` פרשת
ויקרא- האם ה' קורא למשה בלבד?
מאמר מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ ה' קורא למשה- מבין הכרובים/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ קורבן עולה ויורד/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכוהנים עורכים את העצים על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ העני מגיש קורבן מנחה לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המקריב קורבן עולה של יונים - מגיש לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ סעודת קורבן שלמים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ רוח חדשה נושבת על ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[הפטרה בישעיהו, מ"ד]
ציורי תנ"ך/ ראשית הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת מנחת העומר אל המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הגשת העומר לכהן במקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הנפת העומר במקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
חומש ויקרא הוא
הספר השלישי מתוך חמישה חומשי תורה - הכולל
עשר פרשיות - רובן עוסקות בתוכן - תורת הקורבנות - עניין הכוהנים וכל העוסקים
במלאכת הקודש - מהטעם הזה - ספר זה נקרא גם בשם: "תורת כוהנים"
הפרשה פותחת בקריאה למשה רבינו במילה: "וַיִּקְרָא":
"וַיִּקְרָא, אֶל מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה—מִן הַבְּהֵמָה, מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת קָרְבַּנְכֶם". [ויקרא א', א'- ג']
השאלות הן:
א] מה טיבה של קריאה זו - האם היא פונה רק למשה?
ב] מה תכליתן של הקורבנות?
ג] מה המסר של ישעיהו הנביא בהפטרה [ישעיהו מ"ג, מפסוק: כ"א - עד- מ"ד, פסוק: כ"ג] עד: "בישראל יתפאר"?
תשובות.
משמעות קריאת ה' - נועדה ליצור קשר:
ישנו מדרש המתרץ כי קיים - חיבור
בן סוף חומש שמות לתחילת חומש ויקרא, שהרי שם נאמר:
"ולא יכול
משה לבוא אל אוהל מועד"[שמות מ', ל"ה]והסיבה: כי בזמן שהשכינה
שרתה מעל אוהל מועד- נראה שם ענן ,לכן היה צורך שה' יקרא למשה מתוך אוהל
מועד - ומהיכן בדיוק היה מגיע הקול של ה'?
על כך עונה רש"י: מבין שני הכרובים מעל
הכפורת נשמעה הקריאה למשה.
לפי המדרש:
ה' קרא לו כדי לעודדו בהמשך תפקידו - למען עם ישראל.
ורש"י מוסיף:
כי לכל הציוויים אל משה קדמה קריאה, האם גם בהפסקות שבין עניין לעניין - הייתה
קריאה? ועונה על כך רש"י:
לפני אמירה , או דיבור-קדמה קריאה, אך לא בהפסקות
המשמשות פנאי למשה – וזאת כדי שיתבונן בין פרשה לפרשה- בין נושא לנושא.
ואכן הדבר מעורר שאלות, מדוע משה נזקק להפסקה בין
עניין לעניין, הרי ה' היה יכול להשפיע על משה כוח רוחני- כדי שמשה
יבין בעצמו בכל העניינים ללא שהות מיותרת וללא
בזבוז זמן?
אלא, אומרים חז"ל: שבהפסקות הייתה
שהות למשה לחשוב - ובכך יש מסר לכל אדם לבל יחשוב כי הוא מסוגל להיות
מהיר החלטה ופזיז- כי דווקא אז, הוא עלול לבוא לידי תקלות
וטעויות!
מעניינים דברי רבינו בחיי: לשון הקריאה של ה' - היא: לשון
של כבוד לשון שמלאכי השרת משתמשים בה- לפי שנאמר:
"וְקָרָא
זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהוָה צְבָאוֹת; מְלֹא
כָל־הָאָרֶץ, כְּבוֹדוֹ".[ישעיהו ו', ג']
הנה הסבר על סוגים של
קריאה:
"וַיִּקְרָא
אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה.." בתיאור הבריאה ה' קרא שמות: לרקיע-שמים, ליבשה- ארץ ..
"וַיִּקְרָא
יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה."[בראשית: ג', ט']
מתברר כי כל קריאה של
ה' לאדם - תכליתה: כדי שהאדם יקרא בשם ה'. בתנ"ך ניתן למצוא סוגים שונים של
קריאות.
ה"כלי יקר" מתייחס לאות האלף הקטנה במילה: "וַיִּקְרָא"
אלף
- לשון לימוד, כמו שנאמר:[איוב ל"ג, ל"ג] "ואאלפך חכמה" כמו שהלימוד מתקיים רק
במי שמקטין את עצמו וכאן יש רמז למשה שהיה עניו מאד, הוא הקטין עצמו וברח
מן השררה , כאשר אלוקים רצה להטיל עליו
מנהיגות, משה ניסה ל סרב לכך בדבריו: "לא איש דברים אנוכי".
לעניות דעתי: בימים אלה ממש כאשר אנחנו שרויים במלחמת קיום, יש בינינו החושבים
כי כל המלחמה הזו היא: "מקרה"
על כך נאמר בתורה: "וְאִם־ בְּאֵלֶּה--לֹא
תִוָּסְרוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, קֶרִי. הלכתם וְהָלַכְתִּי אַף־ אֲנִי עִמָּכֶם, בְּקֶרִי;
וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם־ אָנִי, שֶׁבַע עַל־ חַטֹּאתֵיכֶם. וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם
חֶרֶב, נֹקֶמֶת נְקַם ־בְּרִית, וְנֶאֱסַפְתֶּם, אֶל־ עָרֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי
דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם, וְנִתַּתֶּם בְּיַד ־אוֹיֵב". [ויקרא ,כ"ו,
כ"ג- כ"ו]
אנחנו רואים כי יש
שבע חזיתות שנפתחו נגדנו - ללא סיבה מוצדקת- הרי מה עוללנו לאויבים אלה ? - אנחנו חייבים
להבין - דבר מתוך דבר: ה' קורא לנו לחזור
אליו - ולתורה הקדושה הרי נאמר: "יהוָה, אִישׁ מִלְחָמָה"[שמות ט"ו, ג'] כפי שנאמר ב"שירת הים"
תכלית הקרבת הקורבנות לה'.
ישנה
דעה האומרת: כי קורבן הוא: מלשון קירבה והתקרבות לה'.
לפי
דברי ספורנו: כאשר אדם מקריב מתוך הכנעה
ולב נשבר-הדבר נחשב לקורבן אמתי, אך
אם הקרבן לא מתוך כוונה עמוקה-אין הדבר רצוי אצל ה'.
לפי
הרמב"ן: כאשר אדם מקריב קורבן והוא
מתבונן בכל התהליך של ההקרבה-כיצד נזרק הדם של הקורבן וכיצד נשרפים האיברים, יחשוב
כי בשל חטאיו היה ראוי הוא, בכבודו ובעצמו ,שיעבור תהליך זה, אך למעשה הקב"ה
נוהג עם החוטא בחסד בכך שנותן לו אפשרות להקריב בהמה – והיא מכפרת על חטאיו.
הרמב"ם
מסתמך על דברי חז"ל ואומר:
כי כל העולם עומד בזכות הקורבנות.
בספר
"מורה נבוכים"
פרק ג': הרמב"ם אומר: כי מטרת הקורבנות-לנתק את עם ישראל מעבודה זרה, לפי
שהיו רגילים לראות אצל אומות העולם כיצד עובדים לבעלי חיים: הצאן היה אלילם של
המצרים והבקר-אלילם של אנשי הודו, לכן ה' ציווה לשחוט את תועבת הגויים-כדי לעקור
את עניין עבודת האלילות מישראל ולקרבם לאבינו שבשמים.
אחד
מסוגי הקורבנות הוא: קורבן שלמים:
קורבן
שלמים בדרך כלל מופיע כקורבן נדבה והוא מתחלק לשלושה חלקים:
1] האמורים - יוקרבו
על גבי המזבח.
2]
החזה והשוק - שייך לכוהנים.
3]
יתרת הבשר יאכל על ידי הבעלים – הוא נאכל בכל מקום בירושלים ולא במקדש בלבד.
הטעם למשמעות
שם הקורבן: לפי חז"ל במדרש ההלכה : תורת כוהנים:
א]
ר' יהודה אומר :"כל המביא שלמים - מביא שלום לעולם"
ב] "דבר
אחר: שלמים- שהכל שלום בהן, הדם והאמורין למזבח, החזה והשוק לכוהנים, העור והבשר
לבעלים"- כלומר יש הרמוניה בן חלקי הקורבן-
הרי חלק עולה למזבח וחלק לכוהנים וגם הבעלים נהנים מאכילתו.
קורבן זה עושה שלום בין המזבח בין הכוהנים ובין בני ישראל.
ג] קורבן
שלמים - מלשון תשלומים , משום שקורבן זה נחשב לקורבן נדבה - כלומר האדם
התנדב בעצמו, או נדר להביאו והגיע הזמן שימלא את התחייבותו - זאת על סמך המקור: "כי
תידור נדר לה' אלוקיך לא תאחר לשלמו"
קורבן
שלמי תודה: על כך
אומר רש"י: קורבן זה יביא אדם כהבעת תודה
לקב"ה על שניצל על ידי - נס או ישועה – כגון: יורדי
ים, הולכי מדבריות, אנשים שהשתחררו מבית האסורים וחולה
שנתרפא ממחלתו - כל אלה צריכים להודות לה' על הצלחתם- כפי שכתוב בתהילים
ק"ז :"יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם "ובפסוק נוסף
נאמר: "ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברינה" [תהילים ק"ז, כ"א]
המסר של ישעיהו הנביא לעם ישראל:
"עַם ־ זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִילָּתִי יְסַפֵּרוּ".
אומר הנביא ישעיהו: עם ישראל שאותו יצרתי - הם יספרו את תהילתי בעתיד-את
התהילה של ה' ויתכן כי יש כאן רמז בתפילת
פרקי תהלים- בייחוד בעת הזאת.- אבל כרגע המצב שעם ישראל חוטא אינו קורא
את ה' ומרבה לחטוא- לכן לא היה ערך
לתפילות ולקורבנות שמקריבים לה' כאשר בו בזמן חוטאים. למרות כל זה- בעתיד עם ישראל
לקראת הגאולה יעשה תשובה והוא יבין כמו
שה' קורא לו לשוב אליו כך עם ישראל יקרא אל ה'
יצוק ה' את רוח השכינה על הדורות הבאים וכולם יכירו בה'-כמו
שנאמר:
"זֶה
יֹאמַר לַיהוָה אָנִי, וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם ־ יַעֲקֹב; וְזֶה, יִכְתֹּב
יָדוֹ לַיהוָה, וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל, יְכַנֶּה" [ישעיהו מ"ד, ה'- ו']
לסיכום, לאור האמור לעיל: עלינו לשוב להתחבר לתורה הקדושה ולהבין כי אלוקים הקורא
למשה כאן בפרשה- הוא קורא גם לנו
הקטנים כמו האות א' הקטנה בסוף המילה :,ויקרא"- וזאת כדי שנאמץ את מידת הענווה שלנו ונקיים באהבה את המצוות כולל שמירת שבת. נקשיב לקריאת ה' כעת : כמו שנאמר:
"הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים" [בתפילת :"נשמת קול חי "]
כדברי הנביא ישעיהו:
"כֹּה־ אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ־ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ, יְהוָה
צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי
אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים.
וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא, וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי,"
[ישעיהו מ"ד,
ו'-ז']
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
