יום שלישי, 27 בפברואר 2018

פרשת כי תישא- השבט שלא חטא בחטא העגל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת: כי תישא - השבט שלא חטא בחטא העגל?

מאת: אהובה קליין.
 ציורים שלי על הפרשה:




ציורי תנ"ך/ מחצית השקל/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד





ציורי תנ"ך/ משה מתפלל על עם ישראל לאחר  חטא העגל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ חטא העגל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ משה והלוחות/ ציירה: אהובה קליין (c) ה[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "מי לה' אלי"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ חכמי הלב- בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד




ציורי  תנ"ך/משה רוקח את שמן המשחה/ ציירה: אהובה קליין (c)


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)



ציורי תנ"ך/ "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' "/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ השימוש בכיור במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה בדרך לאוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  "ושלחתי לפניך מלאך..."/ ציירה: אהובה קליין(c)



נושא המובא במרכז הפרשה, הוא חטא העגל ובתום מעשה זה  בודק משה, מי  אמונתו איתנה בה' כפי שהכתוב מתאר:

"וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַיהוָה אֵלָי; וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו, כָּל-בְּנֵי לֵוִי.  וַיֹּאמֶר לָהֶם, כֹּה -אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימוּ אִישׁ-חַרְבּוֹ, עַל-יְרֵכוֹ; עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר, בַּמַּחֲנֶה, וְהִרְגוּ אִישׁ-אֶת-אָחִיו וְאִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, וְאִישׁ אֶת-קְרֹבוֹ.  וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-לֵוִי, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהוָה, כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ, וּבְאָחִיו--וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם, בְּרָכָה.  וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה; וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל-יְהוָה, אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם.  וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר:  אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם, אֱלֹהֵי זָהָב.  וְעַתָּה, אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה:  מִי אֲשֶׁר חָטָא-לִי, אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.  וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת-הָעָם, אֶל אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ--הִנֵּה מַלְאָכִי, יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ; וּבְיוֹם פָּקְדִי, וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם.  וַיִּגֹּף יְהוָה, אֶת-הָעָם, עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הָעֵגֶל, אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן". שמות  ל"ב, כ"ו- ל"ה]

השאלות הן:

א] מיהו השבט שלא חטא בחטא העגל?

ב] מה הייתה כוונת משה  במילים: "מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".


תשובות.

שבט לוי - לא חטא בחטא העגל.

 על פי דברי הכתוב ,השבט היחידי שלא  חטא בחטא העגל, היה שבט לוי:  "וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַיהוָה אֵלָי; וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו, כָּל-בְּנֵי לֵוִי".

רבינו בחיי מציין: את דברי קורח ואנשיו שאמרו  למשה ואהרון: "כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל"   [במדבר ט"ז, ט]

על פי הרמב"ן: על ידי שבט לוי - נתקדש שם ה' בפרהסיה כשם שחיללוהו ישראל בפרהסיה, כמו שכתוב: "ולֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם".[ויקרא כ"ב, ל"ב]

 על פי זה,  עוון חילול ה' שעשו ישראל, מנגד ישנו קידוש ה'  על ידי שבט לוי.

רש"י אומר: כי עצם העניין שכל שבט לוי הגיע אל שער המחנה- מוכיח: שכל שבט לוי היה כשר ולא חטא!

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש ] מסביר: משה עמד בשער המחנה לאחר  חטא העגל, היות והוא הבין: כי הדבר הדחוף ביותר שצריכים לעשות: להחזיר את מרות התורה למקומה - בקרב עם ישראל ולהציב לה נציגים נאמנים ותפקידם יהיה: לעמוד בפני ה"קמים" -קבוצה מועטת של שונאי התורה ולהיאבק למען שלטון התורה, ומי שהיה ראוי ביותר לתפקיד זה, היו שבט לוי.

כל אלה שהשתתפו בחטא העגל, בין באופן ישיר, בין אופן עקיף- נגזרה  עליהם כליה, בהמשך ה' אישר את פעולת משה להציל את האומה כולה. ולאחר שהלוויים סיימו את הפעולה שהצילה את כבוד התורה, אמר משה ללוויים: "מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַיהוָה"-מעתה תמשיכו במלאכת הקודש שלכם שהתחלתם היום, תהיו תמיד עומדים לצד טובת התורה, אינכם זקוקים לציווי מיוחד  כדי להמשיך בדרך הזאת, בכל פעם שתראו מישהו שמחלל את התורה עליכם להושיע את התורה ולעמוד תמיד לימינה. רק מי שיכול להגן על התורה גם כשזה נגד קרובו,  או שאר בשרו -יכול להיות נושא דגל התורה ואף להתייצב  נגד כל העדה ואינו צריך לחשוש  מכך.

אין צורך לצפות למינוי מיוחד מה' אך ה' ייתן לכם תמיד ברכה והצלחה במעשה ידכם.

אותה קנאה שנבעה מתוך לבכם למען ה'- היא תניב פירות רבים.

הלוויים המיתו רק את אותם אנשים שאשמתם הייתה חמורה ביותר, לפי דברי הגמרא[יומא ס"ו] היו אלה אותם אנשים אשר חטאו בעדים והתראה, או שהם הקריבו ממש קורבנות לעגל הזהב. אך  אותם אנשים שהשתתפו באופן כללי בחטא העגל, לא נענשו.

כתוצאה מהעונש - הושבה  מרות התורה למקומה הראוי והובטח  קיומה של האומה בהמשך.

"מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".

רש"ר סובר: שאין הכוונה לתורה כולה למרות שכתוב: "אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ". אלא  הכוונה לספר הברית, כפי  שמוזכר בפרשת משפטים:

"וַייִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".[שמות כ"ד, ז]

על  ספר זה אומר רש"י [שמות כ"ד, ז] זהו החלק מבראשית ועד מתן תורה ומצוות שעם ישראל נצטווו במרה.

רש"ר מסביר: שבספר זה, חקוקים כל אותם אנשים שה' משתמש בהם ככלים להוציא לפועל את תוכנתו. בספר זה יש גם מקום לכל אדם המקדיש את ימי חייו הקצובים לעבודת ה' נאמנה -על פי הכוחות הקצובים ועומדים לרשותו ועושה את רצון ה' בתחום המצומצם של מהלך חייו ,הספר הזה  מנציח כל דמעה אמיתית וכל מעשה ישר והגון וכל מחשבה טהורה כמו שנאמר במלאכי:

"אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ". [מלאכי ג', ט"ז-י"ז]

נתייחד מקום גם לחיי משה ופועלו ולכן עצם בקשתו של משה למחוק את שמו מהספר ,הבקשה היא: למחוק את שמו של משה מבין רשימת השמות החשובים לפני ה' ,כאן משה מבקש שה' יפטור אותו מן הייעוד שלו בתוכנית העולם.

רבינו בחיי מביא  שלושה פירושים:

א] על דרך הפשט: הכוונה לספר התורה  ורצה משה שה' לא יזכיר אותו בתורה הקדושה. ושלא תינתן על ידו.

ב] על דרך הדרש: קללה היוצאת מפי חכם אפילו היא על תנאי - מתקיימת  וההוכחה: שמשה אמר: "מְחֵנִי..." ולמרות שחטא  העגל התכפר לעם- בכל זאת, נמחק שמו מפרשה אחת בתורה בפרשת "תצווה"

ג] על דרך השכל: "מִסִּפְרְךָ" משה קרא למערכת הכוכבים- ספרו של הקב"ה, כמו שבספר חקוקים אותיות וציורים בענייני חכמה ,כך במערכת הכוכבים חקוקים פרטים על בני אדם ומספר ימיהם בעולם והם חקוקים  שם כמו  בספר,  כפי שאומר דויד  המלך: "גלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא [וְלוֹ] אֶחָד בָּהֶם".

וכוח האדם אשר מצוין למעלה במערכת הכוכבים - מציין גם את כוחו של אותו אדם למטה וברגע שכוחו נמחק למעלה – הוא  מת.

כוונת משה הייתה: שאם ה' לא יסלח לפשעם של עם ישראל,  בקשתו : שימחק את כוחו של משה ממערכת הכוכבים ואז משה ימות- היות ואינו  מעוניין לראות אותם ברעתם.

לסיכום , לאור האמור לעיל, המסקנה היא: ששבט לוי כולו, לא לקח חלק בחטא העגל ,לפיכך הוטל עליו לאורך כל הדרך  לשאת את דגל התורה ולהיאבק למענה , ומשה ,כמנהיג נאמן לעם, רצה בכל ליבו שה' יסלח לעם ישראל על חטא העגל  ,עד כדי כך, שאם בקשתו לא תתקבל, עדיף ששמו יימחק מספר התורה, או מספר "הברית"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבט לוי/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבט לוי.

שיר מאת אהובה קליין©



בתום  מעשה העגל

תר משה נושאי הדגל

אש בליבם בערה

למען הצלת  התורה.



 בשער המחנה  מחכה

 שמא  אותו שבט יתגלה

מי לה' אלי! בעוצמה זועק

 לפתע, שבט לוי אותו מרתק.



ברי לבב ונקיי כפיים

לאורך  הדרך - יראי שמים

מתאספים הם בהמוניהם

עורגים לה' בליבותיהם.

 הערה: השיר בהשראת:  פרשת: כי- תישא, חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ושתי המלכה, מי הייתה ומדוע נענשה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ושתי המלכה - מי הייתה ומדוע נענשה?

מאת : אהובה קליין .

המלכה ושתי מוזכרת  בתחילת מגילת אסתר, כאשר המלך אחשוורוש שולח אליה את שבעת סריסיו – לצוות עליה לבוא אליו בעודו עורך משתה  מפואר , רב משתתפים.

ושתי אינה נענית לבקשתו ומסרבת להופיע, כפי שהדבר מתואר במגילה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ושתי מסרבת בפני הסריסים לבוא למשתה מלך אחשוורוש/ ציירה: אהובה קליין (c)


"גם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים--בֵּית, הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁווֵרוֹשׁ.  בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ, בַּיָּיִן--אָמַר לִמְהוּמָן , בִּזְּתָא,  חַרְבוֹנָא , בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ.  לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת:  לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.  וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים.."   [מגילת אסתר א, ט-י"ג]


השאלות הן:

א] מי הייתה ושתי ? באיזה יום ערכה משתה ?

ב]  מדוע סירבה ושתי למלא את בקשת המלך ?

ג] מה הייתה תגובת אחשוורוש ומדוע ?

ושתי המלכה.

היא הייתה בתו של בלשאצר מלך בבל, בעלת ייחוס מכובד במיוחד, הרבה יותר מאחשוורוש, ושתי הייתה, בעצם, נצר לגזע תרשישים - הלוא הוא נבוכדנצר הרשע אשר מלך בכל תבל. לעומתה - אחשוורוש היה שומר אורוות סוסים בארמונו של מלך בבל עד שלקח לעצמו את מלכות פרס.

כעת כאשר שמעה ושתי - שהמלך אחשוורוש עורך משתה לכל תושבי עיר הבירה, החליטה גם  היא - לערוך משתה מקביל למשתה שהוא ערך והודיעה- את דבר המשתה אשר תכננה לקיים בארמון  ,אשר אליו הזמינה את נשות הבירה כולן.

המשתה היה מותאם להתעניינות הנשים , המוצאות נושאים אחרים לעומת הגברים - כגון: קישוטים נאים, תכשיטים, בתים יפים ועוד..  לכן ושתי ערכה את המשתה  במקום  מעוטר במיני קישוטים מעניינים  וביצירותיהם של אומנים משובחים וידועים.

למעשה המשתה נערך בחדרו האישי של המלך, זהו חדר שהכניסה אליו אסורה בימים רגילים. אלא הייתה מותרת למלך בכבודו ובעצמו.

אך ושתי רצתה להראות את מידת שליטתה וערכה בארמון המלוכה.

כנראה משמים גרמו לה להתגאות ומשם להשפילה ,להורידה  ולהשליכה למעמקי הביזיון. במהלך המשתה- הוגשו לנשים מיני מתיקה מאכלים עדינים האהובים  עליהן במיוחד.

בנוסף לכך, ושתי הכירה את סקרנותן של הנשים  באשר למתרחש בבתים אחרים ובפרט בביתו המפואר של המלך ואת הידע הזה  ושתי סיפקה להן בשפע.

הנשים התעניינו על אורחותיו של המלך בארמון והן קיבלו לכך תשובות מהמלכה ושתי.

בתוך כל זה, ושתי לא ויתרה על שוויון הזכויות שלה- בהשוואה למלך, לכן בנוסף לכל הכיבוד העשיר שסיפקה לנשים, היא הציגה בפניהן ,אף את אוצרות המלך. ואף וגם  הייתה  עוטפת את עצמה בבגדי הכהן הגדול לכבוד ולתפארת.

 על פי "עין  יוסף"  אסת"ר ג', ט – מבואר: כי מחצית בגדי הכוהן הגדול היו אצל המלך אחשוורוש והמחצית השנייה אצל ושתי.

אך ניתן גם לשער: כי החלוקה הייתה בזמנים, ולא בבגדים, בחלק מהזמן הבגדים היו אצל המלך ובחלק אחר של הזמן היו אצל המלכה.

זה דבר שמתקבל יותר על הדעת- היות ובגדי הכהן מרשימים רק כאשר מופיעים בשלמותם על כל חלקיהם.

ואכן בשל סירובה להופיע לפני המלך נענשה בעונש מוות.

התנהגותה הייתה קלוקלת, היות ומטרתה הייתה: להושיב את הנשים מול האנשים שישבו בחצר הגינה של ארמון המלך וזאת על מנת -שהאנשים יתבוננו בנשים  ועל ידי כך יפלו ברשת יצר הרע  ויבואו לידי עבירה, חלילה.

 על פי רש"י, היא ערכה את המשתה בשבת.

במסכת מגילה נאמר: "אמר רבא:  שביעי שבת היה...שבמידה שאדם מודד בה  מודדין לו, מלמד שהייתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטתן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת, היינו דכתיב: "אחרי הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשוורוש ,זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה " - כשם שעשתה כך  נגזר עליה"

ושתי מסרבת לבוא בדבר המלך.

במסכת מגילה [י"ב, ב] נאמר:  "מאי טעמא לא אתאי?..... במתניא תנא: בא גבריאל ועשה לה זנב" את זאת לומדים מ הגימטריא של השם:"ושתי"= 716 כמניין: "גבריאל עשה לה זנב"  [לפי הסבר הגמרא]

 כדי להבין מה מקור סירובה של ושתי לבוא לפני המלך, נתבונן בכתוב:"

"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ -" [אסתר א', י]

 מה שהכעיס את המלכה הוא:  המלך אחשוורוש  היה יכול לקרוא לה בכבודו ובעצמו כדרך שהבעל קורא לאשתו! מה ההתנשאות הזאת? חשבה.

אלא המלך אחשוורוש שלח אליה את שבעת הסריסים כדי להוכיח את יחסו אליה שעצם התואר: "מלכה"  נובע  מכוחו ועוצם ידו. וגם אם היא עורכת משתה, הרי בעיניו, היא לא יותר מאשר עבד או נתין בשושן  ולכן שלח אליה את סריסיו כדי שתציית לפקודות !

המגילה מציינת את סירובה של ושתי להגיע אליו: "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ". [מגילת אסתר, א', י"ב]

ושתי הרהרה על התנהגותו של המלך ויחסו המזלזל אליה, הוא מתנשא כמלך והרי בסך הכול תפקידו הקודם היה: שומר סוסים של אביה בלשאצר שהיה מסוגל לשתות יין כנגד אלף אנשים ולא להשתכר -ואילו אחשוורוש רק שתה מעט יין וכבר נשתטה משתייתו.

תגובת המלך

על כן ניתן להבין את כעסו של המלך אליה לפי שהיא פגעה בנקודה הרגישה שלו  דהיינו, בעברו הלוא מחמיא למעמדו כעת וכל מלכותו נבעה מעושרו . גם עריכת המשתה שערך הייתה במטרה - להוכיח את גדולתו ואת היותו ראוי למלוכה. ואימתי? דווקא בתום מאה ושמונים ימי משתה שערך לכל שריו ועבדיו ובסופם שבעת ימי  משתה לכל  המוזמנים בשושן הבירה.  בכך שאף להשלים את כל ההוכחות לגדולתו כמלך  ואילו ושתי זלזלה ללא מורא ופחד מפניו ועל כן תגובתו הייתה כעס בעוצמה גדולה!

בתחילה התייעץ המלך עם החכמים היהודים כיצד לנהוג בושתי.

אך הם לא ידעו כיצד לפסוק בנידון ,שכן אם יפסקו את ושתי למיתה, למחרת כאשר המלך יתפקח מהיין יאשים אותם שהם הרגוה על לא עוול בכפה ואם יפסקו: לא להרוג את ושתי ,יתלונן שהם מזלזלים בכבודו .לכן החליטו לא לפסוק כלל ואמרו לו: מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו אין לנו היכולת לדון בענייני נפשות, והם הפנו אותו לגשת אל עמון ומואב שנשארו באדמתם ומסוגלים מתוך צלילותם לפסוק את דינה. בעקבות זאת שלח המלך את שבעת הסריסים לצוות עליה שתבוא לפניו.

 כפי שכתוב:  "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר, בְּיַד הַסָּרִיסִים; וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ".

לסיכום, ושתי שהייתה מזרע מלוכה וממעמד גבוה יותר מאחשוורוש, זלזלה בכבודו -  בנוסף לכך ,היא פגעה בבנות ישראל והייתה משעבדת אותן בשבת  כשהן בלבוש בלתי הולם[ מסכת מגילה י"ב, ע"ב] בעבודות בזויות, כגון: לנפץ פשתן וצמר, לכן  אין פלא שהיא נענשה בסופו של דבר – בעונש מוות!

על כך כבר נאמר : "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה" [ שופטים ה, ל"א]

ציורים  שלי מתוך מגילת אסתר:



ציור מתוך מגילת אסתר/אסתר המלכה מצביעה אל עבר המן/


ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


 Drawing from the Book of Esther / Esther the queen, pointing to 

the Haman / painted: Ahuva Klein (c) [oil on canvas]




העלאת תמונות 

ציורי תנ"ך/ מרדכי יושב בשער המלך/ [מתוך מגילת אסתר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציור למגילת אסתר: מרדכי מאזין לדברי הסריסים/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ אחשורוש מושיט  את שרביטו לאסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מרדכי רכוב על הסוס והמן מוביל אותו בחוצות שושן/ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משלוח מנות בפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ אסתר המלכה מצביעה  אל עבר המן הרשע במשתה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "והעיר שושן צהלה ושמחה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר