פרשת מקץ- נסים ונפלאות-המתכון -היום?
מאמר
מאת: אהובה קליין
ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מגיעים למצרים לשבור אוכל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]
פרשה זו היא המשכה של פרשת "וישב" בה נאמרו דברי יוסף לשר המשקים:
"כִּי
אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי,
חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל ־פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה. ,,,".[מ',
י"ד- ט"ו] [כך ביקש יוסף ממנו. ועוד נאמר בסוף פרשת :"וישב" - "וְלֹא־זָכַר שַׂר־ הַמַּשְׁקִים
אֶת־ יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ".[מ'
כ"ג]
בפרשתנו התורה מתארת
את מצוקת פרעה בשל ב' חלומותיו שאותו הטרידו מאד ולא היה מישהו חכם שיצליח לפתור אותם.
חלום א] פרעה עומד על שפת היאור והנה משם עולות שבע פרות יפות ובריאות בשר
אחריהן –מגיעות שבע פרות רעות מראה ודקות בשר –אוכלות את שבע הפרות יפות המראה .
חלום ב] שבע שיבולים בריאות וטובות- אחריהן
צומחות שבע שיבולים דקות שדופות קדים - הבולעות את השיבולים הבריאות והמלאות.
תגובת פרעה הייתה:
"וַיְהִי
בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי
מִצְרַיִם, וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ, וְאֵין פּוֹתֵר
אוֹתָם לְפַרְעֹה." [להלן: מ"א, ח']
השאלות הן:
א] מה היו מעלותיו
של יוסף ומה חסרונותיו ?
ב] מהי המסקנה מהתנהגות
שר המשקים-כלפי יוסף –אז וגם בימינו?
תשובות.
יוסף -
מעלותיו וחסרונותיו.
יוסף הצטיין ביראת
שמים – הוא זכה ללמוד תורה עם יעקב אביו והיה מכבדו. הסכים למלא אחר בקשתו ,ללכת
לחפש את אחיו בשכם –- לראות את שלומם ואת
שלום הצאן, וזאת למרות שידע כי אחיו
מקנאים בו ועלולים לפגוע בו חלילה.
למרות שהביא את דיבתם
רעה ליעקב אביו - רוב הפרשנים טוענים - כי
לא הייתה זו כוונה רעה - אלא הוא דאג להם
גם בעניין הרוחני – שמא הם לא נוהגים כשורה בהתנהגותם..
כאשר היה יעקב בבית
פוטיפר הכתוב מציין: כי הוא היה איש מצליח- כנאמר:
"וַיְהִי
יְהוָה אֶת־יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו
הַמִּצְרִי. וַיַּרְא אֲדֹנָיו, כִּי
יְהוָה אִתּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת
אֹתוֹ; וַיַּפְקִדֵהוּ, עַל־בֵּיתוֹ, וְכָל־יֶשׁ־לוֹ, נָתַן בְּיָדוֹ. וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל
כָּל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת־בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף;
וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה, בְּכָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ--בַּבַּיִת, וּבַשָּׂדֶה. וַיַּעֲזֹב כָּל־ אֲשֶׁר־לוֹ, בְּיַד־ יוֹסֵף,
וְלֹא־ יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם־ הַלֶּחֶם אֲשֶׁר־ הוּא אוֹכֵל.." [בראשית ל"ט, ב'-ז']
מכאן שהצליח להתגבר
על יצרו – בתוך הבית של המצרי כי היה דבוק
בה'
רש"ר מסביר: כי דווקא היות ויוסף היה מרוחק מביתו, היה זקוק לשמירתו של ה' - לכן זכה להיות איש מצליח -כי הוא היה עם ה' ומחובר
אליו ולכן ה' השגיח עליו ועזר לו בהשגת
מטרותיו.
מטעם זה: לא עלה בידה
של אשת פוטיפר להחטיא אותו. וכאשר
הושב יוסף בבית האסורים במצרים בעבור עלילת אשת פוטיפר גם כאן ה' היה בעזרתו
ככתוב: "וַיְהִי
יְהוָה אֶת־ יוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד; וַיִּתֵּן חִנּוֹ, בְּעֵינֵי שַׂר
בֵּית־ הַסֹּהַר-
וַיִּתֵּן
שַׂר בֵּית ־ הַסֹּהַר, בְּיַד יוֹסֵף, אֵת כָּל הָאֲסִירִים, אֲשֶׁר בְּבֵית
הַסֹּהַר; וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם, הוּא הָיָה עֹשֶׂה".[להלן. ל"ט, כ"א- כ"ג]
מכאן: שיוסף היה מפקד
על האסירים -כי שר בית הסוהר סמך עליו. לכן אין זה פלא- כי יוסף הצליח, בסייעתא
דשמיא, לפתור את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים.
על שר המשקים – אמר
יוסף: כי יחזור לשרת את פרעה כעבור שלושה ימים ואילו לשר האופים אמר – כי בעוד שלושה ימים פרעה יתלה אותו על עץ
והוא ימות.
בנוסף פנה יוסף לשר המשקים בבקשה:
"כִּי
אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי,
חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל ־פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה
כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי
מְאוּמָה, כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר".[להלן:
מ' י"ד- ט"ז]
וכאן יוסף עשה טעות
גדולה שבטח בשר המשקים - אדם בשר ודם! בהמשך התוצאה הייתה אכזבה גדולה כנאמר: "וְלֹא־זָכַר שַׂר־ הַמַּשְׁקִים
אֶת־ יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ".[מ'
כ"ג]
לעומת זאת הביטחון והאמונה של
יוסף בה' גרמו לו להרבה ניסים!
המסקנות
לגבי שר המשקים כלפי יוסף.
בתחילת הפרשה נאמר: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם
יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם,..,"
ה"נתיבות
שלום" ,מביא מדרש חשוב: נאמר: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר-- אֲשֶׁר שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ ;ְלֹא־ פָנָה
אֶל רְהָבִים", [תהלים מ'
,ה'] על פנייתו של יוסף לשר המשקים: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי
אִתְּךָ,.."- נוספו
ליוסף עוד שנתיים - לשבת בבית האסורים -
הדבר חמור מאד לגבי יוסף ,דווקא,. בהשוואה לאנשים אחרים - כי הוא היה בדרגה רוחנית
גבוהה מאד ולכן לא היה צריך להגיד מילים אלה והרי תמיד יוסף היה שם את מבטחו
באלוקים ,הוא היה בתכלית השלמות בביטחונו
בה' לכן הפגם הזה של הנפילה באמונה- מיוחס רק אל יוסף וידוע שכאשר אדם בוטח בה'
נפתחים לפניו שערי שמים,
ולגבי פרעה מלך
מצרים- אחרי חלומותיו - הוא לא היה רגוע כנאמר: "וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ,,,,"
על פי רש"י: רוחו פעמה כפעמונים.
לאחר שהתייעץ עם
חרטומי מצרים- ללא הצלחה, הציע ,לפתע ,שר המשקים את עזרתו של יוסף- וצריכים אנו
לראות כמה כפוי טובה היה וכיצד התייחס אליו בביזיון לעיני כול באומרו לפרעה:
"וְשָׁם
אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר לוֹ,
וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹומֹותֵינוּ:
אִישׁ כַּחֲלֹומוֹ, פָּתָר.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ, כֵּן הָיָה: אֹתִי הֵשִׁיב עַל ־כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה" [להלן מ"א, י"ב]
מסתבר, שארורים הם
הרשעים שאין טובתם שלמה. המילה:
"נער" הכוונה: למי שהוא: שוטה ואינו ראוי לגדולה.
"עברי"-
אפילו את השפה אינו מכיר, "עבד": מוכיח: כי בנימוסי מצרים- אין עבד מולך ולא לובש בגדי
שרים- היינו בגדים מכובדים.[מפי השמועה]
ומנגד כאשר יוסף מגיע
אל פרעה ופותר נכונה את החלומות- פרעה מתפעל אבל כאן נראה שיוסף שוב מתחזק באמונה
בה' ואומר:
"חֲלוֹם
פַּרְעֹה אֶחָד הוּא: אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים
עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה".[מ"א, כ"ה]
בהמשך אומר יוסף:
"וְעַל
הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם—כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם
הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ" [מ"א, ל"ב]
בתום הפתרון של שני
החלומות תגובתו של פרעה מאד חיובית ומכובדת כנאמר:
וַיֹּאמֶר
פַּרְעֹה, אֶל ־ עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא
כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ? וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף,
אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם,
כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי;
רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ"
נראה שבזכות הדבקות
של יוסף בה' - גם בפני פרעה זכה לסייעתא דשמיא גדולה וקיבל שבחים וכבוד מפרעה :
" אמר רבי חיא
בר אבא,אמר ר' יוחנן: בשעה
שאמר פרעה ליוסף: ובלעדיך לא ירים איש את ידיו ואת רגליו" אמרו לו הרואים
בכוכבים: אתה לוקח עבד שקנו אותו בעשרים כסף – ותמשיל אותו עלינו? ענה להם פרעה:
גינוני מלכות אני רואה בו, אמרו לו: אם כן נראה שהוא יודע לדבר שבעים שפות!
ענה להם פרעה: מחר
אבדוק את העניין, בלילה בא גבריאל המלאך
ולימד את יוסף שבעים שפות ולמחרת בבוקר כל שפה שפרעה היה מדבר יוסף ענה לו לבסוף יוסף עבר לשפת הקודש ופרעה
לא הבין מה הוא סח? אמר לו פרעה: תלמד
אותי את השפה הזו, יוסף לימד את פרעה את
שפת הקודש וכמה שלימד אותו- פרעה לא הבין ואז ביקש מיוסף שישבע לו:
כשאמר יוסף
לפרעה:" אבי השביעני לאמור: בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני" אמר לו פרעה: לך
ושאל על שבועתך אמר לו יוסף: אם כן אשאל גם על אותה שבועה שנשבעתי לך- ועל כרחו
אמר פרעה ליוסף: "עלה וקבור את אביך כאשר השביעך.." [מסכת סוטה, ב']
המסקנות לגבי התנהגות יוסף: כאשר היה דבק לאורך כל הדרך
בה' הוא היה מצליח ואף פרעה מלך מצרים
העריך אותו וכיבד אותו וכך יוסף זכה לעלות מהצלחה להצלחה.
בתנ"ך יש
לנו דוגמת דוד וגוליית- המאבק שהיה ביניהם,
גוליית היה גאוותן וזלזל בדוד:
"וַיֹּאמֶר
הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת
וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו". [שמואל-א,
י"ז, מ"ג]
דוד בא עם כמה אבנים
קטנות והצליח לגבור על גוליית והכריז:
".......אַתָּה
בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם
יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי
וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה
פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ; וְיֵדְעוּ,
כָּל-הָאָרֶץ, כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים, לְיִשְׂרָאֵל. וְיֵדְעוּ כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי-לֹא
בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה:
כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ" [שמואל- א, י"ז,. מ"ה- מ"ח]
לסיכום, לאור האמור לעיל - אנו חייבים –להתעורר לפקוח עיניים - כי המלחמה
עדיין נמשכת בינינו ובין האויבים, וגרוע
מאד כי בתוכנו עדיין העם מפולג ואינו ער כלפי כל הסכנות סביב- וצריכים אנו לדעת כי
מי שהביא עלינו את המלחמה- הוא: אלוקים בכבודו ובעצמו- עבור ההתרחקות מהתורה
הקדושה! כדברי ישעיהו הנביא:
"מִי
בָכֶם, יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע, לְאָחוֹר. מִי נָתַן למשוסה לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב
וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים, הֲלוֹא יְהוָה:
זוּ, חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ
בְּתוֹרָתוֹ. וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה
אַפּוֹ, וֶעֱזוּז מִלְחָמָה; וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר בּוֹ
וְלֹא־יָשִׂים עַל לֵב".[ישעיהו
מ"ב, כ"ג- כ"ה]
לכן צו השעה:" שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.."
[מלאכי ג' ז']
