על כך שהפרו את ההסכם, היינו- לא קיימו
רצון ה' ולכן זימן הנביא את העדים-
[השמים והארץ] כדי להעיד על התנהגותם של ישראל.
הסבר: עדים מזמינים או בשעת
מסירת הלוואה, הבטחה- או על כל התחייבות
אחרת, שאז אומר להם: "אתם עדיי" וממנה אותם לעדים- או בשעה שבא לגבות את
חובו, או לפרוע את חשבונו- שאז מעידים את עדותם. מטעם זה: אנו מוצאים את הפניה
לשמים והארץ רק אצל משה רבינו- בשעה שנתן את התורה לישראל ואצל ישעיהו הנביא- בעת
שבא להיפרע מישראל- על עוונותיהם!
יש לשים לב לעוד
הבדל בין דברי משה ובין דברי ישעיהו הנביא:
משה נקט בלשון האזנה כלפי
השמים ושמיעה כלפי הארץ ואמר:
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם,
וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ,
אִמְרֵי־ פִי".
לעומתו- ישעיהו הנביא אמר להיפך: "שִׁמְעוּ
שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְהוָה דִּבֵּר"-
השמיעה
לגבי השמים והאזנה כלפי הארץ?
אלא חילוק יש בין שמיעה להאזנה, שמיעה מתייחסת
לעצם שמיעת הנאמר- ואילו האזנה- היא קבלת הדבר בליבו.
לכן משה רבינו
שהזמין את העדים לקבל את העדות- נקט במילה "האזינו" כלפי השמים-
כי הם העיקר- והם יודיעו לארץ אם – שמרו ישראל את התורה ,אם לאו, כפי כשכתוב:"יְגַלּוּ
שָׁמַיִם עֲוֺנוֹ; וְאֶרֶץ,
מִתְקוֹמָמָה לוֹ" [איוב
כ', כ"ז]
אך לא
כך נהג ישעיהו הנביא כאשר בא לגביית
החשבון- ונדרש לעדים כדי שיעידו על ישראל שלא קיימו מה שהזהירם משה, לכן אמר: וְהַאֲזִינִי
אֶרֶץ"- לשון קבלה אצל הארץ, היות והיא מקבלת את הגילוי מן השמים ואז, "- כלומר "מִתְקוֹמָמָה
לוֹ"- כלומר: מתקוממת להענישו.
רש"י אומר: כי
מטרת השירה היא: התראה לחוטאים שיבואו על עונשם אם לא ישנו את דרכיהם לטובה.
הרב סורוצקין בספרו:"אוזניים לתורה"
אומר:השירה תשמש עדות בין הקב"ה לעם ישראל – ברית נצחית שלא תופר
לעולם.
כמו שכתוב: "וְהָיָה כִּי־תִמְצֶאןָ אֹתוֹ
רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא
תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ: כִּי
יָדַעְתִּי אֶת־ יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ,
אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי" [דברים ל"א, כ"א- כ"ב]
"וענתה
השירה הזאת לעד כי לא תשכח מפי זרעו" יש כאן הבטחה כי התורה לא תשכח לעולם
ויהיו תמיד יהודים שיעבירו אותה מדור לדור!
מצד אחד יש גם בשירה התראה על פורענות, במידה
ולא יקיימו את התורה, אך מצד שני ישנה הבטחה- שהתורה לא תשכח וגם בסופו של דבר
יהיה סוף לפורענות ותבוא הגאולה.
השמים והארץ מוזכרים כבר בתחילת השיר: לפי שהם
נצחיים והם עדים לשירה לנצח, לא כמו משה
המנהיג -היותו אדם בשר ודם שאינו חי לנצח. אך גם הירח והשמש נצחיים, ובכל זאת לקח משה דווקא את השמים והארץ
שישמשו עדים,לפי שבכוחם לא רק להעיד, אלא
גם להעניש את עם ישראל במידה ולא יקיימו את התורה.
השמים יעצרו את המטר והאדמה תצמיח קוץ ודרדר.
לעומת זאת ,אם יקיימו את המצוות כראוי: האדמה
תעניק להם את הגפן ופירותיה והשמים יתנו
את הטל.
הדשא והעשב, הגשם והטל מוכיחים את הימצאותו של
הקב"ה בעולם.
הרי כל ילד וכל בר בי רב המתבונן בבריאה
יבין כי יש מנהיג לתבל.
בעל:"חובת הלבבות"
אומר: כשם ששעון המראה לנו את שעות היום ובנוי מחלקיקים כה זעירים, לא יתכן שנוצר
מעצמו, כך לא יתכן שכל הבריאה נעשתה מעצמה, כל תינוק מבין כי יד הקב"ה בדבר.
ולכן אחרי שעם ישראל מבין דברים בסיסיים אלה, כיצד
אפשר לסור מהדרך שה' ציווה אותנו?
יום הכיפורים -
ותכליתו.
יום הכיפורים הוא גולת הכותרת של "עשרת ימי
תשובה"- זהו יום שה' מכפר על עוונות בני ישראל.
כמו שכתוב:" וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה
לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ
הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם,
וְעִנִּיתֶם, אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה. וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם
הַזֶּה: כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא,
לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
כִּי כָל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא־תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם
הַזֶּה--וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ.
וְכָל־הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל־מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם
הַזֶּה--וְהַאֲבַדְתִּי אֶת־הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כָּל־מְלָאכָה,
לֹא תַעֲשׂוּ: חֻקַּת עוֹלָם
לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם
אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--מֵעֶרֶב עַד־עֶרֶב,
תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם".
שתי המצוות העיקריות ביום הכיפורים:
א] עינוי הנפש- ע"פ התורה שבע"פ- יום צום. ב]
איסור מלאכה.
חייבים לדעת: כי
יום הכיפורים מכפר- בתנאי שנעשה תשובה, ונחליט להיות אנשים טובים המקיימים
את צוויי ה'- הן בין אדם למקום והן בין אדם
לחברו. ואין יום הכיפורים מכפר על עבירות בין אדם לחברו- עד שיבקש ממנו
מחילה אם פגע בו!
וגם בחטאים בין האדם למקום, אם אומר: אחטא ואשוב- אין זו
חזרה בתשובה כלל!
אם כן בעת הזאת- עלינו לחוש יראת שמים מיוחדת- לנוכח כל המחלוקות בעם – ולדעת כי
אלוקים מתבונן בנו יומם וליל – במשך כל
השנה- ככתוב:
"אֶרֶץ, אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ
אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".(פרק י"א, פסוק י"ב)
לסיכום, לאור האמור
לעיל: כעת בפנינו שלט: המורה על שתי דרכים- דרך אחת מובילה למקום חדש-ופורה המאיר למרחקים והשנייה למקום חשכה
ומכשולים. יהי רצון ויפקחו עיננו ונשוב כולנו להתחבר לשורשי אבותינו-ולתורתנו הקדושה- ונזכור- מי אנחנו -עם ששרד גלויות
וייסורים ועתה מועדות פנינו לשער התשובה - כאיש אחד בלב אחד נתאחד -באהבת
חינם נישא עיניים לשמים-ונבקש:
" לֵב טָהוֹר,
בְּרָא־לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן,
חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי. אַל־ תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ; וְרוּחַ קָדְשְׁךָ, אַל־תִּקַּח
מִמֶּנִּי.הָשִׁיבָה לִּי, שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ;
וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי.
אמן ואמן. [ תהלים נ"א, י"ב- ט"ו]
