‏הצגת רשומות עם תוויות משפט- צדק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משפט- צדק. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 בפברואר 2025

פרשת משפטים- האם מותר לכרות ברית עם אויב?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  משפטים- האם מותר לכרות ברית עם אויב?

מאת: אהובה קליין.


ציורי תנ"ך/ האיסור לכרות ברית עם האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עם ישראל נלחם נגד אויביו כארי/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין(שמן על בד] (c)



ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)





Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c


אמה עברייה

ציורי תנ"ך/ אמה עברייה /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' בדבר הסרת מחלה מהעם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' בדבר הסרת מחלה מהעם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם- הפקר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין (c)  



ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג, כ"ג]


ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)




הפרשה פותחת בפסוקים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

היא כוללת חוקים ומשפטים בעיקר בין אדם לחברו , אך גם הסבר מעניין- לגבי האויבים כפי שנאמר: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת - הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת - הַחִתִּי--מִלְּפָנֶיךָ.  לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, בְּשָׁנָה אֶחָת:  פֶּן-תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה, וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ, מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה, וְנָחַלְתָּ אֶת-הָאָרֶץ.  וְשַׁתִּי אֶת - גְּבֻלְךָ, מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִישְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר, עַד-הַנָּהָר:  כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ.  לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית.  לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי:  כִּי תַעֲבֹד אֶת  אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ"[שמות כ"ג, כ"ח- ל"ג]

השאלות הן:

א] מה משמעות וו החיבור בתחילת הפרשה ומה הסכנה בעיוות הדין?

ב] כיצד יש לנהוג עם האויבים בימינו - ולהבטיח את ישיבתנו בארץ?

תשובות

משמעות וו החיבור בפרשה - והסכנה בעיוות הדין.

המתבונן בשורה הראשונה הפותחת את הפרשה - מבחין בוו החיבור?

רש"י סבור: בפרשת יתרו התורה מתארת את מעמד הר סיני- כולל עשרת הדיברות -"ואלה" בא להוסיף על עשרת הדברות שבפרשת יתרו - מה הראשונים מסיני - אף כאן בפרשתנו - הדינים  הם מסיני!

בנוסף מעניין לציין: כי מסכת אבות מתחילה במילים: "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,.."

נשאלת השאלה: מדוע רק משנה זו מתחילה  באזכרת  "משה קיבל תורה.." לעומת שאר המסכתות?

התשובה: כדי שנדע: אומנם  גם לגויים יש ספרי מוסר , אך לעומת ספריהם, מסכת אבות העוסקת במוסר היהודי – ניתנה  בסיני  כמו התורה כולה .

"בעל הטורים" מסביר:"ואל"ה"- (ראשי תיבות)" וחייב אדם לחקור הדין.

"המשפטי"ם"- ראשי תיבות: הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.

אש"ר- ראשי תיבות: אם שניהם רוצים. תשי"ם - ראשי תיבות: תשמע שניהם יחד מדברים......

ועוד אומר: "בעל הטורים על המשפט: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם": יש בפסוק זה חמש מילים לומר לך: שכל הדן דין אמת, לאמתו, הרי הוא כאילו קיים חמישה חומשי תורה, וכאילו נעשה שותף להקב"ה במעשי בראשית.

האדמו"ר רבי בונים מפשיסחא: סובר: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"- לימדה אותנו התורה שיהיו המשפטים - היינו -המצוות שבין אדם לחברו לפני המצוות שבין  אדם למקום-כי  דרך ארץ קדמה לתורה!

המשפט חייב  להתנהל – אך ורק – בדרך  אמת וצדק! 

מנגד- אם קיים חלילה עיוות  בהליך  המשפטי -  הדבר מסכן  את כל  עם ישראל בארץ ישראל.

כפי שנאמר:

"חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה". [מסכת אבות ה .ח']

הרמב"ם מסביר:

עינוי הדין - הוא איחור המשפט, ועיון בו ימים רבים בדבר המבואר.

עוות הדין - הוא שידון במה שאינו ראוי:

רבי עובדיה מברטנורא: מסביר:

"עינוי הדין - שיודעים להיכן הדין נוטה ומעכבין ואין פוסקין אותו:

עיוות הדין - לזכות את החייב ולחייב את הזכאי:

על המורים בתורה שלא כהלכה - לאסור את המותר ולהתיר את האסור".

איסור כריתת ברית עם האויבים,

נאמר: "לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית". 

על פי ספר החינוך: אסור לכרות ברית לשבעת העמים שישבו כאן בארץ וגם עם עובדי אלילים.

כך הוא אומר: שלא נכרות ברית, כלומר: שלא נבטיח באהבתנו אל העם הרע-הכופרים – שהם שבעה עמים שבתורה - שהיו מחזיקים בארצנו טרם בואנו שם, והן החיתי, והאמורי וכו'.

שנאמר: "לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית". שלא נעשה עמהם שלום ונניח אותם לעבוד עבודה זרה .

משורשי מצווה זו, לאבד עבודה זרה וכל משמשיה מן  העולם , ואלו שבעת העממים היו - עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון, ועל כן נעקרו מארצם, ונצטווינו לשרש אחריהם ולאבד זכרם לעולם, כמו שכתוב עליהם בתורה:

"כִּי יְבִיאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ; וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--שִׁבְעָה גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--וְהִכִּיתָם:  הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא - תִכְרֹות לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם". [דברים ז'-א'- ג]

בימים אלה ממש נוכחים אנו להבין: כי  עלינו להיות  מחוברים לתורה הקדושה בְּיֶתֶר שְׂאֵת ואין לקיים ברית עם  אויבים - אשר שואפים חלילה להשמידנו  מעל פני האדמה אשר הובטחה , אך ורק , לעם היהודי! כפי שנאמר לאברהם - אבי האומה בהבטחת ברית בן הבתרים: "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־ אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד ־ הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר ־ פְּרָֽת" [בראשית, ט"ו, י"ח]

האויבים מחנכים את ילדיהם  החל מהגיל הרך – להשמיד חלילה, את היהודים!

כנגד מעשיהם עלינו לחזק את שיעורי התנ"ך במוסדות החינוך בנוסף כל משפחה חייבת ללמד את ילדיהם בביתם - פרשת השבוע  מידי שבת בשבת ובכל בית  יהודי –חייב שימצא ספר תנ"ך שלם.

המילים הבאות מחזקות את אשר עלנו  לעשות:

"לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית.  לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי:  כִּי תַעֲבֹד אֶת - אֱלֹהֵיהֶם, כִּי- יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ"

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: כשם שברכות הבריאות  והכוח שלנו  מובטחים באמצעות יד ה' – כגון הברכה הבאה:

"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ" [להלן: כ"ג, כ"ה]

כך פועל יד ה' להביא כליה על האויבים שיגורשו  מפנינו. שני דברים אלה יבואו רק כפועל יוצא מהכנעה המוסרית של עם ישראל לרצון ה'- היינו קיום התורה בפועל!

אם עם ישראל כשהתיישב בארץ היה מקיים את רצון ה' - ניתן היה לחסוך את כל המלחמות  נגד האויבים שנגזר עליהם כיליון בשל השחתתם, ועם ישראל היה זוכה לנחת –נוטע את שורשיו כשהוא אוחז בתורה בארצנו  המובטחת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: עלינו לשוב להתחבר לשורשי  אבותינו ולקיים את החיבור לתורתנו ואז נזכה ,בע"ה ,לחיות כאן בשלווה ובטחון ויפים וחשובים דברי דוד אל גוליית:

"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ"

 [שמואל –א, י"ז, מ"ה]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר