פרשת נצבים- וילך/ נבואה המגשימה את עצמה- זמן להתעורר במהרה!
מאמר מאת: אהובה קליין .
ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה ..."/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים "/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
בציורי תנ"ך/ ברכה בפירות הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ארץ נחלת אבות: אברהם יצחק ויעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]
ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציור מתוך ההפטרה[ישעיהו ס"א] - ישועת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו בשערים"]ישעיהו ס"א]
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.." / ציירה: אהובה קליין (c)
ציור לראש השנה"..."כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."
מתוך: "ונתנה תוקף"
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אלוקים משיב את בניו ממרחקים לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשת נצבים פותחת בפסוקים:
"אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם,
כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם
נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:
מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.
לְמַעַן הָקִים־אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה־לְּךָ
לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר־לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ,
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְלֹא
אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת־הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת־הָאָלָה,
הַזֹּאת. כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה,
עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ
פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".[דברים כ"ט, ט'- ט"ו]
ובתחילת פרשת וילך נאמר:
"וַיֵּלֶךְ,
מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן־מֵאָה וְעֶשְׂרִים
שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא־אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי,
לֹא תַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא־יַשְׁמִיד אֶת־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה
מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר,
דִּבֶּר יְהוָה. וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם,
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר
הִשְׁמִיד, אֹתָם. וּנְתָנָם יְהוָה,
לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם--כְּכָל־הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי
אֶתְכֶם. חִזְקוּ וְאִמְצוּ,
אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:
כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא
יַעַזְבֶךָּ". [דברים ל"א, א'- ז']
וההפטרה
דברי נבואת ישעיהו הנביא:
"קוּמִי
אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח. כִּי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה־ אֶרֶץ,
וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ
יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ;
וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. שְׂאִי ־סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם,
נִקְבְּצוּ בָאוּ־ לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל־צַד
תֵּאָמַנָה......." [פרק :
ס', א'- ה']
השאלות הן:
א] באיזה יום עמד משה
באומרו : "אתם נצבים היום"-ומה היה המסר?
ב] מה הייתה
מטרת הליכת משה אל העם?
ג] במה מנחם ישעיהו
הנביא את עם ישראל?
תשובות.
משה עומד
בפני עם ישראל הנצבים מולו ביום מיוחד בחייו.
על פי רש"י :משה כינס את כל
העם לפני הקב"ה ביום מותו כדי להכניס
את העם בברית עם ה'.
קודם כינס את החשובים
שבתוך העם:" רָאשֵׁיכֶם
שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם" ורק אחר כך את כל אנשי ישראל.
הרב אביגדור הלוי נבנצל מעיר: כי משך כל ההתרחשות של
כל ספר "דברים"-מההתחלה עד הסוף, סך הכול: שלושים ושבעה ימים בלבד. ואלה הם
ל"ז ימיו האחרונים של משה – מהתאריך: ר"ח שבט ועד ז' באדר.
[מתוך "שיחות
לספר דברים "–משנת הרב- אביגדור הלוי
נבנצל]
"דעת מקרא" סובר: כי המילה: "נִצָּבִים"-
לשון כבוד – כמו שנאמר בחלום "סולם יעקב":
"וְהִנֵּה
יְהוָה נִצָּב עָלָיו", וזאת
מהסיבה כי כל הציבור שעמד לפני משה היו סדורים על פי חשיבותם: תחילה: "ראשיכם..."
אלה היו הנשיאים: כנאמר: "כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם..... כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי־ יִשְׂרָאֵל
הֵמָּה".[במדבר י"ג, ב'- ג'] הם היו המרגלים שנשלחו על ידי
משה – לתור את הארץ.
ויש על כך עוד כמה דעות.
רש"י סובר: באו אף חוטבי עצים- מתברר שבאו גם כנעניים להתגייר כדרך שבאו
גבעונים בימי יהושע כמו שנאמר:
"וְיֹשְׁבֵי
גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי. וַיַּעֲשׂוּ גַם־ הֵמָּה בְּעָרְמָה,
וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ; וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים, לַחֲמוֹרֵיהֶם,
וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים, וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים".[יהושע
,ט', ג'-ד]משה כורת איתם את
הברית כדי להקים אותם היום לעם וה' יהיה להם
-לאלוקים. לפי שעוד נשבע לאבות שלא יחליף את זרעם באומה אחרת- זו ברית ה' –לנצח,
ולכן לא יכול להיפרד מהם!
ומדרש אגדה: מדוע נסמכה פרשת "אתם נצבים" לקללות?
והתשובה: לפי ששמעו ישראל: מאה קללות- חסר שתים חוץ מ49 –קללות שבתורת כוהנים הם חשבו: מי יוכל
לעמוד בקללות אלה?- מיד התחיל משה לפייסם -– הרי אתם הכעסתם רבות את ה' ולא עשה עמכם
כליה! והנה אתם נצבים .היום -כיום הזה שהוא קיים
מאפיל ומאיר[סנהדרין ק', ע"ב] –- כך
האיר לכם –בעבר- וגם עתיד לכם להאיר- ואילו
הקללות והייסורים מקיימים את עם ישראל ומציבים
אותם לפני ה'.
הסבר נוסף: לפי שהיו בני ישראל יוצאים ממנהיג למנהיג—כלומר
ממשה אל יהושע בהמשך- לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרז אותם וכך נהג גם יהושע
וכך נהג גם שמואל- שיצאו מידו ועברו להיות תחת הנהגת שאול.
[רש"י עפ"י סנהדרין קי"ב,
ב']
ילקוט שמעוני מבאר: אימתי אתם נצבים? התשובה כשתהיו אגודה אחת-היום כולכם, כדוגמת אדם הלוקח
בבת אחת אגודה אחת של קנים- האם מסוגל
לשבור אותם כאשר הם מאוחדים כחבילה אחת?
אבל כאשר הקנים מופיעים אחד, אחד- אפילו תינוק יכול לשוברם! וכאן ניתן להבין כי
אין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת- כלומר: מאוחדים.
להלן - משל ונמשל : "אַתֶּם
נִצָּבִים"- אתם ולא
אומות העולם- למה הדבר דומה?
לאבן גדולה שהייתה מונחת ברחוב- כל מי שהיה רואה
עצמו גיבור היה נאבק בה והיא הייתה נופלת
עליו ושוברת והוא מת -אבל ממשיכה להיות במקומה כך אומות העולם משעבדים את ישראל-
אך ישראל קיימים לעולם!
ועוד הסבר מעניין: ה' אינו כורת ברית רק
עם אלה שנצבים לפניו היום ,אלא גם עם אלה שאינם עומדים לפניו ביום זה, כלומר:לא רק
עם אלה שכרת ברית בהר סיני- אלא גם עם הדורות הבאים וגם גרים שעתידים להתגייר-
ומניין ההוכחה לכך? והתשובה לכך:
"וְלֹא
אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת־הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת־הָאָלָה,
הַזֹּאת. כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה,
עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה,
עִמָּנוּ הַיּוֹם".הכוונה: ואין ,אלא
מצוות שקבלו מסיני- מצוות העתידות להתחדש-כגון מקרא מגילה [בפורים] ומאין ההוכחה
לכך?
תשובה: לפי שנאמר:"קִיְּמוּ וקבל וְקִבְּלוּ
הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל־ זַרְעָם וְעַל כָּל־ הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם"[מגילת אסתר ט', כ"ז]
מטרת הליכתו של משה - לעם ישראל.
משה ניגש אל עם ישראל: "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר
אֶת ־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל־ כָּל־יִשְׂרָאֵל"
דעת מקרא מבאר: כי עד עתה היה משה במעמד כל ישראל- שהם היו נצבים לפניו והיו מקשיבים
לדבריו, כנאמר: "אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם.."
וכשסיים את דבריו היו
כל הצופים כל אחד שב לביתו. אך כעת משה הולך
אליהם להודיע על מותו- עם זאת היה מחזק את העם כדי שלא יפוג ליבם- כאשר כבר
משה לא יהיה איתם. לפי שהיה יהושע יורשו להנהיג את העם.
רש"י מוסיף: משה מודיע להם: כי היום מלאו ימי שנותיו ביום זה נולד וביום זה
נפטר.
[מסכת סוטה י"ג,
ע"ב] משה אומר להם כי לא תהיה ביכולתו עוד לצאת ולבוא אך לא מהטעם שתש כוחו
הרי נאמר עליו: וּמֹשֶׁה,
בֶּן־מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא־כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא־נָס לֵחֹה"
[דברים ל"ד, ז'].
אלא כוונתו הייתה:
להגיד שאינו רשאי יותר להנהיג את עם
ישראל.
משה מנבא להם-נבואה אלוקית:
"יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא־ יַשְׁמִיד אֶת־ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה
מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר,
דִּבֶּר יְהוָה. וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם,
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר
הִשְׁמִיד, אֹתָם. וּנְתָנָם יְהוָה,
לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם--כְּכָל־הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי
אֶתְכֶם. חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל־ תִּירְאוּ
וְאַל־תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל־ יִשְׂרָאֵל חֲזַק
וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה, אֶל ־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע
יְהוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם".[דברים
ל"א, ג'- ח']
ולהלן הגילוי העתידי הקורם עור וגידים ממש בימים אלה- כאשר
העם מבולבל ויוצר מחלוקת ומאשים את המנהיגות
לכל המלחמה שעדיין אוחזת בנו היום:
"וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם־ אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה
אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר־ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא־שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ,
וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת ־בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.,,,,,,,,, כִּתְבוּ
לָכֶם אֶת־ הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת ־בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ
בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה־לִּי
הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
כִּי־אֲבִיאֶנּוּ אֶל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת
חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים,
וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת־ בְּרִיתִי. וְהָיָה כִּי־תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת,
וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח
מִפִּי זַרְעוֹ: כִּי יָדַעְתִּי אֶת־ יִצְרוֹ,
אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר
נִשְׁבַּעְתִּי. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת־ הַשִּׁירָה
הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ, אֶת־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
[להלן ל"א, ט"ז- כ"ג] אין שירה זו- אלא התורה
הקדושה!
הגמרא [ מסכת בבא מציעא פ"ה, ב']מספרת על רבי חיא שפעל ועשה שלא
תשתכח תורה מישראל, הוא פעל רבות: זרע זירעוני פשתן וקלע מהם רשתות
ומכמורות בהן צד צבאים- את בשרם חלק ליתומים ומעורם עשה יריעות קלף עליהן כתב
חמישה חומשי תורה, אחר הלך למקומות שאין בהם מלמדי תינוקות-ולימד תורה לילדי ישראל
מתוך הספרים. ומדוע זכה להערכה כה רבה? והתשובה: כאן לימד רבי חיא שבכל מעשה שאדם עושה- בידו להשפיע על
התוצאה אם היא תעשה באופן מושלם וטהור ולא לקויה עם תקלות.
כוונתו הייתה ללמד את
ילדי ישראל והכל עשה לשם שמים- לכן זכה לשבח רב מפי החכמים.[בהשראת
ספר: פניני הגר"א על הפרשה]
דברי
ישעיהו הנביא לעם ישראל- הם דברי נבואה:
"קוּמִי
אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח. כִּי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ,
וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ
יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ;
וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.
שְׂאִי־סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ;
בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל־צַד תֵּאָמַנָה"[ישעיהו ס',א'- ה']
לסיכום לאור האמור
לעיל: רואים באופן ברור- כי משה בכל ימי
חייו- הלך מחיל אל חיל. מנהיג העושה מלאכתו נאמנה ובמסירות נפש לאורך כל הדרך. ויש
לנו ללמוד ממשה- ללכת תמיד בדרך טובה - המובילה אותנו אל מקום הברכות והישועות – ודווקא בימים אלה לקראת סוף ימי אלול– עלינו לבחור בנתיב התורה והיראה- ולהשפיע על אחינו בית ישראל- למען ישובו לתורה הקדושה
ובכך אלוקים יחיש לנו את הגאולה- כדברי ישעיהו הנביא:
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ;
נֵצֶר מטעו מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי, לְהִתְפָּאֵר. הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי
עָצוּם; אֲנִי יְהוָה, בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" .
[ישעיהו פרק ס', כ"א-
כ"ב]
