חג הפסח -
מה מגלה לנו בספר הספרים?
מאמר מאת: אהובה
קליין .
יצירותיי למאמר:
ציורי תנ"ך/ "עם לבדד ישכון"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך// נבואת מיכה הנביא/"כאריה בבהמות יער"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מיכה הנביא נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).
ערב חג הפסח השנה עם ישראל –ממשיך ולוחם את מלחמת התקומה בדורנו:
"שאגת הארי"
כולנו חשים ,בימים אלה, את שנאת האויבים סביבנו
המתגברת ללא הרף- הרי בדרך זו הם מחנכים את ילדיהם החל מהגיל הרך!
בערב החג- ב"ה- כולנו
ישבנו –יחדיו חגגנו את ליל הסדר בנסים ונפלאות. ובשבת הקרובה נקרא-בע"ה- את שיר השירים:
כל
שיר השירים הוא משל והאהבה בין הדוד לרעיה , אך למעשה הוא נמשל לאהבה
בין הקב"ה לעם ישראל.
ישנו
קשר בין חג הפסח - הנקרא גם חג האביב ובין גאולת ישראל שיצאו ממצרים בחודש ניסן ,גם
מהטעם הזה: קוראים אנו את שיר השירים בשבת
חול המועד פסח.
כדי להתעצם באמונה- ולהתעודד ניזכר במקורות ברחבי
התנ"ך המספקים לנו תשובות על
הנעשה בימינו:
השאלות הן:
א] מדוע דימה בלעם -נביא הגויים -את עם ישראל
לאריה?
ב] כיצד מעודדים הנביאים את ישראל לקראת הבאות?
תשובות:
בלעם מדמה
את עם ישראל לאריה:
"הֶן
עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם
חֲלָלִים יִשְׁתֶּה".[במדבר :כ"ג, כ"ד]
כל
דברי בלעם היוצאים מפיו הם בפיקוח הקב"ה ולכן גם אם אמר דברים שלא התכוון
לאומרם, הרי המילים מכוונות מכוח עליון:
"עם
כלביא יקום.."
אומר
על כך רש"י: כאשר
עם ישראל מתעורר משנתו בשעות המקודמות של הבוקר-הוא מתגבר על ייצרו כארי – כדי לחטוף
את המצוות בזריזות -להתעטף בטלית,
לקבל
עול מלכות שמים –על ידי אמירת: "שמע ישראל" ולהניח תפילין.
רש"י מצטט את דברי תנחומא:"אין בעולם
כיוצא בהן. הרי הן ישנים בתורה ומצוות. עמדו משנתן-עומדים כאריות..."
הכוונה
-המחבלים שואפים להזיק לעם ישראל, אבל בזכות התפילה- נחלשים ועונים אחריו: "ברוך
שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ומיד בורחים.
והעם
ניצל בזכות אמירת: "שמע ישראל", המלאכים השומרים עליו ביום- עם בוא
הלילה מעבירים את השמירה עליו למלאכי הלילה, וכשיהודי הולך לישון, הוא מפקיד רוחו
בידי הקב"ה- כנאמר: "בידך אפקיד רוחי.."[תהלים ל"א ,ו']
כאשר
היהודי מתעורר עם שחר ,מלאכי הלילה מעבירים אותו למלאכים השומרים עליו ביום, שנאמר:
"נפשי
לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר",[תהלים
ק"ל, ה']
לכן
בלעם מצהיר: אין אומה כזאת בעולם מלבד ישראל, המשולה לאריה.
דברי
הנביאים שלנו – אל עם ישראל קורמים עור וגידים בחגנו.
הנביא מיכה- מנבא :
"כִּימֵי
צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת".[ מיכה, ז', ט"ו]
והנה
הקורא את הקטע הבא מבחין כי דברי הנביא
מיכה מתגשמים לעיננו ממש עכשיו: כמו שנאמר
בפרשת "בא":
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא
אֶל-פַּרְעֹה: כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי
אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה,
בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר
בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת
- אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה,
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ
לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ
אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ. .....וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה".
עבדי
פרעה חולקים עליו :
"
וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ?
שַׁלַּח
אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי
אָבְדָה מִצְרָיִם. וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה
וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים. וַיֹּאמֶר
מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ
וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח
אֶתְכֶם, וְאֶת- טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם. לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ
אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי
פַרְעֹה". [שמות י'-י"ב]
ומה הפלא בימינו? גם אצל האירנים נוצרים מחלוקות
בין הקצינים האחראים למהלך המלחמה!
ה"כלי
יקר"
מעלה השערה: כי כאשר משה יצא מעם פרעה ,
הוא לא יצא לגמרי מארמונו, אלא עדיין היה
בתוך עבדיו ובתוך כך אמרו את דבריהם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ
לְמוֹקֵשׁ.."- היו מצביעים על משה באצבעם , זה כנראה הגיע לאוזני פרעה , אז משה ואהרון הושבו אל פרעה ואמרו: "בנְעָרֵינוּ
וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.." אך פרעה סירב והסכים שרק הגברים ילכו!
הנביא ישעיהו: מנבא על "שיר חדש":
"כֹּה־אָמַר
הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ;
נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ
בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר
גּוֹיִם. לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא
מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ. אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר
לֹא־אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.
הָרִאשֹׁנוֹת, הִנֵּה־בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם
תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם.
שִׁירוּ
לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ,
אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם. יִשְׂאוּ מִדְבָּר
וְעָרָיו, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר; יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים
יִצְוָחוּ. יָשִׂימוּ לַיהוָה, כָּבוֹד;
וּתְהִלָּתוֹ, בָּאִיִּים יַגִּידוּ. יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ
מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף־יַצְרִיחַ--עַל־אֹיְבָיו, יִתְגַּבָּר. הֶחֱשֵׁיתִי, מֵעוֹלָם--אַחֲרִישׁ, אֶתְאַפָּק;
כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד.
אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת, וְכָל־עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ; וְשַׂמְתִּי
נְהָרוֹת לָאִיִּים, וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ.
וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים, בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ--בִּנְתִיבוֹת לֹא־יָדְעוּ,
אַדְרִיכֵם; אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים
לְמִישׁוֹר--אֵלֶּה הַדְּבָרִים, עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים".
כאן הנביא ישעיהו
מנבא על שחרור השבויים שלנו במלחמה – המכונים: "יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ". נבואה זו
כבר התגשמה!
ולבסוף כל המלחמה- יושבי תבל
ישירו ויהללו את ה' "כְּאִישׁ
מִלְחָמוֹת" ויעניקו לו כבוד גדול!
הנביא יחזקאל מנבא:
"....וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ,
וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן,
מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.
וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר -בְּחֻקַּתי
תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם. וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם;
וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם;
וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב. וְהִרְבֵּיתִי אֶת-פְּרִי הָעֵץ, וּתְנוּבַת
הַשָּׂדֶה: לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ
עוֹד חֶרְפַּת רָעָב--בַּגּוֹיִם...... [יחזקאל פרק ל"ו, ט"ז –
ל"ז] כאן הנביא
יחזקאל מנבא על הסרת לב האבן של חלק מאלה שהתרחקו מה' וכל עם ישראל ישוב
בתשובה וייהנה מרווחה כלכלית.
הנביא מיכה- בספר מיכה [פרק ה-ו]
מתאר: ה' מדמה את שארית ישראל לאריה
השולט על הגויים ,ואלוקים ישמיד את כל הדברים שעם ישראל היה נשען עליהם:
"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם,
בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר
בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.
תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל -אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ. וְהָיָה
בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ;
וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי,
כָּל-מִבְצָרֶיךָ. וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים,
לֹא יִהְיוּ-לָךְ"
[מיכה. ה, ז'- י"ב]
הנביא עמוס: מנבא:
"וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי
יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ
אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים,
עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר,
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [עמוס ט', י"ד- ט"ו]
לסיכום, לאור האמור לעיל- ישנה הוכחה כי ספר
הספרים הוא המקור האמתי והמדויק לגילוי הישועה הגדולה לעם ישראל
"הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב;
וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד,
וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם -אֱלֹהֶיךָ" [מיכה ו ',ח']
"וְיָדַעְתָּ,
כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים: הָאֵל, הַנֶּאֱמָן--שֹׁמֵר
הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו, לְאֶלֶף דּוֹר" [דברים ז', ט']
יהי רצון ועוד בחג הפסח הזה נזכה לגאולה שלמה, אמן ואמן.
