יום רביעי, 15 באפריל 2026

פרשת תזריע –מצורע-כיצד נקדים רפואה למכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תזריע –מצורע-כיצד נקדים רפואה למכה?

 מאמר מאת: אהובה קליין


ציורי תנ"ך/ מרים המצורעת יושבת בדד מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

                                                    



              ציורי תנ"ך/  היולדת עורגת -למקדש בתום   ימי                      טוהרתה/                                  ציירה:  אהובה קליין (c




         ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



              ציורי תנ"ך/ הכהן מאבחן את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/הכהן בודק את הנגעים באדם/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





     

ציורי תנ"ך/ היולדת וקורבנותיה  בדרך  אל  הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)






                 ציורי תנ"ך/ היולדת וקורבנותיה לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)


                      ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ציירה: אהובה קליין (c)




                      ציורי תנ"ך- שמחת מצוות- ברית מילה/ ציירה: אהובה קליין (c)




         ציורי תנ"ך/הכהן ניגש אל  הצרוע מחוץ למחנות/ ציירה: אהובה קליין (c)



         ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





                           ציורי תנ"ך/ היולדת והקורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)



                 ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הבגד  הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)



                         ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין.(c)





               ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)





                   ציורי תנ"ך/ הצרוע יושב מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ סילוק האבנים מהבית בהוראת הכוהן/ ציור: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  אשת נעמן והשבויה הישראלית הקטנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

השנה פרשיות תזריע - מצורע מופיעות שלובי זרוע ומחוברות .   בשישי ובשבת השנה חל ר"ח אייר  - התאריך מאד משמעותי לכולנו זה החודש והשבוע בו נחגוג בע"ה את יום העצמאות למדינת ישראל.

המתבונן על  ארץ ישראל מהצד - ודאי מתפלא על יופייה  ובמיוחד עכשיו – כשהיא  הולכת ונבנית כדברי ירמיהו הנביא שנאמרו לפני שנים  רבות - ועתה קורמים עור וגידים:

"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻופַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים" [ירמיהו ל"א, ג']

הבה נתאר  לעצמנו כי בזמן שעם ישראל היה בגלות - ארץ ישראל שמרה אמונים לעם הנבחר.

הפולשים הזרים שגרו בארצנו - לא עלה בידם ליישב  ולהפריח אותה  כפי שאנחנו זוכים ,בסייעתא דשמיא, כיום  - לבנות ולהבנות לחרוש, לזרוע , לנטוע וליהנות  מהיבול הרב ,כדברי ה' למשה  בחיזיון הסנה:

"וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹותוֹ מִן־ הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל־ אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל־ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" [שמות, ג', ח']

כל הנס הזה נובע מרצון אלוקים הנושא את עיניו לארצנו הקדושה כפי שנאמר:

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים: י"א, י"ב] המשמעות היא: כי ארץ ישראל - בהיותה הארץ המובטחת לעם ישראל בלבד- היא יכולה לאפשר לנו לחיות כאן בתנאי שנקיים את מצוות התורה כפי  שהתורה מחייבת אותנו.

שתי פרשיות אלה – מלמדות אותנו על ענייני טהרה וקדושה.

בימי מלחמה אלה כאשר כל אחד  דואג לשלום משפחתו ועמו לצערנו יש גם פגיעות בנפש וגם ברכוש - עם כל זה יש גם הרבה ניסים.

זה עתה ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה - שמתי לב כי רוב  שורדי השואה היקרים הביעו משאלה חשובה מאד בסוף דבריהם: לחיות בארץ של שלום ואחדות.

נאמר: "כִּי תָבֹאוּ אֶל ־אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת, וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר:  כְּנֶגַע, נִרְאָה לִי בַּבָּיִת.  וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת, בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא, כָּל־אֲשֶׁר בַּבָּיִת; וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן, לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת.  וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע, וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹות הַבַּיִת, שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת, אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת; וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל, מִן הַקִּיר.  וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת, אֶל פֶּתַח הַבָּיִת; וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת, שִׁבְעַת יָמִים.  וְשָׁב הַכֹּהֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹות הַבָּיִת.  וְצִוָוּה, הַכֹּהֵן, וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים, אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע; וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל מָקוֹם טָמֵא. וְאֶת הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת, סָבִיב; וְשָׁפְכוּ, אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ, אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל מָקוֹם טָמֵא.." [ויקרא י"ד, ל"ג -מ"ב]

השאלות הן:

א] מהי צרעת הבית - אופן הזיהוי והפתרון?

ב] כיצד נקדים רפואה למכה?

תשובות

צרעת הבית - אופן הזיהוי והפתרון.

מעשה התרחש בתקופת המקדש  איש עשיר רכש במיטב כספו בית מגורים נאה בארץ ישראל–טיפח את הגינה במסירות רבה  עד כי כל  עובר אורח שחלף על פני ביתו היה נעצר ומשתומם מהמבנה המרהיב והצמחייה השופעת העוטפת את ביתו - בפריחה כה צבעונית. זו  הייתה ממש חגיגה לעיניים ,אלא שאותו אדם היה נותן דרור ללשונו והרי  המחשבה היא ראשית הכול.

ההוכחה לכך - כי בתקופת המקדש כאשר אדם חטא במחשבתו וחשב על חברו מחשבות רעות - היה חייב להקריב קורבן עולה ועל כך הסבר מעניין:

מפי רבינו בחיי המבאר: מדוע התורה מקדימה את קורבן עולה לשאר הקורבנות?

על דרך הפשט: כי המחשבה היא : ראשית הכול ואם חשב על  החטא תחילה - מכאן שיבצע את החטא גם בפועל - דהיינו שיעבור ממחשבה שלילית למעשה שלילי שהוא החטא. מטעם זה הכתוב הקדים את קורבן העולה.

הרמב"ן מסביר :כי  מדובר בצרעת  הפוגעת בעם ישראל - נבחר ה',  דווקא כשיושב בארץ ישראל שהיא נחלת ה':

זה העניין אינו בטבע כלל, ולא היה בעולם , וכן נגעי הבתים, אבל בהיות ישראל שלמים לה', רוח ה' עליהם תמיד להעמיד גופם, בגדיהם ובתיהם במראה טוב, וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועוון יתהווה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו להראות ,כי סר ה' מעליו, לכן אומר הכתוב: "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"

המשמעות: עונש זה של נגעים בבית - נוהג אך ורק בארץ ישראל מהטעם : כי ארץ ישראל היא קדושה, לכן אם האדם דר בה וחוטא באים עליו הנגעים.

נאמר: בראשונים, [במדרש תדשא]: כי ארץ ישראל מודגשת בנושא  נגעי הבתים ,לפי שבמדבר היו גרים באוהלים ושם לא היו נגעים, אלא רק בארץ המובטחת.

חז"ל בערכין ט"ז אומרים: כי הסיבה להיווצרות הנגעים בבתים בארץ ישראל היא: עניין צרות העין, כאשר אדם חושב שביתו ונכסיו שייכים אך ורק לו ואין הוא מקיים מצוות הכנסת אורחים בביתו ושוכח כי הארץ  - כולל הנכסים הם בבעלות הקב"ה.  לכן אין להפגין כלפי הזולת צרות עין ובעלות מוחלטת על הרכוש.

כי במצב בו האדם חושב: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה",

ה' יכול להוציאו  מביתו על ידי הבאת נגעים.

מתברר כי כזה היה האיש אשר בנה בית כה מפואר , היה גאוותן ולא הודה לה' על כל הטוב  אלא בטוח היה כי  כל ההישגים הם בזכות כוחו בלבד ובתוך כך - היה גם בז לחבריו מעוטי היכולת והנה באחד הימים הבחין כי בקיר ביתו  נוצרו כתמים ירקרקים, לכן  בעצת רעייתו הזמין את הכוהן - ההבחנה הייתה : כי אכן זהו נגע צרעת בקירות הבית. מאחר והכוהן אמר לו שיחשוב במה חטא - האיש עשה חשבון נפש , עשה תשובה וכששב הכוהן כעבור שבעה הימים- נעלם הנגע.

יש להקדים רפואה למכה.

להלן כמה עצות לשמירת הלשון:

ה"חפץ חיים" אומר: כי לא די בכך שקיבלנו את התורה כאיש אחד בלב אחד- אלא אסור לנו לעזוב אותה - כדברי שלמה המלך:

"כִּי לֶקַח טוֹב, נָתַתִּי לָכֶם;    תּוֹרָתִי, אַל־ תַּעֲזֹבוּ". [משלי ד', ב']

הרי התורה היא: תורת חיים היא מדריכה אותנו כיצד  עלינו לפעול בכל עת משתנה.

נאמר:"הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד, וְלַעֲשׂוֹת:  כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִים--תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת.  זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם".

[דברים כ"ד, ח'-ט']

א] מדוע התורה מזכירה את חטאה  של מרים הנביאה במדבר ?

"וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל אֹוד֛וֹת הָאִישָּׁ֥ה הַכֻּושִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי ־אִישָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח"׃ (במדבר פרק י"ב פסוק א')

מתברר כי התורה מוכיחה לנו - כי אפילו מרים הצדיקה שעשתה מעשים טובים, כגון: שמרה על משה בהיותו קטן בתיבה ובזכותה היה באר מים לעם ישראל במדבר ...- אלוקים הקפיד עליה שלא נזהרה בלשונה ודיברה על אשת משה.

רש"י עפ"י חז"ל –מבאר: שהטענה הייתה על פרישת משה מאשתו.

לכן, אם על מרים הנביאה ה' הקפיד- קל וחומר שכל אחד ואחד חייב להיות זהיר בלשונו.

לעניות דעתי  - בימים אלה ממש בזמן מהלך המלחמה  - כאשר  מתרבים המחלוקות הפוליטיות בתוכנו חייבים אנו לנצור את לשוננו !

ב] עלינו לחשוב מחשבות טובות על הזולת ולדון כל  אדם תמיד לכף זכות . דבר המונע לחטוא בלשון הרע..

ג] חייב אדם לבדוק  את התנהגותו ולשמש דוגמא אישית לסביבה הקרובה והרחוקה – בדיבור חיובי ובמילים טובות.

לסיכום, לאור האמור לעיל: על ידי  שנהיה מחוברים  לתורה וניישם את המצוות והחוקים בין אדם למקום ובין אדם לחברו  ומידי פעם נעצור ונתבונן בהתנהגותנו  נטיב את  דרכנו. ונזכור  את דברי חז"ל: (יומא ט, ב) "לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלוֹשׁ עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים". המשפט מדגיש את חומרתה העצומה של השנאה הפנימית, שהייתה הגורם לחורבן בית המקדש השני, והיא משתווה לעבירות החמורות ביותר בתורה.

יפים וחשובים דברי דוד המלך: "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף".            

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צָרַעַת הַבַּיִת/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צָרַעַת הַבַּיִת

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

מַעֲשֶׂה  בְּאִישׁ עָשִׁיר וְשָׂמֵחַ

בַּיִת מְפֹאָר בָּנָה -  כֹּה הִצְלִיחַ

ְּאַרְמוֹן מְפֹאָר - הָדוּר בַּיִּשּׁוּב

בָּטַח בְעֹצֶם יָדוֹ הֶחָשׁוּב.

 

הִשְׁקִיעַ עֲמַל כַּפָּיו בַּגִּנָּה

מִנִּשְׁמָתוֹ  פָּרְחָה אֱמוּנָה

הָיָה נוֹתֵן דְּרוֹר לְמִילּוֹתָיו

פּוֹגֵעַ  תָּמִיד בִּקְרוֹבָיו וְרֵעָיו.

 

וַיְהִי הַיּוֹם נָשָׂא עֵינָיו לַתִּקְרָה

הִבְחִין בְּגֵוָן יְרַקְרַק כְּצָרָה

קָרָא לִבְנֵי בֵּיתוֹ לְהִתְבּוֹנֵן

בַּעֲצָתָם הִזְעִיק אֶת הַכֹּהֵן.

 

חִישׁ הִגִּיעַ הַכֹּהֵן לְבֵיתוֹ

רָאָה הַנֶּגַע הַנּוֹרָא וְהִזְהִירוֹ

שֶׁמָּא עוֹמֵד הוּא לְאַבֵּד בֵּיתוֹ

לְפֶתַע הִתְעוֹרֵר  מִתַּרְדֵּמָתוֹ.

 

הֵחֵל עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ בְּיוֹם

לְתַדְהֵמָתוֹ גִּלָּה חֲטָאָיו בַּלָּשׁוֹן

עַתָּה הֶחְלִיט לְיַשֵּׁר הֲדוּרִים

בִּקֵּשׁ סְלִיחָה  מֵהַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים

בֵּיתוֹ הרוויחַ - מַחַל לוֹ אֱלוֹקִים.

הֶעָרָה הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: תַּזְרִיעַ מְצֹרָע [חֻמַּשׁ וַיִּקְרָא]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 9 באפריל 2026

פרשת שמיני.- מה התנאי החשוב להתברך בברכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שמיני.-  מה התנאי החשוב להתברך בברכה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



    ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


     ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) 



     ציורי תנ"ך/ אש כבוד ה' יורדת על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבכים את מות בני אהרון- נדב ואביהוא/ ציירה: אהובה קליין (c)


         "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם.."

        ציורי תנ"ך/  משה מזהיר את אהרון ובניו הנותרים/ ציירה: אהובה קליין (c)





                    ציורי תנ"ך/ "והייתם קדושים"/ ציירה: אהובה קליין (c)


         ציורי תנ"ך/ בור מים מטהרים את הטמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בעלי חיים כשרים  מותרים לאכילה ובעלי חיים טמאים האסורים/

ציירה: אהובה קליין(c)




      ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת בעלי חיים ועופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]





                         ציורי תנ"ך/ שבירת כלי חרס שנטמא/ ציירה: אהובה קליין.(c)

ציור מתוך ההפטרה: שמואל ב', פרק ו.




ציורי תנ"ך/ מיכל בת שאול מתבוננת בדוד  המכרכר לפני ארון ה'/ ציירה: 
אהובה קליין (c)

מעולם לא נתקלתי באדם שמסרב לקבל ברכה, ההיפך הוא הנכון  ישנם אנשים רבים ההולכים לרב לבקש ברכה - מכל  שכבות האוכלוסייה,,,,,

כל אחד לפי נחיצותו - יש הזקוקים לפרנסה טובה ויש הזקוקים לשידוך טוב ויש הזקוקים לרפואה שלמה וכן הלאה.

פרשת שמיני פותחת בפסוקים:

"וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו--וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר אֶל ־אַהֲרֹן, קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה-- תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי יְהוָה. וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת, וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִים לְעֹלָה.  וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה, וּמִנְחָה, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן:  כִּי הַיּוֹם, יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם......." בתום כל הקרבת הקורבנות נאמר:

"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל־ הָעָם, וַיְבָרְכֵם; וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה--וְהַשְּׁלָמִים.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם; וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה, אֶל ־כָּל־הָעָם.  וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ, אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם". [להלן: ט', כ"ב-עד סוף הפרק]

השאלות הן:

א] מה התנאי להתברך בברכות – וליהנות מהן?

ב] מהי הסכנה הטמונה בהרגל של היהודי?

תשובות:

התנאי להתברך בברכות בעלי השפעה למתברך.

בפרשתנו  יוצא אהרון הכוהן בתחילה לברך את העם: כנאמר: "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת־ יָדָו אֶל־ הָעָם, וַיְבָרְכֵם"

על פי רש"י: אהרון בירך את עם ישראל בברכת  הכוהנים שהיא נקראת "נשיאת כפיים" , אחרי כן - באו אהרון ומשה וברכו יחדיו את העם.

מתוך  תוכן הפסוקים יש להביו: כי  הברכה שניתנה לעם ישראל הייתה ביום השמיני שבו הושלמה מלאכת המשכן –היינו -  בר"ח ניסן  הקריבו את הקורבנות וחנכו את עבודת הכוהנים בקודש.

על פי תורת כוהנים היה זה יום מאד קדוש וחגיגי ומרומם: אך נשאלת השאלה: מדוע הפסוק הראשון מתחיל במילה" "וַיְהִי" – שזו לשון צער?

ה"נתיבות שלום "עונה: כיון שראה אהרון שהוקרבו כל הקורבנות ונעשו כל הציוויים ועדיין לא ירדה השכינה לישראל התחיל אהרון מאשים את עצמו כאלו השכינה אינה יורדת בגללו – שהיה שותף לחטא העגל, ופנה למשה ואמר לו: כך עשית לי? שאני מגיע לידי בושה ,לכן כתגובה על כך מיד נכנס משה יחד אתו והתפללו לה' ובקשו רחמים ורק אז ירדה השכינה לעולם!

תחילה אהרון בירך את העם בברכת כוהנים ואחר כך משה ואהרון ברכו את העם בברכה: "ויהי  נועם ה' אלוקינו עלינו - יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידכם" הברכה הזאת ניתנה לכל עם ישראל- כי בשבעת ימי במילואים שהעמידו משה שהיה  מעמיד כל יום את המשכן והיה מפרק אותו- בכל הימים האלה לא שרתה השכינה- והיו בני ישראל נכלמים ואומרים למשה- כל הטרחה שעשינו לא הביאה עדיין את השכינה עלינו! אמר להם משה: כי תפקידו של אהרון לברך אותם באומרו להם: אחי חשוב ממני. איזו ענווה הייתה למשה!.

מעניינים דבריו של הפרשן: "נתיבות שלום" השואל: הרי החודש הראשון הוא חודש תשרי- אם כן, מדוע על פי התורה החודש הראשון הוא ניסן ?

תשובתו: בחודש תשרי הייתה בריאת העולם- אבל בחודש תשרי התגשמה מטרת הבריאה- שהיא נוצרה עבור עם ישראל- לפי שבחודש ניסן יצאו ממצרים ונהפכו לעם הנבחר לה' -וביום א' בניסן הוקם המשכן ותכלית הבריאה התקיימה בפועל שהרי  רצון אלוקים כפי שמסופר במדרש:[ במד"ר י"ג, ו'] שנתאווה הקב"ה לו דירה בתחתונים והדבר הזה יצא לפועל בהקמת המשכן. אלא שהיום באין משכן ובאין מקדש עדיין אלוקים מצווה:

"וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם":[שמות כ"ה, ח'] בתוך כל אחד ואחד!

מכל הנאמר כאן, לומדים אנו: כי כדי שהשכינה תשרה בעם ישראל –הדבר מתרחש בפועל-בתנאי  שנדע כי - חייבים אנו לקיים את המצוות  בפועל  ועל ידי כך השכינה יורדת לתוכנו ואנו מתברכים בברכות – כאשר אנו נושאים תפילה ומבקשים בקשות - בדומה לתפילת משה ואהרון שהתפללו לקבלת השראת השכינה- כי ללא השראת השכינה- הברכה איננה יכולה להתקיים אצל היהודי!

כדברי הנבואה:

"וַעֲזַרְיָהוּ, בֶּן-עוֹדֵד, הָיְתָה עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים.  וַיֵּצֵא, לִפְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ, שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן:  "יְהוָה עִמָּכֶם, בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם-תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם-תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם". [דברי הימים חלק ב', פרק: ט"ו, א'- ג']

הסכנה הטמונה בהרגל של היהודי:

להלן כמה עצות  בנוגע לאופן הבקשות לברכות:

א] ראשית אדם הרוצה שתפילותיו יגיעו לייעודן - היינו - אל בורא עולם, חייב לחיות בקדושה: לשמור על פיו ולדבר רק מילים טובות וחיוביות –  להימנע מגאווה ודיבור לשון הרע כדברי שלמה המלך:

"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ." [משלי כ"א, כ"ג]

מאשר זאת גם דוד המלך- אביו: "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ".[ תהלים: פ"א, י"א]

 הסבר יפה –נותן על כך : "מצודת דוד"

"הנה הלא אני המעלך מארץ מצרים וידי בכל משלה ולזה הרחב פיך לשאול ממני כל חפצך ואמלאם אם תשמע לי".

ב] להימנע להתפלל – ללא כוונה - חלילה, כלומר: כאשר יהודי עושה  את תפילתו-מצוות  אנשים מלומדה[ללא כוונה]

חז"ל מזהירים על כך:[במסכת ברכות, כ"ח, ע"ב] "עושה תפילתו קבע - אין תפילתו תחנונים - ושם מפרשת הגמרא:[ כ"ט, ע"ב] קבע - כמשא שרוצה לפרוק אותה מעליו וכיון שאין תפילתו תחנונים - אין התפילה יוצאת מתוך רגש  ומעומק הלב - כלומר נעשית ללא כוונה - מתוך הרגל - אין לזה ערך רב. ומעניין לשים לב לדברי דוד המלך החכם באומרו "אַחַת, שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ־יְהוָה--    אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה,    כָּל יְמֵי חַיַּי; לַחֲזוֹת  בְּנֹעַם ־ יְהוָה,    וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". [תהלים [כ"ז, ד']

 דוד המלך מדגיש: כי אומנם  הוא רוצה לשבת בבית ה' תמיד- אבל הוא מבאר:

"וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". - הכוונה: למרות שהוא  רוצה להיות באופן קבוע בבית ה' - הוא רוצה לחוש את ההרגשה כי כל פעם הוא כאילו  בא מחדש לבקר בבית ה'- להתחדש - ולא להיכנס למשהו רגיל ללא כוונה.

ג] אדם חייב להימנע מגאווה ומקנאה ומכל המידות הרעות. אלא עליו להקפיד לחיות בענווה, ללא כעס - ולהיות בעל יראת שמים כדברי הרמב"ן .

לאור האמור לעיל: הברכה ניתנת להגשמה כאשר היהודי  חי חיי קדושה וממלא את מצוות ה' באהבה, ביראה ובכוונה מלאה.

יפים וחשובים דברי הרמב"ן באיגרת לבנו:

"וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד [כל זמן] אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּימוֹ. וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.."

 יהי רצון שהשכינה תשרה על כל עם ישראל - בהיותנו שבים להיות מאוחדים כאיש אחד בלב אחד ובוטחים באבינו שבשמים תמיד-כנאמר:

" אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ " [דברים, פרק ד', ל"ה]  


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר