יום רביעי, 27 בספטמבר 2023

חג הסוכות, קהלת ושמחת תורה- הנצח והארעי בחיינו/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג הסוכות, קהלת ושמחת תורה- הנצח והארעי בחיינו.

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי למאמר:



ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ חג האסיף/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)

" וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."
[דברים ל"א,י- י"ד]




 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

 /ציירה: אהובה קליין (c)





ציור למגילת קהלת/ "כל הנחלים  הולכים  אל הים..... / ציירה: אהובה קליין (c)
[מגילת קהלת]




ציורי תנ"ך/ קהלת ורכושו הרב/ ציירה: אהובה קליין (c)

" הִגְדַּלְתִּי, מַעֲשָׂי:  בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים.  עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי.   עָשִׂיתִי לִי, בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים.   קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי......" [קהלת, ב, ד'- ח']






ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חגי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל, טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [מתוך פרשת: " וזאת הברכה"]


ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/ (c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..," /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שמחת תורה בחוצות ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז

ציורי  תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/  סופר סת"ם כותב ספר תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c


חג סוכות בפתח לפני כן - קיבלנו  תזכורת ביום כיפור לסוכה מיוחדת שהקים יונה הנביא - ושימשה לו מגן באופן זמני.

על פי התורה אנחנו מצווים להקים סוכה לאחר יום הכיפורים הזריזים במצווה - מיד עם צאת הצום מתחילים בהקמתה.

הטעם למצווה זו: משום שה'  הושיב את עם ישראל בהיותם במדבר - בתוך הסוכות כפי הכתוב:

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.  לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא  כ"ג, מ"ב, מ"ג]

השמחה מודגשת בקיום מצוות חג הסוכות - הנקרא גם בשם: "חג האסיף"

נאמר: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ-- מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.  וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ".  [דברים ט"ז, י"ד- ט"ז]

השאלות הן:

א] מה המטרה הרוחנית בישיבה בסוכה?

ב]  מה מאפיין את שמחה  תורה?

ג] מהו הרעיון המרכזי בקריאת קהלת בחג הסוכות?

תשובות.

המטרה הרוחנית בישיבה בסוכה.

על פי הרמב"ם  : הקב"ה רצה שהיהודי יצא מביתו לשכון בסוכה - כמו שיעשו השרויים בצער - שוכני המדבריות ולזכור שכן היה עניינו בתחילה" [מורה  נבוכים ג, מ"ג]

ההסבר: בחג הסוכות הנקרא גם בשם: "חג האסיף" כשכולם חשים שמחה בשל היבול בשדות שה' העניק להם - זה הזמן לזכור את כל הקשיים שעברו אבותינו בהיותם נודדים במדבר.

כפי שאמר רבי יעקב ברבי אשר:

"שנזכור נפלאותיו ונוראותיו" [טור או"ח, סימן תרכ"ה]

הרמב"ן סובר: "כי ציווה שידעו הדורות את כל מעשה ה' הגדול - אשר עשה עמהם להפליא, ששכן אותם בענני הכבוד בסוכה... להגן עליהם" [רמב"ן ויקרא כ"ג, מ"ב]

על פי הרשב"ם

הסבר דומה: "למען תזכרו - כי בסוכות הושבתי  את בני ישראל במדבר ארבעים שנה-בלא ישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה-  למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב." [רשב"ם, ויקרא כ"ג, מ"ב]

רבי יצחק עראמה מביא מטרה שונה: "אשר בו יעזבו האנשים כל ענייני הכסף, אשר לכסף – לכסף  -  ואשר לזהב - לזהב, סחורות ורוב תבואות וכל דבר שנקרא נכסים - ויוצאים אל סוכה קטנה אשר אין בה , רק ארוחת יום ביומו, ועל הרוב - מיטה ושולחן וכיסא ומנורה, שהיא התעוררות נפלאה, שלא יתעסק האדם להרבות מאלו הקניינים, כי די בהכרחי לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה, שהוא דירת עראי " במילים אחרות -יש כאן מסר חשוב לאדם להשפיע על תודעתו - כי חייו בעולם הזה הם ארעיים, ושהותו בעולם הזה - היא שהות זמנית בפרוזדור שבהמשכו יגיע לטרקלין – היינו - העולם הבא -וכתוצאה מהכרה זו - יגיע לבוז לכל העניינים הגשמיים בעולם הזה ויתגבר יותר לעניינים הרוחניים - תורה, מצוות וחסדים.

רבינו יהונתן איבשיץ כותב בספרו: "יערות דבש": "והנה יעצה לנו התורה בסוכות, שהוא סוף ימי התשובה, לקבל על עצמו גלות ולהיות כל העולם נחשב בעיניו –כתוהו וכצל, וכך אמרו: יצא מדירת קבע וישב בדירת עראי - להורות, כי גרים אנחנו עלי הארץ מבלי קבע וימינו כצל, שבין לילה היה ובן לילה אבד - רוח נושב ואיננו"

על פי ההסברים האלה - ישנה גישה חינוכית שמטרתה לתת לאדם  לראות בישיבה בסוכה –ביטוי לחיים ארעיים וחולפים- המטרה: לחנך את האדם להכין את עצמו לקראת העולם הבא - שהוא עולם של קבע. [על פי ספרו של הרב מאיר צבי גרוזמן "על המועדים"]

שמחת תורה

היום שלאחר "הושע נא רבה" נקרא: שמחת תורה, או – "שמיני עצרת". יום זה אינו שייך לחג הסוכות ,אלא חג בפני עצמו ולכן אין יושבים בסוכה. מטעם זה - בעת הקידוש מברכים:" ברכת שהחיינו" – כמו בכל חג- בחג זה מסיימים לקרוא את התורה-חומש  דברים -  ומתחילים את חומש :"בראשית"

היות ולימוד התורה - הוא חלק בלתי נפרד מעם ישראל, לכן מיד עם סיום חומש "דברים" – מתחילים בחומש "בראשית" כדי להדגיש את ההמשכיות  בלימוד התורה.

נוהגים לקיים שבע הקפות עם ספרי תורה בשירה וריקודים - הן בליל החג והן  למחרת בבוקר.

כן נוהגים שכל אחד ואחד עולה לתורה - ביום זה וגם הילדים הקטנים "עולים לתורה" עם אדם מבוגר כדי להדגיש את הקשר בין כל יהודי ליהודי.

חשוב לדעת כי התורה היא נצחית כפי שנאמר במסכת אבות:

"....אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא", [מסכת אבות – פרק ו', משנה ט']

הרעיון המרכזי בספר קהלת הנקרא בחג הסוכות.

קהלת הוא: שלמה המלך והוא על פי חז"ל  נקרא כך מפני:" שהיו דבריו נאמרים  בקהל"

רש"י סובר: "קהלת" על שם שקהל חכמות הרבה.

הראב"ע סבר: שנקרא כך: "על לשון החכמה שנקהלה בו.

הרעיון המרכזי של קהלת: כי אמנם האדם נבדל מן הבהמה לפי שבו שוכנת הרוח שהקב"ה נפח בו.

אך במהלך חייו האדם אינו יודע מה מטרתו בחיים ומה טוב לו. אמנם  יודע שסופו למות, אך אינו יודע מה יהיה לאחר מותו.

לדעתו אין ערך לכל העמל הגשמי של האדם , אלא העיקר- היא  התורה והמצוות והאמונה באלוקים, אלה הדברים הנצחיים- כפי שנאמר בפסוקים:

"הִגְדַּלְתִּי, מַעֲשָׂי:  בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי.  עָשִׂיתִי לִי, בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים.  קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי.." [קהלת ב', ד'- ח']

לסיכום לאור האמור לעיל:  המסר- לא להתמקד בגשמיות- בנכסים ובעמל הרב להשגת עשירות-שהם ברי חלוף  כגופו של האדם - אלא להתמקד –בנצחיות - בדבקות בה' ,בתורה ובמצוותיה - יפים וחשובים דברי דוד המלך:

"טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף "[תהלים קי"ט]              


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קֹהֶלֶת וּמַבָּטוֹ לָעוֹלָם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קֹהֶלֶת וּמַבָּטוֹ לָעוֹלָם /  מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

הֶחָכָם מִכָּל אָדָם

מַשְׁקִיף עַל הָעוֹלָם

מִתּוֹךְ חָכְמָה וּבִינָה

עָמַל טָרַח  וּבָנָה.

 

הִגְדִּיל מַעֲשָׂיו

כִּרְאוּת  עֵינָיו

לוֹ אַרְמוֹנוֹת וּבָתִּים

נָטַע פַּרְדֵּסִים וּכְרָמִים.

 

 בְּחֶלְקוֹ בְּרֵכוֹת מַיִם

 כְּחֻלִּים כְּכִפַּת שָׁמַיִם

 אָגַר מֵי גְּשָׁמִים

 הִרְווָה עֵצִים וּצְמָחִים.

 

 רָכַשׁ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת

 רוֹעִים בְּצֵל האִילָנוֹת

 מְחַלְּלִים לְצֹאן מַנְגִּינוֹת

 הִרְבָּה  שָׂרִים וְתַעֲנוּגוֹת.

 

 שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הוּא קֹהֶלֶת

 בְּסוֹף יָמָיו  הִבְחִין אִיוֶּולֶת:

 הַגַּשְׁמִיּוּת הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ

 הַתּוֹרָה הָאֱלוֹקִית- מְקוֹר כּוֹחַ !   


   הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת- קֹהֶלֶת.     


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 20 בספטמבר 2023

פרשת האזינו- שירת האזינו- התחזית לעתיד./ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת האזינו - שירת  האזינו - התחזית לעתיד.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ השמים מאזינים והארץ שומעת -לדברי משה / ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ משה קורה לשמים והארץ לעדות/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך "שובה ישראל" / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך
"שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ"/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]

ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)




 ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה  קליין (c)






 ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אלוקים משגיח על עם ישראל במדבר מפני  התנים../ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/

וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע,  וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר-

חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן,  עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




Biblical paintings By Ahuva Klein
Eagle wake his chicks slowly




ציורי תנ"ך/ תיזל כטל אמרתי/ ציירה: אהובה קליין (c)



" יערוף  כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"[דברים ל"ב,ב]

הטכניקה: שמן על בד



ציורי תנ"ך/ "שאל ....זקנך ויאמרו לך:"/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מסירות ה' לעמו-כמשל הנשר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין.(c)


ציורי תנ"ך/  "קיראו צום"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יונה יושב בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר:וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על- ראשו להציל לו מרעתו.."

[יונה ד,ה-ו]


פרשה זו נאמרת ב : "שבת שובה" - שבת  קודם  יום הכיפורים הבא עלינו לטובה.

פותחת במילים: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי- פִי". 

אך כדאי להתייחס לסוף פרשת וילך:

"וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם.  וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת -הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד.  כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת- מֶרְיְךָ, וְאֶת -עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה; הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם-יְהוָה, וְאַף, כִּי-אַחֲרֵי מוֹתִי.  הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ.  כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים--כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.  וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם". [דברים ל"א, כ"ד- ל']

השאלות הן:

א] כיצד מתחברת שירת האזינו - לפרשת "וילך" ?

ב] מדוע מזמין משה ,דווקא, את השמים ואת הארץ לעדות?

ג] מה תכלית - שירת האזינו?

תשובות.

הקשר בין פרשת "וילך" לפרשת: "האזינו"

מפרשים רבים, מסכימים שהכוונה בפרשה  הקודמת היא: ל"שירת האזינו"

בדרך זו ישנה אחדות דעים בין רש"י והרמב"ן ועוד מפרשים אחרים.

הרמב"ן רואה בשירה זו נבואה ממש לכל מה שעתיד לקרות לעם ישראל מאז ומקדם ועד ימינו ממש וההוכחה לכך שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת--בְּאָזְנֵי הָעָם":

המילה: "כל" מרמזת-כי השירה כוללת את כל העתידות .הכתיבה אומנם תמציתית ,אך מרמזת על כל מה שעתיד להתרחש.

הרמב"ן  מרוב התפעלותו מדגיש: "אילו הייתה השירה הזאת, מכתב אחד מן החוזים בכוכבים- שיגיד מראשית, ועד אחרית, כן היה ראוי להאמין מפני שהתקיימו בו כל הדברים עד הנה ,לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים, מפי נביאו הנאמן בכל ביתו,[הכוונה למשה] אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום"

על פי דברי הרמב"ן: ניתן  להבין כי הוא רואה בשירה - נבואה ממש על מה שיקרה לעם  ישראל מהרגע שיכנסו לארץ עד בוא הגאולה. ובסופה של השירה  - הסבר לעונש שה' ישלם לאויבים. שהציקו לעם ישראל –הם ייענשו- למרות שהם היו שליחיו של ה' להעניש את ישראל- אשר עברו על המצוות. ה' השתמש באויבים כדי להשיב את עם ישראל לדרך הטובה. אך שנאת הגויים הייתה לה' יותר מאשר כלפי ישראל. מנקודת מבטם של האויבים - שנאתם  הייתה לא בגלל שישראל סרו מהדרך, אלא  כי קיבלו את התורה  לעבוד את ה'.

לכן על כך ה' ינקום בגויים והנקמה הזו  נועדה לגאולה האחרונה שעדיין לא התקיימה עד היום, אבל היות וכל מה שכתוב בשירה התקיים- ברור שגם הגאולה בעתיד בוא תבוא.

ספורנו סובר: כי באחרית הימים יבוא כיליון על עם ישראל ותישאר ממנה רק פאה וגם נותן רמז כי עם ישראל ינצלו בארץ אבותם כפי שכתוב: "בהר ציון תהיה פליטה".

 

עדות השמים והארץ.

 

על פי  רש"י: אמר משה: אני בשר ודם ועתיד למות ואם יאמרו ישראל: אנחנו לא קיבלנו את הברית, כלומר- לא קיבלנו את התורה? מי יבוא ויגיד שאין זה נכון? לכן העיד  את השמים  ואת הארץ שהם נצחיים וקיימים לעולם.

המיוחד בעדים נצחיים אלה, אם עם ישראל יקיים את המצוות- הוא יקבל שכר  משמים- כדברי זכריה הנביא: "הַגֶּפֶן תִּיתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּיתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ, וְהַשָּׁמַיִם, יִתְּנוּ טַלָּם"[מלשון- טל]; [זכריה ח, י"ב]

ואם חלילה יחטאו- ויתחייבו בעונש - יענשו על ידי שמים כדברי הכתוב:

"וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִיתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם".

בתחילה ה' יעצור את השמים – לא יהיה מטר ואם ימשיכו לחטוא האומות יגרשו אותם מארץ ישראל.

רש"ר- [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: השמים והארץ הם מתמנים להיות עדים וכערבים על ברית ה' [קבלת התורה]ועל מה שיאמר אודות עתיד עם ישראל.

קיים הבדל בין המילה: "להאזין" לבין המילה "לשמוע":

"להאזין"- הפירוש - להטות אוזן. יש כאן עניין של הקשבה מצד המאזין אל האיש שמדבר.

אך "לשמוע" - אפשר לשמוע - גם אם לא מעוניינים בכך.

לדוגמא: איש  הולך ברחוב ופתאום שומע צעקות  - בוקעות מחלון של בית. השמים והארץ נדרשים לייצג את ברית ה' הייצוג הזה מתבצע בעיקר על ידי השמים. ורק בעקיפין על ידי הארץ.

השמים הם הפעילים ואילו הארץ בעיקרה - בלתי פעילה. בגלל שכל הברכה והקללה בהתפתחות הפיזית של הארץ, ובענייניי בני האדם- התלויים בהתפתחות זו, מתרחשות כתוצאה מהשינויים בחלל העולם המתרחשים והם במסגרת "השמים" .מחוץ ל"ארץ" ואלה כלולים במושג "השמים" לכן נאמר:

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" הדרישה  העיקרית מופנית אל השמים- והם נדרשים "להטות אוזן" כדי לקלוט את הדברים שיאמרו, בניגוד לכך נאמר על האדמה: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ" וזוהי תוצאה עקיפה ל"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם",

בספרי משווים את שירת משה לנבואת ישעיהו: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" [ישעיהו א', ב']

כך הסבירו: כיון שהיה משה קרוב לשמים לפיכך אמר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" ולפי שהיה רחוק מן הארץ, אמר: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ..."בא ישעיהו וסמך לדבר ואמר: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ". "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם" שהיה רחוק מן השמים. "וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ"- שהיה קרוב לארץ.

מכאן שהשמים הם הפעילים-  המעניקים את המתנות- ואילו הארץ היא בעיקרה בלתי פעילה-המקבלת. ומשה היה קרוב לשמים מפני ששליחותו הייתה דומה להשפעתם הפעילה והמעניקה - [טל, גשם, שמש].הוא נשלח אל שדה -ההתפתחות של האנושות- את זרעי האור והחום, האמת והחיים. השפעותיו הצפויות מלימודיו והבטחותיו של משה נמשלו למתנות שבאות - משמים. הגורמות לארץ- פוריות ושפע. לכן, משה היה רשאי לראות עצמו קרוב לשמים.

על כן, הוא היה מכוון  את דבריו לאוזני השמים. לעומתו ישעיהו הנביא - ניסח את דבריו על פי צורת הביטוי של רבו-  משה שעמד גבוה מאד מעליו. ישעיהו ראה את עצמו קרוב לארץ שהיא בלתי פעילה. הוא אינו אומר "ואדברה" אלא: כ"ִּי יְהוָה דִּבֵּר" לכן הוא אומר:

"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" 

תכלית שירת האזינו.

ה"נתיבות שלום" מסביר: "שירת האזינו"- היא חשובה מאד בתורה הקדושה.

כמו שכתוב בפרשת "וילך":

"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כִּי- אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל- אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי.  וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"![דברים  ל"א, י"ט- כ"ב]

על פי ספר החינוך- הציווי לכתוב ספר תורה אשר בה כתובה השירה הזאת - משמע- שהשירה הזאת- היא עיקר התורה –שכל התורה קרויה על שמה. והיא מהווה למצב של הסתר פנים גדול- כלומר כשלא יבינו עם ישראל מדוע מתרחשים דברים קשים? יקראו את התשובה בשירה  הזאת!

בספרי נאמר: "גדולה שירה זו- שיש בה: עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא. יש בה מהעולם הזה ויש בה מהעולם הבא.

יש בה הבטחה מבוארת לגאולה העתידית.

הגאולה מובטחת לעם ישראל ללא שום תנאי!

הנקמה באויבים בוא תבוא כנאמר:

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ,  כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם;  וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו,  וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" [דברים ל"ב, מ"ג].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר