יום רביעי, 18 בפברואר 2026

פרשת תרומה: המשכן והשכינה-הילכו יחדיו-? מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תרומה: המשכן  והשכינה-הילכו יחדיו?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


                  ציורי תנ"ך/ בני  ישראל מביאים תרומה למשה / ציירה: אהובה קליין (c)


                  ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                 ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


                               ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)



                     ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


                            ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) 



                       ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


          ציורי תנ"ך/ אמני המשכן- בצלאל ואהליאב/ ציירה: אהובה קליין (c)




  ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן בידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך / ציירה: אהובה קליין (c)





          ציורי תנ"ך/ הקמת  חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין: [שמן על בד] (c)




     ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל ארון הברית במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



יצירותיי להפטרה:

ספר מלכים-א'. [פרק: ה']

                          ציורי תנ"ך/ שלחן לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין (c)





                    ציורי  תנ"ך/ עבדי מלך צור  ושלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/חירם מלך צור שולח ארזים לבניית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)



                    ציורי תנ"ך/ שלמה המלך וברקע עבדיו נושאים אבני גזית לבניין הבית.

                     ציירה: אהובה קליין (c)



                    ציורי תנ"ך /שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)



                          ציורי תנ"ך/ שלמה המלך והחוצבים בהר/ ציירה: אהובה קליין (c)


 נמצאים אנו בתקופה מיוחדת שבה אומות העולם מתגרות זו בזו והאויבים מרימים ראש ומאיימים על קיום עם ישראל.

 אך מנגד- עלינו להתייחס לדברי חז"ל" "משנכנס אדר מרבין בשמחה"

זוהי תכונה שטבועה בזמנו של חודש אדר, על פי דברי מגילת אסתר

לומדים אנו כי  חודש אדר-הוא:

 "   הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה.כל הגזרות להשמיד ,חלילה את היהודים בשושן הבירה- נהפכו –  לנסים גלויים –שמחה ואורה.

ידוע כי לעומת חודש אדר -:”משנכנס אב ממעטין בשמחה” בעקבות דברי המשנה אומרת הגמרא: ”אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה”!

 ובפרשת תרומה ישנו ציווי  לעם ישראל  להביא תרומה כפי שנאמר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת־תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת...."[שמות כ"ה, א'- ד']

 ובהמשך התורה  מתארת את מטרת התרומה:

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"[להלן: כ"ה, ח']

 השאלות הן:

 א] עבור מה נועדה התרומה שעם ישראל מצווים להביא?

ב] מה הקשר בין  השכינה- לשמחה?

 תשובות:

 מטרת הבאת התרומה:

שואלים חז"ל  בילק"ש:"מי שנאמר בו לה' הארץ ומלואה, אשר לו הים והוא עשהו, ואמר הן לה' אלוקיך  השמים וכו"

הוא צריך לבשר ודם?" [האם ה'  צריך תרומות של בני אדם?]

רש"י  מבאר: "וייקחו לי תרומה" המטרה-"לי"- לשמי = לשם ה'.

לפי מדרש תנא דרבי אליהו: בזמן מעמד הר  סיני כאשר  עם ישראל קבלו את התורה ואמרו פה אחד : "נעשה ונשמע" מייד אמר הקב"ה: "וייקחו לי תרומה",

 האדמו"ר רבי אורי מקאנייניץ' מסביר : כי ישנו מנהג מקובל אצל עם ישראל לנדור ולנדב-  בעת העלייה לתורה- לבית- הכנסת ולענייני צדקה אחרים –וכך יוצא שהיהודי  עוסק בקיום מצוות הקריאה בתורה ותפילה בציבור יחד עם מצוות שיש בהם משום חסרון כיס, הנדבה שהיהודי תורם - היא זכר למעמד מתן התורה,

המלבי"ם מפרש: אילו היה כתוב: "ויתנו לי תרומה" היו חושבים כולם כי מוטלת על כל יחיד לנדב למלאכת המשכן ,אך רצון הבורא היה : שהמשכן יוקם אך ורק מתרומות שנידבו מתוך רצון טוב ואמתי ולא מתוך כפייה – בני ישראל הצטוו למנות גבאים כדי שייקחו "תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" [שמות כ"ה, ב]

חז"ל מפרשים:"לי" בגימטרייה = ארבעים- רמז לדברי חכמים בהפרשת תרומה: "עין יפה- אחד מארבעים"[תרומות ד, ג] והכוונה -לאדם נדיב לב המפריש בעין יפה מיבול  שדהו - אחד מארבעים- [שניים וחצי אחוזים] כתרומה לכוהן.

ה"נתיבות שלום" מסביר: על פי דברי חז"ל [ תנחומא- בחוקותיי]

 נתאווה הקב"ה לו  דירה בתחתונים- וכיצד תתכן מציאות כזאת שישכון למטה- מטעם זה הוריד הקב"ה לעולם הזה: הארות מהעולמות העליונים וכך  על ידי זה  נהיה לו משכן הראוי לו ומבואר שכל הפרטים ופרטי הפרטים הם- של תיאור המשכן שהתורה כה מאריכה בהם- יש בהם רזים, דרזין –היינו- מסודות הבריאה שהוריד הקב"ה לעולם הזה- אורות מכבשונו של עולם,

והדבר הפלאי התבטא  באומן בצלאל בן אורי- שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו באמצעות שמים וארץ - והתורה האריכה רבות בהקמת המשכן- מהטעם ללמדנו: שטמונים כוונות  עליונות בכל פרט של המשכן ובכל אות שנאמרה כאן. פרשיות אלה העוסקות בתיאור כל המשכן וחלקיו ופרטיו השונים- מהווים את עיקר התורה כי בהם התקיים  רצון ה' – לפי שהתאווה לדירה  למטה בעולמנו היא: כי התכלית הזאת יכולה להתקיים רק על ידי המשכן.

 מובא במדרש רבה על פרשתנו: "אמר הקב"ה לישראל- מכרתי לכם תורתי- כביכול נמכרתני עימה" כך אמר הקב"ה לישראל נתתי לכם התורה- לפרוש ממנה איני יכול לומר לכם: אל תטלוה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים ועושים  בית אחד- עשו לי שאדור בתוכו שנאמר: ועשו לי מקדש"

הקשר בן השכינה לשמחה.

נאמר בהמשך: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"[להלן: כ"ה, ח']

וכאן נשאלת השאלה: מדוע לא נאמר על המשכן: וְשָׁכַנְתִּי בתוכו?

 מכאן שאלוקים שואף לשכון בתוך כל עם ישראל שהם בניו

לפי שנאמר: "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹוהֵיכֶם" [דברים י"ד, א']

 אם כן כיצד ניתן ליישם  בפועל את הדבר?

 נאמר:בגמרא (שבת דף ל עמוד ב) שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות וכו' אלא ,מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר: ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'."

[מלכים ב', ג', ט"ו]

הרמב"ם כתב: (הלכות יסודי התורה פרק ז הלכה ד) "כל הנביאים אין מתנבאין בכל עת שירצו ,אלא מכוונין דעתן ויושבין שמחים וטובי לב ומתבודדין, שאין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות, אלא מתוך שמחה, לפיכך בני הנביאים -לפניהם נבל ותוף וחליל וכינור והם מבקשים הנבואה וכו'. 

כדי להיות בשמחה: האדם חייב לחיות בקדושה ולהתחבר לבורא עולם באמצעות עשיית המצוות שמצווה עליהם .

על ידי שהאדם מקיים את רצון ה' – הוא נעשה קדוש כמו שנאמר:

"דַּבֵּר אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם".[ויקרא י"ט, ב]

 היהודי חייב להיות בקשר עם אלוקים על ידי תפילה ולהתנהג בקדושה -לברך על כל דבר ותמיד להודות לה'.

נאמר:"וַעֲזַרְיָהוּ, בֶּן-עוֹדֵד, הָיְתָה עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים. וַיֵּצֵא, לִפְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ, שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן:

 יְהוָה עִמָּכֶם, בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם- תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם-תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם".[דברי הימים-ב', פרק: ט"ו, א'-ב']

 אין להקשיב לאמצעי התקשורת המפיצים- לשון הרע- או דברי מחלוקת בעם, אין להתבונן בפני רשע -על פי חז"ל התבוננות כזאת גורמת לטומאה  באדם המתבונן.

אדם משול לעץ השדה הוא נטוע בארץ ,אך ראשו כלפי שמים בדומה לסולם המוצב ארצה שרגליו מחוברים לאדמה  ואדם העולה  על שלבי הסולם  מעלה ככל שהוא קשור לרוחניות- הוא קרוב לשמים, היינו לאלוקים. וככל שהוא קרוב לאדמה הוא מתחבר יותר לגשמיות ומתנתק בקשר עם הקב"ה..

 מסופר על הרמב"ם ז"ל:  םפעםן באו אליו אנשים, והתריסו לפניו קושיות שונות ובקשו ממנו הוכחות שיש תחיית המתים.

הרמב"ם ענה להם: מאחר ואתם אוכלים שקצים ורמסים לא תוכלו להבין ושום הסבר לא יועיל לכם!

וכשם שאדם חייב להקפיד על ניקיון גופו ובגדיו- כך חייב לשמור על טוהר מידותיו ולהרבות במעשים טובים לא רק כלפי ה' ,אלא גם  כלפי הזולת.

ובאמצעות מעשיו הטובים והחיבור לאמונה בה' ובתורה  הקדושה יזכה לשמחה גדולה ובאופן זה השכינה תשרה בו.

ויפים וחשובים דברי הנביא ישעיהו:

"כִּי־ בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן;  הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת, יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל־ עֲצֵי הַשָּׂדֶה, יִמְחֲאוּ־ כָף". [ישעיהו  נ"ה, י"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציווי התרומה במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 

צִוּוּי הַתְּרוּמָה בַּמִּדְבָּר

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©      

בְּתוֹךְ מִדְבָּר רַב מְמַדִּים

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְבֵדוּת מִתְנַהֲלִים

לָהֶם רְכוּשׁ רַב מִמִּצְרַיִם

מֵעַל רָאשֵׁיהֶם כִּפַּת שָׁמַיִם.

 

לְפֶתַע שְׁמוּעָה עָשְׂתָה כְּנָפַיִם

לָקַחַת לָה' תְּרוּמָה בַּיָּדיַיִם

כֶּסֶף זָהָב וּנְחֹושֶׁת –יְקָרִים

גַּם עוֹרוֹת אֵילִים מְאָדָּמִים .

 

אֶל מֹשֶׁה מוֹפִיעִים   כְּאַיָּלִים

עַל אֲבָנִים וּסְלָעִים מְדַלְּגִים

הַשִּׂמְחָה לָהֶם מְאִירָה  פָּנִים

עַל הַטּוֹב לָה' תָּמִיד מוֹדִים.

 

שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם בְּמֶרְחֲבֵי מִדְבָּר

מְנַחֲשִׁים  עַקְרַבִּים וְחַיּוֹת בַּר

עֲלֵיהֶם מַרְעִיף בְּרָכוֹת בְּשֶׁפַע

מָן בִּטְעָמִים - בָּשָׂר לְשֹׂבַע.

 

מֵעַתָּה חֲפֵצִים בְּקִרְבַת אֱלוֹקִים

לִהְיוֹת בִּמְחִיצָּתוֹ כֹּה אוֹהֲבִים

כִּי ה' עַמּוֹ לֹא ייִטֹּושׁ לְעוֹלָם

בָּנִים  הֵם לוֹ-   יְקָרִים מִכֻּלָּם.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר  בְּהַשְׁרָאַת  פָּרָשַׁת  [תְּרוּמָה, חֻמַּשׁ  שְׁמוֹת]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 11 בפברואר 2026

פרשת משפטים - השבת והגאולה- מה הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת משפטים - השבת והגאולה- מה הקשר?

 מאמר מאת אהובה  קליין.


                                          ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)


                                          ציורי  תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)                                      


                                         ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


      ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' בדבר הסרת מחלה מהעם/ ציירה: אהובה קליין (c)



      ציורי תנ"ך/ משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות/ ציירה: אהובה קליין(c)



                      ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (שמן על בד)(c)

Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c

                       ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)


                                 ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)




      ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

      אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                     ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם- הפקר/ ציירה: אהובה קליין (c)





       ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

       ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


                            ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                      ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                               ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




                                    ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)


                         ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





                      ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


                ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עם ישראל נלחם נגד אויביו כארי/ ציירה: אהובה קליין (c)


                     ציורי תנ"ך/ האיסור לכרות ברית עם האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו: היא המשכה של פרשת יתרו לפי שהיא מתחילה  בוו החיבור: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". [שמות כ"א, א']

הפרשה כוללת מצוות וחוקים בין אדם לחברו ובין אדם למקום.

אחד הנושאים: שמירת שבת.

"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת --לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר.  וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, תִּשָּׁמֵרוּ; וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. [להלן פרק: כ"ג, י"ב-י"ד]

השאלות הן:

א] מה משמעות  הפסוק: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"?

ב] במה חשיבותה של השבת לעם ישראל?

תשובות

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

הקורא פסוק זה שם לב כי הוא מתחיל ב- וו החיבור

רש"י נותן על כך הסבר: המילה –"ואלה" – בתוספת וו החיבור באה ללמדנו " מה עשרת הדברים שבפרשה הקודמת- מסיני הרי גם המצוות שניתנו כאן- הם מסיני, והרי דברי רש"י תמוהים הם, האם מישהו היה מעלה בדעתו שדינים אלו שנאמרו בפרשה-  אינם מסיני?

רבי יצחק מאיר מגור עונה על שאלה זו:["בעל  חידושי הרי"ם]

רצה כאן רש"י  –  להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא: מטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.

שואל רש"י שאלה נוספת מדוע נסמכה פרשת הדיינים לפרשת המזבח?- המופיעה -בסוף פרשת יתרו?

תשובתו: כדי  לומר: שיש לשים את הסנהדרין - אצל המקדש, היינו, בלשכת הגזית.

אמר ר' אבינא: כשם שהזהיר הקב"ה את הכוהנים, שלא יהיו פוסעים פסיעות גסות על גבי המזבח, אלא שיהיו מהלכים עקב בצד אגודל- כך הזהיר הקב"ה את הדיינים שלא יפסעו פסיעות גסות בדין. [שמות רבה, ל', א']

ניתן להבחין – בראשי תיבות בפסוק :"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" = וחייב אדם לחקור המשפטים- כלומר: הדיין  מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט- אש"ר- ראשי תיבות: אם שניהם רוצים, או: תשמע –שניהם מדברים.

"בעל הטורים" סובר: כי  בפסוק: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

יש חמש מילים- ומכאן ניתן ללמוד: שכל הדן אמת לאמיתו , הרי כאילו קיים את חמישה חומשי תורה וכאילו נעשה שותף לקב"ה במעשי בראשית.

רבי בונים מפשיסחא אומר:

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". כאן לימדה התורה: שיהיו המשפטים-היינו המצוות- שבין אדם לחברו לפני המצוות שבין האדם למקום-כי: "דרך ארץ קדמה לתורה"

במסכת אבות ישנה התייחסות לנושא משפט צדק:

"רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:

עַל הַדִּין, וְעַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, ט"ז):" אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם": [מסכת אבות  פרק א', י"ח]

עוד נאמר: חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה" [מסכת אבות: פרק ה', משנה: ח']

ערכה של השבת.

השבת  מופיעה לראשונה  בפרשת: בראשית:

"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל צְבָאָם.  וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.  וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת"[בראשית א'-ד']

רש"י מסביר את ההבדל בין הקב"ה  לביו האדם בנושא: דיוק  הזמן:

הוא מביא את דברי  ר' שמעון:

רבי שמעון אומר: אין  דומה מידת מלכי המלכים למידת בשר ודם, בשר ודם  כיוון שאינו יודע  לצמצם את זמנו - ורגעיו - ולדייק בזמן שלו תכלית הדיוק, כי בבוא  יום השבת - הוא צריך להוסיף מחול על הקודש – כלומר:  להפסיק את מלאכתו – מעט זמן קודם  כניסת השבת - כדי שלא יבוא לידי עשיית מלאכה בשבת-חלילה.. אבל הקב"ה שיודע לדייק בזמנים והרגעים- תכלית הדיוק  עשה את מלאכתו עד הרגע האחרון של יום השישי  ועד בכלל ונכנס בו כחוט השערה- הכוונה ששעת סיום המלאכה הייתה על גבול השביעי בדיוק מוחלט!

פירוש ב'] השלמת הבריאה הייתה אכן ביום השביעי בו נבראה המנוחה שעד שלא באה השבת -העולם היה חסר בדבר חשוב- מנוחה- כיוון שבאה השבת- באה גם המנוחה לעולם. לכן נאמר:

"וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ"- כי רק משבאה המנוחה לעולם - או אז כלתה ונגמרה המלאכה בשלמות - והסתיימה המלאכה בשלימות.

בפרשה זו התורה מזכירה את חשיבות השבת גם לבעלי החיים.

"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת--לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר"

רש"י מסביר: כי כאן התורה רוצה להבהיר: כי אף בשנה השביעית - היינו שנת השמיטה כאשר האדמה צריכה לנוח - יש להיזהר לא לעקור את שבת בראשית שמא יגיד היהודי: הואיל וכל שבת קרויה שבת לא ינהג בה את שבת בראשית למען ינוחו השור והחמור שיוכל לתלוש  עשב בחופשיות מן האדמה ואין לכלוא אותו - משום צער.

אגדת חז"ל -מספרת:

מעשה בשור ששמר שבת : מדובר בשור שנמכר לגוי. השור סירב לחרוש בשבת, רק כשנאמר לו שהוא נמכר ליהודי וביום חול הוא ינוח, הסכים לעבוד. הסיפור מדגיש את כוחה של השבת והשפעתה גם על בעלי חיים, המכירים בבוראם! [מדרש קהלת רבה ובירושלמי]

מדוע כה חשובה השבת ליהודי?

נאמר: "בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם": השבת היא האות והסמל של האיש מישראל כשם  ששלט בעל הבית  התלוי על דלתו - מעיד  על זהותו - מי הוא?  באותה  צורה , השבת  מעידה על היהודי – היכן  הוא דר... חנות הנעולה בשבת נושאת עליה שלט: יהודי, אבל אם חלילה החנות פתוחה בשבת הדבר מעיד ההפך - על בעל החנות.

ה"נתיבות שלום" מסביר: בריאת העולם מביאה לכך שהנשמה תוכל להשיג את גודל התענוג - וזמן בו הנשמה מתענגת— היא השבת—נועם הנשמות , ביום זה התכלית היא - הקב"ה מיטיב עם ברואיו שלמענה ברא הקב"ה את העולם - כי בריאת העולם מביאה לידי כך - שהנשמה תוכל להשיג את גודל התענוג הזה דווקא בשבת.

חשיבות רבה להדלקת נרות השבת על ידי עקרת הבית : "אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון" שנאמר: והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה ,אלא בכבודי אני מאיר לכם שנאמר: לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם, האומות עתידין להיות מהלכין לאורכם שנאמר: "והלכו גוים לאורך" ואי זה אור הקב"ה מאיר לישראל באור הצדקה שנאמר: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וכל כך למה בזכות הנרות שהן מדליקין בשבת. תדע לך כמה חביבה היא מצות הנרות לפני הקב"ה שאע"פ שאין הקב"ה צריך לאורה הוא מצוה למשה שיזהיר לאהרן הה"ד דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות".[מובא: ילקוט שמעוני במדבר פרק ח'] (על פי מסכת שבת קי"ח] "אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון" (או בגרסאות אחרות: "אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים"), שכן השבת שקולה כנגד כל המצוות, והיא המפתח לגאולה השלמה, לישועה ולהשראת השכינה.

לסיכום, לאור האמור לעיל:  לומדים אנו:  כמה חשובה לנו התורה הקדושה- היא תורת חיים ומדריכה – את היהודי כיצד לחיות בעולם טוב יותר- עולם של קיום המצוות והחוקים – כמה חשובים המצוות שבין אדם לחברו-  ומצוות בין אדם למקום וכמה  חשוב הוא משפט הצדק, ובעיקר בימים קשים אלה לכל עם ישראל- חייבים אנו לשוב לאחדות העם ואהבת חינם ולשים דגש על שמירת השבת- שהיא מקור הברכה לכל יהודי ולכל עם ישראל- השבת היא מיועדת אף למנוחת בעלי החיים!

יהי רצון שנזכה במהרה לשמור שתי שבתות ברציפות ובע"ה נזכה במהרה לגאולה. נזכור כי השבת היא אות בין אלוקים לבין עם ישראל כנאמר:

"בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם":

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר