יום חמישי, 13 ביוני 2024

פרשת נשא: מה ניקח אתנו -מחג השבועות?/ מאמר מאת: אהןבה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נשא: מה ניקח אתנו -מחג השבועות?

 מאמר מאת: אהובה קליין

פרשת נשא- פותחת בפסוקים:

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/  הקמת , חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מחנה לוויה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה מקדיש את הלוויים לעבודת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים להקדשתם/ ציירה: אהובה קליין.(c)






ציורי תנ"ך/ הלוויים, בני הקהתי, נושאים את הארון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ ברכת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




Biblical painting

"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"

[במדבר ז, ג]

ציורי תנ"ך/ שמשון הגיבור מבורך מה'/    

/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה לפרשת נשא[ שופטים י"ג]


ציורי תנ"ך/ אשת מנוח מספרת על בשורת המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך שופטים פרק י"ג]

פרשת נשא - פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם:  לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם.  מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, עַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה--תִּפְקֹד אוֹתָם:  כָּל-הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.  זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא. וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, וְאֶת-כָּל-כְּלֵי עֲבֹדָתָם; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם, וְעָבָדוּ. עַל-פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה, כָּל-עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי, לְכָל-מַשָּׂאָם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת, אֵת כָּל-מַשָּׂאָם זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי--בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וּמִשְׁמַרְתָּם--בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. [במדבר  ד', כ"א- כ"ט]

מעניין לציין כי פרשת נשא נקראת לרוב בשבת לאחר מתן התורה - היא הגדולה ב נ"ד  פרשיות התורה- וכוללת ; 176 פסוקים- סה"כ= 22 אותיות - א', ב'- כפול 8.

בדומה לכך ניתן למצוא בספר תהלים  את פרק: קי"ט-  במספר זהה של פסוקים – היינו - 176.

בתורה שבעל-פה במסכת בבא – בתרא - שהיא הגדולה במסכתות הש"ס שבתלמוד הבבלי - ישנם 176 עמודים.

על כך אומרים חז"ל : היות וקרוב למעמד הר סיני חשו עם ישראל להשביע את נפשם בתורה בטעם של עוד , אחד הסימנים לכך - אריכות פרשת נשא הנאמרת  סמוך לחג השבועות – חג מתן תורה.

השאלות הן:

א] מה משמעות שם הפרשה: "נשא"?

ב] מה תפקידם של הלוויים?

ג] כיצד נלמד על איזון הקדושה הרצוי?

תשובות.

משמעות שם הפרשה:

דעת מקרא מסביר: נאמר: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ"- היא: העלאה לגדולה, בני קהת הוקדמו ברשימת התפקידים –בפרשה הקודמת- היינו- בפרשת במדבר- למרות שבני הגרשוני היו שייכים לגרשון הבכור והסיבה היא: תפקידם החשוב של בני קהת- נשיאת הכלים המקודשים ביותר: הארון השלחן, המנורה...תפקיד מכובד זה נועד להם בזכות משה ואהרון השייכים לבני קהת.

וראיתי הסברים נוספים :על  "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ"-

עם ישראל יכול לזקוף את ראשו  לאחר שה' הוציאם ממצרים - מעבדות לחירות – המשמעות: החיבור בין הראש לרגלים - על היהודי להיזהר שרגליו לא יובילוהו למקומות לא רצויים - למקומות שיש שם חשש לסכנה פיסית, או רוחנית. והמילים הנ"ל מורות כי יש לדאוג שהמוח יהיה שולט על הלב והראש על הגוף. זקיפת הקומה של האדם – נובעת משיעור קומתו ברוחניות שבו..

אומר הנביא ישעיהו [מ', כ"ו]:

"שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה .."תהליך זקיפות הקומה של עם ישראל חייב להיות בכוח -  בעוצמה וביתר עוז. הרי יש לנו על מי לסמוך:

אומר הנביא ישעיהו [נ"ז, ט"ו]: "כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ .."

דוד המלך אומר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" [תהלים כ"ד, ז]

"נשא" – [351] בגימטריא - "בקומה זקופה"

"נשא"- משורש - נשואים. לימוד נגלות התורה בפשט,

רמז, דרוש - הם בבחינת אירוסין עם הקב"ה, לימוד פנימיות הסוד והנסתר בתורה - הם הנישואין עם הקב"ה - כל הנישא על ידי ה' - מתנשא -  כמו אסתר המלכה שנשאה חן וחסד- חייה  כוללים חן וחסד. מגילת אסתר משדרת לנו-חכמה וגילוי נסתרות, בפרשה מופיע גם הנושא של "ברכת הכוהנים" יש כאן רמז ברור לנשיאת כפיהם  אשר אוצרת בתוכה את שפע הברכות- הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית. [על פי  ספר "התמצית" / מאיר ינאי]

תפקידם של הלוויים.

התורה  קובעת מקומות חנייה ללוויים סביב המשכן ומגדירה באופן כללי את העבודה המיוחדת לכל משפחה ומשפחה בשבט לוי:

הגיל בו שרתו – החל מגיל שלושים עד חמישים.

א] בני קהת היו אחראים על נשיאת כלי המשכן הקדושים ביותר.

היו חייבים להיזהר בזהירות מדוקדקת לא לעבור על ההנחיות באופן העברתם ממקום למקום - כשהם מכוסים היטב. כלומר עבודת בני קהת הייתה בשיתוף אהרון ובניו רק לאחר שכיסו הכוהנים את הכלים המקודשים ביותר בא תורם של בני קהת.

ב] בני גרשון - תפקידם: לשאת את יריעות המשכן, ואת אוהל מועד  מכסה אוהל מועד .. והיו מפקחים עליהם: אהרון ובניו.

ג] בני מררי היו אחראים על קרשי המשכן בריחיו, עמודיו ואדניו ועמודי החצר-היתדות: ואיתמר היה  גזבר על מררי  וגרשון .שכל אחד יחזיר את כלי המשכן בזמן החנייה - למקום המדויק.

לאחר הקמת המשכן תפקיד הלוויים יוצא לפועל: כל בית אב קיבל את הפירוט המדויק של תפקידו וגם את פירוט הכלים לצורך כך. הייתה קבוצה שהיא אחראית על  טיפול כלי הקודש והחזרתם למקומם בסוף המסע. שכן נקבע מקומו של כל כלי קודש במשכן - בזמן הקמת אוהל מועד בצל הענן. הייתה קבוצה שהייתה אחראית על השירה - שירת הלוויים. היו לוויים שהיו אחראים על הכנת הקורבנות ויש מהם שהיו אחראים על  משא המשכן וכליו,  המעלות החשובות  המאפיינות את שבט לוי:

א] שבט לוי לא לקח חלק בחטא העגל ,כפי שכתוב: "וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי". [שמות ל"ב, כ"ו] ולאחר שקיימו את הציווי להרוג את החוטאים בעגל-הרגו כשלושת אלפים  חוטאים - כפי שכתוב: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-לֵוִי, כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. [שם ל"ב, כ"ח]

ב] שבט לוי זוכים לאחר מילוי כל  הציוויים שקיימו = בברכת משה: שנאמר "וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ,.."[דברים ל"ג]

נתקיים בהם הכתוב:

"יְהוָה, צַדִּיק יִבְחָן:    וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ". [תהלים י"א,]

ג] שבט לוי לא שלח נציג לתור את הארץ יחד עם המרגלים ולכן לא נכלל בגזירת ה' על מיתת דור המדבר.

ד] בניגוד לשאר השבטים שנמנו על ידי משה ואהרון מגיל עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא, ה' ציווה את משה לפקוד  כל זכר משבט לוי החל מגיל חודש ומעלה.

האיזון הנכון שבקדושה.

הרב אביגדור הלוי  נבנצל מסביר: חייבת לבוא השוואה בין היחס לארון ה' לבין היחס  הדרוש לתורת ה'  ומצוותיה - מה שנכון היה בארון ה' - נכון גם במצוות ה' .כשם שיש מעלה גדולה למשפחה שנבחרה מכל השבטים לשאת את ארון ה'- כך גם זכינו במעלה  עצומה - עת נבחרנו מכל אומות העולם לשאת בגאון את תורת ה' אך בצד העלייה בקודש קיימת סכנה גדולה ,כגודל הסיכוי כן גודל הסיכון- עצם האפשרות לעלות בקודש- טומנת בחובה כוח סגולי גדול וכשכוח זה אינו מנוצל כהלכה הוא פוגע בסובבים- דוגמת מתן תורה כאשר היו  מוזהרים  מאת ה' -בסכנה של קירבה אל הקודש יתר על  המידה!

לכן ראו בני ישראל בזמן מעמד הר סיני: אש, עשן וערפל, קולות וברקים, וקול שופר-  באוזניהם מזכיר:

"אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַיהוָה לֹא עָשָׂה".[עמוס ג', ו']אין די במילים :"נעשה ונשמע" ולשוב לחיים נעימים ושקטים ללא  משמעות מיוחדת- אלא ישנה אזהרה לעם ישראל

"..... כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"- דברים קשים כגידים .

[שמות   י"ט, ג, רש"י] שידעו מאחר וקיבלו עליהם מצוות שבת- אפשר גם להיסקל עליה, וכשקיבלו את איסור לשון הרע –אפשר להגיע לעונש:

" אין לו חלק לעולם הבא-על ידי הלבנת פנים [מסכת אבות ג', י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל:  עם ישראל  חייב לצאת מחג השבועות- חג מתן תורה - עם מטען רוחני של קדושה  כדי להמשיך את ייעודו בחיים: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" [שמות י"ט, ו]

"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל".[דברים י"ז, י"א]

התמורה-הבטחת אלוקים : וְשָׁמַרְתָּ אֶת -חֻקָּיו וְאֶת -מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים" [דברים ד', מ']



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קְדֻשַּׁת-הַלְּוִיִּים וְיִשְׂרָאֵל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קְדֻשַּׁת-הַלְּוִיִּים  וְיִשְׂרָאֵל

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

הַלְּוִיִּים בְּצִוּוּי אֱלוֹקִים

שְׁלִיחוּת קְדוֹשָׁה מְיַישְּׂמִים

שָׁלוֹשׁ קְבוּצוֹת נִפְרָדוֹת

בְּהַרְמוֹנְיָה נַעֲלָה -מִתְמַזְּגוֹת..

 

מִשְׁפַּחַת קְהָת מָקוֹם רִאשׁוֹן

זְכוּת גְּדוֹלָה לָשֵׂאת אָרוֹן

שְׁאַר כְּלֵי מִשְׁכָּן קְדוֹשִׁים

בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה מִתְהַדְּרִים.

 

 מִשְׁפַּחַת גֵּרְשְׁוֹנִּי פּוֹסְעִים

 בַּדֵּי הַמִּשְׁכָּן וּמָסַךְ נוֹשְׂאִים

 שִׂמְחָתָם מַרְקִיעָה שְׁחָקִים

 כְּאַיָּלִים לְצִוּוּיֵי ה'   עוֹרְגִים.

 

לְפֶתַע  יוֹפִיעוּ יְלָדִים רַכִּים

אֱמוּנָתָם הַטְּהוֹרָה מְגַלִּים:

הָבָה  נִצְטָרֵף לַמְּשִׂימָה

אֵיזוֹ שְׁלִיחוּת מַרְשִׁימָה!

 

 מִשְׁפַּחַת מְרָרִי מִתְקַדְּמִים

עִמָּם קַרְשֵׁי מִשְׁכָּן וְעַמּוּדִים

הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל הַלְּוִיִּים

עַנְנֵי אורה עַל יִשְׂרָאֵל מְגִנִּים!

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת נָשׂא [חֹוּמָשׁ בַּמִּדְבָּר]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 9 ביוני 2024

חג השבועות- הזכירה- ניצחון, השכחה- אסון!/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג השבועות- הזכירה- ניצחון, השכחה –אסון!

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לחג השבועות:


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (Cׁׂ)




ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





 Biblical paintings

 First fruits from the  tree

" וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.   וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא;"
 [דברים כ"ו, א-ב]

ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגבלת העם סביב הר  סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה והלוחות בידיו - לעיני עם ישראל





ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן במקדש / ציירה: אהובה קליין.(c)

"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל -המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם ובאת אל הכהן..." [דברים כ"וב-ג]


ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ )  



ציורי תנ"ך/ רות ונעמי מגיעות לבית לחם / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חג השבועות- ביכורי קציר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)



ציורי תנ"ך/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ אכילת מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"


ציורי תנ"ך/ קישוט בית הכנסת לשבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז]


ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)



נמצאים אנו במרחק קצר מאד מחג השבועות , מן הראוי לעורר את הזיכרון שלנו- מה המשמעות של חג זה לעם ישראל?

 ממחרת חג הפסח  התחלנו לספור את העומר-על פי הציווי :

"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ--בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם. וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה".

[דברים ט"ז, ט'- י"ג]

 השאלות הן:

א] מה  חשיבות  חג השבועות – לעם היהודי?

ב] במה חשיבות החג  דווקא בימינו- כיצד?

 תשובות.

 חשיבות  חג השבועות.

מעמד הר סיני התרחש לפני שלושת אלפים ושלוש מאות ושלושים ושש שנים התאריך: ו' בסיון בשנת: בתמ"ח [2448] לבריאה.

א] חג שבועות: התורה איננה מציינת את התאריך המדויק  של החג - כפי  שהיא נוהגת לעשות כן בציון יתר החגים, וזאת מהסיבה: כי חג פסח וחג שבועות קשורים זה בזה – לפי שחג הפסח מציין את גאולתנו ממצרים ומיום שני של חג הפסח אנו  סופרים שבע שבתות עד חג  שבועות - כפי שהתורה מציינת: [ויקרא  כ"ג] "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות"

 

וכך מסביר ספר החינוך: " משרשי המצווה, על  צד הפשט, לפי  שכל עיקרן של ישראל אינו, אלא התורה... והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו -ממצרים"  וכמו שאדם מצפה  למשהו טוב ומשמח - סופר את הימים לקראת האירוע החשוב- כך ישראל סופרים את הימים כדי להגיע ליום המיוחל והאהוב כדי לחגוג אותו בשמחה.

 

ב] חג מתן תורה: בחג השבועות הקב"ה כרת ברית עם ישראל ונתן להם את התורה, מעמד מיוחד במינו - בו עם ישראל ראה את הקולות וחזה בכבודו  ובעצמו מראה גדול ונורא- כפי שהכתוב  מציין:

 

"וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת- הַקּוֹלֹת וְאֶת- הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק". במעמד  נשגב זה – עם ישראל מתבקש להיות עם קדוש - כפי שהכתוב  מתאר:

 

"וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל- הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ":[ שמות  י"ט, ג-י]

 

במילים אלו - מוכח: כי אלוקים הוציא את עם ישראל ממצרים מעבדות- לחירות- במטרה: להעלות את עם ישראל לרמה  גבוהה בהשוואה ליתר העמים -  אלוקים  כורת עם -עם ישראל- שהם בניו , ברית- והם מקבלים על עצמם לקיים את התורה  ככתבה ולשונה - זוהי ברית נצחית - העוברת מדור לדור כפי שנאמר:

 

"לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים כ"ט, י"ב- י"ד]

 

קיום הברית של  קבלת התורה -   על ידי עם ישראל יגרום לו להיות מבורך לאורך כל הדרך ומנגד-  הפרת הברית, חלילה- תגרום  לאי שקט וחוסר יציבות בעם ישראל בכל ההיבטים.

 

ג] חג הביכורים: חג שבועות הוא אחד משלושת הרגלים ,לפיכך – היו עולים לרגל לבית המקדש  בחג זה ומביאים ביכורים- כהודאה לקב"ה על כל הטוב שגומל לנו , יש בכך הכרה- כי אין האיכר זוקף את כל התוצרת בשדהו על  עמלו- כפי שהתורה  מזהירה:  "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". [דברים ח],י"ז]

 

ד] חג הקציר: כפי שנאמר: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה"; [שמות כ"ג, ט"ז] וכן נאמר:

 

"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" [שם ל"ד, כ"ב]

 

 אחת הסיבות שקוראים את  מגילת רות בשבועות- כי אף היא נחשבת  כמגילת הקציר.

 

 לפי שהיא  מתרחשת בעונת הקציר כמו שכתוב שם:

 

"וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד] בהמשך  יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה  מתארת:

 

"וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".

 

[שם, ב', כ"ג]

 

ה] עצרת: המקור לכך נמצא במשנה [תורה שבעל פה] מסכת ראש השנה  פ"א מ"ב: "בארבע פרקים העולם נידון... ובעצרת על פירות האילן"

 

כלומר זהו יום מיוחד שבו נידונים פירות האילן, ומכאן השם עצרת.

 חג השבועות בימינו.

בימינו – ימי מלחמת "חרבות ברזל"- חייבים אנחנו  לעצור ולשאול את עצמנו: "אייכה"?

 כפי ששאל הקב"ה את האדם הראשון - לאחר שאכל מהפרי האסור?

"וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה".[בראשית ג', ט']

 

 גם אנחנו צריכים לשאול מהיכן נוצרה השנאה לדת היהודית – דווקא בקרב אחינו בית ישראל?

 מה הפריע למיעוט הזה בתוכנו

 שנתפלל ביום הכיפורים ברחובה של עיר?

 מה גרם להם הניכור לריקוד עם ספרי תורה ברחובות- בזמן שזו מדינת ישראל הרי בהמנון המדינה- "התקווה" אנחנו שרים בבית האחרון:

"עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוותֵנוּ- הַתִּקְווָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ- אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם"

שואל הנביא ירמיהו: "מִי-הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת-זֹאת, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי-יְהוָה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ; עַל-מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר.  וַיֹּאמֶר יְהוָה--עַל-עָזְבָם אֶת-תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם; וְלֹא-שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, וְלֹא-הָלְכוּ בָהּ.  וַיֵּלְכוּ, אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם--וְאַחֲרֵי, הַבְּעָלִים, אֲשֶׁר לִמְּדוּם, אֲבוֹתָם".

 [ירמיהו ט', י"א- י"ד]

 כדי לשנות את המצב הזה עלינו – להשיב את שיעורי התנ"ך לתוכנית הלימודים- ביתר שאת, במוסדות החינוך השונים בארץ. וכל משפחה חייבת לדאוג שהתורה תהיה חלק בלתי נפרד מהחיים הגשמיים בביתה, כנאמר :

"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ".[דברים ל"ב, ז]

ועלינו לזכור את הבטחת ה': "אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" [ויקרא כ"ו, ג'- זי]

 לסיכום, לאור האמור לעיל עלינו להשיב את ספר הספרים לכל פינה בארץ ישראל מהטעם: תורה, ארץ ישראל ועם ישראל אחד הם!

ויפים וחשובים הפסוקים:

"וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם.  רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי:  לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:  אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" [דברים ד, ד-ז']

בחג השבועות כולנו הולכים לבתי הכנסת וכל הילדים משתתפים בקריאת עשרת הדיברות.

חג שבועות שמח לכל עם ישראל.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר